הוראת עברית במדינות מרכז אירופה שהיו בעבר תחת משטרים קומוניסטיים – דו"ח מחקר

חרל"פ, ל', גורבמן, ע', בן-יהודה, ג' וזיו, ש' (2023). הוראת עברית במדינות מרכז אירופה שהיו בעבר תחת משטרים קומוניסטיים – דו"ח מחקר. תל אביב: מכון מופ"ת

עיקרי הדברים:

• מורי העברית בקהילות בחו"ל מעוניינים בהתפתחות מקצועית וזקוקים לה
• המורים שנשאלו ציינו שיש להם ידע ברמה טובה של השפה העברית, אך לא כשל דוברים ילידיים
• קרוב למחצית המשיבים העדיפו לענות על שאלות הסקר באנגלית ולא בעברית – מכאן נובע שיש מקום לשיפור השליטה בשפה
• למשיבים יש השכלה בתחומים שרלוונטיים להוראת העברית כשפה נוספת, אך לא בכולם
• הוראת עברית כשפה נוספת היא התחום שבו הידע של המשתתפים הוא מועט, יחסית לתחומי הידע האחרים, ומידת העניין בו היא הגבוהה ביותר
• שילוב של ביקור ולימודים בישראל הוא האופציה המועדפת. בהנחה שהאופציה הזו אינה אפשרית, הקמת מאגר של מקורות עם הנחיה אסינכרונית בנוגע לשימוש בו נראית אופציה טובה, במיוחד אם מזמינים את המורים לעברית להשתתף בפיתוח חומרים למאגר, בהנחיה של מומחה לתחום
• למרות שהקמה של קהילה מקצועית מקוונת לא זכתה לדירוג גבוה במיוחד, הניסיון מלמד שיש לקהילות אלה פוטנציאל רב לקדם את הידע המקצועי של המשתתפים, את המעורבות, ואת תחושת הבעלות על החומרים שהם יוצרים יחד
• קהילות אלה יכולות לסייע במיוחד למורים שאין להם קהילה מקצועית תומכת במוסד שבו הם עובדים, בשל מיעוט (ואף היעדר) מורים נוספים בתחומם

 מטרת דו"ח המחקר:

למפות את המטרות, הפרקטיקות, ההישגים והצרכים בהוראת עברית במרכז אירופה, במדינות שהיו בעבר תחת משטרים קומוניסטיים, על-מנת להגיש למורים שמלמדים עברית במדינות הללו סיוע שמותאם לצרכיהם.

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא יהדות התפוצות

מטרות הוראת העברית:

מיפוי של היבטים אלה בהוראת עברית נערך בארה"ב בשנת 2019 על ידי שרון אבני ואביטל קרפמן (2019 ,Karpman & Avni). מחקר זה מצא כי למורים לעברית יש מטרות רבות:

1. יצירת עמדות חיוביות כלפי ישראל
2. חיזוק הקשר עם ישראל
3. יכולת לתקשר באופן עצמאי עם ישראלים
4. חיזוק המודעות הרב תרבותית
5. שיפור המודעות המטא-לשונית עם דגש על השפה האנגלית
6. חיזוק הזהות היהודית
7. חיזוק הקשר בין ילדים והורים יהודים בתוך הקהילה
8. הקניית היכולת להשתתף בתפילות ובטקסים
9. שמירה על השפה העברית בקרב ילדים להורים ישראלים שהיגרו לארה"ב
10. עידוד ללימודי עברית באקדמיה. בעבר, הוראת העברית התמקדה בבתי ספר יהודיים, ובעיקר – למטרות דתיות.

שיטת הצ'רטר:

בשנות ה-2000 נפתחו בתי ספר ורשתות צ'ארטר שמלמדים עברית. הוראת העברית שואבת כוח מהגישה הכללית לרב תרבותיות בבתי ספר אמריקאים, אמונה עממית ששפה נוספת מפתחת את המוח, ומאמונה שבתי ספר שיש להם תכנית לימודים ייחודית הם בתי ספר טובים יותר.

קשיים בהוראת עברית:

כתוצאה מפתיחתם של בתי הספר הללו יש גידול באוכלוסיית הלומדים. עם זאת, הוראת העברית נתקלת בקשיים מרובים:

