קהילות למידה: ביצועי מפתח להבטחת קהילות למידה אפקטיביות
אסף עמית, טלי ברגלס-שפירא, יונתן מנדלס, מירב ברקת, עדי מנלדר, הדס פלש תמר קנר פורמן (2024), קהילות למידה: ביצועי מפתח להבטחת קהילות למידה אפקטיביות, תל אביב: מכון מופ"ת
עיקרי הדברים:
- תוכנית "השקפה" היא מהלך ארצי מקיף לשיפור איכויות ההוראה והלמידה באמצעות קהילות בית-ספריות החוקרות את פרקטיקות ההוראה שלהן
- קהילות השקפה מתגבשות סביב תחום דעת או מוקד עניין פדגוגי משותף, ולומדות יחד נושאים וסוגיות הקשורים לעבודתן
המלצות:
- להגדיר מראש את המדדים והאינדיקציות המעידים על הצלחה, באופן ספציפי לכל קהילה ובראייה ארוכת טווח.
- להגדיר את עבודת הקהילה כתהליך רב שנתי המחייב ולשמור על סדירויות ושגרות רב שנתיות, תוך הותרת מקום לגמישות ושינוי בעת הצורך.
- לא נרדמים בשמירה: לעשות עצירות להתבוננות והערכה לאורך כל הדרך, לוודא שמתקיימים סממני הצלחה ולבדוק מה צריך לעשות כדי לשפר את פוטנציאל ההשפעה.
- להפיץ את רעיון הקהילה: לקדם נראות של תוצרי הקהילה והוקרה על עשייתה, במרחבי העשייה הרלבנטיים (בתי ספר / מרחבים דיסציפלינריים) כגורם משיכה ועל מנת לחזק את תחושת הגאווה והמימוש של חברי הקהילה תוך הגדלת תחושת התגמול מעצם לקיחת החלק בתהליך.
מהי קהילה מקצועית לומדת?
קהילה מקצועית לומדת היא קבוצה של אנשי מקצוע הבוחנים באופן משותף את הידע והפרקטיקות שלהם ודנים בהם, למטרת שיפור מקצועי. מודל הלמידה בקהילה מקצועית לומדת מבוסס על שיח ועל חקר של עמיתים סביב סוגיה או אתגר שנבחרו על ידם, באמצעות כלים מובנים המבטיחים את איכות ושיטתיות הלמידה. לא כל קבוצת למידה או עניין מקצועית היא קהילה מקצועית לומדת. בשונה מחלק מהמודלים של פיתוח מקצועי, בקהילות מקצועיות לומדות מושם דגש במיוחד על השתתפות ומעורבות גבוהה של חברי הקהילה ועל הפן היישומי. בניגוד לתהליכי למידה מסורתיים, הידע בקהילה הוא תוצר של חקר ועיבוד משותף של ההתנסות המקצועית, למטרת שינוי של פרקטיקות העבודה.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא קהילות מקצועיות לומדות
הניסיון שלנו - קהילות מקצועיות לומדות של מורים בישראל
במכון מופ"ת הובלנו בשנים האחרונות קהילות מקצועיות לומדות כמסגרת לפיתוח מקצועי של צוותי הוראה. אנו מאמינים שחלק ניכר מהתובנות שעולות מהניסיון שנצבר רלבנטי לקהלי יעד נוספים במערכת החינוך ומחוצה לה ולא רק בהקשרים של פיתוח מקצועי. במכון הצטבר ניסיון רב, תולדה של היקפי פעילות נרחבים ושיתופי פעולה עם סדרה גדולה של בעלי עניין במערכת החינוך. כל אלו מאפשרים לנו להציע הכוונה לדגמים ויישומים מיטביים של קהילות לומדות. דוח זה מתבסס על שתי תוכניות / מהלכים ארציים מקיפים של קהילות מורים לומדות, בהובלה משותפת של מכון מופ"ת - המכון הארצי למחקר ופיתוח בהכשרת מורים בישראל עם גורמים במשרד החינוך ובעלי עניין נוספים.
