חקירה והערכה של משמעות בחיים בקרב ילדי בית ספר יסודי: פיתוח ואימות שאלון משמעות בחיים לילדים (MIL-CQ)

סיכום
מאת: Anat Shoshani , Pninit Russo-Netzer
מילות מפתח: חינוך למשמעות לוגותרפיה משמעות
לחצו כדי להאזין לפריט

Shoshani, A. and Russo-Netzer, P. (2017). Exploring and assessing meaning in life in elementary school children: Development and validation of the meaning in life in children  questionnaire (MIL-CQ). Personality and Individual Differences, 104, 460-465

עיקרי הדברים:

  • המחקר הנוכחי התאים את התפיסה של "משולש המשמעות" של פרנקל (Frankl, 1959) כדי לבנות כלי למדידת משמעות חיים בקרב ילדים, שקיבל את השם שאלון משמעות חיים לילדים (MIL-CQ).
  • השאלון מורכב משלושה תתי-סולמות המשקפים את שלוש הדרכים של פרנקל – יצירה, חוויה, ועמדה – לגילוי חיים בעלי משמעות
  • תת-הסולם "יצירה" מעריך את תחושת המשמעות של ילדים הנובעת מפעולותיהם, מעשיהם, התנהגויותיהם היומיומיות והרגליהם
  • תת-הסולם "חוויה" בוחן את חוויות הקשר של הילד עם משפחה, חברים, כלל בני האדם, או עם מצבים וישויות טרנסצנדנטיים כמו טבע, אמנות, יופי, אלוהים, או כוח עליון
  • תת-הסולם "עמדה" בוחן את גישתם החיובית של ילדים לחוויות של כאב, קושי, מכשולים, אכזבות וסבל שהם חלק מחוויות החיים

ממצאים ודיון:

  • שלוש דרכי המשמעות בחיים של פרנקל – הדרך היצירתית, החווייתית והעמדתית – רלוונטיות לילדי בית ספר יסודי בטווח הגילאים 9–12
  • מכך עולה כי הצורך במשמעות הוא חוויה קיומית בסיסית גם בקרב ילדים, אם כי מכיוון שמשמעות באה לידי ביטוי באופן שונה אצל ילדים, זיהויה דורש שאלות מתאימות לגיל המוגדרות באמצעות התנהגויות, חוויות ומחשבות אופרטיביות קונקרטיות
  • הממצאים אישרו את הציפייה למצוא קשרים בין משמעות בחיים לבין רווחה סובייקטיבית של ילדים, וכן רמות נמוכות יותר של בעיות התנהגותיות ורגשיות; גם בגיל צעיר, משמעות בחיים תורמת לרווחה ולבריאות נפשית
  • נמצא כי לבנות היו ציונים גבוהים יותר בתת-הסולמות "יצירה" ו"חוויה" ובציון הכולל של משמעות בחיים
  • לבנות היו גם יותר רגשות חיוביים והתנהגויות פרו-חברתיות, ורמות נמוכות יותר של תסמינים רגשיים, היפראקטיביות, בעיות התנהגות, בעיות עמיתים וקשיים כוללים מאשר לבנים
  • לא נמצאו הבדלים מובהקים במשתנים לפי גיל

משמעות בחיים, המוכרת כמעט פה אחד כמרכיב יסודי של רווחה סובייקטיבית (הרגשה טובה כללית), זכתה למעט תשומת לב מחקרית כשזה נוגע לילדים, כנראה בגלל מחסור בכלי מדידה מתאימים לטווח גילאים זה. מחקר זה מציג ראיות לעקביות פנימית, מבנה גורמים (factor structure), ותוקף של שאלון משמעות בחיים לילדים (MIL-CQ), שהוא כלי דיווח עצמי חדש הכולל 21 פריטים, הבודק את נוכחותה ומקורותיה של משמעות בחיים אצל ילדים. השאלון מבוסס על רעיון "משולש המשמעות" של ויקטור פרנקל (Frankl, 1959). שאלון ה-MIL-CQ הועבר ל-1,957 ילדי בית ספר יסודי בגילאי 9–12 משני מדגמים מגוונים מכמה ערים בישראל. ניתוחי גורמים (פקטורים) מגששים ומאששים תמכו במבנה של 3 גורמים (יצירתי, חווייתי, ועמדתי), המייצגים מקורות שונים של משמעות בחיים. רמת המשמעות בחיים אצל ילדים הייתה קשורה באופן חיובי לשביעות רצונם מהחיים ולרגשות חיוביים (יותר רגשות חיוביים ופחות רגשות שליליים), ובאופן שלילי לקשיים חברתיים ורגשיים. בנות דיווחו על משמעות כללית גבוהה יותר באופן מובהק מאשר בנים, ועל רמות נמוכות יותר של בעיות חברתיות, רגשיות והתנהגותיות. ההשלכות התיאורטיות והמחקריות של ממצאים אלו נדונות.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חינוך למשמעות

משמעות בחיים היא משאב אישי ראשוני שנמצא באופן עקבי קשור לבריאות נפשית ולרווחה פסיכולוגית לאורך כל חיי האדם (Steger, Oishi, & Kashdan, 2009). עם זאת, מחקרים על משמעות בחיים התמקדו כמעט באופן בלעדי במתבגרים ובמבוגרים, אולי בגלל שהחוקרים הניחו שהמורכבות הפסיכולוגית הכרוכה בפיתוח משמעות בחיים יכולה להיות מושגת רק על ידי אנשים בוגרים (Brassai, Piko, & Steger, 2011). למעשה, עד כה, הייתה בחינה מינימלית של התפתחות משמעות בחיים אצל ילדים (Taylor & Ebersole, 1993).

בעשורים האחרונים, מספר מחקרים ערערו על ההנחה שתחושת משמעות בחיים יכולה להיות מושגת רק על ידי מבוגרים או מתבגרים מבוגרים, על ידי הוכחה שמתבגרים צעירים וילדים יכולים להביע ביטויים בני קיימא ומשמעותיים לגבי משמעות חייהם. בתחילת שנות ה-80, (De Volger and Ebersole, 1983) מצאו שתיאורי המקורות למשמעות חייהם של משתתפים בכיתה ח' נראו דומים במהותם לאלו שדווחו על ידי סטודנטים בקולג'. עשור לאחר מכן, (Taylor and Ebersole, 1993) שאלו ילדי בית ספר יסודי צעירים בהרבה מה הכי חשוב להם בחייהם בכללותם. רוב המשתתפים בכיתה א' הצליחו להביע משמעות חיים אישית, במיוחד בהקשר של מערכות היחסים, הפעילויות וההרגלים שלהם.

