השמינייה של 2024: שמונה מחקרים במדעי הלמידה שפורסמו ב-2024 ומה שאפשר לקחת מהם לכיתה
דלתא, מרכז הלמידה בכיתה (2025). "השמינייה של 2024: שמונה מחקרים במדעי הלמידה שפורסמו ב-2024 ומה שאפשר לקחת מהם לכיתה", כנס דלתא, תל אביב: מכון מופ"ת
עיקרי הדברים:
- גורמי המוטיבציה העיקריים שלגביהם נמצא קשר להישגים לימודיים הם כאלו שמשקפים אמונה בעצמי (ולא עניין, מוטיבציה פנימית, או מכוונות מטרה)
- אין קשר בין חשיפה לקריאה לבין יכולות קריאה, אבל כן מצאה קשר בין פיתוח יכולות לחשיפה לקריאה
- בלימודי מתמטיקה נמצא אפקט כולל מרשים לשימוש באיורים מכל הסוגים (דיאגרמות, גרפים, צורות גאומטריות, ציורים). אך בניגוד לציפיות החוקרים, לא נמצאה השפעה למדיום, כלומר לא נמצא יתרון לשימוש באמצעים דיגיטליים
- מצא יתרון לציור תוך כדי ההסבר לעומת שימוש בציור שמוכן מראש - שימוש כזה מאפשר ללומדים לעקוב אחר התהליך, להתמקד במה שחשוב בכל שלב, ומאט את קצב ההסבר
- נמצא שצילום וידיאו של מרצה הכולל את מחוות הידיים שלה, תורם ללמידה. כדאי לצלם מורים ומרצים מהמותניים ומעלה, לכלול את תנועות הידיים התואמות ולא להסתפק ב"ראש מדבר"
בכנס דלתא הראשון, שהתקיים במכון מופ"ת ב-30.12.2024, הוצגו שמונה מחקרים במדעי הלמידה שהתפרסמו בשנת 2024, ונערך דיון בשאלה על מה אפשר ללמוד מהם וליישם בכיתה.
לפניכם תקצירים של המאמרים ובסוף רשימת מקורות:
סיכומי המאמרים המפורטים באתר דלתא
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא אסטרטגיות למידה
- מוטיבציה והישגיים לימודיים - מה הקשר ביניהם?
מטה-אנליזה (1) שבדקה זאת מצאה שאמנם מוטיבציה משפיעה על הישגים לימודיים (בביה"ס ובאקדמיה), אבל ההשפעה של הישגים על מוטיבציה היא כמעט כפולה. הממצאים מראים שגורמי המוטיבציה העיקריים שלגביהם נמצא קשר להישגים לימודיים הם כאלו שמשקפים אמונה בעצמי (ולא עניין, מוטיבציה פנימית, או מכוונות מטרה).
הממצא הזה חשוב כי פעמים רבות אנחנו נוטים לחשוב שמוטיבציה בהכרח קודמת ללמידה ושיש לחזק אותה עוד בטרם מתחילים בעניין עצמו. הממצא הזה מדגיש שדווקא לפעילויות למידה ראשוניות שמעודדות הצלחה ומדגישות תחושת מסוגלות, יכולה להיות השפעה גדולה יותר על המוטיבציה להמשך.
- מה גורם למה - חשיפה לקריאה מרובה משפרת את יכולת הקריאה או להפך?
זוהי שאלה נוספת שבה מדע הלמידה עוזר לנו להחליט במה כדאי להשקיע משאבים ובאיזה שלב. על פניו יש פה שני גורמים הקשורים זה בזה: הקניית מיומנויות קריאה, וחשיפה לקריאה מרובה באמצעות קריאת ספרים רבים. מטה-אנליזה (2) בקרב מעל 500 תלמידים בגיל יסודי ובחטיבה בגרמניה לא מצאה קשר בין חשיפה לקריאה לבין יכולות קריאה, אבל כן מצאה קשר בין פיתוח יכולות לחשיפה לקריאה. כלומר: ככל שנקנה לתלמידים מיומנויות קריאה בסיסיות, סביר להניח שהם הם יקראו יותר ספרים. מאחר שיכולת קריאה היא מיומנות בסיסית שחיונית לכל מה שיבוא בהמשך, זוהי מסקנה חשובה לגבי חיוניות הקניה טובה ולכו-לם של מיומנויות אלו, בעיקר לנוכח הממצאים הלא מעודדים מהשנים האחרונות לגבי יכולות הקריאה הן של תלמידים והן בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל.
