תרומת מיזם מנהיגות בין-דורית לקיימות לפיתוח האוריינות הסביבתית של תלמידים

Klein, S., Watted, S., & Zion, M. (2021). Contribution of an intergenerational sustainability leadership project to the development of students’ environmental literacy. Environmental Education Research, 27(12), 1723–1758. https://10.1080/13504622.2021.1968348

עיקרי הדברים:

● קצב גידול האוכלוסייה, סגנון החיים הצרכני, התיעוש המואץ והפילוג הלאומי-כלכלי הופכים את החינוך הסביבתי בישראל לחשוב במיוחד

● קיימות היא היכולת להיערך לקראת העתיד ולדעת לאזן בין שיקולים סביבתיים, חברתיים וכלכליים, תוך חתירה מתמדת לשיפור רמת החיים

● קבוצות של תלמידים-הורים-מורים או תלמידים-תושבים המקדמות פעילות סביבתית יכולות לחזק את ערכי הקהילה, לייצר משמעות, לשפר את מנגנון קבלת ההחלטות ולהשיג תוצאות

● מחקר זה מוצא קשר בין תחושות אישיות לבין נכונות לתרום לסביבה, בעיקר בקרב תלמידים שחשים הערכה עצמית גבוהה, ייעוד, שייכות, ביתיות, מוגנות וחיבור למקום

● לרגשות ולאמונות של תלמידים תפקיד מכריע במידת דאגתם לסביבה, ולכן חשוב מאוד להטמיע בהם ערכים וגישות בנושא התנהגות סביבתית

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חינוך סביבתי

המאפיינים הדמוגרפיים של מדינת ישראל הופכים את החינוך הסביבתי לחשוב במיוחד. שכן, האוכלוסייה גדלה בקצב מהיר, סגנון החיים הופך לצרכני, הפיתוחים הכלכליים והתעשייתיים הינם מואצים ונרחבים והחברה מפולגת לשני לאומים אשר מנהלים שוק כלכלי נפרד. הבעיות האלו מזמנות אתגר חברתי-חינוכי רב-מערכתי המצריך גישה פדגוגית חדשנית. למשל, שיתוף פעולה בין בתי ספר לבין ארגונים, גופים, קהילות או מיזמים מתחום החינוך הסביבתי או הקיימות. 

חינוך סביבתי וקיימות

האתגר המרכזי של חינוך סביבתי הוא ללמד ולהנחיל את הידע והמיומנויות הדרושות כדי להכיר בחשיבותו ופגיעותו של הטבע בעידן תעשייתי, רב-תרבותי, מונע-כלכלית ומורכב-פוליטית. במקביל, קיימות היא מושג רב-ממדי, מתעתע ומורכב שקשה להגדירו באופן מובהק. כך או כך, אפשר להסכים כי קיימות היא היכולת להיערך לקראת העתיד ולדעת לאזן בין שיקולים סביבתיים, חברתיים וכלכליים, תוך חתירה מתמדת לשיפור רמת החיים (Alkaher & Avissar, 2018).

אוריינות סביבתית

ניתן להגדיר אוריינות סביבתית כיכולת להבין את הצרכים הטבעיים של מערכות סביבתיות כדי לדעת איך לנקוט בפעולות הדרושות כדי לשמרן ולשפרן. בתוך כך, אוריינות סביבתית מבוססת על ידע אקולוגי, מודעות סביבתית, גישה פרו-אקולוגית, רגישות לסביבה, תחושת מסוגלות עצמית, כושר ניתוח, חתירה לפתרון בעיות ויכולת למנוע זיהומים ואסונות מראש (Szczytko et al., 2019).

חינוך סביבתי וקהילה

המטרה של חינוך סביבתי פנים-קהילתי היא לפעול מחוץ לכיתה ולכותלי בית הספר ולהפגין מעורבות אזרחית וקהילתית בתחומים כמו תכנון עירוני, יחסי אדם וטבע, תקשורת בין שכנים ותקשורת בין תושבים לבין רשויות מקומיות. בהקשר זה, יכולים מורים ומנהלים לקיים שיתופי פעולה עם ארגונים ירוקים, כמו Greenpeace Israel.

הפעילויות המשותפות הללו מצריכת הובלה של "מנהיגות ירוקה" הרואה לנגד עיניה שימור והגנה על הסביבה כערכים עליונים. קבוצות של תלמידים-הורים-מורים או תלמידים-תושבים המתגבשות סביב רעיון כזה יכולות לחזק את ערכי הקהילה, לייצר משמעות, לשפר את מנגנון קבלת ההחלטות ולהשיג תוצאות. בנוסף, אינטראקציה קבוצתית זו מסייעת להכיר טוב יותר את השכונה בה התלמידים גרים, ואת השדות, השטחים והטבע סביב לה (Glithero, 2018).

קיימות ומנהיגות קהילתית

בתחום של קיימות, מנהיג הקהילה צריך לדעת לתקשר היטב, לנהל צוות, לשקף ערכים ואמונות לצפות מראש תולדות והתפתחויות אפשריות (של שטחים טבעיים או של דינמיקות קבוצתיות). בתוך כך, למנהיגות לקיימות מספר מטרות מרכזיות:

1. הנחלת מודעות סביבתית;
2. הובלת פרויקטים;
3. תכנון יוזמות;
4. האצלת סמכויות וחלוקת תפקידים;
5. חיזוק הקשר בין האדם לטבע;
6. טיפוח תחושת המחויבות להגנה ושמירה על הצומח והחי;
7. הפצת מידע.

