חקירת מרחבים כיתתיים מפרספקטיבה שונה

Wong-Powell, J. (2024). Reflections on Learning Environments from Different Perspectives. Exchange, 275, 64–68

האופן בו הכיתה מעוצבת יכול להשפיע במידה רבה על האופן בו הילדים חושבים, מעורבים, לומדים, חשים שייכים ומוערכים ומעזים לנסות ולטעות. לרוב, נוטים מורים לסדר את מרחב הלמידה הכיתתי מתוך הסתכלות של אדם בוגר. אולם, בעשותם כן הם עלולים להחמיץ את העיקר. לכן, בהתאם להדרכה המוצגת במאמר זה, בבואם לסדר את הכיתה, צריכים מורים להביא בחשבון את נקודת המבט של הילדים.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא בית ספר יסודי

נקודת מבט של ילד

הפרמטר הראשון לפיו נחקור מחדש את סביבת הלמידה הוא גובהם של הילדים. כאנשים בוגרים, אנו רואים בבהירות וביתר-קלות ונגישות את התמונה השלמה. קומתנו מאפשרת לנו להשקיף אל המרחב, לראות בעת ובעונה אחת את כל פינות החדר ואת החפצים המונחים על המדפים ומעל השידות, השולחנות והמחיצות. אבל, הילדים מוגבלים מבחינה הסתכלותית ונקודת המבט שלהם שונה לחלוטין. אז, נסו, לרגע קט, לבחון את הדברים מעיניהם. שבו על הרצפה או על כיסא נמוך, הנמיכו את טווח הראייה והביטו סביב. כעת, התחילו לחשוב כיצד נכון לעצב את כיתת הלימוד.

דלת הכניסה

עמדת מפתח נוספת היא דלת הכניסה של כיתת הלימוד. מחקרים מראים כי רגע הכניסה לכיתה הינו משמעותי ומפעים במיוחד עבור הלומדים, ובכוחו להשפיע על המצב הרגשי, המוכנות ללמידה ותחושת הביטחון של הלומד. זוהי אינה סתם דלת. אלא, שער כניסה המסמל מעבר מהמבנה הבית ספרי לחלל הלמידה המרכזי והאינטימי. באותו רגע, חייבים התלמידים לספוג חיבוק חם, לבביות אנושית, תאורה נעימה וקירות מקושטים.

מרכז הכיתה

נקודת ציון חשובה נוספת היא מרכז הכיתה. שכן, מבט ב-360 מעלות ממנה צריך לאפשר לתלמידים לחזות בחלל הכיתה כולו. הכיתה צריכה להוות מרחב בטוח לתנועה ולהקרין רצינות ואתגר, יצירתיות ודמיון, השראה, סקרנות והרפתקנות, גיבוש חברתי וזהות עצמית. הכיתה צריכה ללבוש אופי קהילתי מסוים ויכולה בהחלט גם להציג על הקירות את שמות הילדים, ימי הולדתם, חלומותיהם, שאיפותיהם או ספרם האהוב. בד בבד, צריכים קירות הכיתה להדהד את החזון והערכים הבית ספריים ולהציג את נוף המולדת, המקצועות הנלמדים, הסימנים הפונטיים הנרכשים (בשפת האם ובאנגלית) והמושגים המתמטיים, הגאומטריים והמדעיים המאתגרים. כל אלו מייצרים תמונה פנורמית פדגוגית מיטבית, מאפשרים לתלמידים לחוש בטוחים ושייכים ומספקים להם כר פורה ללמידה מעמיקה.

שולי הכיתה

לא כולם יכולים לשבת בקדמת או במרכז הכיתה, וכול כיתה כוללת פינות מרוחקות יחסית. המורה מחויב להביא בחשבון את נקודת המבט של התלמידים שמוקמו בפינות, ולהכילם. גם במקרה זה חשוב מאוד בתחילת השנה להתיישב במקומות המרוחקים, להכיר את נקודות המבט הצידיות בכיתה ולוודא שאוויר החלון או המזגן מגיע גם אליהם. רצוי לזכור להתקרב אל התלמידים היושבים בפינה בזמן השיעור, להכין המצגות המכילות אותיות גדולות ולוודא שבפינות לא יושבים תלמידים עם ראייה מוגבלת. כמו כן, אפשר למקם ציוד חשוב, כמו ספרי עיון, בפינות ואף לצ'פר את יושבי הקצה בניהול לוח מודעות כיתתי-פינתי, בו כתובים פתגמים, תלויים ציורים ומפורסמות הודעות עדכניות.

חוות הדעת של התלמידים

על רקע האתגר של ארגון, הושבה וסידור חלל הכיתה, ותוך היענות לצרכים של כלל התלמידים, פותח ונוסח שאלון איכותני חצי-מובנה שיכול להנחות מורים. לפעמים, דווקא התלמידים הם אלו שיכולים למצוא פתרונות יצירתיים והוליסטיים לבעיות ספציפיות שנוצרות בחלל הכיתה. לכן, לאחר שהמורה בוחן את הדברים בעצמו, עליו לשמוע את קולותיהם, ולשקלל את צרכיהם ובקשותיהם בעזרת מערך השאלות הבא:

1. מה הופך את הכיתה למקום מעניין עבורך?
2. איזה מקום בכיתה הוא החשוב ביותר מבחינתך?
3. איזה חלק בכיתה גורם לך להרגיש נינוח, שמח או גאה?
4. מה לדעתך אבא, אמא או אחותך היו אוהבים בכיתה שלנו?
5. מה היית רוצה שתלמיד מכיתה אחרת יראה ברגע שהוא נכנס לכיתה שלנו?
6. מה אפשר ללמוד מהכיתה שלנו על התלמידים ועל מקצועות הלימוד?
7. מה היית משנה בכיתה כדי שתהיה מקום טוב יותר?

השאלות הללו יכולות להרחיב את מנעד הפרספקטיבות של המורה בעודו מעצב את הכיתה ולהוסיף לדיאלוג את נקודת המבט הכנה והישירה של התלמידים.