- שימוש באיורים בלמידת מתמטיקה, ואיור בזמן אמת בוידיאו
מטה אנליזה נוספת (3) מאשרת ומחזקת דברים שכבר ידענו לגבי השימוש באיורים - הם תורמים ללמידה ומשפרים את ההבנה. הם בדקו את היתרון ספציפית בלימודי מתמטיקה ובמגוון רחב של דרכים. נמצא אפקט כולל מרשים לשימוש באיורים מכל הסוגים (דיאגרמות, גרפים, צורות גאומטריות, ציורים). אך בניגוד לציפיות החוקרים, לא נמצאה השפעה למדיום, כלומר לא נמצא יתרון לשימוש באמצעים דיגיטליים וזאת על אף שבמתמטיקה קיימים שימושים מתקדמים.
מעניין לדעת שמחקר אחר (3ב), שבדק שימוש באיורים בזמן הרצאה בוידיאו - מצא יתרון לציור תוך כדי ההסבר לעומת שימוש בציור שמוכן מראש - שימוש כזה מאפשר ללומדים לעקוב אחר התהליך, להתמקד במה שחשוב בכל שלב, ומאט את קצב ההסבר.
- מחוות ידיים וגוף תורמות ללמידה, ולקשר בין מורה ותלמיד/ה
אחד מתחומי המחקר המרתקים בעולמות הקוגניטיביים נקרא Embodiment - החיבור לגוף. מתוך ההבנה שהמוח לא פועל כיחידה עצמאית אלא תוך קשר מתמיד ודו כיוני עם הגוף ועם הסביבה, בשנים האחרונות מתרבים המחקרים החוקרים את הקשר הזה, חלק מהם מתמקדים בתרומה של מחוות הידיים והגוף, הן של המורה והן של התלמיד, לאיכות הלמידה. המטה-אנליזה הזאת (4) בוצעה כדי לבדוק את עיקרון ה-" Embodiment". נמצא שצילום וידיאו של מרצה הכולל את מחוות הידיים שלה, תורם ללמידה, ליכולת העברת החומר להקשר חדש, וכן לדיווח על מידת הקשר עם המרצה. מחוות שתורמות במיוחד הם כאלה שיש להם משמעות לתוכן ההסבר, שהן מלוות אותו או מדגימות היבטים בו.
כדאי לצלם מורים ומרצים מהמותניים ומעלה, לכלול את תנועות הידיים התואמות ולא להסתפק ב"ראש מדבר".
- תרגול שליפה פעילה, מרווח ומגוון - תורם ללמידה
גם אם למדנו בצורה יעילה, רכשנו את מיומנויות הבסיס באמצעות כל האמצעים הנ"ל (1-4) ואחרים, שלב התרגול הוא חיוני כדי להפוך את הידע שלנו למשהו שימושי. אבל לא כל דרכי התרגול יעילות באותה המידה. אחת האסטרטגיות המבוססות ביותר וגם המוכרות ביותר נקראת "תרגול מבוסס שליפה" - הכוונה לתרגול המתבסס על שליפה מאומצת ופעילה מהזיכרון ולא על חזרה בלבד.
ניתן לייעל אף יותר את התרגול אם לוקחים בחשבון עוד שתי אסטרטגיות: ריווח בין חזרות הלמידה וגם גיוון ההקשר בין החזרות השונות.
מחקר הזה בדק בסדרה של ניסויים מוקפדים (5) את היתרון של שילוב שליפה ריווח וגיוון - ומצא יתרון ללמידת מילים בשפה חדשה - הגיוון בא לידי ביטוי בכך שהמילים החדשות הוטמעו בתוך משפטים שונים בכל חזרת למידה.
- איך מורות ומורים משתמשים בתרגול מבוסס שליפה מהזיכרון בכיתה?