ב-20 השנים האחרונות, פסיכולוגים מכירים יותר ויותר בחשיבותה של משמעות בחיים להתפתחות חיובית של נוער (ראו Damon, Menon, & Bronk, 2003 לסקירה). בנוסף, הייתה התפתחות מתמשכת של גישות מתודולוגיות מגוונות לחקר משמעות חיים אצל מתבגרים ומושגים קשורים כמו תכלית בחיים, והחתירה למטרות אישיות (למשל, Steger, Frazier, Oishi, & Kaler, 2006). עם זאת, המחקר בנושא זה עדיין מוגבל על ידי חוסר בכלי הערכה שניתן ליישם על ילדים צעירים. כלים קיימים המודדים משמעות בחיים בגיל ההתבגרות (למשל, Steger et al., 2006) עשויים שלא לשקף את הניואנסים ורמת ההבנה של ילדים בשלב האופרציות הקונקרטיות של ההתפתחות (7-12) (Piaget, 1952). כתגובה לצורך זה, המטרות העיקריות של המחקר הנוכחי היו:

(א) לפתח ולאמת כלי חדש להערכת משמעות בחיים אצל ילדים, המבוסס באופן הדוק על רעיון המסגרת האקזיסטנציאלית של משמעות בחיים (Frankl, 1959);

(ב) לזהות מרכיבי ליבה של משמעות בחיים במהלך גילאי הילדות המאוחרים;

(ג) לבדוק האם ובאיזו מידה ערך המשמעות בחיים יכול להסביר תוצאות התפתחותיות חיוביות חברתיות, רגשיות והתנהגותיות אצל ילדים.

דרכים לחיים בעלי משמעות

קיימות הגדרות רבות למשמעות בחיים. למרות שהפרטים שלהן שונים, כולן מתכנסות לרעיון שמשמעות בחיים כוללת מרכיבים מוטיבציוניים, קוגניטיביים, ורגשיים/הערכתיים (Steger, 2012).

  1. המרכיב המוטיבציוני של משמעות בחיים כולל תחושת כיוון, מטרה או תכליתיות (Emmons, 2003), המשקפת את המידה שבה אנשים תופסים את עצמם חיים בהתאמה למטרותיהם העיקריות בחיי היומיום שלהם.
  2. המרכיב הקוגניטיבי מתייחס להבנה של העצמי ומקומו בעולם, ולהשגת תחושת עצמי וחיים מגובשת (Antonovsky, 1993).
  3. המרכיב הרגשי/הערכתי קשור לתחושת משמעות טרנסצנדנטית בחיים המקשרת את הפרט לכל בני האדם, לכוח עליון, אלוהים, או ל"מציאות אולטימטיבית" (Walsh, 1999), או לתחושה שהחיים משמעותיים במסגרת הנרחבת יותר של היקום (George & Park, 2014). לפיכך, משמעות בחיים כוללת תחושת מטרה, הבנה וחשיבות (mattering) (King, Hicks, Krull, & Gaiso, 2006).

אחת התפיסות התיאורטיות המלאות ביותר של משמעות בחיים היא תורת הלוגותרפיה של ויקטור פרנקל (Frankl, 1959). פרנקל טען שלבני אדם יש "רצון למשמעות", אותו הגדיר כדחף חזק למצוא משמעות ותכלית בחייהם. הוא ראה בחיפוש אחר משמעות בחיים את המניע העיקרי לחיים, וטען שאנשים יכולים למצוא משמעות גם בנסיבות הקשות ביותר. פרנקל אפיין מגוון של מניעים אנושיים למשמעות, והציע שלושה צרכים עיקריים למשמעות בחיים: הצורך ליצור משמעות בחיי היומיום ולחיות חיים מספקים, הצורך לפרש ולהבין אירועים וחוויות באמצעות תהליכים קוגניטיביים, והצורך להבין את הקיום האנושי ולחקור משמעויות אולטימטיביות של החיים (Wong, 1997). במידה מסוימת, הבחנה זו היוותה את אחד מאבני הבניין הראשונים של מבנה המשמעות, במונחים של מרכיביה המוטיבציוניים, הקוגניטיביים והאפקטיביים/הערכתיים.

עם זאת, ערכה של תורת פרנקל חורג מעבר להכרה בצרכים אנושיים לגלות משמעות בכך שהיא מתמקדת במפורש בדחף ליצור משמעויות באופן פעיל, ומתארת את התהליכים ההתנהגותיים והקוגניטיביים המאפשרים זאת. זהו לב ליבו של "משולש המשמעות" של פרנקל: שלוש הדרכים – היצירתית, החווייתית והעמדתית – שדרכן ניתן לגלות או ליצור משמעות (Frankl, 1959, p. 133). הדרך היצירתית בוחנת מה פרטים נותנים לעולם מבחינת יצירותיהם (למשל, עבודה, לימודים, מעשים, מסירות למטרות אישיות). דרך זו משלבת שימוש במשאבים אישיים כדי למלא את ייעודו בחיים ולתרום לחברה באופן רחב יותר, ולכן היא מטרה שחוצה את הגבולות האישיים. הדרך החווייתית מתמקדת במה שהפרט לוקח מהעולם מבחינת חוויות ומפגשים (למשל, טבע, אמנות, הומור, תפקידים, אהבה, מערכות יחסים). הדרך העמדתית מתייחסת לדרכים שבהן אדם מתמודד עם סבל בחיים ועם כאב. באמצעות יישום גישה חיובית אל מול אירועים שליליים או טראומטיים, פרנקל האמין שהפרט יכול למצוא משמעות מוגברת (Batthyany & Russo-Netzer, 2014; Frankl, 1959). בצורתה הפשוטה ביותר, תורת פרנקל (1959) רואה את המשמעות כמתגשמת באמצעות ההישגים האישיים של האדם, אינטראקציות עם אחרים, אמנות, והעולם הטבעי, תוך התגברות על חוויות שליליות בלתי נמנעות.

חקר משמעות בחיים אצל ילדים

על בסיס תורת הלוגותרפיה, ניתן לראות משמעות בחיים כרעיון מופשט ואישי, הדורש רמה גבוהה של מודעות עצמית וחשיבה מסדר גבוה. מנקודת מבט זו, סביר שילדים יתקשו לחוות תחושת משמעות חיים. פיאז'ה (Piaget, 1952) הציע כי החשיבה הקונקרטית של ילדים מקשה עליהם לגבש תחושת עצמי וחיים מגובשת, הדורשת פעולות חשיבה פורמליות ומופשטות המופיעות לאחר גיל 11. סטגר, בונדיק ויגר (Steger, Bundick, and Yeager, 2011) גם טענו כי היכולות הקוגניטיביות הנדרשות לתיאור והבנת חווית החיים של האדם מתפתחות באופן פעיל רק במהלך גיל ההתבגרות המוקדם.

