שיפור קריאה באמצעות שטף משפטי

Fisher, D., & Frey, N. (2025). Improving reading with sentence fluency. Educational Leadership, 82(7), 10–13

כאשר מלמדים קריאה, מתמקדים ביכולת לקשר בין צליל לבין אות, לזהות מילים ולפענח משמעויות. אבל, מסתבר שזה לא מספיק. מילים מתלכדות לכדי משפטים, פסקאות וטקסטים ארוכים ותלמידים רבים מצליחים לקרוא את המילים עצמן, אך מתקשים להבין את ההקשר הלוגי וכושלים בזיהוי הרעיון המרכזי, התשובה המבוקשת או המסקנה. לכן, כפי שמודגם במאמר זה, חשוב שגננות החובה ומורי כיתות א'-ב' יוסיפו לארגז הכלים מערך שיעור הכולל זיהוי מבנה לשוני, ניתוח רוחבי, פענוח טקסטואלי, הבנת הנקרא והכרת תבניות סיפוריות.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא אוריינות

מורכבויות של משפטים

משפטים אינם פשוטים כפי שהם נדמים. הם כוללים נושא, נשוא, מושא, תמורה, תיאור וכינויי גוף, והם מורכבים ממילים אותן ניתן להטות ולפרש באינספור דרכים. אם לא די בכך, ישנם כמה היבטים שמעצימים את המורכבות של המשפט:

1. צירופי מילים תלויות – ישנן מילים שמשמעותן משתנה לחלוטין כאשר הן מוצמדות למילה אחרת.
2. כינויי גוף – מילים כמו זה, הם, הוא והיא יכולים להיות מיוחסים או מקושרים לחלק התחילי, האמצעי או הסופי של המשפט.
3. ניסוח - השפה גדושה במילים ובניסוחים דו-משמעיים, ואף תלת-משמעיים, שיכולים להתפרש לכאן או לכאן.
4. אוצר מילים – בשפה ישנם מושגים שאולים, פירוטים טכניים וז'רגון ייחודי, נדיר או יוצא-דופן.

 לצורך ההמחשה, חשבו עד כמה משתנה המשפט הקצרצר הבא במהותו ובמשמעותו כאשר מזיזים את המילה רק:

1. רק באטמן נלחם בפשע.
2. באטמן רק נלחם בפשע.
3. באטמן נלחם רק בפשע.

במשפטים הקצרים והפשוטים, לכאורה, האלו, מופיעות אותן ארבע מילים. אלא שהזזת המילה רק משנה את הנושא, הנשוא, הייחוס והמשמעות. מכאן, שאין די בלדעת את צלילי האותיות ופשר המילים, ויש להעמיק הרבה מעבר לכך.

איך כדאי ללמד קריאה?

בכיתות א'-ב', ואפילו כבר בגן החובה, חשוב להסתכל על השפה ברמה המשפטית, ולא להתמקד רק באותיות ובמילים. המטרה היא לעודד דיונים מעמיקים במשפטים בודדים, לעורר מודעות למבנים לשוניים ולהמחיש את התפקידים והתפקודים של אותם מבנים שפתיים. לשם כך, אפשר לנקוט ברצף הפעולות הבא:

1. חלקו לתלמידים בפתק, בדף, בעלון או בלוח חכם משפט מורכב, אך מותאם גיל.
2. בקשו מהם לצבוע עם מדגש (מרקר) את מילות המפתח.
3. קראו את המשפט בקול רם כמה פעמים.
4. נתחו את המשפט ובקשו מתלמידים להסבירו ולפרשו.
5. הזיזו קדימה ואחורה מילות המפתח במשפט, וחזרו על פעולה 4.
6. דברו בכיתה על המורכבות הדקדוקית של המשפט ומצאו מילים נרדפות שאינן משנות את המשמעות.
7. תנו לתלמידים עוד ועוד משפטים, בפורמט המוצע לעיל, עד שתרכיבו פסקה שלמה ונהירה.

לבסוף, בחרו משפט מעניין שקרוב לעולמם של הלומדים, הרגישו בנוח להקדיש עד כ-25 דקות למשפט בודד וקשרו את נושא הלימוד למקצועות לימוד מקבילים. על הדרך, כבר בשלב מוקדם זה, הסבירו לתלמידים מושגים כמו שם עצם, פסוקית, משפט סביל, דימוי ומטאפורה.