המחקר הבא (6) ביקש לבדוק כיצד מורות ומורים מיישמים את התובנות מסעיף מס. 5 בכיתות שלהם, וערך סקר בקרב מורות ומורים באנגליה. שאלו אותם מהי הדרך שבה הם נוקטים [שאלונים פשוטים מסוגים שונים הם הדרך הנפוצה ביותר], מתי בשיעור הם עושים בה שימוש ולאיזה צורך [בעיקר בתחילת השיעור, אבל לא רק - ובעיקר לצורך חזרה על ידע קודם וחיבור בין ידע קודם לידע חדש] וגם - מה הם עושים כאשר הן מגלות שהתלמידים לא עונים על השאלות נכון [מלמדות שוב את החומר].
- 7. ניבוי שמופרך הוא דרך נוספת לתרגול אפקטיבי
כשאנחנו מנבאים את התוצאה או את התשובה לפני שאנחנו יודעים אותן - אנחנו מסתמכים על אחת מהפעולות הבסיסיות ביותר של המוח. אנחנו כל הזמן מנבאים מה עומד להתרחש, רוב הזמן הניבוי שלנו מתגשם וכך אנחנו יודעים להסתדר בעולם, אבל כשהניבוי לא מתגשם - זה סימן חשוב שצריך ללמוד משהו חדש, צריך "לעדכן גרסה" כדי להתאים את עצמנו לסביבה. לכן מחקרים מראים שניבוי, בעיקר כשהתוצאה שלו מפתיעה אותנו, הוא דרך יעילה מאוד ללמוד.
במחקר המדובר (7), סטודנטים תרגלו את היכולת להתאים אבחנה פסיכולוגית לתיאור מקרה. תרגול שכלל גם ניבוי לפני חשיפת התשובה - שיפר את הביצועים.
גם בכיתה, בכל גיל, כדאי לשאול שאלות ניבוי בנקודות מפתח (בעיקר כשהניבוי צפוי להיות שגוי או לא מדויק!).
- מטה-קוגניציה: האם אנחנו מעריכים נכון את איכות הלמידה שלנו?
המטה-האנליזה האחרונה (8) בסדרה מתייחסת לנושא חשוב מאוד - האם אנחנו יודעים להעריך נכונה את יעילות הלמידה שלנו? מסתבר שהתשובה היא: לא בהכרח. נמצא קשר הפוך בין חוויה של מאמץ בזמן הלמידה, לבין הערכה של איכות הלמידה. כלומר כשאנחנו מתאמצים: חווים קושי, "חוסר זרימה", טעויות, אנחנו מרגישים שלא למדנו כל כך טוב, לעומת מצב של למידה קלה וזורמת (וזאת על אף שאנחנו יודעים ש"מטעויות לומדים" וש"המאמץ משתלם" וכו'...). התובנה הזאת חשובה משום שהיא מדגישה את הצורך לטפל גם במטה-קוגניציה של הלומדים שלנו, כלומר לא רק היכולת שלהם לנטר את הלמידה, אלא גם היכולת לנהל אותה ולקבל החלטות נכונות לגביה.
1. Vu, T. V., Scharmer, A. L., van Triest, E., van Atteveldt, N., & Meeter, M. (2024). The reciprocity between various motivation constructs and academic achievement: a systematic review and multilevel meta-analysis of longitudinal studies. Educational Psychology, 44(2), 136-170.
- Bittmann, F. (2025). Reading Begets Reading? Disentangling the Dynamic Interplay Between Reading Competence and Reading Exposure with a Special Focus on Gender Differences. Reading Research Quarterly, 60(1), e566.
- Schoenherr, J., Strohmaier, A. R., & Schukajlow, S. (2024). Learning with visualizations helps: A meta-analysis of visualization interventions in mathematics education. Educational Research Review, 100639.
3b. Mayer, R. E. (2021). Evidence-based principles for how to design effective instructional videos. Journal of Applied Research in Memory and Cognition, 10(2), 229-240.
- Li, W., Kuang, Z., Leng, X., Mayer, R. E., & Wang, F. (2024). Role of Gesturing Onscreen Instructors in Video Lectures: A Set of Three-level Meta-analyses on the Embodiment Effect. Educational Psychology Review, 36(3), 67.