בהמשך לכך, שיטות העבודה הנהוגות והנפוצות במיזמי מנהיגות לקיימות הינן:

1. למידת עמיתים;
2. למידה מניסויים;
3. הטלת אחריות קהילתית-קולקטיבית;
4. הצגת מידע והשלכות אפשריות;
5. הקניית מיומנויות.

שותפויות בין-דוריות בקהילה

שותפויות בין נוער לבין מבוגרים יכולות להוות אסטרטגיה יעילה לבניית קהילה. בהקשר לקיימות סביבתית, שיתוף פעולה בין-דורי יכול להניב פירות ולתרום לפיתוח המודעות של הצעירים והמבוגרים כאחד. לא זו בלבד, הקשרים הבין-דוריים מעצימים את הלמידה המשותפת, מחזקים את מנגנון קבלת ההחלטות ומרחיבים את המכנה המשותף הקהילתי.

מתודולוגיה

25 תלמידי תיכון (17 בנות ו-8 בנים) בו לומדים ערבים ויהודים יחד ממרכז הארץ, מרחיבי מקצוע מדעים, התנדבו להשתתף בפעילות קהילתית למען הסביבה. לצדם, עבדו 10 גברים בני 80-40. הן התלמידים והן המבוגרים גרו באותה עיר מעורבת במרכז הארץ אשר מסווגת בחתך סוציו-אקונומי נמוך יחסית (4 מתוך 10).

כלי המחקר

1. ניתוח תוכן - הוקלטו ונותחו השיחות והדיונים של 19 מתוך 25 התלמידים במהלך המפגשים הקבוצתיים;
2. ראיונות עומק – עם סיום המיזם, רואיינו שלושה תלמידים.

ממצאים וניתוח

המיזם ביטא נלהבות ומחויבות לארץ, לאדמה ולקהילה מצד המשתתפים ושיקף את הצורך לגבש חזון קהילתי המדגיש את חשיבותו הבוערת של החינוך הסביבתי בבתי הספר, ובקרב דור העתיד. התלמידים התוודעו לחינוך סביבתי, נחשפו למושגים אקולוגיים חדשים, הכירו את האתיקה והאינטרדיסציפלינריות העומדות מאחורי מושג הקיימות ולמדו על יכולתו של האדם להשפיע על סביבתו האקולוגית והחברתית. כך, המיזם אישר מחדש את מקומם של התלמידים כשייכים למקום, כקשורים לאדמתם וכחברים בקהילה לה הם מחויבים. כל אלו, מדגישים את שורשי החינוך הסביבתי כחינוך-מבוסס-מקום.

בנוסף, נמצא שלרגשות ולאמונות של תלמידים תפקיד מכריע במידת דאגתם לסביבה, ולכן חשוב מאוד להטמיע בהם ערכים וגישות בנושא התנהגות סביבתית. למעשה, המחקר מצביע על קשר בין תחושות אישיות של התלמידים לבין מודעותם הסביבתית ונכונותם לפעול למען הסביבה. בכלל זה, ניתן למנות תחושות כמו הערכה עצמית גבוהה, ייעוד, שייכות, ביתיות, מוגנות וחיבור למקום.

דיון

הדינמיקה הבין-דורית נרשמה כמוצלחת, כאשר התלמידים התנסו בעבודה בצוות רב-גילאי, רחשו כבוד כלפי המבוגרים, חשו גאווה וביטחון לעבוד כתף לצד כתף עם אזרחים בוגרים מקהילתם ומעירם ותיארו חוויה עוצמתית ומשמעותית. ההתעמקות המשותפת בבעיות ובדילמות מבוססות-מקום הניעו את התלמידים לתכנן קדימה, לקבל החלטות, לחשוב באופן ביקורתי ולפתח כישורי מנהיגות.

מגבלות המחקר

1. קשיי שפה – כפועל יוצא של הרקע הסוציו-אקונומי הנמוך, התלמידים התקשו להביע מילולית את רגשותיהם, רעיונותיהם וטיעוניהם;
2. מספר מרואיינים קטן – הגם שאוכלוסיית המחקר כללה 25 תלמידים, רק שלושה נבחרו לבצע ראיונות עומק;
3. מגדר – בקרב אוכלוסיות האזרחים הבוגרים, לא היו נשים. יתכן כי הומוגניות זו השפיעה על חלק מן התלמידים או על הדינמיקה הקבוצתית, בדרך זו או אחרת.

רשימת המקורות

Alkaher, I., & I. Avissar. (2018). Assessing the Impact of a Program Designed to Develop Sustainability Leadership Amongst Staff Members in Higher Education Institutes: A Case Study from a Community of Practice Perspective. Environmental Education Research, 24(4): 492–520. https://10.1080/13504622.2017.1291799

Glithero, L. (2018). Educating for Student Agency: Perspectives from Young Eco-Civic Leaders in Canada. In: International Perspectives on the Theory and Practice of Environmental Education: A Reader. G. Reis and J. Scott (Eds.). 71–83. Springer.

Szczytko, R., K. Stevenson, M. N. Peterson, J. Nietfeld, & R. L. Strnad. (2019). Development and Validation of the Environmental Literacy Instrument for Adolescents. Environmental Education Research, 25(2): 193–210. https://10.1080/13504622.2018.1487035