הוראת סוגיות שנויות במחלוקת: נקודת הראות של מורים לאזרחות בישראל
סעאדה, נ' ויעקובי, ט' (2021). הוראת סוגיות שנויות במחלוקת: נקודת הראות של מורים לאזרחות בישראל. דפים, 75, עמ' 76-55
מורים המקיימים בכיתותיהם דיונים בנושאים שנויים במחלוקת משקפים קושי לקיים דיון כזה במציאות של הקצנה ושל שיח המעלה על נס את הלאומיות במקום להתמקד בחינוך לשונות ולפלורליזם. המורים מתלוננים על חוסר ידע של התלמידים בנושאים הנדונים בכיתה, אי-הבחנה בין דעה לעמדה, היעדר היכרות עם קבוצות אחרות בחברה הישראלית וקושי של התלמידים להבין מצבים חברתיים מורכבים. רוב המלוקות המעוררות את רגשות התלמידים עוסקות בשסע היהודי-ערבי ובסוגיה של הגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים על הוראת אזרחות
המורים העידו ששיח קיצוני, גזעני ולאומני הוא השיח הדומיננטי בשיעורי אזרחות כיום. שיח זה מעורר דילמות, ועל המורים להתמודד עמן. המורים שרואיינו למחקר העידו שהשיח הפוליטי הוקצן מאוד בעשרים השנה האחרונות. כך למשל, המרואיינת הבאה: "זה לא היה עשרים שנה אחורה. פעם האמירות האלו היו [של] שניים-שלושה בכיתה: "אני שונא ערבים, שכל הערבים ימותו". פעם כתבו לנו על הקיר "כהנא צדק" באחת מהכיתות, עשינו מזה סימפוזיון שלם, והם ניקו את הקיר. כולם התנדבו לנקות את הקיר והבינו. פעם גם המדיניות היתה שונה, פעם היינו אומרות למשל: 'זו כיתה שלומדים בה אזרחות. אנחנו מדברות על דמוקרטיה, וקריאה לפגוע בזכות לחיים ולביטחון לא תאימר בכיתה".
הציטוט שלעיל מדגים את אחד האתגרים של מערכת החינוך כיום – לחנך נגד גזענות במציאות חינוכית המתאפיינת בלמידה נפרדת של מגזרים וקבוצות בחברה הישראלית. אף שלהפרדה הזו יש בסיס רציונלי (ההבדלים התרבותיים או הדתיים בין המגזרים), חוסר המגע וחוסר ההיכרות בין תלמידים ומורים אשר משתייכים למגזרים השונים זה מזה עלולים להוות קרקע פורייה לחוסר הבנה, לדעות קדומות ולשנאה. השיח הרווח הוא אלים ולאומני.
מחצית מהמורים שיווחו שתלמידיהם אינם מבחינים בין דעה לעובדה: בעת שהתלמידים מתווכחים עם המורה ומנסים להוכיח את עמדתם, פעמים רבות אין הם מצליחים להציג עובדות המאששות את דעותיהם. הם גם נוטים לדבר בסיסמאות בלי להבין את משמעות המושגים שהם מציינים: "כשתלמיד בכיתה ט' בא ואומר 'שמאלנים בוגדים', הוא לא יודע מה זה שמאל. הוא גם לא יודע מה זה בוגדים: אם הוא לא יודע מה זה חובות אזרחיות ומה זה זכויות ומה זה חופש ביטוי, אז הוא לא יודע גם מה זה בוגד".
טכניקה המשמשת את המורים להתמודדות עם חובר היכולת של התלמידים להבחין בין עמדות לעובדות, היא שחרור התלמידים מכבלי החשיבה הרגשית ועידוד חשיבה ביקורתית. המטרה היא לעודד את התלמידים לערער על העמדות שלהם ולאפשר חשיבה ואפשרות לשיח: "אני אומרת להם: 'תנסו לא להציף סימני קריאה, תשימו סימן שאלה... 'כל הערבים מחבלים'. כל הערבים מחבלים? או 'כל היהודים צודקים'. כל היהודים צודקים? כאילו, לא היו מקרים?
שמונה מעשרת המרואיינים ציינו כי התלמידים משתמשים בהכללות קיצוניות בעת שהם מדברים על קבוצות אוכלוסייה אחרות, ובעיקר על ערבים. ההכללות הקיצוניות אינן מבוססות על ידע, אולם התלמידים מציגים אותן באופן נחרץ ומתלהם. חלק מהמורים סברו כי אחד מתפקידיהם הוא לסתור את ההכללות הללו. המורים טענו שרק אם מכירים קבוצות אוכלוסייה אחרות ואת תפיסת עולמן, אפשר לקיים דיון עמן – גם אם אין הסכמה עם ערכיהן ותפיסותיהן.
היום אני רואים את המציאות שקיימת במדינת ישראל כי החברה מתאפיינת בשסעים ובקיטוב.המורים של האזרחות מתקשים היום לפתוח דיונים שקשורים בחברה מחשש שזה יכול לגרום למעורבות עמוקה והתנגדות.
אני בתור סטודנטית שגם באה מתחום דעת אזרחות אני כן ממליצה ומעודדת את המורים לדון בנושאים חשובים בחברה כי זה יאפשר לתלמידים לנסוצ להשתלב ולהביע את דעתם בנושאים כאילה עם מתן חידוד על הצבת גבולות בדיון ולדעת במה כן אפשר לדון.בנוסף אנו רואים שהתלמידים לא מפרידים בין דעה לעמדה ולכן צריך ללמד את התלמידים מה זה אומר דעה ומה היא דעה על מנת שיוכלו לדון בנושאים חשובים ושיהיו חלק מהבעת דעה חשובה ובכך אפשר לראות מה כל תלמיד ותלמיד כן חושב.
על מנת להפחית מתופעת הקללות שהיא לא מבוססת על מידע,להביא לתלמידים את המידע הנכון ללמד אותם ולעשות סדנאות משותפות שיעברו בכל בתי הספר כדי שיהיה ידע הבנה וגם יישום נכון.
שמי טליה, סטודנטית לחינוך.
בכתבה מצויין המצב המצוי כיום- קושי של המורים לאזרחות לקיים דיונים בנושאים שנויים במחלוקת.
לדעתי, השיח החינוכי על נושאים שנויים במחלוקת יכול להיות משמעותי ללמידה. על מנת להימנע משיח גזעני או אלים, על המורים להציב גבולות בדיון בכיתה. בנוסף, לפי דעתי הדיון החינוכי בסוגיות מורכבות אלו, מוצדק רק במידה והוא נעשה בצורה מאוזנת. תפקידו של המורה להביא מידע מהימן שעוסק בשני הצדדים בשסע/ בדילמה מסויימת בחברה.
אני ממליצה על "יישור קו" בין כל המורים לאזרחות- כתיבה מסודרת מטעם משרד החינוך של צדדים שונים בסוגיות שונות בחברה הישראלית, וחיוב של כלל המורים לאזרחות להציג מגוון של דעות במערכי השיעור, תוך כדי שימת דגש על מיומנות של חשיבה ביקורתית בקרב התלמידים.