גוליב, ב', עמרם-וקנין, ס' וטטר, מ' (2023). חוויות של נערים מזרחיים שלמדו בישיבות אשכנזיות בישראל: היבטים זהותיים, חינוכיים וייעוציים. הייעוץ החינוכי - כתב עת של אגודת היועצים החינוכיים בישראל, כה, עמ' 112-85

עיקרי הדברים:

• אחד הקולות הבולטים שעלו מתוך הראיונות העיד על דעות קדומות על אופיים של המזרחים, העשויות לעיתים לבוא לידי  ביטוי בשימוש  במונח המבזה "פרענקים" 
• המעבר לישיבה אשכנזית עלול להציב אתגרים עבור הנער המזרחי. זאת  בייחוד עבור נערים המגיעים ממוסד ספרדי לישיבה אשכנזית, אשר לרוב מגיעים לבד, שלא כמו מקביליהם המזרחיים בוגרי המוסדות האשכנזיים, המגיעים בדרך כלל כחלק מקבוצה
• לדברי אחד המרואיינים במחקר, "בישיבה [האשכנזית] מספרים רק את הסיפור של עולם התורה האשכנזי. מוחקים את כל המורשת של חכמי המזרח. עכשיו, זה מקום מסובך להתעסק בו, כי מייד מתייגים – אומרים: אוי, אתה מתבכיין, רגשי נחיתות, תתגבר על זה"
• מדברי המרואיינים עולה כי מאפייני ההחרגה של ה"מנטליות" המזרחית שתוארו לעיל, עשויים לייצר אצל חלק מהנערים המזרחים רצון להתנער מהקטלוג המזרחי ולנסות להיטמע בתוך החברה האשכנזית
• עם דרכי ההתמודדות של תלמידים ספרדים בישיבות אשכנזיות נמנים הפנמת הנרטיב של המזרחי הנחות, "טשטוש עקבות" (אי הבלטת הספרדיות), ואימוץ סמלי הופעה חיצונית ושפה (כגון לבוש, פאות והברה אשכנזית)

במחקר זה השתתפו עשרים מרואיינים ספרדים מהחברה החרדית, בני 30–42, שלמדו בנערותם בישיבות חרדיות אשכנזיות ליטאיות בישראל בשנים 1993 עד 2010, שסיפרו על חוויותיהם. איסוף הנתונים נעשה באמצעות ריאיון פתוח חצי מובנה מתוך מבט לאחור על אירועים וחוויות בעברם. מניתוח הראיונות עולות שלוש חוויות מרכזיות: הגירה, החרגת המנטליות המזרחית והדרת המורשת התורנית המזרחית. 

למאמר המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים על מוצא עדתי

דרכי ההתמודדות עם חוויות אלה מתבטאות בהפנמת נרטיב של נחיתות ואימוץ פרקטיקות על רצף ה"השתכנזות." התרומה שיש לחוויות אלו לתפיסת הזהות היא משמעותית: כנער – בולטים ערפול זהות ומלכוד זהות, וכבוגר – אוסף זהויות או הירקמות זהות חדשה. 

המחקר תורם לבחינת  טיב  הקשר  בין צוותי החינוך בישיבות לתלמידים המזרחיים הלומדים בהן. נוסף על כך המחקר מעלה את  חשיבות  הכללת תפקיד היועץ החינוכי בישיבות, במיוחד של הקונפליקטים העולים במהלך גיבוש הזהות של נערים כאשר המוסד הלימודי אינו נמצא בהלימה עם הרקע התרבותי שהנער מגיע ממנו. ממסקנות המחקר נגזרות המלצות להעמקה בהקשרים מגוונים של הסוגיה הנידונה.