מהלך "השקפה" (מורים מובילים)
מהלך ארצי מקיף לשיפור איכויות ההוראה והלמידה באמצעות קהילות בית-ספריות החוקרות את פרקטיקות ההוראה שלהן. הקהילות יוצרות רשת של למידה מקצועית של מורות ומורים, על ידי מורות ומורים, ולמען מורות ומורים. קהילות השקפה מתגבשות סביב תחום דעת או מוקד עניין פדגוגי משותף, ולומדות יחד נושאים וסוגיות הקשורים לעבודתן. מטרת הקהילות היא לשכלל את ההוראה ולשפר את למידת התלמידים ואת הישגיהם. את הקהילה מנחה מורה מתוך צוות בית הספר, המובילה את חברות הקהילה בתהליכי למידה מהפרקטיקה. יחד הן מפתחות דרכי הוראה הנטועות בהקשר הבית-ספרי ומתנסות בהן. בד בבד עם הנחיית הקהילות הבית-ספריות, המורות המובילות משתתפות בקהילות מחוזיות, כחלק מהכשרתן, ומקבלות הנחיה וליווי מקצועי. הבסיס הרעיוני להפעלת הקהילות נובע מעדויות בשדה מהתנסויות וממחקרים בארץ ובעולם המצביעים על כך שמודל הקהילות מספק תנאים כגון: שיח עמיתים מתמשך הקשור לפרקטיקה, התאמה לצרכים וליעדים הבית-ספריים ומעורבות גבוהה של צוותי ההוראה - אשר נמצאו כתורמים לאפקטיביות של תהליכי פיתוח מקצועי.
קהילות מקצועיות לומדות דיסציפלינריות
מודל של קהילה מקצועית לומדת אשר תופס תאוצה רבה בשנים האחרונות בישראל. בשונה מקהילות בית ספריות, קהילות אלו מתמקדות בתחום דעת/תפקיד מסוים והן פועלות אחרי שעות הלימודים, מחוץ לבית הספר. בשל ההתמקדות בתחום דעת מסוים הן מציעות מסגרת מקצועית תומכת למורים אשר לעתים הם היחידים בבית ספרם המלמדים את תחום הדעת. קהילות אלו מקדמות ידע, תוכן וכישורים פדגוגיים בדיסציפלינה ספציפית או בתפקיד מסוים, כדי לתרום להתפתחות המקצועית של המורים ובכך לקדם את למידת התלמידים. הדגש בהן הוא על יצירה ושיפור של ידע תוכן פדגוגי, Pedgaogic Content Knowledge, ומטרתן להעלות את רמת הידע והמיומנויות של המורים בתחום התמחותם. רוב הקהילות הדיסציפלינריות הפועלות כיום בישראל הן קהילות מניפה: קהילות מורים המובלות על ידי שני מנחים, ופועלות תחת חסותו של גוף אקדמי המתמחה בתחום הדעת. מודל המניפה הינו היררכי ורב-כיווני: הגוף האקדמי מגבש "קהילת מובילים" המורכבת ממובילי קהילות השטח השונות ובמסגרתה רוכשים תוכן דיסציפלינרי חדשני, לצד מיומנויות הנחיה של קהילות למידה. במקביל, תכנים מקהילת שטח מסוימת מוצגים בקהילת המנחים וכך מגיעות לשאר הקהילות. בדרך זו התכנים נעים במורד ובמעלה המניפה, ומאפשרים את העשרת כלל המורים המשתתפים ברשת הקהילות.
הקהילה נולדת מתוך צורך ורצון לצאת ללמידה משותפת שמשכללת את הפרקטיקה המקצועית של חבריה
המלצות:
גם מובילי הקהילה זקוקים לקהילה: חשוב ליצור קהילות גם בקרב מנחי הקהילות וגם בקרב גורמי הניהול וההובלה- מנהלים, מפקחים, מפמ"רים או כל גורם אחר שיוזם או מוביל את קהילה. השתתפות בקהילה לומדת מאפשרת להכיר מקרוב את נקודות החוזק, האתגרים והצרכים של הלמידה בקהילות.
