הכרחי, נחמד או מיותר? ניהול מבוקר של יוזמות בית ספריות יכול לסייע בזיהוי התוכניות ההכרחיות והיעילות ביותר

Hill, Teresa. D. (2025). Necessary, nice, or needless? Performing an audit of your school’s initiatives can help identify the most essential and sustainable programs. Educational Leadership, 83(4), 12–17

פעמים רבות, ההנהלה מכריזה בגאון על מיזם חדש, בזמן שהמורים עצמם, אלו שאמורים להניע ולהוביל את הפרויקט בפועל, חשים תרעומת ועומס. לתופעה הזו קוראים תשישות מיוזמות (Initiative fatigue). המנהלים, מצדם, שואפים להגשים את החזון המוסדי וחותרים לשיפור מתמיד, ולכן עלולים לפרש את חוסר ההיענות של המורים כהתנגדות לשינוי או כגרירת רגליים. אבל, חייבים לומר שתגובת המורים הינה הגיונית ואף מתבקשת, משום שהם נושאים בשלל תחומי אחריות, טובעים בעומס העבודה, מתקשים לעמוד בזמנים וחווים שינויי מדיניות מטלטלים חדשות לבקרים. זהו  מעגל קסמים שלילי ומאתגר, שיכול לקרות כמעט בכל מוסד חינוכי. על רקע זה, מציע המאמר טיפים, תובנות, אסטרטגיות ותיאוריות לניהול מיטבי של פרויקטים ומניעת שחיקת מורים.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא בתי ספר

חייבת להיות דרך מיטבית לניהול פרויקטים בית ספריים, שבה קובעי מדיניות, מנהלים, מורים, תומכי הוראה ותלמידים חושבים וקובעים יחד, מתוך שיקולים פרגמטיים, על ברירה, ויתור ושימור של יוזמות חינוכיות. המטרה העומדת לנגד העיניים היא משותפת ודואלית: שימור ופיתוח של היוזמות המשמעותיות ביותר בקידום הוראה, למידה, הישגיות תלמידים ומיצוי פוטנציאל ההון האנושי וזניחת המיזמים השוליים שמכלים את המשאבים הקיימים ושוחקים את כוח העבודה. להלן, מוצגים שלושה שיקולים מרכזיים לשיפור מנגנון קבלת החלטות הנוגעות למיזמים בית ספריים.

האם היוזמה היא הכרחית?

יוזמה היא הכרחית אם כל או רוב התלמידים צריכים אותה ואי אפשר לוותר עליה. יוזמות הכרחיות מתמקדות בצרכים פדגוגיים ספציפיים, ברורים ונחוצים וחותרות להשיגם באופן ישיר, שיטתי וממוקד. לדוגמה, הוראה מתקנת למתקשים במתמטיקה, תוכניות הוראה פרטניות לתלמידים שעדיין מתקשים לקרוא בכיתה ג', אכיפת תקנוני המשמעת, ההתנהגות והשגרה הבית ספריים או יוזמות להפחת מוטיבציה ללמידה כיתתית.  

האם היוזמה נחמדה?

יוזמות יכולות להיתפס כנחמדות, בעיקר אם הן מועילות לקבוצה מסוימת של תלמידים והן אינן הכרחיות בהגדרתן. אמנם, בכוחן להוסיף לבית הספר או למחוז הלימוד איכויות וחוזקות ייחודיות. אך, הן מצריכות ומכלות משאבים, כספים וזמן. למשל, תוכניות מצטיינים, מחוננים, מקהלה, מועדון דיבייט, נבחרת אתלטיקה, הקמת מעבדת ביולוגיה או רובוטיקה או לימודי העשרה מסוג זה או אחר.

אז, איך אפשר לדעת אם יוזמה נחמדה היא כדאית או לא? אם היוזמה כבר הוצאה אל הפועל, על המנהלים לבחון אותה, להעריך ולקבוע: האם היא שווה את הזמן והמשאבים המושקעים בה? האם היא מייצרת פערים בין התלמידים? האם זו השקעה שמקדמת את בית הספר? האם אפשר להצמיח ממנה יוזמות נוספות? או, האם היא שוחקת את כוח האדם?

האם היוזמה מיותרת?

בדרך כלל, יוזמות מיותרות הן חסרות תועלת ברמה הפדגוגית או האקדמית ונעשות רק כדי לסמן וי או בגלל שזו יוזמה מסורתית שבית הספר נושא שנים ארוכות מכוח האינרציה. למשל תחרויות פנים-בית-ספריות בנושאים אזוטריים, הגדרת נושא-על לכל שבוע, מינוי מורה ליוזמות של גינון חצר או צער בעלי חיים, שליחת מורים לכנסים מרוחקים, הזמנת צוותי מומחים לפקח חיצונית על בית הספר ועוד.

יוזמות בית ספריות: איך עושים זאת נכון?

בשל השוני בין בתי הספר, כל מנהל צריך לשקול, בינו לבין עצמו, איזו יוזמה הכרחית, נחמדה או מיותרת. יוזמה נחמדה בבית ספר אחד, יכולה להיתפס כמיותרת באחר, ולהיפך. לכן, כדי להבין ולנהל טוב יותר היוזמות המתאימות, חשוב לנקוט באסטרטגיות הבאות:

• הרבו לשוחח עם קובעי מדיניות, חברי סגל ותלמידים ובררו את מידת החשיבות של היוזמות הקיימות והעתידיות;
• זהו את היוזמות המיותרות או המיושנות והיפטרו מהן באחת, או מזערו אותן לכדי מאמץ מינימלי;
• הבינו את המטרה של כל יוזמה ואז ודאו כי זו הכרחית ותואמת החזון הבית ספרי;
• בטרם תצא אל הפועל יוזמה חדשה, בררו עם אלו שאמורים יהיו לבצע את בפועל את דעתם הכנה.