יחסים בין אשכנזים למזרחים בישראל 

במפגש בין מזרחים לאשכנזים בחברה הדתית נראה כי יש ממד נוסף של מדרג דתי:  דתיות אשכנזית כנגד דתיות מזרחית (היון,  2022). טרבלסי (2021) מתאר את החוויה שחוו מזרחים בוגרי ישיבות ציוניות דתיות בסוף שנות השמונים. ממצאי מחקרו מלמדים על חוויית זרות ותחושת פחיתות ערך. עולה מדבריו כי יש הבניה של הסגל  החינוכי במוסדות אלו שהדתיות האשכנזית היא ׳דתיות תו התקן׳ והדתיות המזרחית היא דתיות ׳פגומה׳ שאין לה מקום בישיבה התיכונית. הבניה זו גרמה לתלמידים לפקפק בנכונות המנהגים הדתיים של  משפחתם. מנגד, משפחתם מתחה  עליהם ביקורת משום שאימצו מנהגים דתיים-אשכנזיים. כל אלו עוררו בתלמידים חוויית זרות הן כלפי הישיבה הן כלפי הבית. 

החברה החרדית 

בחברה  החרדית יש כיום שלושה  זרמים  עיקריים: חסידים, ליטאים וספרדים. שלא  כמו  הליטאים  והחסידים שחרדיותם התגבשה  כבר בארצות מוצאם, החרדיות הספרדית היא בעיקר תוצר ארץ-ישראלי (בראון, 2017;  זיכרמן,  2014). יש המסבירים זאת בכך שהספרדים בארצות מוצאם לא נדרשו להתמודד עם תופעות החילון והמודרנה, ולפיכך רבים מהם 'התחלנו' בהגיעם ארצה – זאת בשונה מהחברות החרדיות האשכנזיות שכבר היו 'מחוסנות' מפני רפורמות חדשות בתפיסת היהדות. להלן נתאר בקצרה את מוסדות החינוך של הבנים בחברה החרדית בישראל.

מוסדות חינוך בחברה החרדית 

הישיבות במדינת ישראל התפתחו על בסיס הדגם של הישיבה הליטאית באירופה. המגורים בפנימייה עשויים לתרום לכך שהישיבה היא כל עולמו של הבחור, ומתוך כך הפנימייה משמשת חיץ בינו ובין העולם שבחוץ (גפן, (2017).

יחסים בין אשכנזים למזרחים בחברה החרדית 

ראוי לציין שהקונפליקט ביחסים בין האשכנזים למזרחים בחברה החרדית פרץ דווקא לאחר שילוב המזרחים בישיבות האשכנזיות החרדיות. עד אז החרדיות המזרחית התמקדה בישיבת "פורת  יוסף" שהוקמה בשנת 1923 כדי ליצור מוקד השראה ליצירת אליטה רבנית מזרחית בארץ ישראל, כשאחד הבולטים מבין תלמידיה היה הראשון לציון הרב עובדיה יוסף  ז"ל. ליאון (2013) מתאר את השינוי שחל בישיבת פורת יוסף, מישיבה שסימלה במהותה את אוצרות התרבות המזרחיים ואת בית היוצר למנהיגי חברה זו, וכיום הפכה לחיקוי של ישיבות ליטא. 

החרדים המזרחים סבלו במהלך השנים ממעמד נמוך בחברה החרדית למרות נאמנותם לאידיאה החרדית האשכנזית. בין השאר הדבר בא לידי ביטוי באפליה במוסדות החינוך בשל מכסות קבלה (צ'רנוביצקי ופלדמן, 2018) המגבילות את השתלבות בני עדות המזרח במוסדות  האשכנזיים (אטינגר  וליאון,  2018). תופעה נוספת היא התפיסה הרווחת כי עד עתה לא הצליחה החברה המזרחית החרדית להקים מוסדות בעלי שם בעדיפות ראשונה. זאת מכיוון שהתלמידים המזרחים המובחרים מעדיפים לרוב להיקלט במוסדות לימוד אשכנזים, מוסכמה המעכבת את התפתחות הזרם המזרחי ואת חירותו מפטרונות הזרם הליטאי (ליאון, 2013).