עם זאת, מספר מחקרים מפקפקים בהשערות אלו בכך שהם מוצאים שילדים צעירים כמו בני 10-8 יכולים לחשוב באופן מופשט (Davydov & Kilpatrick, 1990). בנוסף, סביר להניח שילדים אכן מבטאים היבטים מסוימים של משמעות, אשר באים לידי ביטוי באופן שונה מאשר אצל מבוגרים. ניתוח איכותני של ראיונות במחקר על צמיחה פוסט-טראומטית של ילדים ששרדו תאונת דרכים דיווח על עלייה משמעותית בתחושת המשמעות בחייהם, במונחים של שינוי בסדרי העדיפויות והמטרות בחייהם, והערכה מחדש של מה שהיה חשוב להם (Salter & Stallard, 2004).

באחד המחקרים הבודדים שבדקו ישירות את משמעות החיים של ילדים, (Taylor and Ebersole, 1993) שאלו ילדים בני שש ושבע: "בכל חייך מה הכי חשוב לך?" התשובות סווגו לקטגוריות שונות של משמעות בחיים, כולל מערכות יחסים, עזרה לאחרים, אמונות, חפצים, צמיחה אישית, בריאות, לימודים, הנאה, פעילויות, הישגים בבית הספר, ומראה חיצוני. המחברים הסיקו שכאשר שואלים ילדים שאלות קונקרטיות על משמעות, ולא שאלות מופשטות וכלליות יותר, הם מסוגלים לספק תיאורים ברורים ובהירים של מקורות המשמעות בחייהם.

המחקר הנוכחי התאים את התפיסה של "משולש המשמעות" של פרנקל (Frankl, 1959) כדי לבנות כלי למדידת משמעות חיים בקרב ילדים, שקיבל את השם שאלון משמעות חיים לילדים (MIL-CQ).

השאלון מורכב משלושה תתי-סולמות המשקפים את שלוש הדרכים של פרנקל – יצירה, חוויה, ועמדה – לגילוי חיים בעלי משמעות. תת-הסולם "יצירה" מעריך את תחושת המשמעות של ילדים הנובעת מפעולותיהם, מעשיהם, התנהגויותיהם היומיומיות והרגליהם. תת-הסולם "חוויה" בוחן את חוויות הקשר של הילד עם משפחה, חברים, כלל בני האדם, או עם מצבים וישויות טרנסצנדנטיים כמו טבע, אמנות, יופי, אלוהים, או כוח עליון. תת-הסולם "עמדה" בוחן את גישתם החיובית של ילדים לחוויות של כאב, קושי, מכשולים, אכזבות וסבל שהם חלק מחוויות החיים.

המחקר הנוכחי כלל הערכה של שאלון ה-MIL-CQ בשני מדגמים גדולים של ילדים בגילאי 12-9. בנוסף, הוא בחן את הקשרים בין שלושת נתיבי המשמעות אצל ילדים לבין תפקודם החברתי-רגשי (בעיות התנהגות, תסמינים רגשיים, בעיות ביחסי עמיתים, היפראקטיביות, והתנהגות פרו-חברתית), ולבין רווחתם הסובייקטיבית (שביעות רצון מהחיים, ורגשות חיוביים ושליליים).

בהתאם למחקר קודם שמצא קשרים חיוביים בין משמעות בחיים לבין רווחה סובייקטיבית (King et al., 2006), השערת המחקר היתה שיימצאו קשרים חיוביים בין משמעות חיים אצל ילדים, שביעות רצון מהחיים, ורגשות חיוביים (פחות רגשות שליליים ויותר רגשות חיוביים). בנוסף, בהתאם לספרות המדווחת על קשרים שליליים בין משמעות בחיים לבין בעיות בריאות נפשית (Zika & Chamberlain, 1992), נחזו קשרים שליליים בין תחושת המשמעות של ילדים לבין קשייהם הרגשיים וההתנהגותיים.

דיון וממצאים

הממצאים מצביעים על כך ששלושת דרכי המשמעות בחיים של פרנקל – הדרך היצירתית, החווייתית והעמדתית – רלוונטיות לילדי בית ספר יסודי בטווח הגילאים 9–12.

ממצאים אלה מצביעים על כך שהצורך במשמעות הוא חוויה קיומית בסיסית גם בקרב ילדים, אם כי מכיוון שמשמעות באה לידי ביטוי באופן שונה אצל ילדים, זיהויה דורש שאלות מתאימות לגיל המוגדרות באמצעות התנהגויות, חוויות ומחשבות אופרטיביות קונקרטיות.

הממצאים אישרו את הציפייה למצוא קשרים בין משמעות בחיים לבין רווחה סובייקטיבית של ילדים, וכן רמות נמוכות יותר של בעיות התנהגותיות ורגשיות. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם מחקרים על מתבגרים ומבוגרים (Owens, Steger, Whitesell, & Herrera, 2009; Zika & Chamberlain, 1992) ומעידים כי גם בגיל צעיר, משמעות בחיים תורמת לרווחה ולבריאות נפשית.

נמצא כי לבנות היו ציונים גבוהים יותר בתת-הסולמות "יצירה" ו"חוויה" ובציון הכולל של משמעות בחיים. לבנות היו גם יותר רגשות חיוביים והתנהגויות פרו-חברתיות, ורמות נמוכות יותר של תסמינים רגשיים, היפראקטיביות, בעיות התנהגות, בעיות עמיתים וקשיים כוללים מאשר לבנים.

לא נמצאו הבדלים מובהקים במשתנים לפי גיל.

מקורות


Antonovsky, A. (1993). The structure and properties of the sense of coherence scale. Social
Science & Medicine, 36, 725–733. http://dx.doi.org/10.1016/0277-9536(93)90033-z.
Batthyany, A., & Russo-Netzer, P. (2014). Meaning in positive and existential psychology.
New York: Springer.
Brassai, L., Piko, B. F., & Steger, M. F. (2011). Meaning in life: Is it a protective factor for adolescents' psychological health? International Journal of Behavioral Medicine, 18,
44–51. http://dx.doi.org/10.1007/s12529-010-9089-6.
Clark, L. A., & Watson, D. (1995). Constructing validity: Basic issues in objective scale development. Psychological Assessment, 7, 309–319. http://dx.doi.org/10.1037/1040-
3590.7.3.309.
Crumbaugh, J. C., & Maholick, L. T. (1969). Manual of instructions for the purpose in life test.
Munster, IN: Psychometric Affiliates.
Damon, W., Menon, J., & Bronk, K. C. (2003). The development of purpose during adolescence. Applied Developmental Science, 7, 119–128. http://dx.doi.org/10.1207/
s1532480xads0703_2.
Davydov, V. V., & Kilpatrick, J. (1990). Types of generalization in instruction: Logical and psychological problems in the structuring of school curricula. Reston, VA: National Council
of Teachers of Mathematics.
De Volger, K. L., & Ebersole, P. (1983). Young adolescents' meaning in life. Psychological
Reports, 52, 427–431. http://dx.doi.org/10.2466/pr0.1983.52.2.427.
Ebesutani, C., Regan, J., Smith, A., Reise, S., Higa-Mcmillan, C., & Chorpita, B. F. (2012). The
10-item positive and negative affect schedule for children, child and parent shortened versions. Journal of Psychopathology and Behavioral Assessment, 34, 191–203.
http://dx.doi.org/10.1007/s10862-011-9273-2