- Butowska-Buczyńska, E., Kliś, P., Zawadzka, K., & Hanczakowski, M. (2024). The role of variable retrieval in effective learning. Proceedings of the National Academy of Sciences, 121(44), e2413511121.
- Bates, G., & Shea, J. (2024). Retrieval Practice “in the Wild”: Teachers' Reported Use of Retrieval Practice in the Classroom. Mind, Brain, and Education.
- Pan, S. C., Selvarajan, G., & Murphy, C. S. (2024). Interleaved pretesting enhances category learning and classification skills. Journal of Applied Research in Memory and Cognition, 13(3), 393.
- David, L., Biwer, F., Baars, M., Wijnia, L., Paas, F., & De Bruin, A. (2024). The relation between perceived mental effort, monitoring judgments, and learning outcomes: A meta-analysis. Educational Psychology Review, 36(3), 66.
1. Vu, T. V., Scharmer, A. L., van Triest, E., van Atteveldt, N., & Meeter, M. (2024). The reciprocity between various motivation constructs and academic achievement: a systematic review and multilevel meta-analysis of longitudinal studies. Educational Psychology, 44(2), 136-170.
- Bittmann, F. (2025). Reading Begets Reading? Disentangling the Dynamic Interplay Between Reading Competence and Reading Exposure with a Special Focus on Gender Differences. Reading Research Quarterly, 60(1), e566.
- Schoenherr, J., Strohmaier, A. R., & Schukajlow, S. (2024). Learning with visualizations helps: A meta-analysis of visualization interventions in mathematics education. Educational Research Review, 100639.
3b. Mayer, R. E. (2021). Evidence-based principles for how to design effective instructional videos. Journal of Applied Research in Memory and Cognition, 10(2), 229-240.
- Li, W., Kuang, Z., Leng, X., Mayer, R. E., & Wang, F. (2024). Role of Gesturing Onscreen Instructors in Video Lectures: A Set of Three-level Meta-analyses on the Embodiment Effect. Educational Psychology Review, 36(3), 67.
- Butowska-Buczyńska, E., Kliś, P., Zawadzka, K., & Hanczakowski, M. (2024). The role of variable retrieval in effective learning. Proceedings of the National Academy of Sciences, 121(44), e2413511121.
- Bates, G., & Shea, J. (2024). Retrieval Practice “in the Wild”: Teachers' Reported Use of Retrieval Practice in the Classroom. Mind, Brain, and Education.
- Pan, S. C., Selvarajan, G., & Murphy, C. S. (2024). Interleaved pretesting enhances category learning and classification skills. Journal of Applied Research in Memory and Cognition, 13(3), 393.
- David, L., Biwer, F., Baars, M., Wijnia, L., Paas, F., & De Bruin, A. (2024). The relation between perceived mental effort, monitoring judgments, and learning outcomes: A meta-analysis. Educational Psychology Review, 36(3), 66.
דלתא, מרכז הלמידה בכיתה (2025). "השמינייה של 2024: שמונה מחקרים במדעי הלמידה שפורסמו ב-2024 ומה שאפשר לקחת מהם לכיתה", כנס דלתא, תל אביב: מכון מופ"ת
עיקרי הדברים:
- גורמי המוטיבציה העיקריים שלגביהם נמצא קשר להישגים לימודיים הם כאלו שמשקפים אמונה בעצמי (ולא עניין, מוטיבציה פנימית, או מכוונות מטרה)
- אין קשר בין חשיפה לקריאה לבין יכולות קריאה, אבל כן מצאה קשר בין פיתוח יכולות לחשיפה לקריאה
- בלימודי מתמטיקה נמצא אפקט כולל מרשים לשימוש באיורים מכל הסוגים (דיאגרמות, גרפים, צורות גאומטריות, ציורים). אך בניגוד לציפיות החוקרים, לא נמצאה השפעה למדיום, כלומר לא נמצא יתרון לשימוש באמצעים דיגיטליים
- מצא יתרון לציור תוך כדי ההסבר לעומת שימוש בציור שמוכן מראש - שימוש כזה מאפשר ללומדים לעקוב אחר התהליך, להתמקד במה שחשוב בכל שלב, ומאט את קצב ההסבר
- נמצא שצילום וידיאו של מרצה הכולל את מחוות הידיים שלה, תורם ללמידה. כדאי לצלם מורים ומרצים מהמותניים ומעלה, לכלול את תנועות הידיים התואמות ולא להסתפק ב"ראש מדבר"
בכנס דלתא הראשון, שהתקיים במכון מופ"ת ב-30.12.2024, הוצגו שמונה מחקרים במדעי הלמידה שהתפרסמו בשנת 2024, ונערך דיון בשאלה על מה אפשר ללמוד מהם וליישם בכיתה.