החוויה של נוער מזרחי בישיבה אשכנזית

ליאון (2004) מתאר חוויה של נער מזרחי הלומד בישיבה אשכנזית, המעידה על התנהלות סטראוטיפית  המלוּוה  בדעות  קדומות  על התלמיד המזרחי. בני תורה מזרחים נחשבו אולי בעיני הליטאים לחלק בלתי נפרד מן החברה החרדית, אך השתלבותם במעמד שווה אינה מתאפשרת. לטענתו, גם אם ישנה הנער המזרחי את שם משפחתו ואת נוסח תפילתו, ונוסף על כך גם יהגה את 'לשון הקודש' בהברה אשכנזית, יקפיד על הוראות ספרי ההלכה האשכנזיים  וירחק  מספרי  הלכה  הספרדיים, עדיין ייחשב 'מזרחי' בגדר רכיב חריג ולא אורגני לדרך החיים החרדית־אשכנזית. ליאון (2004) טוען שהנער המזרחי הלומד בישיבות אלו חש כי הציבור החרדי־אשכנזי רואה בבני התורה המזרחים תופעה תלושה, חקיינית ולא אותנטית. איתן (2010) מתאר  בספרו  הרגשה של נער מזרחי, כשהוא  מבין  שלא התקבל לישיבה המבוקשת רק  בשל  צבע  עורו  ושם משפחתו. לדבריו,  במפתיע זה גורם לנער לנסות להיות טוב יותר ולהוכיח שאינו שונה מאחרים.

אביטבול (תשע"ט) תיאר את החוויה האישית שחווה כמזרחי הלומד בישיבה אשכנזית.

לדבריו, הוא הקפיד על אימוץ  מנהגי הישיבה, על כל המשתמע  מכך: לימוד בהגייה אשכנזית  ותפילה  מתוך סידור אשכנזי וכדומה. בנושא העדתי הוא קיבל את התפיסה השלטת כמובנת מאליה וכאחת מעובדות החיים שאין לתהות ולהרהר אחריהן. לדבריו, עם הזמן למד מבלי משים לאמץ השקפת עולם זו, שעולם התוכן הישיבתי־אשכנזי חשוב,  מעמיק, נכון ואמיתי יותר מכל גישה אחרת. גם לדבריו אזכור הנושא העדתי היה עלו ל להיות בגדר הודאה בפגיעוּת או נחיתות, שלא לדבר על עולם התוכן התורני־מזרחי שנדחק כליל מעולמו. הוא אימץ  את השקפת העולם הגורסת שהמוצא  המזרחי נחות מזה האשכנזי, והדחיק את עברו המזרחי אל עומק התת־מודע. מתוך דבריו של  הרבי  מלובביץ' עולה  שתחושת התלמידים המזרחים במוסדות אשכנזים ראויה לדיון. באחת מאיגרותיו הוא כתב: "...ובפרט שעל ידי דיבור עם מורה הכיתה בוודאי יכול לסדר שלא ירגישו הילדים עצמם בודדים" (שניאורסון,  2013, עמ' 256).

שאלות המחקר 

• . מהם מאפייני החוויה (רגשית, לימודית, חברתית) של תלמיד מזרחי הלומד בישיבה אשכנזית?
• . מהן דרכי ההתמודדות של תלמיד מזרחי הלומד בישיבה אשכנזית לנוכח החוויות שחווה?
• . כיצד זכורה החוויה סביב עיצוב הזהות בגיל ההתבגרות (במבט לאחור כעת בהיותו בוגר בן 30–40)?
• . כיצד התהליך שחווה כנער מזרחי הלומד במסגרת אשכנזית תורם לעיצוב הזהות שלו כיום?

ממצאים

מאפייני החוויה של נער מזרחי בישיבה אשכנזית 

המעבר לישיבה אשכנזית עלול להציב אתגרים עבור הנער המזרחי. זאת  בייחוד עבור נערים המגיעים ממוסד ספרדי לישיבה אשכנזית, אשר לרוב מגיעים לבד, שלא כמו מקביליהם המזרחיים בוגרי המוסדות האשכנזיים, המגיעים בדרך כלל כחלק מקבוצה. 

חוויית הגירה – "גר בארץ נוכרייה "

שלמה היה נער מזרחי מצטיין שלמד בישיבה קטנה ספרדית.  הוא התאפיין כנער בעל ביטחון עצמי יציב, והתקבל לישיבה אשכנזית גדולה מובחרת. הדברים להלן מתארים את החוויה הרגשית שלו: 

אני זוכר שנכנסתי לישיבה, אמרתי פעם צודיק (במקום צדיק) למישהו, אני לא ישכח איך הוא צחק, ירדו לו דמעות מרוב צחוק... אז מטבע הדברים, כשאתה לא יודע להתבטא נכון... אז אתה מפחד להתבטא בפני כולם. אולי תעשה טעות פטאלית כזאת כמו צודיק הזה, זה לא הדבר הכי נעים. (לוי, 39).

