פינלנד מגדלת דור שיודע להתמודד עם דיסאינפורמציה. כך היא עושה זאת
גרוס, ג' (2023). פינלנד מגדלת דור שיודע להתמודד עם דיסאינפורמציה. כך היא עושה זאת, אתר הארץ
עיקרי הדברים:
כך מלמדים בפינלנד את התלמידים לדעת מתי כתבה מסוימת היא פייק ניוז:
- מציגים להם ידיעות חדשותיות
- שואלים אותם כיצד ומתי נכתבה הכתבה, מה רצה המחבר להשיג ומהם טיעוניו העיקריים
- מדגישים כי לא כל סיפור הוא אמיתי
- צופים יחד בסרטוני טיק-טוק, ודנים במוטיבציה של יוצריהם
- הוראת אוריינות תקשורתית מתחילה בגן חובה
- העיסוק בפייק-ניוז נערך בכל המקצועות, כולל חינוך גופני ומתמטיקה
- התלמידים לומדים כיצד פועלים מנועי-חיפוש, וכי התוצאות הראשונות אינן בהכרח האמינות ביותר
- המורים מדגישים את ההבדל בין רשתות חברתיות כמו טיק-טוק לבין מקורות חדשותיים אמינים
בשיעורים שגרתיים נוהגת סאארה מארטיקה, מורה בהאמנלינה שבפינלנד, להציג לתלמידיה ידיעות חדשותיות. יחד הם דנים בשאלות כמו כיצד ומתי נכתבה הכתבה, מה רצה המחבר להשיג ומהם טיעוניו העיקריים. "אם מתפרסם סיפור טוב או נחמד, זה לא אומר שהוא אמיתי", אמרה מארטיקה. לאחרונה צפתה עם התלמידים בשלושה סרטוני טיק־טוק והם דנו במוטיבציה של יוצריהם ובהשפעה שהיתה לסרטונים על הצופים. מארטיקה, כמו מורים אחרים ברחבי פינלנד, רוצה לעזור לתלמידיה לזהות דיסאינפרמציה.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא פייק ניוז
זה חמש שנים שפינלנד היא המדינה המובילה באירופה בכל הקשור ליכולת של תושביה להתמודד עם דיסאינפורמציה. על כך מלמד סקר שפרסם באוקטובר המכון לחברה פתוחה (Open Society Institute) בסופיה שבבולגריה. מקורות רשמיים אומרים כי הסיבה להצלחתה של פינלנד בתחום זה היא המאמץ הרב שמוקדש להבהיר לתלמידים מהי דיסאינפורמציה. אוריינות תקשורתית היא חלק מתוכנית הלימודים הלאומית, החל בגן החובה.
"לא משנה מה המורה מלמד, חינוך גופני, מתמטיקה או שפה זרה. כל מורה אמור לחשוב... טוב, איך השיעורים שלי יכללו מרכיבים שיסייעו לילדים ולבני נוער להבחין בדיסאינפורמציה?" המפקח על החינוך לאוריינות תקשורתית.
סקר שערך מכון גאלופ מצא כי רק 34% מהאמריקאים מאמינים שדיווחי התקשורת מדויקים והוגנים. התמונה בפינלנד שונה לחלוטין. 76% מהפינים סבורים שהתקשורת המודפסת והדיגיטלית אמינה.
לפינלנד יש יתרונות בכל הקשור לעמידות לדיסאינפורמציה. האמון בממשלה גבוה והמורים בה נהנים ממעמד גבוה.
אנה אייראס, מורה מהלסינקי, אמרה שהיא ותלמידיה חיפשו ברשת מילים כמו "חיסון", דנו בשאלה כיצד פועלים מנועי חיפוש ולמדו שהתוצאות הראשונות אינן בהכרח האמינות ביותר. מורים אחרים אמרו שבחודשים האחרונים, מאז החלה המלחמה באוקראינה, הם השתמשו באתרי חדשות רוסיים כבסיס לדיון בהשפעות של תעמולה במימון המדינה.
בני העשרה בימינו גדלו בעולם של רשתות חברתיות, אבל מכאן לא נובע שיש להם יכולת לזהות מניפולציות של פוליטיקאים או כתבות חדשותיות וסרטוני טיק־טוק לא אמינים. מחקר שפורסם ב-2021 בכתב העת הבריטי Journal of Developmental Psychology הראה שגיל ההתבגרות עשוי להיות "זמן שיא" להמצאת תיאוריות קשר. עורכי המחקר ציינו שהרשתות החברתיות עשויות לתרום לחשיפה של מתבגרים לתיאוריות כאלה.
עם זאת, ממשלת פינלנד אומרת שתלמידים הם אחת הקבוצות הנגישות לחינוך לאוריינות תקשורתית. תוכניות הלימוד לבני נוער בתחום כבר קיימות, והממשלה משתמשת בספריות כמרכזים שבהם מלמדים גם מבוגרים לזהות מידע מוטעה או מניפולטיבי ברשת, אמר פקאלה.
מארי אוסיטאלו, מורה בתיכון ובחטיבת ביניים בהלסינקי, מלמדת את תלמידיה להבחין בין מה שהם רואים באינסטגרם ובטיק־טוק למה שהם קוראים בעיתונים. "התלמידים לא יהיו מסוגלים להבין שהם נחשפים לידיעות כוזבות ולמידע מוטה, כל עוד לא יבינו את הקשר בין הרשתות החברתיות לעיתונות ואת ההבדלים ביניהם".
תלמידים צפו בשיעור בסרטוני טיק-טוק, כדי ללמוד לזהות דיסאינפורמציה. בני עשרה גדלים בעולם של רשתות חברתיות, אבל מכאן לא נובע שיש להם יכולת לזהות כתבות וסרטוני טיק־טוק לא אמינים.
אוסיטאלו מבחינה במגמה ברורה של ירידה בהבנת הנקרא בעשור וחצי האחרונים. היא אומרת שהסיבה לתופעה זו היא שהתלמידים מבלים פחות זמן בקריאת ספרים ומקדישים זמן רב יותר למשחקים ולצפייה בסרטונים. מיומנויות הקריאה של המתבגרים פחתו, טווח הקשב שלהם התקצר ולכן עלה הסיכוי שהם יאמינו לידיעות כוזבות, מה גם שחסר להם ידע שמאפשר לזהות מידע מוטעה.
אוסיטאלו אמרה שהיא רוצה ללמד את התלמידים כיצד להבחין בין אמת לבדיון. "אני לא יכולה לגרום להם לחשוב כמוני", אמרה. "אני רק צריכה לתת להם כלים שיסייעו להם לפתח דעות משלהם".
האמת המדעית תנצח את השקר? למרבה הצער, לא
לדברי אוהד זיידנברג, חוקר מודיעין סייבר בכיר, "תחושת הבטן שלנו אומרת לנו להפריך את המידע השקרי באמצעות נתונים. הרי היום המידע נגיש לכולם, ואם רק נחלוק אותו נצליח להתמודד עם המשבר.
"למעשה, ההפך הוא הנכון: אם אדם מפיץ ביודעין מידע כוזב, אין שום היגיון להפריך את השקר שלו תוך הדהוד המסר שלו. אסור לנו להיות חיילים במשחק של מפיצי הדיסאינפורמציה.
"לעיתים ניאלץ לצאת למתקפת נגד, אך זו לא תכלול דיון ענייני בתוכן המזויף, אלא תשאף לערער את אמינותם של מפיצי המידע הכוזב ולחשוף את האינטרסים או את המוטיבציה שלהם".