1. חסרים מורים בעלי הסמכה להוראת עברית וידע מקצועי בתחום.
2. לעתים המורים הם פוסט דוקטורנטים ובנות זוג של עובדים ישראלים שעברו לארה"ב. מדובר בישראלים שהגיעו לשנים ספורות, ואינם מעוניינים בהכשרה מקצועית ממושכת.
3. גיוס של מורים מישראל כרוך גם הוא בתחלופה גבוהה ובקשיי הסתגלות. הקבוצה המוצלחת ביותר היא ילדים להורים ישראלים שהיגרו לארה"ב לצמיתות, אך אלה מעטים.
4. בתי ספר "מנותקים": נמצא הבדל בין בתי ספר ששייכים לרשתות לבין בתי ספר "מנותקים". בבתי הספר ה"מנותקים" אין למורים קהילה מקצועית תומכת והזדמנויות להתפתחות מקצועית. בבתי הספר האלה יש למורים גמישות ועצמאות, אך הם חשים בדידות וחוששים שאין מי שיחליף אותם כשיפרשו.
5. שונות גדולה ברמת העברית של הלומדים.
6. בעיית מוטיבציה: בתיכון, תלמידים מעדיפים להתמקד בשפות נפוצות יותר כמו ספרדית או סינית. כדי לשמר את המוטיבציה של הלומדים, יש מורים שמוותרים על המאמץ להגיע להישגים גבוהים. למרות השאיפה ללמד עברית בעברית – המורים נעזרים באנגלית, במיוחד עם תלמידים חלשים בשפה. הם הופכים את השיעורים למועדונים חברתיים, שבהם ילדים (במיוחד – יהודים) יכולים להתרועע אלה עם אלה.

נושאי הלימוד:

נושאי הלימוד מתמקדים בהיכרות תרבותית עם ישראל: האוכל, הגיאוגרפיה, ההישגים, חגים, סרטים, ודמויות בולטות.

חומרי הלימוד ושיטות ההוראה:

המורים שהשתתפו במחקר שנערך בארה"ב (& Avni2019 ,Karpman ) דיווחו שקיים קושי להשיג חומרי למידה שמתאימים לתלמידים בבתי ספר.

למרות זאת הם השתמשו במקורות מגוונים: icenter, תל-עם, עברית מן ההתחלה, יסודות הלשון,עברית שיטתית, דרכון לעברית, עברית לתיכון. המורים שהשתתפו במחקר שנערך בשנת 2015 השתמשו בארבעה מקורות מרכזיים בלבד. כמו המורים בארה"ב, הם השתמשו בעברית מן ההתחלה ותל עם, ובנוסף להם בנטע וחברים בעברית.

שאלת המחקר:

באיזו מידה המצב במדינות מרכז אירופה שהיו מנותקות מישראל ומהדת היהודית עד לנפילתו של מסך הברזל דומה לממצאים שלעיל? אילו אמצעים יוכלו לסייע במידה הרבה יותר למורי העברית במדינות האלה?

סיכום ומסקנות:

כקבוצה, המורים שהשיבו לשאלוני המחקר מעורים היטב בקהילות שבהן הם עובדים. רובם הם ילידי המקום או מהגרים שבאו על מנת להשתקע. עם זאת, למרות שמעמדם של המורים הוא קבוע, יש ייצוג חסר לשכבת הגיל הצעירה ביותר, גילאי 20 – ,26 שיעורם של המורים המתחילים (עד 5 שנות ניסיון( הוא כרבע מהמשיבים, ולא נמצאו מורים עם 11 – 14 שנות וותק. ממצאים אלה עשויים להצביע על קושי בגיוס של מורים צעירים ובשימור של המורים הצעירים שגויסו. בניגוד למורים בארצות הברית ( & Avni2019 ,Karpman), הוראת העברית במרכז אירופה מתבססת על "כוחות מקומיים" ולא על ישראלים. למרות זאת, בשני המקומות יש חשש שמחסור במורים יפגע בהוראת העברית בעתיד.

המטרות שהמשיבים מציבים לעצמם בהוראת עברית הן משולבות:

1. יכולת תקשורתית עצמאית בשפה העברית היא המטרה החשובה ביותר שכל המשתתפים שותפים לה.
2. מודעות רב תרבותית ורב לשונית.
3. חשיפה לתרבות במדינת ישראל.
4. שיפור העמדות והקשר עמה.
5. חיזוק הזהות היהודית.
6. היכולת לקרוא את כתבי הקודש וטקסטים רבניים חשובה פחות ורלוונטית רק לחלק מהמוסדות.

נמצאה התאמה בין החשיבות של המטרות לבין המידה שבה המשיבים שבעי רצון מהישגיהם: המורים חשים שהם מצליחים לגרום לתלמידיהם לאהוב את השפה העברית במידה רבה, הישגי תלמידיהם בעברית טובים וההיכרות שלהם את ישראל היא בינונית עד גבוהה. לעומת זאת, הם פחות שבעי רצון מהתרומה שלהם לחיזוק הזהות היהודית של התלמידים.

בהשוואה למחקר שנערך על ידי בר-טל ועמיתיה (2015), שביעות הרצון מהישגי הלומדים של המורים שהשתתפו במחקר זה היא רבה יותר.