על אף שאין הכרח שהנער המזרחי העובר לישיבה אשכנזית ישנה את נוסח התפילה  שלו, עדיין שינוי נוסח התפילה הכללי בישיבה עשוי לשמש עבורו  אתגר רגשי, כפי שעולה מדבריו של נפתלי: 

קח לדוגמה את נוסח התפילה, נוסח תפילה שונה מאוד, לא כל כך במילים, כמו במנגינה ובטון. פתאום היה לי רצון כזה להתפלל בשקט עם עצמי במנגינה שלי... הייתי מוצא את עצמי מזמזם את המנגינות של בית אבא. אבא שלי וסבא שלי חזנים, זה משהו שגדלתי עליו. זה היה עושה לי טוב בתוך כל ההמולה, ובכל אופן להיות עם עצמי. (נפתלי, 36).

דברי נפתלי מתארים את החוויה הרגשית לאחר ההבדל הניכר בנוסח התפילה בין מנהגי "בית אבא" לנוסח החדש שנחשף אליו. הוא שם לב להבדל, מזכיר לעצמו את הנוסח שלו, האחר, ומנסה לשמר את הפרטיות שלו בתוך ההמון. 

חוויית החרגת המנטליות המזרחית – "פרענקים" 

אחד הקולות הבולטים שעלו מתוך  הראיונות העיד על דעות קדומות על אופיים של המזרחים, העשויות לעיתים לבוא לידי ביטוי בשימוש במונח המבזה "פרענקים": 

"פעם אחת, איזה בחור... התעצבן על חבר ספרדי, אמר לו: 'יה פרענק!'" (נפתלי, 36).  

וכך אמר תלמיד בשם שלמה:

"החוויה  שלי הייתה שמסתכלים  עליך כאיזשהו אובייקט... קודם כול אתה ספרדי, ואחר כך אתה מצליח או לא" (שלמה, 39).

מדבריו של שלמה עולה כי ייתכן  שהנער המזרחי עשוי לחוש שהוא מייצג את הנרטיב המזרחי בעצם נוכחותו, אף אם אינו קשור אישית למצב שעוסקים בו.

על אף החוויות שתוארו לעיל, מדבריו של ראובן עולה זווית אחרת:

"כשאני חושב על זה אני לא מוצא הרבה סיטואציות של אמירות גזעניות בפועל,  למרות שאם אתה שואל, בחוויה שלי זה כל הזמן היה ברקע הסמוי... קשה לי להסביר את זה. מה שנראה לי שפשוט כל  הסיטואציה  הזו,  של  היותך בעמדת מיעוט, הופכת אותך להיות רגיש מכל דבר, גם אם לא קרה כלום (ראובן, 42).

הדרת מורשת חכמי המזרח והחוויה בעקבותיה

למרות ההיבטים המגוונים בחוויה כלפי "ההחרגה" האישית שהנער המזרחי עשוי לחוש,  מקולות שעלו מתוך דברי המרואיינים, עולה כי ייתכן שישנה הסכמה על הדרת המורשת הרוחנית של חכמי המזרח. לדוגמה, יוסף דן בעניין זה ואומר: 

בישיבה מספרים רק את הסיפור של עולם התורה האשכנזי. מוחקים את כל המורשת של חכמי המזרח... עכשיו, זה מקום מסובך להתעסק בו, כי מייד מתייגים – אומרים: אוי, אתה מתבכיין, רגשי נחיתות, תתגבר על זה... היה קיר שלם עם תמונות של עולם הישיבות... אז תשימו גם ישיבת פורת יוסף – ישיבה מפוארת שאין לה אח ורע" (יוסף, 42).

