"היה לנו זמן לעצמנו" – בוגרי החינוך הביתי הישראלי מדברים על הלימוד והפעילות בחינוך ביתי

 Edri, A., & Court, D. (2022). "We had time for ourselves" – Israeli Homeschooling Graduates Talk About Their Learning and Activities in Homeschooling. The Qualitative Report, 27(10), 2278-2294. https://doi.org/10.46743/2160-3715/2022.5518

תופעת החינוך-ביתי התפתחה בשנים האחרונות שעה שיותר ויותר הורים בחרו לחנך את ילדיהם בבית. בעולם וגם בישראל נערכו מחקרים רבים על חינוך-ביתי, ואולם בישראל לא נערך מחקר על בוגרי החינוך הביתי. מהן חוויות הלימוד שלהם?

לתקציר המאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חינוך ביתי

חינוך ביתי הוא תופעה חדשה בישראל, ורק בשנים האחרונות התגבשה קבוצת בוגרי חינוך-ביתי משמעותית. המחקר האיכותני המתואר כאן התמקד בבוגרי חינוך-ביתי שהגיעו לגיל 18 ולמדו את רוב שנות בית הספר היסודי והתיכוני בבית. תוך שימוש בראיונות מובנים וראיונות עומק עם 15 בוגרי חינוך-ביתי, המחקר מבקש להבין כיצד בוגרי חינוך-ביתי בילו את זמנם בילדותם ונערותם, מה הגישה החינוכית שננקטה בביתם, ומהן התפיסות שלהם בנוגע לחוויות הלימוד שעברו. הממצאים מתארים באופן ייחודי את נקודת המבט של בוגרי החינוך הביתי, ומפורשים לאור תיאוריות של מוטיבציה פנימית (intrinsic motivation theories). הגישות והנטיות החינוכיות של ההורים ובוגרי החינוך הביתי השפיעו על המוטיבציה הפנימית של הילדים ללמוד.

המרואיינים תיארו שינוי שהתרחש במהלך השנים בדרך שבה בחרו לבלות את זמנם, מילדות לימי הנעורים שלהם. בילדות הפעילויות שלהם סבבו סביב שהות עם ההורים והקרובים, משחקים עם חברים וסשנים של חינוך-ביתי. ככל שגילם עלה הפעילויות הפכו להיות יותר ממוקדות – הם פיתחו תחביב או מקום עבודה קבוע, התנדבו באחוזים גבוהים, למדו לקראת לימודים באוניברסיטה או מבחנים פסיכומטריים. אכן, המחקר על מתבגרים מצביע על כך שמתבגרים נוטים להתמקד בעצמאות ובהכנה למציאת תעסוקה או השכלה נוספת. תחום חברתי נוסף המושפע מההתקדמות הקוגניטיבית בעת ההתבגרות הוא השיפוט המוסרי – התהליך המחשבתי והשיפוטי בנוגע לביצוע הפעולה הנכונה במצב נתון. יתכן שהמעורבות של חלק מבוגרי החינוך הביתי בפעילות התנדבותית בעת ההתבגרות קשורה להתפתחות של השיפוט המוסרי.

רוב המרואיינים דיברו על כך שהתאפשרה להם בחירה חופשית אם ללמוד. רובם טענו שהלימוד לא נכפה עליהם אלא היה יוזמה שלהם. במקרה היחיד שבו הופעל לחץ חברתי (מהסביבה ולא מההורים) נטען גם שהלמידה לא הייתה אפקטיבית. המרואיינים ראו בהערכה רבה את החירות לבחור ללמוד ובלימוד מתוך מוטיבציה פנימית. הם טענו שהלימוד שלהם היה מתוך תשוקה וסקרנות או מתוך הבנה בחשיבות של הנושא. לפי המרואיינים, נדמה שלימודיהם נבעו ממוטיבציה פנימית בגלל שהם למדו מתוך תשוקה והבנה של חשיבות הנושא בלי כפייה. דומה שהגישה החינוכית שהעניקה להם אוטונומיה וחופש בחירה בנוגע ללימודיהם הובילה אותם בסופו של דבר ללמוד מלימוד הנובע ממוטיבציה פנימית. התמיכה ההורית באוטונומיה של ילדיהם אין משמעותה מתירנות. התמיכה ההורית באוטונומיה היא תהליך אקטיבי שמקדם לימוד והתפתחות פסיכולוגית וחברתית.

תהליך הלימוד אותו תיארו המרואיינים מאופיין בשני מרכיבים: 1. לימוד מבחירה 2. שליטה בידע שמעניין אותם או חשוב להם. אלו הם בדיוק הדברים שמאפיינים מוטיבציה פנימית – מוטיבציה הנובעת מהבנת חשיבות הנושא או מתוך עניין בנושא.