ממפים: לפני שמקימים קהילה כדאי למפות את השטח ולאפיין את הצרכים והסוגיות המעסיקות את קהל היעד הפוטנציאלי. המידע שייאסף יכול לסייע בבחירת אופן ההפעלה של הקהילה (פנים מוסדית, רוחבית וכד') ובפנייה יזומה למשתתפים פוטנציאליים.
מטרימים: קיום מפגשי חשיפה מקדימים למשתתפי הקהילה שהביעו התעניינות או נרשמו להשתתף בקהילה לומדת, יגביר את הסיכוי שהם "ידעו למה הם הגיעו" ויקצר את זמן ההסתגלות למודל העבודה והלמידה הייחודי של הקהילות. "
בזמן הנכון: לא כדאי להקים קהילה אם אין את הפניות או היכולת הנדרשת. למשל, בבית ספר שבו נכנס מנהל לשנתו הראשונה והוא עוסק בהתמקמות ולמידה של התפקיד, יהיה קשה יותר להבטיח פניות להקמה של קהילה חדשה והפעלה שלה.
סוג הקהילה נבחר בהתאם למטרות וליעדים שלה
המלצות:
מותר לערבב! אפשר לשלב ולגוון בין סוגי הקהילות, למשל להפעיל לסירוגין את קהילה באופן פיזי ודיגיטלי, או לקיים מספר מפגשים משותפים של קהילות פנים בית ספריות מבתי ספר שונים.
מה עשו אחרים במצבי? נלמד מה עבד בניסיונות מוצלחים של אחרים, שהקימו קהילה הדומה לסוג שבחרנו.
להתלבט ביחד: ננהל שיח על בחירת סוג הקהילה עם הגורמים שאיתם חשבנו לצאת לדרך למשל– גוף מלווה אקדמי, המנחה, גורמים מחוזיים ועוד.
קיום שיתוף פעולה מאזן ותורם בין בעלי העניין המובילים את הקהילה
המלצות:
להסכים על חלוקת התפקידים ותחומי האחריות בין כלל הגורמים היוזמים והמובילים של הקהילות כבר בתחילת הדרך.
ליצור שגרות של תקשורת רציפה בין כלל הגורמים לצורך סנכרון ושיתוף פעולה מיטבי.
ליצור מנגנוני איזון ובלימה שישמרו על מנהיגות מעורבת ותומכת אך לא קובעת. למשל, להקים צוות משותף עם נציגות מכלל הגורמים, שילווה את הקמת הקהילות וההפעלה שלהן. כך ירגישו כולם שהקהילות הן גם 'שלהם', ויוכלו להשפיע על התכנים הנידונים בקהילות, והיעדים שהן מקדמות.
הקהילה נפגשת תוך שמירה על עקרונות עבודה מרכזיים: חקר פרקטיקות ושימוש בייצוגים, למידה שיתופית, בניית אמון ומרחב בטוח ושמירה על סדירויות ושגרות
המלצות:
טקסיות: הקפדה על סדירויות ושגרות קבועות, שמחזקות את האמון במנגנון, מסייעות בבניית הרגלים, וכך מגבירות מחויבות ופרודוקטיביות של הקהילה. התנהלות סדירה ושיטתית מחזקת את מהימנות ותוקף התהליך ומבטיחה גם רצף וגם העמקה.
קהילה חיה: לצד החשיבות באמצעים "טקסיים" (עבודה שיטתית על-פי מודלים ומחזורי למידה), הלמידה בקהילה צריכה להיות 'חיה' ולא נוקשה, תוך שמירה על גמישות ככל שנדרש כדי להתאים לצרכיה.
לנשום: מתן מקום קבוע למפגש חברתי ואוורור רגשי, אך לא כזה שסוחף והופך לחלק מרכזי במפגש. שמירה על איזון שלא לפגוע במקצועיות וברצף של הלמידה.
דיגיטל שמחזק קהילה: שימוש באמצעים דיגיטליים לטובת ניתוח ייצוגים ושיתופים שונים )הקלטות שיעור או הדגמת שימוש בכלים דיגיטליים). כדאי להימנע משימוש באמצעים כאלו כאשר לב המפגש נועד לסיעור מוחות ופתרון בעיות המצריכים חשיבה מעמיקה ואינטראקציה חברתית קרובה וקולחת.