לפניכם תקצירים של המאמרים ובסוף רשימת מקורות:
סיכומי המאמרים המפורטים באתר דלתא
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא אסטרטגיות למידה
- מוטיבציה והישגיים לימודיים - מה הקשר ביניהם?
מטה-אנליזה (1) שבדקה זאת מצאה שאמנם מוטיבציה משפיעה על הישגים לימודיים (בביה"ס ובאקדמיה), אבל ההשפעה של הישגים על מוטיבציה היא כמעט כפולה. הממצאים מראים שגורמי המוטיבציה העיקריים שלגביהם נמצא קשר להישגים לימודיים הם כאלו שמשקפים אמונה בעצמי (ולא עניין, מוטיבציה פנימית, או מכוונות מטרה).
הממצא הזה חשוב כי פעמים רבות אנחנו נוטים לחשוב שמוטיבציה בהכרח קודמת ללמידה ושיש לחזק אותה עוד בטרם מתחילים בעניין עצמו. הממצא הזה מדגיש שדווקא לפעילויות למידה ראשוניות שמעודדות הצלחה ומדגישות תחושת מסוגלות, יכולה להיות השפעה גדולה יותר על המוטיבציה להמשך.
- מה גורם למה - חשיפה לקריאה מרובה משפרת את יכולת הקריאה או להפך?
זוהי שאלה נוספת שבה מדע הלמידה עוזר לנו להחליט במה כדאי להשקיע משאבים ובאיזה שלב. על פניו יש פה שני גורמים הקשורים זה בזה: הקניית מיומנויות קריאה, וחשיפה לקריאה מרובה באמצעות קריאת ספרים רבים. מטה-אנליזה (2) בקרב מעל 500 תלמידים בגיל יסודי ובחטיבה בגרמניה לא מצאה קשר בין חשיפה לקריאה לבין יכולות קריאה, אבל כן מצאה קשר בין פיתוח יכולות לחשיפה לקריאה. כלומר: ככל שנקנה לתלמידים מיומנויות קריאה בסיסיות, סביר להניח שהם הם יקראו יותר ספרים. מאחר שיכולת קריאה היא מיומנות בסיסית שחיונית לכל מה שיבוא בהמשך, זוהי מסקנה חשובה לגבי חיוניות הקניה טובה ולכו-לם של מיומנויות אלו, בעיקר לנוכח הממצאים הלא מעודדים מהשנים האחרונות לגבי יכולות הקריאה הן של תלמידים והן בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל.
- שימוש באיורים בלמידת מתמטיקה, ואיור בזמן אמת בוידיאו
מטה אנליזה נוספת (3) מאשרת ומחזקת דברים שכבר ידענו לגבי השימוש באיורים - הם תורמים ללמידה ומשפרים את ההבנה. הם בדקו את היתרון ספציפית בלימודי מתמטיקה ובמגוון רחב של דרכים. נמצא אפקט כולל מרשים לשימוש באיורים מכל הסוגים (דיאגרמות, גרפים, צורות גאומטריות, ציורים). אך בניגוד לציפיות החוקרים, לא נמצאה השפעה למדיום, כלומר לא נמצא יתרון לשימוש באמצעים דיגיטליים וזאת על אף שבמתמטיקה קיימים שימושים מתקדמים.