דרכי ההתמודדות בעקבות החוויה בישיבה האשכנזית 

מדברי המרואיינים עולה כי מאפייני ההחרגה של ה"מנטליות" המזרחית שתוארו לעיל, עשויים לייצר אצל חלק מהנערים  המזרחים רצון להתנער מהקטלוג המזרחי ולנסות להיטמע בתוך החברה האשכנזית. זאת באמצעים הבאים:

1. הפנמת הנרטיב של המזרחי הנחות.
2. "טשטוש עקבות" (אי הבלטת הספרדיות).
3. אימוץ סמלי הופעה חיצונית ושפה (כגון לבוש, פאות והברה אשכנזית).

ביבליוגרפיה

אביטבול,  ע'  (תשע"ט,  ט"ו  בחשוון).  האם  באמת  "ככה  זה? "  על  היחס  החרדי   לעדות המזרח.  צריך  עיו ן:  חשיבה  והגות  חרדית.  https://iyun.org.il/sedersheni/

  sephardic_jews/

אבישר, נ'  (2018).  בין  העדתי  והחינוכי:  זהות אישית־מקצועית  של  מורות  ומוריםמזרחים. קשת,  1, 76–95 .

אבישר,  נ'  (2019).  ללמוד  מהמזרח:  מזרחיות,   חינוך  ותיקון  עולם.  הוצאת  הספרים  של מכון מופ"ת.

אטינגר, י' וליאון, נ'  (2018). באי ן רועה: ש"ס וההנהגה החרדית־מזרחית אחרי עידן הרב עובדיה יוסף. המכון הישראלי לדמוקרטיה.  

איתן, א' (2010). ידיד נפש. בבל. 

אסד, ט' (2010) . כינון החילוניות: נצרות, אסלאם,  מודרניות (ז' כוכבי, מתרגם). רסלינג. 

(המקור פורסם ב־2003)

ארהרד, ר' )2014(. ייעוץ חינוכי: מקצוע מחפש זהות. מכון מופ"ת.

בלאק,  ש'  )2020(.  פערים  בציפיות  השילוב  האקולטורטיבי  בין  האדם לקבוצותיו:

המקרה   של  חרדים  בישרא ל  ]עבודת  דוקטור.[  האוניברסיטה  העברי ת בירושלים.

בן־רפאל, א' )2000(. זהות קולקטיבית בישראל. בתוך ח' הרצוג )עורכת(, חברה במראה:

לזכר ו של יונת ן שפירא )עמ' 489–514(. רמות.  

בן־שלום, ע' והורנצ'יק, ג' )2006(. זהות תרבותית והסתגלות של מהגרים בהקשר מטמיע

– עולים מברית המועצות לשעבר בצה"ל. מגמות,  44)3(, 452–476.

בראון, ב' )2011(. ארון הספרים של הלמדנות הליטאית ומשמעותו. בתוך ע' אטקס, ת 'אלאור, מ 'הד וב 'שוורץ )עורכים(, חינוך ודת: סמכות ואוטונומיה )עמ' 309 –321 (. י"ל מאגנס. 

בראון, ב' )2017(. מדריך לחברה החרדית: אמונות וזרמים. עם עובד.

גירץ, ק' )1990(. פרשנות של תרבויות )י' מייזלר, מתרגם.( כתר. )המקור פורסם ב־1973 (

גפן, א' )2017(. הישיבות העל־תיכוניות בציבור הדתי לאומי )הישיבות הגבוהות וישיבותההסדר:(  מאפייניה ן  והשפעת ן  החינוכית  ]עבודת  מוסמך.[  האוניברסיט ההעברית בירושלים.

דיין,  ח'  )2017(.  מעבר  לעקרו ן  "הבינוניות:"  החרדיות  המתחדשת  ואתגריה  הערכיי ם ־חברתיים. חקר החברה החרדית,  5, 1–34 .

היון, א' )2022(. ז ו רק מנטליות: תהליכי סגרגציה,  הדרה ואפליה על בסיס אתני בחברה החרדית ]עבודת דוקטור[. האוניברסיטה העברית בירושלים.  