בדומה למחקר שנערך בארה"ב (2019 ,Karpman & Avni), המורים מתלוננים על כך שאין להם גישה לתכניות לימודים שיאפשרו הוראה בכיתות הטרוגניות. למרות זאת, בהשוואה למחקר שנערך על-ידי בר-טל ועמיתיה בשנת 2015, במחקר הנוכחי נמצא שימוש בחומרי לימוד רבים ומגוונים. בנוסף  על כך יש עלייה משמעותית בשימוש בחומרי למידה מקוונים.

המשיבים מעוניינים בהתפתחות מקצועית וזקוקים לה. הם ציינו שיש להם ידע ברמה טובה של השפה העברית, אך לא כשל דוברים ילידיים. קרוב למחצית המשיבים העדיפו לענות על שאלות הסקר באנגלית ולא בעברית. מכאן נובע שיש מקום לשיפור השליטה בשפה.

למשיבים יש השכלה בתחומים שרלוונטיים להוראת העברית כשפה נוספת, אך לא בכולם. הוראת עברית כשפה נוספת היא התחום שבו הידע של המשתתפים הוא מועט, יחסית לתחומי הידע האחרים, ומידת העניין בו היא הגבוהה ביותר. שילוב של ביקור ולימודים בישראל הוא האופציה המועדפת. בהנחה שהאופציה הזו אינה אפשרית, מטעמי מימון, הקמת מאגר של מקורות עם הנחיה אסינכרונית בנוגע לשימוש בו נראית אופציה טובה, במיוחד אם מזמינים את המורים לעברית להשתתף בפיתוח חומרים למאגר, בהנחיה של מומחה לתחום. למרות שהקמה של קהילה מקצועית מקוונת לא זכתה לדירוג גבוה במיוחד, הניסיון שנצבר בעולם בכלל ובמכון מופ"ת בפרט בהקמה של קהילות מקצועיות לומדות מלמד שיש להן פוטנציאל רב לקדם את הידע המקצועי של המשתתפים, את המעורבות, ואת תחושת הבעלות על החומרים שהם יוצרים יחד. קהילות אלה יכולות לסייע במיוחד למורים שאין להם קהילה מקצועית תומכת במוסד שבו הם עובדים, בשל מיעוט (ואף היעדר) מורים נוספים בתחומם ( Carmi et al., 2022; Dofour et al., 2008; Eylon et al., 2020; Stoll et al., 2006; Wenger Trainer 2015 .,al et).

השתתפות בכנסים מקצועיים ובהשתלמויות פנים אל פנים הן אפשרויות שנתפסות כטובות, אך יהיה קשה לגייס מספר מספיק של משתתפים בכל מקום, להגיע לכל מוסד, ולקיים המשכיות לאורך זמן.

תכנון של התפתחות מקצועית למורים לעברית צריך להביא בחשבון את ההבדלים שנמצאו בין שלוש הקבוצות של המשיבים: משיבים המלמדים בבתי ספר, משיבים המלמדים במרכזים תרבותיים או קהילתיים ומשיבים המלמדים במוסדות אקדמיים.

קבוצת המורים המלמדים בבתי ספר יהודיים היא במוקד ענייננו, שכן רמת הלשון העברית והתרבות העברית המונחלת לילדים ולנוער בתקופה זו בחייהם תקבע במידה רבה את הזהות היהודית של הדור הבא בארצות אלו ואת עתיד הקהילות היהודיות בכלל. לצערנו, בין המשיבים על הסקר נמצאו מורים משלושה מוסדות בלבד, מתוכם 12 ששייכים לשני מוסדות, ועל כן יכולים למסור מידע טוב על שני המוסדות הללו בלבד.

מצאנו כי מורים המלמדים בבתי ספר מעוניינים יותר מהאחרים בחיזוק הקשר עם ישראל. הם מוטרדים יותר מחוסר עניין והזדהות של התלמידים עם ישראל, ומחוסר תמיכה של המשפחות. מורים אלה מעוניינים יותר מהאחרים בסיוע בהגברת המוטיבציה של הלומדים. יחסית למוסדות אחרים, יש למורים בבתי הספר יותר אפשרויות לעבוד בצוות בתוך המוסד, ולהיעזר בתכניות לימודים מובנות. לאור זאת אנו ממליצים לערוך השתלמויות ייחודיות בלמידה חדשנית ומאתגרת (לשם העלאת המוטיבציה של התלמידים), וכן בדרכים לחיזוק הזהות היהודית באמצעות העברית ולחיבור עם ישראל ועם התרבות העברית והישראלית.