מעניין לדעת שמחקר אחר (3ב), שבדק שימוש באיורים בזמן הרצאה בוידיאו - מצא יתרון לציור תוך כדי ההסבר לעומת שימוש בציור שמוכן מראש - שימוש כזה מאפשר ללומדים לעקוב אחר התהליך, להתמקד במה שחשוב בכל שלב, ומאט את קצב ההסבר.
- מחוות ידיים וגוף תורמות ללמידה, ולקשר בין מורה ותלמיד/ה
אחד מתחומי המחקר המרתקים בעולמות הקוגניטיביים נקרא Embodiment - החיבור לגוף. מתוך ההבנה שהמוח לא פועל כיחידה עצמאית אלא תוך קשר מתמיד ודו כיוני עם הגוף ועם הסביבה, בשנים האחרונות מתרבים המחקרים החוקרים את הקשר הזה, חלק מהם מתמקדים בתרומה של מחוות הידיים והגוף, הן של המורה והן של התלמיד, לאיכות הלמידה. המטה-אנליזה הזאת (4) בוצעה כדי לבדוק את עיקרון ה-" Embodiment". נמצא שצילום וידיאו של מרצה הכולל את מחוות הידיים שלה, תורם ללמידה, ליכולת העברת החומר להקשר חדש, וכן לדיווח על מידת הקשר עם המרצה. מחוות שתורמות במיוחד הם כאלה שיש להם משמעות לתוכן ההסבר, שהן מלוות אותו או מדגימות היבטים בו.
כדאי לצלם מורים ומרצים מהמותניים ומעלה, לכלול את תנועות הידיים התואמות ולא להסתפק ב"ראש מדבר".
- תרגול שליפה פעילה, מרווח ומגוון - תורם ללמידה
גם אם למדנו בצורה יעילה, רכשנו את מיומנויות הבסיס באמצעות כל האמצעים הנ"ל (1-4) ואחרים, שלב התרגול הוא חיוני כדי להפוך את הידע שלנו למשהו שימושי. אבל לא כל דרכי התרגול יעילות באותה המידה. אחת האסטרטגיות המבוססות ביותר וגם המוכרות ביותר נקראת "תרגול מבוסס שליפה" - הכוונה לתרגול המתבסס על שליפה מאומצת ופעילה מהזיכרון ולא על חזרה בלבד.
ניתן לייעל אף יותר את התרגול אם לוקחים בחשבון עוד שתי אסטרטגיות: ריווח בין חזרות הלמידה וגם גיוון ההקשר בין החזרות השונות.
מחקר הזה בדק בסדרה של ניסויים מוקפדים (5) את היתרון של שילוב שליפה ריווח וגיוון - ומצא יתרון ללמידת מילים בשפה חדשה - הגיוון בא לידי ביטוי בכך שהמילים החדשות הוטמעו בתוך משפטים שונים בכל חזרת למידה.
- איך מורות ומורים משתמשים בתרגול מבוסס שליפה מהזיכרון בכיתה?
המחקר הבא (6) ביקש לבדוק כיצד מורות ומורים מיישמים את התובנות מסעיף מס. 5 בכיתות שלהם, וערך סקר בקרב מורות ומורים באנגליה. שאלו אותם מהי הדרך שבה הם נוקטים [שאלונים פשוטים מסוגים שונים הם הדרך הנפוצה ביותר], מתי בשיעור הם עושים בה שימוש ולאיזה צורך [בעיקר בתחילת השיעור, אבל לא רק - ובעיקר לצורך חזרה על ידע קודם וחיבור בין ידע קודם לידע חדש] וגם - מה הם עושים כאשר הן מגלות שהתלמידים לא עונים על השאלות נכון [מלמדות שוב את החומר].
- 7. ניבוי שמופרך הוא דרך נוספת לתרגול אפקטיבי
כשאנחנו מנבאים את התוצאה או את התשובה לפני שאנחנו יודעים אותן - אנחנו מסתמכים על אחת מהפעולות הבסיסיות ביותר של המוח. אנחנו כל הזמן מנבאים מה עומד להתרחש, רוב הזמן הניבוי שלנו מתגשם וכך אנחנו יודעים להסתדר בעולם, אבל כשהניבוי לא מתגשם - זה סימן חשוב שצריך ללמוד משהו חדש, צריך "לעדכן גרסה" כדי להתאים את עצמנו לסביבה. לכן מחקרים מראים שניבוי, בעיקר כשהתוצאה שלו מפתיעה אותנו, הוא דרך יעילה מאוד ללמוד.