זובידה,  ה'  )2017(.  ישראל  בפתח  המאה  ה־21:  גבול  בתוך  גבול  בתוך  גבול...  או  "תצא ו בחוץ, יא עוינים!". בתוך ה' זובידה ור' ליפשיץ )עורכים(, עצור – אי ן גבול ! :

על  גבולות  והיעדרם ,  ישראל  2017  )עמ'  393–415(.  משכל  –  הוצאה  לאו ר מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד.  

זיכרמן,  ח'  )2014(.  שחור  כחול־לבן:  מסע  אל  תוך   החברה   החרדית  בישרא ל.  משכל  –הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד. 

טטר, מ' )2002(. משמעותיות המורים עבור תלמידיהם:  תפיסות מורים והשלכות לייעוץ.

הייעוץ החינוכי,  י א, 100–122 .

טרבלסי, א'  )2021(.  חוויית  הזרות  האתנית  של תלמידים  ספרדים  בישיבות  תיכוניותבשנות השמונים. עיונים , 36, 151–171.

כהן, א' וליאון, נ' )2008(. לשאלת המעמד הבינוני־המזרחי בישראל. אלפיים,  32, 83–101 .

כהנר,  לי  ומלאך,  ג'  )2021( .  שנתו ן  החברה  החרדית  בישראל.  המכון  הישראל י לדמוקרטיה.

לאו, ב"צ )2005(. ממר ן עד מרן: משנת ו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף. משכל.

לומסקי־פדר, ע' )1998(. כאיל ו לא הייתה מלחמה: תפיסת המלחמה בסיפורי חיים ש ל גברים ישראלים. י"ל מאגנס.

לומסקי־פדר,  ע',  רפופורט,  ת'  וגינזבורג,  ל'  )2010(.  מבוא:  נראות  בהגירה  –  גוף,  מבט,  ייצוג.  בתוך  ע'  לומסקי־פדר   ות'  רפופורט  )עורכות(,  נרא ות  בהגירה:  גוף, מבט,  ייצוג )עמ' 11–39(. מכון ון ליר בירושלים; הוצאת הקיבוץ המאוחד. 

ליאון, נ' )2013(. הסיטואציה המזרחית בחברה החרדית בישראל והתגובות לה. תרבות דמוקרטית , 15, 161–191.

ליאון,  נ'  )2014(.  חרדיות  מזרחית:  אידיאולוגיה  קשיחה,  זהות  רכה.  חקר  החברה החרדית,  1, 1–20 .

מירסקי, י' )2005(. ישראלים – סיפורי הגירה. צבעונים. 

נופר, ע' )2018(. היבטים רגשיי ם בעבודת הצוות החינוכי בתכנית "תפנית" להעלאת הישג יתלמידים  בבחינות  הבגרות.  בתוך  י'  אופלטקה  )עורך(,  רגשות  בהוראהובניהול בית־ספר: אסופת מאמרים )עמ' 42–66(. מכון מופ"ת.

סמוחה,  ס'  )1986(.  עיונים  בתרבות  ובמעמד   של  יוצאי  המזרח  בישראל.  בתוך  ש'   דשן

)עורך(, מחצית האומה: עיונים בתרבות ובמעמד של יוצאי המזרח בישרא ל

)עמ' 293 –309(. אוניברסיטת בר־אילן. 

סמוחה, ס' )2001(. יחסי ערבים–יהודים בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בתוך א'יער וז' שביט )עורכים(, מגמות בחברה הישראלית )כרך א, עמ' 231 –363( .

האוניברסיטה הפתוחה.

סעיד, א' )2000(. אוריינטליזם )ע' זילבר, מתרגמת.( עם עובד. )המקור פורסם ב־1978 ( פנון, פ' )2004(. עור שחור,  מסכות לבנות )ת' קפלנסקי, מתרגמת, ר' מירן, עורך(. ספרית מעריב. )המקור פורסם ב־1952 (

צבר־בן יהושע, נ' )2016(. הקדמה: תפיסות, אסטרטגיות וכלים מתקדמים. בתוך נ 'צבר

בן־יהושע,  נ'  )עורכת(,  מסורות  וזרמים  במחקר   האיכותני:  תפיסות,  אסטרטגיות וכלים מתקדמים )עמ' 11–21(. מכון מופ"ת. 

