להכין פרחי הוראה למעורבות משפחתית: תובנות מסילבוסים של מסלולי הכשרה

Cabral, S., Mata, L., & Peixoto, F. (2024). Preparing Pre-Service Teachers for Family Engagement: Insights from the Initial Teacher Education Syllabus. Education Sciences, 14(6), 674. https://10.3390/educsci14060674

עיקרי הדברים:

● ארגון ה-OECD מדגיש כי מעורבות משפחתית בחינוך עתידה להשפיע על לומדים צעירים לחיוב מבחינת פיתוח תודעתי, מוטיבציה ללמידה, התנהגות נאותה, נוכחות סדירה, שיפור ציונים והערכה עצמית מוגברת

● הספרות המחקרית מוכיחה כי מסלולי ההכשרה להוראה ממעטים, או נמנעים לחלוטין, להתייחס לידע, לכישורים ולגישות הקיימות בתחום של קשרי בית ספר-משפחה או בית ספר-קהילה

● יש לאפשר לפרחי הוראה להיות נוכחים בימי הורים, אחריהם יקבלו הנחיה ומשוב מהמורה המכהן

● רצוי ללמד סטודנטים לתקשר עם בני משפחות תלמידים באופן נהיר, מתחשב, אמפתי ומכבד ולהכיר להם את אמצעי התקשורת הקלים לשימוש העומדים לרשותם לשם כך

● מוטב לבצע סימולציות ומשחקי תפקידים המדמים שיח בין מורה לבן משפחה – פנים מול פנים ובזירות מקוונות

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא יחסי מורים-הורים

מעורבות של בני משפחה או אפוטרופוסים בשדה החינוך יכולה לקדם תהליכים חברתיים, מוטיבציוניים ואקדמיים בקרב הלומדים, ויש הגורסים כי מעורבות זו הכרחית, בעיקר בחינוך הקדם-יסודי והיסודי. לכן, המוסד החינוכי ובני משפחת התלמיד צריכים, ואולי אף מחויבים, לדעת לשתף פעולה. למוסדות הכשרה והוראה היכולת להנחיל לפרחי ההוראה את הגישות הפילוסופיות, המודלים התיאורטיים והמיומנויות הבינאישיות התומכות במעורבות משפחתית בחינוך ומחזקות את האמון והתמורה ההדדית ביחסי המורים-הורים.

יתרונות ואתגרים של מעורבות משפחתית בחינוך

ארגון ה-OECD מדגיש כי מעורבות משפחתית בחינוך (Family involvement and participation in education) עתידה להשפיע לחיוב, ובמגוון דרכים, על הלומד הצעיר:

1. פיתוח תודעתי;
2. מוטיבציה ללמידה;
3. התנהגות נאותה;
4. נוכחות סדירה;
5. שיפור ציונים;
6. הערכה עצמית מוגברת;
7. תחושת קרבה ושותפות בקרב בני המשפחה;
8. תחושות שביעות רצון וסיפוק מהעבודה מצד המורה.

לא בכדי, מחקרים מראים כי לאורך העשורים האחרונים גוברת המעורבות והתמיכה המשפחתית בבתי הספר ומערכות חינוך רואות בשיתוף פעולה זה נדבך חשוב. יחד עם זאת, הספרות המחקרית מוכיחה כי מסלולי ההכשרה להוראה ממעטים, או נמנעים לחלוטין, להתייחס לידע, לכישורים ולגישות הקיימות בתחום של קשרי בית ספר-משפחה או בית ספר-קהילה.

ישנו, למעשה, פער מהותי בין החשיבות של מעורבות משפחתית לבין המיקוד שמוענק לו בתוכניות הלימודים של המכללות האקדמיות להוראה. אין זה מפתיע, אם כך, שמורים מתחילים מדווחים כי אינם חשים מוכנים, בטוחים וכשירים להתנהל מול הורים, להניעם למעורבות, להדריכם ולרתום את הקהילה ליעדים חינוכיים. בפועל, רק חלק מתוכניות ההכשרה מציעות קורסי בחירה בנושא, בעיקר בלימודי תואר שני להוראה. זאת, במקום לכלול קורסי חובה אשר מנתחים את ההצדקות הפסיכולוגיות-התפתחותיות של מעורבות משפחתית, המטרות החינוכיות, ההיבטים הארגוניים, המשאבים הדרושים והכלים הפרקטיים בתחום.