Emmons, R. (2003). Acts of gratitude in organizations. In K. Cameron, J. Dutton, & R. Quinn
(Eds.), Positive organizational scholarship: Foundations of a new discipline. San
Francisco: Berrett-Koehler.
Field, A. P. (2009). Discovering statistics using SPSS (3rd ed ). Los Angeles: Sage
Publications.
Fivush, R., & Buckner, J. P. (2003). Constructing gender and identity through autobiographical narratives. In R. Fivush, & C. A. Haden (Eds.), Autobiographical memory
and the construction of a narrative self: Developmental and cultural perspectives
(pp. 149–168). NJ: Erlbaum.
Frankl, V. E. (1959). Man's search for meaning: An introduction to logotherapy. Boston: Beacon Press.
Frankl, V. E. (1969). The will to meaning: Foundations and applications of logotherapy. New
York: New American Library.
Gadermann, A. M., Schonert-Reichl, K. A., & Zumbo, B. D. (2010). Investigating validity evidence of the satisfaction with life scale adapted for children. Social Indicators
Research, 96, 229–247. http://dx.doi.org/10.1007/s11205-009-9474-1.
George, L., & Park, C. L. (2014). Existential mattering: Bringing attention to a neglected but
central aspect of meaning? In P. Russo-Netzer, & A. Batthyany (Eds.), Existential and
positive psychology (pp. 39–51). New York: Springer.
Goodman, R., Meltzer, H., & Bailey, V. (1998). The strengths and difficulties questionnaire:
A pilot study on the validity of the self-report version. European Child & Adolescent
Psychiatry, 7, 125–130. http://dx.doi.org/10.1007/s007870050057.
Greenstein, M., & Breitbart, W. (2000). Cancer and the experience of meaning: A group
psychotherapy program for people with cancer. American Journal of Psychotherapy,
54, 486–500.
Hu, L. T., & Bentler, P. M. (1999). Cutoff criteria for fit indexes in covariance structure analysis: Conventional criteria versus new alternatives. Structural Equation Modeling: A
Multidisciplinary Journal, 6, 1–55. http://dx.doi.org/10.1080/10705519909540118.
Hutzell, R. R. (1989). Life purpose questionnaire overview sheet. Berkeley, CA: Institute of
Logotherapy Press.
Kang, K. A., Kim, S. J., Song, M. K., & Kim, M. J. (2013). Effects of logotherapy on life respect,
meaning of life, and depression of older school-age children. Journal of Korean
Academy of Nursing, 43, 91–101.
King, L. A., Hicks, J. A., Krull, J. L., & Gaiso, A. K. (2006). Positive affect and the experience of
meaning in life. Journal of Personality and Social Psychology, 90, 179–196. http://dx.
doi.org/10.1037/0022-3514.90.1.179.
Leadbeater, B. J., Kuperminc, G. P., Blatt, S. J., & Hertzog, C. (1999). A multivariate model of
gender differences in adolescents' internalizing and externalizing problems.
Developmental Psychology, 35, 1268–1282. http://dx.doi.org/10.1037//0012-1649.35.
5.1268.
Melton, A. M., & Schulenberg, S. E. (2008). On the measurement of meaning:
Logotherapy's empirical contributions to humanistic psychology. The Humanistic
Psychologist, 36, 31–44. http://dx.doi.org/10.1080/08873260701828870.
Owens, G. P., Steger, M. F., Whitesell, A. A., & Herrera, C. J. (2009). Posttraumatic stress disorder, guilt, depression, and meaning in life among military veterans. Journal of
Traumatic Stress, 22, 654–657. http://dx.doi.org/10.1002/jts.20460.
Piaget, J. (1952). The origins of intelligence in children. New York: International Universities
Press.
Salter, E., & Stallard, P. (2004). Posttraumatic growth in child survivors of a road traffic accident. Journal of Traumatic Stress, 17, 335–340. http://dx.doi.org/10.1023/B:JOTS.
0000038482.53911.01.
Shoshani, A., & Slone, M. (2016). The resilience function of character strengths in the face of
war and protracted conflict. Frontiers in Psychology., 6. http://dx.doi.org/10.3389/fpsyg.
2015.02006.
Slone, M., & Shoshani, A. (2008). Efficacy of a school-based primary prevention program
for coping with exposure to political violence. International Journal of Behavioral
Development, 32, 348–358. http://dx.doi.org/10.1177/0165025408090976.
Slone, M., & Shoshani, A. (2014). Psychiatric effects of protracted conflict and political life
events exposure among adolescents in Israel: 1998–2011. Journal of Traumatic Stress,
27, 353–360. http://dx.doi.org/10.1002/jts.21918.
Steger, M. F. (2012). Experiencing meaning in life: Optimal functioning at the nexus of
well-being, psychopathology, and spirituality. In P. T. P. Wong (Ed.), The human
quest for meaning: Theories, research, and applications (pp. 165–184) (2nd ed ). New
York: Routledge.
Steger, M. F., Bundick, M. J., & Yeager, D. (2011). Meaning in life. In R. J. R. Levesque (Ed.),
Encyclopedia of adolescence (pp. 1666–1677). NY: Springer New York.
Steger, M. F., Frazier, P., Oishi, S., & Kaler, M. (2006). The meaning in life questionnaire:
Assessing the presence of and search for meaning in life. Journal of Counseling
Psychology, 53, 80–93. http://dx.doi.org/10.1037/0022-0167.53.1.80.
Steger, M. F., Oishi, S., & Kashdan, T. B. (2009). Meaning in life across the life span: Levels and
correlates of meaning in life from emerging adulthood to older adulthood. The Journal of
Positive Psychology, 4, 43–52. http://dx.doi.org/10.1080/17439760802303127.
Taylor, S. J., & Ebersole, P. (1993). Young children's meaning in life. Psychological Reports,
73, 1099–1104. http://dx.doi.org/10.2466/pr0.1993.73.3f.1099.
Walsh, F. (1999). Religion and spirituality: Wellspring for healing and resilience. In F.
Walsh (Ed.), Spiritual resources in family therapy (pp. 3–27). NY: Guilford.
Wong, P. T. (1997). Meaning-centered counseling: A cognitive-behavioral approach to
logotherapy. International Forum for Logotherapy, 20, 85–94.
Zika, S., & Chamberlain, K. (1992). On the relation between meaning in life and psychological well-being. British Journal of Psychology, 83, 133–145. http://dx.doi.org/10.
1111/j.2044-8295.1992.tb02429.x

