הישגי מערכת החינוך בישראל: מבט-על דוח מצב המדינה (2022)

בלס, נ' 2022. הישגי מערכת החינוך בישראל: מבט-על דוח מצב המדינה (2022), 140-97

המאמר סוקר את מצב החינוך בישראל ועוסק בשאלה אם מערכת החינוך משתפרת או מידרדרת. חשוב לזכור שמערכת החינוך אינה נפרדת מהתרבות הישראלית שממנה היא מושפעת ועליה היא משפיעה. לדעת נחום בלס, כותב המאמר, חשוב לברר אם מערכת החינוך מידרדרת, דורכת במקום או משתפרת. תשובתו של בלס היא שמצבה של מערכת החינוך בישראל אינו כה ירוד, והניסיון להתעלם מהישגיה ולהטיל דופי בכלל העובדים בה, השוקדים כמיטב יכולתם על הצלחתה, שגוי. גישה זו מוטעית בעיקר מפני שהעובדות אומרות אחרת. מצב המערכת הנוכחית אינו נופל ואף עולה על מצבה בעבר ברוב המשתנים שנבדקו ומוצגים במאמר:

• שיעורי הלמידה בכל שלביה של מערכת החינוך עלו.
• שיעור בוגרי התיכון ושיעורם של העומדים בהצלחה בבחינות הבגרות עלו גם הם.
• מספר המורים לתלמיד במערכת כולה עלה.
• מספר התלמידים הממוצע בכיתה ירד.
• המורים של היום משכילים יותר מהמורים בעבר.
• שיעורי ההתאמה למקצוע של המורים עלו.
• האקלים הבית-ספרי, לפחות במשתנים הכלולים במאמר, השתפר.
• חל צמצום של הפערים בין יהודים לערבים ובין בתי ספר ברמות חברתיות- כלכליות שונות ברוב המשתנים.

למחקר המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים על מערכת החינוך בישראל

התפיסה של מערכת החינוך כמערכת שנמצאת בהידרדרות מתמדת ובמשבר קיומי אינה רק שגויה אלא גם מסוכנת, כי היא עלולה להביא את הציבור לכדי מסקנה מייאשת וגורפת ולתחושת כישלון.  על מנת לאזן את הביקורת המושמעת לעיתים כה מזומנות על מערכת החינוך, כדאי לציין הישגים נוספים שאינם משויכים ישירות ומיידית למערכת החינוך. לדוגמה, תעשיית ההיי-טק, המעסיקה לרוב אנשים צעירים שזה לא כבר סיימו את חוק לימודיהם – היא הישג שראוי להתפאר בו.

חשוב לזכור כי מערכת החינוך הישראלית הצליחה להשיג את ההישגים הללו בתנאים קשים של מתח ביטחוני מתמשך ושינויים דמוגרפיים מרחיקי לכת, שהגדילו את חלקן של האוכלוסיות החלשות באוכלוסייה. לכן, ראוי להכיר ולהוקיר את הישגי המערכת מצד אחד, ולהיות מודעים לפגמיה, שאינם מעטים כלל ועיקר, מצד שני. חשוב להגביר את המאמצים לשיפור ההישגים הלימודיים בכל תחומי הלימוד.

עם זאת, יש להכיר בפגמים הבאים ולהילחם בהם:

1. הפערים הלימודיים והחברתיים.
2. הירידה בערך ההשכלה והלימוד לשמו.
3. הזלזול בעובדים במערכת זו, ובראש ובראשונה במורים (שקשור אולי בתפישה השגויה כי מערכת החינוך כושלת ומידרדרת).
4. הפיצול ההולך וגדל בין חלקיה השונים של המערכת.
5. הוויתור על לימוד נושאים במדעי הרוח והחברה.
6. בקרב האוכלוסייה החרדית – ויתור על לימודי מדעים, מתמטיקה ואנגלית.

לדברי בלס, בשנים האחרונות אנו עדים להקצנה גוברת והולכת בשיח העוסק ביחסים בין יהודים לערבים, ולעיתים גם בהתנהגות הקשורה בנושא. הניסיונות לקיים מפגשים בין בני נוער ערבים ובני נוער יהודים מועטים ולא תמיד עולים יפה, ופעמים רבות אינם משיגים את התוצאות הרצויות.

בלס סבור כי בטווח זמן קצר ביותר אפשר יהיה להראות תוצאות טובות עוד יותר בהישגים הלימודיים, בצמצום הפערים הלימודיים והחברתיים ובשיפור האקלים הלימודי והחינוכי בבתי הספר.