חברי הקהילה בעלי מוטיבציה לקחת בה חלק, ומכירים בתועלת האישית שהיא מעניקה
המלצות:
הצמחת מנהיגות ביניים: הפיכת חברי הקהילה לכוח מוביל בבית הספר / בדיסציפלינה באופן שמחזק את מעמדם המקצועי ואת תחושת הערך שמעניקה להם הקהילה. ניצול מנגנוני תמרוץ והוקרה (ע"פ האפשרויות בגפ"ן ובמסגרת אפשרויות שבהסכמי השכר) על מנת לחזק את חברי הקהילה.
נראות: פרסום בית ספרי של תוצרי עבודת הקהילה, והרחבת מעגל ההשפעה שלה.
הכל יחסים: קידום שיח אותנטי ומעורבות של המשתתפים באמצעות חיזוק היחסים בינם לבין עצמם ויצירת אוירה של אמון, מרחב בטוח ופתיחות.
מתאמים ציפיות: קיום תיאום ציפיות מסודר בין מובילי ויוזמי הקהילה לבין החברים בה, ביחס למטרות המצופות.
רלוונטיות: ביסוס הלמידה בקהילה על סוגיות שהן רלוונטיות לעשייה של צוותי ההוראה.
גורמי הנחייה מיומנים ובעלי הכישורים הנדרשים לאתגר
המלצות:
גם למנחי הקהילה יש קהילה: קיום מסגרת הכשרה וליווי המבוססת על התנסות מקבילה, שתעניק למנחים את הכלים והתובנות להצלחה בתפקיד. הקמת מעטפת ליווי והכשרה למנחים ופיתוח כלים ומתודות להנחייה, חשובים למקצועיות המנחים. יש לאפשר ליווי אישי לצורך בניית תוכניות מותאמות.
מנחה קהילה שהוא חבר קהילה: הצמחת מנחי קהילות מתוך הקהילות עצמן. חווית ההשתתפות בקהילה מהווה תשתית הכשרתית מצוינת.
תיאום ציפיות הדוק: קיום תיאום ציפיות מסודר לגבי אופן ההנחיה בקהילות למידה, ובחירה במנחים בעלי רצון ללמוד ולהתפתח במודל הנחייה על המבוסס על ניהול עצמי ומעורבות גבוהה של חברי הקבוצה.
הגדרת מדדי הצלחה: הכרות מוקדמת של גורמי ההנחיה עם מדדי הצלחה של קהילה למשל: מידת היישום של תוצרי הלמידה ושינוי מוכח בשיטות ההוראה. כל אלו יכולים לסייע להם להפעיל את הגמישות הנחוצה ולצד זה לשמור על המסגרת והשגת המטרות שהוגדרו.
הפעילות בקהילה נמשכת לאורך זמן, משפיעה על חבריה במעגלים שונים, מניעה שינוי, הרחבה ועשייה
המלצות:
להגדיר מראש את המדדים והאינדיקציות המעידים על הצלחה, באופן ספציפי לכל קהילה ובראייה ארוכת טווח.
להגדיר את עבודת הקהילה כתהליך רב שנתי המחייב ולשמור על סדירויות ושגרות רב שנתיות, תוך הותרת מקום לגמישות ושינוי בעת הצורך.
לא נרדמים בשמירה: לעשות עצירות להתבוננות והערכה לאורך כל הדרך, לוודא שמתקיימים סממני הצלחה ולבדוק מה צריך לעשות כדי לשפר את פוטנציאל ההשפעה.
להפיץ את רעיון הקהילה: לקדם נראות של תוצרי הקהילה והוקרה על עשייתה, במרחבי העשייה הרלבנטיים (בתי ספר / מרחבים דיסציפלינריים) כגורם משיכה ועל מנת לחזק את תחושת הגאווה והמימוש של חברי הקהילה תוך הגדלת תחושת התגמול מעצם לקיחת החלק בתהליך.