 

 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
למקור
ביבליוגרפיה

Antonovsky, A. (1993). The structure and properties of the sense of coherence scale. Social
Science & Medicine, 36, 725–733. http://dx.doi.org/10.1016/0277-9536(93)90033-z.
Batthyany, A., & Russo-Netzer, P. (2014). Meaning in positive and existential psychology.
New York: Springer.
Brassai, L., Piko, B. F., & Steger, M. F. (2011). Meaning in life: Is it a protective factor for adolescents' psychological health? International Journal of Behavioral Medicine, 18,
44–51. http://dx.doi.org/10.1007/s12529-010-9089-6.
Clark, L. A., & Watson, D. (1995). Constructing validity: Basic issues in objective scale development. Psychological Assessment, 7, 309–319. http://dx.doi.org/10.1037/1040-
3590.7.3.309.
Crumbaugh, J. C., & Maholick, L. T. (1969). Manual of instructions for the purpose in life test.
Munster, IN: Psychometric Affiliates.
Damon, W., Menon, J., & Bronk, K. C. (2003). The development of purpose during adolescence. Applied Developmental Science, 7, 119–128. http://dx.doi.org/10.1207/
s1532480xads0703_2.
Davydov, V. V., & Kilpatrick, J. (1990). Types of generalization in instruction: Logical and psychological problems in the structuring of school curricula. Reston, VA: National Council
of Teachers of Mathematics.
De Volger, K. L., & Ebersole, P. (1983). Young adolescents' meaning in life. Psychological
Reports, 52, 427–431. http://dx.doi.org/10.2466/pr0.1983.52.2.427.
Ebesutani, C., Regan, J., Smith, A., Reise, S., Higa-Mcmillan, C., & Chorpita, B. F. (2012). The
10-item positive and negative affect schedule for children, child and parent shortened versions. Journal of Psychopathology and Behavioral Assessment, 34, 191–203.
http://dx.doi.org/10.1007/s10862-011-9273-2

Emmons, R. (2003). Acts of gratitude in organizations. In K. Cameron, J. Dutton, & R. Quinn
(Eds.), Positive organizational scholarship: Foundations of a new discipline. San
Francisco: Berrett-Koehler.
Field, A. P. (2009). Discovering statistics using SPSS (3rd ed ). Los Angeles: Sage
Publications.
Fivush, R., & Buckner, J. P. (2003). Constructing gender and identity through autobiographical narratives. In R. Fivush, & C. A. Haden (Eds.), Autobiographical memory
and the construction of a narrative self: Developmental and cultural perspectives
(pp. 149–168). NJ: Erlbaum.
Frankl, V. E. (1959). Man's search for meaning: An introduction to logotherapy. Boston: Beacon Press.
Frankl, V. E. (1969). The will to meaning: Foundations and applications of logotherapy. New
York: New American Library.
Gadermann, A. M., Schonert-Reichl, K. A., & Zumbo, B. D. (2010). Investigating validity evidence of the satisfaction with life scale adapted for children. Social Indicators
Research, 96, 229–247. http://dx.doi.org/10.1007/s11205-009-9474-1.
George, L., & Park, C. L. (2014). Existential mattering: Bringing attention to a neglected but
central aspect of meaning? In P. Russo-Netzer, & A. Batthyany (Eds.), Existential and
positive psychology (pp. 39–51). New York: Springer.
Goodman, R., Meltzer, H., & Bailey, V. (1998). The strengths and difficulties questionnaire:
A pilot study on the validity of the self-report version. European Child & Adolescent
Psychiatry, 7, 125–130. http://dx.doi.org/10.1007/s007870050057.
Greenstein, M., & Breitbart, W. (2000). Cancer and the experience of meaning: A group
psychotherapy program for people with cancer. American Journal of Psychotherapy,
54, 486–500.
Hu, L. T., & Bentler, P. M. (1999). Cutoff criteria for fit indexes in covariance structure analysis: Conventional criteria versus new alternatives. Structural Equation Modeling: A
Multidisciplinary Journal, 6, 1–55. http://dx.doi.org/10.1080/10705519909540118.
Hutzell, R. R. (1989). Life purpose questionnaire overview sheet. Berkeley, CA: Institute of
Logotherapy Press.
Kang, K. A., Kim, S. J., Song, M. K., & Kim, M. J. (2013). Effects of logotherapy on life respect,
meaning of life, and depression of older school-age children. Journal of Korean
Academy of Nursing, 43, 91–101.
King, L. A., Hicks, J. A., Krull, J. L., & Gaiso, A. K. (2006). Positive affect and the experience of
meaning in life. Journal of Personality and Social Psychology, 90, 179–196. http://dx.
doi.org/10.1037/0022-3514.90.1.179.
Leadbeater, B. J., Kuperminc, G. P., Blatt, S. J., & Hertzog, C. (1999). A multivariate model of
gender differences in adolescents' internalizing and externalizing problems.
Developmental Psychology, 35, 1268–1282. http://dx.doi.org/10.1037//0012-1649.35.
5.1268.
Melton, A. M., & Schulenberg, S. E. (2008). On the measurement of meaning:
Logotherapy's empirical contributions to humanistic psychology. The Humanistic
Psychologist, 36, 31–44. http://dx.doi.org/10.1080/08873260701828870.
Owens, G. P., Steger, M. F., Whitesell, A. A., & Herrera, C. J. (2009). Posttraumatic stress disorder, guilt, depression, and meaning in life among military veterans. Journal of
Traumatic Stress, 22, 654–657. http://dx.doi.org/10.1002/jts.20460.
Piaget, J. (1952). The origins of intelligence in children. New York: International Universities
Press.
Salter, E., & Stallard, P. (2004). Posttraumatic growth in child survivors of a road traffic accident. Journal of Traumatic Stress, 17, 335–340. http://dx.doi.org/10.1023/B:JOTS.
0000038482.53911.01.
Shoshani, A., & Slone, M. (2016). The resilience function of character strengths in the face of
war and protracted conflict. Frontiers in Psychology., 6. http://dx.doi.org/10.3389/fpsyg.
2015.02006.
Slone, M., & Shoshani, A. (2008). Efficacy of a school-based primary prevention program
for coping with exposure to political violence. International Journal of Behavioral
Development, 32, 348–358. http://dx.doi.org/10.1177/0165025408090976.
Slone, M., & Shoshani, A. (2014). Psychiatric effects of protracted conflict and political life
events exposure among adolescents in Israel: 1998–2011. Journal of Traumatic Stress,
27, 353–360. http://dx.doi.org/10.1002/jts.21918.
Steger, M. F. (2012). Experiencing meaning in life: Optimal functioning at the nexus of
well-being, psychopathology, and spirituality. In P. T. P. Wong (Ed.), The human
quest for meaning: Theories, research, and applications (pp. 165–184) (2nd ed ). New
York: Routledge.
Steger, M. F., Bundick, M. J., & Yeager, D. (2011). Meaning in life. In R. J. R. Levesque (Ed.),
Encyclopedia of adolescence (pp. 1666–1677). NY: Springer New York.
Steger, M. F., Frazier, P., Oishi, S., & Kaler, M. (2006). The meaning in life questionnaire:
Assessing the presence of and search for meaning in life. Journal of Counseling
Psychology, 53, 80–93. http://dx.doi.org/10.1037/0022-0167.53.1.80.
Steger, M. F., Oishi, S., & Kashdan, T. B. (2009). Meaning in life across the life span: Levels and
correlates of meaning in life from emerging adulthood to older adulthood. The Journal of
Positive Psychology, 4, 43–52. http://dx.doi.org/10.1080/17439760802303127.
Taylor, S. J., & Ebersole, P. (1993). Young children's meaning in life. Psychological Reports,
73, 1099–1104. http://dx.doi.org/10.2466/pr0.1993.73.3f.1099.
Walsh, F. (1999). Religion and spirituality: Wellspring for healing and resilience. In F.
Walsh (Ed.), Spiritual resources in family therapy (pp. 3–27). NY: Guilford.
Wong, P. T. (1997). Meaning-centered counseling: A cognitive-behavioral approach to
logotherapy. International Forum for Logotherapy, 20, 85–94.
Zika, S., & Chamberlain, K. (1992). On the relation between meaning in life and psychological well-being. British Journal of Psychology, 83, 133–145. http://dx.doi.org/10.
1111/j.2044-8295.1992.tb02429.x

