היית בהרצאה טובה? הרצאות, שנעשות טוב, יכולות להיות אקטיביות וחדשניות

Fisher, D., & Frey, N. (2024). Been to a Good Lecture? Lectures, done well, can be active and innovative. Educational Leadership, 81(8), 64–65

מאפיינים של הרצאות יעילות

● שימוש בדוגמאות קונקרטיות ושפה אובייקטיבית, נהירה ומסקרנת

● המרצה בקיא בחומר, אינטליגנטי, מתנסח בקפידה ומדייק בפרטים

● המרצה מפגין תשוקה לנושא, מגלה עניין בסטודנטים ומהווה מודל אקדמי לחיקוי

● קצב הדיבור מאפשר לשומעים לכתוב רשמים ומוצע סיכום לדברים מפעם לפעם

● המרצה מעודד למידה אוטונומית ומאתגר סטודנטים לחשיבה ביקורתית

● מבנה ההרצאה נהיר, המילים מובנות לסטודנטים ומוקדש זמן להרהור ועיבוד מידע

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מרצים

שלושה מחקרי מטא-אנליזה שבחנו 273 מחקרים בנושא הרצאות הסיקו כי הרצאות אינן נחשבות לכלי הטוב ביותר ללמידה, והן אף עלולות לפגום בתהליכים פדגוגיים – אם אינן נעשות נכון. על אף יתרונות ידועים, המחקרים האלו הצביעו על שלוש שיטות למידה הנחשבות יעילות יותר מהרצאות:

1. למידה אקטיבית;
2. למידה אוטונומית;
3. הוראה חדשנית.

על אף האמור לעיל, עדיין ישנן הרצאות איכותיות, מאתגרות ומהנות, כאלו המעוררות סטודנטים להרהור ולחשיבה ביקורתית ומנחילות מידע מורכב בדרכים מקוריות וערבות לאוזן. העניין הוא שסטודנטים לא צריכים ש"ישפכו" עליהם חומר, לשם כך הם יכולים לצפות בסרטון ב-YouTube או לקרוא ערכים בוויקיפדיה. אדרבא, הם זקוקים למרצה ידען, בעל ניסיון אשר בכוחו לעורר לחשיבה, לפשט מושגים לכדי סיפורים מרתקים ולספק לתלמידים ידע מעוגן בתובנות.

נגישות, אינטראקטיביות וזמן

כדי לספק לסטודנטים הרצאות ומצגות יעילות, חשוב מאוד להתייחס לפרמטרים הבאים:

1. נגישות – חומרי הלימוד חייבים להיות רלוונטיים לחיי הלומדים וההרצאה צריכה לנוע על הקו הדק שבין העברת ידע גולמי לבין עידוד הסטודנטים לחשוב על רעיונות או כיווני מחקר חדשים.
2. אינטראקטיביות – על ההרצאה להיות קשורה במישרין לצורכי הלומדים ולעולמם ולאפשר הזדמנויות לשאילת שאלות, לכתיבת וסיכום החומר, להרהור ולרפלקציה.
3. זמן – קצב ההרצאה ואורכה הינם קריטיים. קצב הדיבור צריך להיות מתון ולכלול כ-100 מילים בדקה (כהנגדה לקצב דיבור שוטף שאורך כ-200-150 מילים בדקה). כמו כן, הספרות המחקרית מראה כי סטודנטים נוטים לאבד קשב אחרי 30-25 דקות. אך, קשה יהיה לשנות את משכי השיעור האוניברסיטאיים. לכן, מומלץ לבצע הפוגות קצרות לאורך השיעור לצורך תרגול, יישום ידע, אינטראקציות עם עמיתים וחזרה על החומר.

הוראה-מבוססת-מרצה בעידן הדיגיטלי

גם בעידן הדיגיטלי, סביר להניח כי למידה-מבוססת-הרצאות לא תעלם ממרחבים פדגוגיים ואקדמיים. לכן, חשוב לבחון דרכים נוספות לייעל את חוויית הלמידה ולהתאים את ההרצאות לדור הלומדים הנוכחי. ראשית, יש לראות בהרצאות מרכיב אחד מתוך תהליך הוליסטי של למידה, ולא כפורמט בלעדי של הוראה-מבוססת-מרצה. שנית, אפשר לאתר דרכים להקל על המרצים עם חובות ההוראה. לדוגמה, באמצעות הרצאות מקוונות או שיתוף תלמידי מחקר, עוזרי הוראה או הסטודנטים עצמם במתן ההרצאות.