מתודולוגיה

מטרתו המרכזית של מחקר זה היא לבחון האם, כיצד ועד כמה מוסדות הכשרה להוראה בפורטוגל מכינות מורים להתמודד עם מעורבות משפחתית. לשם כך, צוות המחקר מציב ובודק את השאלות הבאות:

1. האם תוכניות הלימודים והסילבוסים בפורטוגל מכילים מידע ספציפי בנושא מעורבות משפחתית בחינוך?
2. האם מדובר בקורסי חובה או רשות? והאם יחידות הלימוד מהוות קורס שלם, חצי קורס או שיעור בודד?
3. מהן המטרות הפדגוגיות, התובנות, התכנים וההמלצות של המאמרים והקורסים העוסקים במעורבות משפחתית?

מבחינה פרטנית, אותרו 621 סילבוסים שנלמדו ב-29 מוסדות הכשרה להוראה בפורטוגל, נכון לינואר 2021. אותם סילבוסים נבחרו משום שהכילו מילות חיפוש בשדה של מעורבות משפחתית, מעורבות הורית, יחסי בית ספר-קהילה, יחסי מורים-הורים וכדומה. צוות המחקר עיין בפריטי הסילבוס, שהיו רובם ככולם נגישים בפורמט מקוון, וחילץ והסיק מהם מידע בנוגע לפריטים הביבליוגרפיים, לתכנים התיאורטיים, למטרות הפדגוגיות, לתולדות הלימודיות, לתוכניות עבודה ולאסטרטגיות העבודה הנהוגות.   

ממצאים וניתוח

מתוך 621 סילבוסים המיועדים להוראת יסודי וקדם-יסודי, רק 98 (15.7%) הקדישו יותר משיעור אחד למעורבות משפחתית ורק-33 (5.3%) הציעו מידע מקיף, מעמיק ופרקטי בנושא מעורבות משפחתית. בנוסף, חלק מיחידות הלימוד שהוקדשו למעורבות משפחתית מוקמו בתחתית הסילבוס, ויתכן כי הקורס הסתיים לפני שהספיקו ללמדם. כמו כן, זוהו פערים משמעותיים בין התכנים הנלמדים בקורס אחד לאחר, וצוות המחקר תוהה: מנין נבע חוסר ההתאמה בין המוסדות?

אמנם, לוח הזמנים הינו צפוף, וישנם קורסי חובה שאסור לוותר עליהם. ובכל זאת, מערכת ההכשרה להוראה מחויבת למצוא את הזמן, המרחב והדרכים להכשיר מורים בנושא של מעורבות הורית. לבסוף, צוות המחקר מבהיר כי בעוד שמערכת ההכשרה להוראה בפורטוגל עמדה למבחן בעיתוי זה, נמצאה התאמה מלאה למחקרים מקבילים שנערכו בנושא זה באנגליה, בלגיה, הולנד, נורבגיה, ספרד, פינלנד ושווייץ. מכאן, שניתן ללמוד ממחקר זה על מערכות הכשרה להוראה נוספות.

דיון

למרות שבכוחה של הכשרה מוקפדת בנושא מעורבות משפחתית בחינוך להשפיע לחיוב על תלמידים, מורים והורים, נדמה כי תוכניות ההכשרה להוראה נוטות להתעלם מהיבט זה, למקמו בשולי סדר העדיפויות או ללמדו בצורה רשלנית או כללית. עם מבט לעתיד, בעוד שמחקר זה בחן את רשימת הפריטים הנלמדים, חשוב שמחקר עתידי יערוך תצפיות בכיתות בהן נלמדים קורסים בנושא של מעורבות משפחתית או יקיים ראיונות עומק עם המרצים או ראשי המחלקות.