תגובות
מאת: Anat Shoshani , Pninit Russo-Netzer
מילות מפתח: חינוך למשמעות לוגותרפיה משמעות
לחצו כדי להאזין לפריט

Shoshani, A. and Russo-Netzer, P. (2017). Exploring and assessing meaning in life in elementary school children: Development and validation of the meaning in life in children  questionnaire (MIL-CQ). Personality and Individual Differences, 104, 460-465

עיקרי הדברים:

  • המחקר הנוכחי התאים את התפיסה של "משולש המשמעות" של פרנקל (Frankl, 1959) כדי לבנות כלי למדידת משמעות חיים בקרב ילדים, שקיבל את השם שאלון משמעות חיים לילדים (MIL-CQ).
  • השאלון מורכב משלושה תתי-סולמות המשקפים את שלוש הדרכים של פרנקל – יצירה, חוויה, ועמדה – לגילוי חיים בעלי משמעות
  • תת-הסולם "יצירה" מעריך את תחושת המשמעות של ילדים הנובעת מפעולותיהם, מעשיהם, התנהגויותיהם היומיומיות והרגליהם
  • תת-הסולם "חוויה" בוחן את חוויות הקשר של הילד עם משפחה, חברים, כלל בני האדם, או עם מצבים וישויות טרנסצנדנטיים כמו טבע, אמנות, יופי, אלוהים, או כוח עליון
  • תת-הסולם "עמדה" בוחן את גישתם החיובית של ילדים לחוויות של כאב, קושי, מכשולים, אכזבות וסבל שהם חלק מחוויות החיים

ממצאים ודיון:

  • שלוש דרכי המשמעות בחיים של פרנקל – הדרך היצירתית, החווייתית והעמדתית – רלוונטיות לילדי בית ספר יסודי בטווח הגילאים 9–12
  • מכך עולה כי הצורך במשמעות הוא חוויה קיומית בסיסית גם בקרב ילדים, אם כי מכיוון שמשמעות באה לידי ביטוי באופן שונה אצל ילדים, זיהויה דורש שאלות מתאימות לגיל המוגדרות באמצעות התנהגויות, חוויות ומחשבות אופרטיביות קונקרטיות
  • הממצאים אישרו את הציפייה למצוא קשרים בין משמעות בחיים לבין רווחה סובייקטיבית של ילדים, וכן רמות נמוכות יותר של בעיות התנהגותיות ורגשיות; גם בגיל צעיר, משמעות בחיים תורמת לרווחה ולבריאות נפשית
  • נמצא כי לבנות היו ציונים גבוהים יותר בתת-הסולמות "יצירה" ו"חוויה" ובציון הכולל של משמעות בחיים
  • לבנות היו גם יותר רגשות חיוביים והתנהגויות פרו-חברתיות, ורמות נמוכות יותר של תסמינים רגשיים, היפראקטיביות, בעיות התנהגות, בעיות עמיתים וקשיים כוללים מאשר לבנים
  • לא נמצאו הבדלים מובהקים במשתנים לפי גיל

משמעות בחיים, המוכרת כמעט פה אחד כמרכיב יסודי של רווחה סובייקטיבית (הרגשה טובה כללית), זכתה למעט תשומת לב מחקרית כשזה נוגע לילדים, כנראה בגלל מחסור בכלי מדידה מתאימים לטווח גילאים זה. מחקר זה מציג ראיות לעקביות פנימית, מבנה גורמים (factor structure), ותוקף של שאלון משמעות בחיים לילדים (MIL-CQ), שהוא כלי דיווח עצמי חדש הכולל 21 פריטים, הבודק את נוכחותה ומקורותיה של משמעות בחיים אצל ילדים. השאלון מבוסס על רעיון "משולש המשמעות" של ויקטור פרנקל (Frankl, 1959). שאלון ה-MIL-CQ הועבר ל-1,957 ילדי בית ספר יסודי בגילאי 9–12 משני מדגמים מגוונים מכמה ערים בישראל. ניתוחי גורמים (פקטורים) מגששים ומאששים תמכו במבנה של 3 גורמים (יצירתי, חווייתי, ועמדתי), המייצגים מקורות שונים של משמעות בחיים. רמת המשמעות בחיים אצל ילדים הייתה קשורה באופן חיובי לשביעות רצונם מהחיים ולרגשות חיוביים (יותר רגשות חיוביים ופחות רגשות שליליים), ובאופן שלילי לקשיים חברתיים ורגשיים. בנות דיווחו על משמעות כללית גבוהה יותר באופן מובהק מאשר בנים, ועל רמות נמוכות יותר של בעיות חברתיות, רגשיות והתנהגותיות. ההשלכות התיאורטיות והמחקריות של ממצאים אלו נדונות.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חינוך למשמעות