צוריאל,  ד'  )1990(.  "זהות  האני"  לעומת  "פזירות  הזהות"  בגיל  ההתבגרות:  היבטי ם התפתחותיים והשלכות חינוכיות. מגמות,  לב, 484–509 .

צ'רנוביצקי, מ' ופלדמן, ד ')2018(. החצר האחורית של החינוך בישראל – מערכת החינוך החרדית. קרן ברל כצנלסון.  

קייזר,  א"ש  )2012(.  אשר  יצוה:  פרקי  עיו ן  בעומקה  של  סוגית  חינוך  הבנים.  משפח תקייזר. 

קסלר, ע'  וטטר,  מ'  )2007(.  תפיסות  תלמידים את  המורים  המשמעותיים  עבורם:

השפעותיהן  של  איכות  הקשר  עם  ההורים  ותחושת  ניכור  מבית  הספר .

הייעוץ החינוכי,  14, 76 –104 . שניאורסון, מ"מ )2013(. אגרת החינוך: הדרכה מעשית להורים ומחנכים )ש' ויצהנדל ר ,

עורך(. מרכז ההפצה ממ"ש . שקדי, א' )2003(. מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני – תאוריה ויישום. רמות .

Berry, J. W. (1990). Psychology of acculturation. In J. J. Berman (Ed.), Nebraska Symposium on motivation, 1989: Cross-cultural perspectives (pp. 201– 234). University of Nebraska Press.

Charmaz, K. (2006). Constructing grounded theory: A practical guide through qualitative analysis. Sage.

Erhard, R. L., & Erhard-Weiss, D. (2007). The emergence of counseling in traditional cultures: Ultra-Orthodox, Jewish and Arab communities in Israel.

International Journal for the Advancement of Counselling, 29(3–)4, 149–

.851 https://doi.org/10.1007/s10447-007-9035-8

Erikson, E. H. (1968). Identity: Youth and crisis. W.W. Norton.

Erikson, E. H. (1993). Young man Luther: A study in psychoanalysis and history. W.W. Norton & Company.

Garza-Guerrero, A. C. (1974). Culture shock: Its mourning and the vicissitudes of

identity. Journal of the American Psychoanalytic Association, 22(2), 408–429. https://doi.org/10.1177/000306517402200213

Horenczyk, G. (1996). Migrant identities in conflict: Acculturation attitudes and perceived acculturation ideologies. In G. M. Breakwell & E. Lyons (Eds.), Changing European identities: Social psychological analyses of social change (pp. 241–250). Butterworth-Heinemann.

Horenczyk, G. (2000). Conflicted identities: Acculturation attitudes and the immigrants’ construction of their social worlds. In E. Olshtain & G. Horenczyk (Eds.), Language, identity, and immigration (pp. 13–.)03 Magnes.

Kroger, J., Martinussen, M., & Marcia, J. E. (2010). Identity status change during adolescence and young adulthood: A meta-analysis. Journal of Adolescence, 33(5), 683–698. https://doi.org/10.1016/j.adolescence. 2009.11.002

Marcia, J. E., Waterman, A. S., Matteson, D. R., Archer, S. L., & Orlofsky, J. L. (1993). Ego identity: A handbook for psychosocial research. SpringerVerlag.

Ochberg, R. L. (1996). Interpreting life stories. In R. Josselson (Ed.), Ethics and

process in the narrative study of lives (pp. 97–113). SAGE Publications. https://doi.org/10.4135/9781483345451

Phinney, J. S., Horenczyk, G., Liebkind, K., & Vedder, P. (2001). Ethnic identity, immigration and well-being: An interactional perspective. Journal of Social Issues, 57(3), 493–510. https://doi.org/10.1111/0022-4537.00225

Sasson-Levy, O., & Shoshana, A. (2013). "Passing" as (Non) ethnic: The Israeli

version of acting white. Sociological Inquiry, 83(3), 448–.274 https://doi.org/10.1111/soin.12007

Turiel, E. (1983). The development of social knowledge: Morality and convention. Cambridge University Press.

Turiel, E. (2002). The culture of morality: Social development, context, and conflict.

                       Cambridge            University             Press.           https://doi.org/10.1017/

CBO9780511613500