למרות שאין לנו מידע על בתי ספר נוספים, הממצאים שיש לנו מצביעים על כך שההשכלה של מורים בבתי ספר היא נמוכה לעומת המוסדות האקדמיים, וכי במוסדות שיש בהם מעט מורים לעברית אין למורים עם מי להתייעץ, ואין הגשה לבחינות חיצוניות. משום כך, אנו משערים שמצבם של מורים לעברית בבתי ספר קטנים הוא קשה יותר מאשר מצבם של המורים בבתי הספר שהשתתפו במחקר. אנו ממליצים, אם כן, לעשות מאמץ מיוחד לאתר מורים לעברית בבתי ספר קטנים ולהקים עבורם קהילת למידה מקוונת.

מורים המלמדים במרכזים תרבותיים או קהילתיים מוטרדים פחות מרמת הלומדים והישגיהם, מהמוסדות שמטרתם הוראה. הם גם פחות מוטרדים מחוסר הזדהות עם ישראל, אולי כי הפונים אליהם מתעניינים יותר ברכישת השפה העברית. הם משתמשים יותר בטקסטים אותנטיים ויש להם יותר תכניות בלתי פורמאליות. המורים האלה משתמשים יותר בטקסטים אותנטיים, דבר המלמד על עניין מוגבר בתרבות הישראלית. הממצאים מלמדים שיש להם פחות אפשרויות לעבוד בצוות, ולכן קהילות למידה עשויות להועיל להם במיוחד.

מורים המלמדים במוסדות אקדמיים הם בעלי תארים גבוהים יותר. לשלושה מארבעת המוסדות הללו אין זהות יהודית. המוסדות מעוניינים יותר בהיבטים הבלשניים של השפה ופחות בחיזוק הקשר עם ישראל, שככל הנראה נתפס כפחות רלוונטי. הם משתמשים יותר בהערכה חיצונית להישגי התלמידים. מורים אלה עשויים ליהנות במיוחד משיפור רמת העברית של הצוות ומהתפתחות מקצועית שמתמקדת בהוראת השפה.

מומלץ להמשיך את המחקר בכלים איכותניים כדי לעמוד על הסיבות לקושי לגייס מורים צעירים ולשמר את המורים הקיימים. מחקר המשך בכלים איכותניים (קיום ראיונות עם מורים, מנהלים ומנהיגי קהילה) יוכל לתת בידינו תמונה ברורה יותר של צורכי המורים וצורכי המערכת בהקשר של הוראת עברית. מומלץ להתחיל בפיילוט של פיתוח שיטות וכלי הוראה בקהילה מקצועית לומדת בנפרד לבתי ספר ולמרכזים תרבותיים וקהילתיים (וללוותו במחקר).

מקורות

בר-טל, ס', גוברמן, ע', חרל"פ, ל' ונפרסטק, ר' (2015). הוראת העברית בחינוך היהודי בתפוצות: בחינת עמדות של מורים לעברית ותמונת מצב (ממצאי סקר תשע"ה, 2015).

הרצאה. הכינוס הבין-לאומי המקוון: עברית בקוונה תחילה. הוראת העברית כשפה נוספת לאוכלוסיות מגוונות בארץ ובעולם. מכון מופ"ת, תל אביב.

https://www.academia.edu/40628953/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%A

A_%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%

D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99

%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7

%95%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%A6%D7%91

Avni, S., & Karpman, A. (2019). Mapping Hebrew education in public schools: A resource for Hebrew educators. The George Washington University’s Graduate School of Education and Human Development (GSEHD) and the Consortium for Applied Studies in Jewish Education (CASJE).

https://www.casje.org/sites/default/files/docs/casje_report_final_9-

13_mapping_hebrew.pdf

Carmi, T., Guberman, A., & Cohen Brandeis, R. (2022). PLC tools: promoting learning about learning in a teachers’ professional community. Professional Development in Education. https://doi.org/10.1080/19415257.2022.2077409

DuFour, R., DuFour, R., and Eaker, R. (2008). Revisiting professional learningcommunities at work: new insights for improving schools. Bloomington, IN:  Solution Tree Press.

Eylon, B. S., Scherz, Z., & Bagno, E. (2020). Professional learning communities of science teachers: Theoretical and practical perspectives. In Y. Ben-David Kolikant, D. Martinovic, & M. Milner-Bilitin (Eds.), STEM teachers and teaching in the digital era: Professional expectations and advancement in the 21st century schools, pp 65-89, Cham, Switzerland: Springer Nature.

Stoll, L., Bolam, R., McMahon, A., Wallace, M., and Thomas, S.. (2006) Professional learning communities: a review of the literature. Journal of Educational Change, 7(4), 221–258.

Wenger-Trayner, E., Fenton-O’Creevy, M., Hutchison, S., Kubiak, C., and Wenger[1]Trayner, B. (2015). Learning in landscapes of practice. New York, NY: Routledge.