משמעות בחיים היא משאב אישי ראשוני שנמצא באופן עקבי קשור לבריאות נפשית ולרווחה פסיכולוגית לאורך כל חיי האדם (Steger, Oishi, & Kashdan, 2009). עם זאת, מחקרים על משמעות בחיים התמקדו כמעט באופן בלעדי במתבגרים ובמבוגרים, אולי בגלל שהחוקרים הניחו שהמורכבות הפסיכולוגית הכרוכה בפיתוח משמעות בחיים יכולה להיות מושגת רק על ידי אנשים בוגרים (Brassai, Piko, & Steger, 2011). למעשה, עד כה, הייתה בחינה מינימלית של התפתחות משמעות בחיים אצל ילדים (Taylor & Ebersole, 1993).

בעשורים האחרונים, מספר מחקרים ערערו על ההנחה שתחושת משמעות בחיים יכולה להיות מושגת רק על ידי מבוגרים או מתבגרים מבוגרים, על ידי הוכחה שמתבגרים צעירים וילדים יכולים להביע ביטויים בני קיימא ומשמעותיים לגבי משמעות חייהם. בתחילת שנות ה-80, (De Volger and Ebersole, 1983) מצאו שתיאורי המקורות למשמעות חייהם של משתתפים בכיתה ח' נראו דומים במהותם לאלו שדווחו על ידי סטודנטים בקולג'. עשור לאחר מכן, (Taylor and Ebersole, 1993) שאלו ילדי בית ספר יסודי צעירים בהרבה מה הכי חשוב להם בחייהם בכללותם. רוב המשתתפים בכיתה א' הצליחו להביע משמעות חיים אישית, במיוחד בהקשר של מערכות היחסים, הפעילויות וההרגלים שלהם.

ב-20 השנים האחרונות, פסיכולוגים מכירים יותר ויותר בחשיבותה של משמעות בחיים להתפתחות חיובית של נוער (ראו Damon, Menon, & Bronk, 2003 לסקירה). בנוסף, הייתה התפתחות מתמשכת של גישות מתודולוגיות מגוונות לחקר משמעות חיים אצל מתבגרים ומושגים קשורים כמו תכלית בחיים, והחתירה למטרות אישיות (למשל, Steger, Frazier, Oishi, & Kaler, 2006). עם זאת, המחקר בנושא זה עדיין מוגבל על ידי חוסר בכלי הערכה שניתן ליישם על ילדים צעירים. כלים קיימים המודדים משמעות בחיים בגיל ההתבגרות (למשל, Steger et al., 2006) עשויים שלא לשקף את הניואנסים ורמת ההבנה של ילדים בשלב האופרציות הקונקרטיות של ההתפתחות (7-12) (Piaget, 1952). כתגובה לצורך זה, המטרות העיקריות של המחקר הנוכחי היו:

(א) לפתח ולאמת כלי חדש להערכת משמעות בחיים אצל ילדים, המבוסס באופן הדוק על רעיון המסגרת האקזיסטנציאלית של משמעות בחיים (Frankl, 1959);

(ב) לזהות מרכיבי ליבה של משמעות בחיים במהלך גילאי הילדות המאוחרים;

(ג) לבדוק האם ובאיזו מידה ערך המשמעות בחיים יכול להסביר תוצאות התפתחותיות חיוביות חברתיות, רגשיות והתנהגותיות אצל ילדים.

דרכים לחיים בעלי משמעות

קיימות הגדרות רבות למשמעות בחיים. למרות שהפרטים שלהן שונים, כולן מתכנסות לרעיון שמשמעות בחיים כוללת מרכיבים מוטיבציוניים, קוגניטיביים, ורגשיים/הערכתיים (Steger, 2012).

  1. המרכיב המוטיבציוני של משמעות בחיים כולל תחושת כיוון, מטרה או תכליתיות (Emmons, 2003), המשקפת את המידה שבה אנשים תופסים את עצמם חיים בהתאמה למטרותיהם העיקריות בחיי היומיום שלהם.
  2. המרכיב הקוגניטיבי מתייחס להבנה של העצמי ומקומו בעולם, ולהשגת תחושת עצמי וחיים מגובשת (Antonovsky, 1993).
  3. המרכיב הרגשי/הערכתי קשור לתחושת משמעות טרנסצנדנטית בחיים המקשרת את הפרט לכל בני האדם, לכוח עליון, אלוהים, או ל"מציאות אולטימטיבית" (Walsh, 1999), או לתחושה שהחיים משמעותיים במסגרת הנרחבת יותר של היקום (George & Park, 2014). לפיכך, משמעות בחיים כוללת תחושת מטרה, הבנה וחשיבות (mattering) (King, Hicks, Krull, & Gaiso, 2006).

אחת התפיסות התיאורטיות המלאות ביותר של משמעות בחיים היא תורת הלוגותרפיה של ויקטור פרנקל (Frankl, 1959). פרנקל טען שלבני אדם יש "רצון למשמעות", אותו הגדיר כדחף חזק למצוא משמעות ותכלית בחייהם. הוא ראה בחיפוש אחר משמעות בחיים את המניע העיקרי לחיים, וטען שאנשים יכולים למצוא משמעות גם בנסיבות הקשות ביותר. פרנקל אפיין מגוון של מניעים אנושיים למשמעות, והציע שלושה צרכים עיקריים למשמעות בחיים: הצורך ליצור משמעות בחיי היומיום ולחיות חיים מספקים, הצורך לפרש ולהבין אירועים וחוויות באמצעות תהליכים קוגניטיביים, והצורך להבין את הקיום האנושי ולחקור משמעויות אולטימטיביות של החיים (Wong, 1997). במידה מסוימת, הבחנה זו היוותה את אחד מאבני הבניין הראשונים של מבנה המשמעות, במונחים של מרכיביה המוטיבציוניים, הקוגניטיביים והאפקטיביים/הערכתיים.