במחקר המדובר (7), סטודנטים תרגלו את היכולת להתאים אבחנה פסיכולוגית לתיאור מקרה. תרגול שכלל גם ניבוי לפני חשיפת התשובה - שיפר את הביצועים.
גם בכיתה, בכל גיל, כדאי לשאול שאלות ניבוי בנקודות מפתח (בעיקר כשהניבוי צפוי להיות שגוי או לא מדויק!).
- מטה-קוגניציה: האם אנחנו מעריכים נכון את איכות הלמידה שלנו?
המטה-האנליזה האחרונה (8) בסדרה מתייחסת לנושא חשוב מאוד - האם אנחנו יודעים להעריך נכונה את יעילות הלמידה שלנו? מסתבר שהתשובה היא: לא בהכרח. נמצא קשר הפוך בין חוויה של מאמץ בזמן הלמידה, לבין הערכה של איכות הלמידה. כלומר כשאנחנו מתאמצים: חווים קושי, "חוסר זרימה", טעויות, אנחנו מרגישים שלא למדנו כל כך טוב, לעומת מצב של למידה קלה וזורמת (וזאת על אף שאנחנו יודעים ש"מטעויות לומדים" וש"המאמץ משתלם" וכו'...). התובנה הזאת חשובה משום שהיא מדגישה את הצורך לטפל גם במטה-קוגניציה של הלומדים שלנו, כלומר לא רק היכולת שלהם לנטר את הלמידה, אלא גם היכולת לנהל אותה ולקבל החלטות נכונות לגביה.
1. Vu, T. V., Scharmer, A. L., van Triest, E., van Atteveldt, N., & Meeter, M. (2024). The reciprocity between various motivation constructs and academic achievement: a systematic review and multilevel meta-analysis of longitudinal studies. Educational Psychology, 44(2), 136-170.
- Bittmann, F. (2025). Reading Begets Reading? Disentangling the Dynamic Interplay Between Reading Competence and Reading Exposure with a Special Focus on Gender Differences. Reading Research Quarterly, 60(1), e566.
- Schoenherr, J., Strohmaier, A. R., & Schukajlow, S. (2024). Learning with visualizations helps: A meta-analysis of visualization interventions in mathematics education. Educational Research Review, 100639.
3b. Mayer, R. E. (2021). Evidence-based principles for how to design effective instructional videos. Journal of Applied Research in Memory and Cognition, 10(2), 229-240.
- Li, W., Kuang, Z., Leng, X., Mayer, R. E., & Wang, F. (2024). Role of Gesturing Onscreen Instructors in Video Lectures: A Set of Three-level Meta-analyses on the Embodiment Effect. Educational Psychology Review, 36(3), 67.
- Butowska-Buczyńska, E., Kliś, P., Zawadzka, K., & Hanczakowski, M. (2024). The role of variable retrieval in effective learning. Proceedings of the National Academy of Sciences, 121(44), e2413511121.
- Bates, G., & Shea, J. (2024). Retrieval Practice “in the Wild”: Teachers' Reported Use of Retrieval Practice in the Classroom. Mind, Brain, and Education.
- Pan, S. C., Selvarajan, G., & Murphy, C. S. (2024). Interleaved pretesting enhances category learning and classification skills. Journal of Applied Research in Memory and Cognition, 13(3), 393.
- David, L., Biwer, F., Baars, M., Wijnia, L., Paas, F., & De Bruin, A. (2024). The relation between perceived mental effort, monitoring judgments, and learning outcomes: A meta-analysis. Educational Psychology Review, 36(3), 66.
מחקרים מעניינים שתורמים להרחבת הידע הקיים ולעוררות למחשבה באשר לאמונות ותיקות בנושא הוראה-למידה.
מחקרים מעניינים שתורמים להרחבת הידע הקיים ולעוררות למחשבה באשר לאמונות ותיקות בנושא הוראה-למידה.