עם זאת, ערכה של תורת פרנקל חורג מעבר להכרה בצרכים אנושיים לגלות משמעות בכך שהיא מתמקדת במפורש בדחף ליצור משמעויות באופן פעיל, ומתארת את התהליכים ההתנהגותיים והקוגניטיביים המאפשרים זאת. זהו לב ליבו של "משולש המשמעות" של פרנקל: שלוש הדרכים – היצירתית, החווייתית והעמדתית – שדרכן ניתן לגלות או ליצור משמעות (Frankl, 1959, p. 133). הדרך היצירתית בוחנת מה פרטים נותנים לעולם מבחינת יצירותיהם (למשל, עבודה, לימודים, מעשים, מסירות למטרות אישיות). דרך זו משלבת שימוש במשאבים אישיים כדי למלא את ייעודו בחיים ולתרום לחברה באופן רחב יותר, ולכן היא מטרה שחוצה את הגבולות האישיים. הדרך החווייתית מתמקדת במה שהפרט לוקח מהעולם מבחינת חוויות ומפגשים (למשל, טבע, אמנות, הומור, תפקידים, אהבה, מערכות יחסים). הדרך העמדתית מתייחסת לדרכים שבהן אדם מתמודד עם סבל בחיים ועם כאב. באמצעות יישום גישה חיובית אל מול אירועים שליליים או טראומטיים, פרנקל האמין שהפרט יכול למצוא משמעות מוגברת (Batthyany & Russo-Netzer, 2014; Frankl, 1959). בצורתה הפשוטה ביותר, תורת פרנקל (1959) רואה את המשמעות כמתגשמת באמצעות ההישגים האישיים של האדם, אינטראקציות עם אחרים, אמנות, והעולם הטבעי, תוך התגברות על חוויות שליליות בלתי נמנעות.

חקר משמעות בחיים אצל ילדים

על בסיס תורת הלוגותרפיה, ניתן לראות משמעות בחיים כרעיון מופשט ואישי, הדורש רמה גבוהה של מודעות עצמית וחשיבה מסדר גבוה. מנקודת מבט זו, סביר שילדים יתקשו לחוות תחושת משמעות חיים. פיאז'ה (Piaget, 1952) הציע כי החשיבה הקונקרטית של ילדים מקשה עליהם לגבש תחושת עצמי וחיים מגובשת, הדורשת פעולות חשיבה פורמליות ומופשטות המופיעות לאחר גיל 11. סטגר, בונדיק ויגר (Steger, Bundick, and Yeager, 2011) גם טענו כי היכולות הקוגניטיביות הנדרשות לתיאור והבנת חווית החיים של האדם מתפתחות באופן פעיל רק במהלך גיל ההתבגרות המוקדם.

עם זאת, מספר מחקרים מפקפקים בהשערות אלו בכך שהם מוצאים שילדים צעירים כמו בני 10-8 יכולים לחשוב באופן מופשט (Davydov & Kilpatrick, 1990). בנוסף, סביר להניח שילדים אכן מבטאים היבטים מסוימים של משמעות, אשר באים לידי ביטוי באופן שונה מאשר אצל מבוגרים. ניתוח איכותני של ראיונות במחקר על צמיחה פוסט-טראומטית של ילדים ששרדו תאונת דרכים דיווח על עלייה משמעותית בתחושת המשמעות בחייהם, במונחים של שינוי בסדרי העדיפויות והמטרות בחייהם, והערכה מחדש של מה שהיה חשוב להם (Salter & Stallard, 2004).

באחד המחקרים הבודדים שבדקו ישירות את משמעות החיים של ילדים, (Taylor and Ebersole, 1993) שאלו ילדים בני שש ושבע: "בכל חייך מה הכי חשוב לך?" התשובות סווגו לקטגוריות שונות של משמעות בחיים, כולל מערכות יחסים, עזרה לאחרים, אמונות, חפצים, צמיחה אישית, בריאות, לימודים, הנאה, פעילויות, הישגים בבית הספר, ומראה חיצוני. המחברים הסיקו שכאשר שואלים ילדים שאלות קונקרטיות על משמעות, ולא שאלות מופשטות וכלליות יותר, הם מסוגלים לספק תיאורים ברורים ובהירים של מקורות המשמעות בחייהם.

המחקר הנוכחי התאים את התפיסה של "משולש המשמעות" של פרנקל (Frankl, 1959) כדי לבנות כלי למדידת משמעות חיים בקרב ילדים, שקיבל את השם שאלון משמעות חיים לילדים (MIL-CQ).

השאלון מורכב משלושה תתי-סולמות המשקפים את שלוש הדרכים של פרנקל – יצירה, חוויה, ועמדה – לגילוי חיים בעלי משמעות. תת-הסולם "יצירה" מעריך את תחושת המשמעות של ילדים הנובעת מפעולותיהם, מעשיהם, התנהגויותיהם היומיומיות והרגליהם. תת-הסולם "חוויה" בוחן את חוויות הקשר של הילד עם משפחה, חברים, כלל בני האדם, או עם מצבים וישויות טרנסצנדנטיים כמו טבע, אמנות, יופי, אלוהים, או כוח עליון. תת-הסולם "עמדה" בוחן את גישתם החיובית של ילדים לחוויות של כאב, קושי, מכשולים, אכזבות וסבל שהם חלק מחוויות החיים.

המחקר הנוכחי כלל הערכה של שאלון ה-MIL-CQ בשני מדגמים גדולים של ילדים בגילאי 12-9. בנוסף, הוא בחן את הקשרים בין שלושת נתיבי המשמעות אצל ילדים לבין תפקודם החברתי-רגשי (בעיות התנהגות, תסמינים רגשיים, בעיות ביחסי עמיתים, היפראקטיביות, והתנהגות פרו-חברתית), ולבין רווחתם הסובייקטיבית (שביעות רצון מהחיים, ורגשות חיוביים ושליליים).

בהתאם למחקר קודם שמצא קשרים חיוביים בין משמעות בחיים לבין רווחה סובייקטיבית (King et al., 2006), השערת המחקר היתה שיימצאו קשרים חיוביים בין משמעות חיים אצל ילדים, שביעות רצון מהחיים, ורגשות חיוביים (פחות רגשות שליליים ויותר רגשות חיוביים). בנוסף, בהתאם לספרות המדווחת על קשרים שליליים בין משמעות בחיים לבין בעיות בריאות נפשית (Zika & Chamberlain, 1992), נחזו קשרים שליליים בין תחושת המשמעות של ילדים לבין קשייהם הרגשיים וההתנהגותיים.

דיון וממצאים

הממצאים מצביעים על כך ששלושת דרכי המשמעות בחיים של פרנקל – הדרך היצירתית, החווייתית והעמדתית – רלוונטיות לילדי בית ספר יסודי בטווח הגילאים 9–12.

ממצאים אלה מצביעים על כך שהצורך במשמעות הוא חוויה קיומית בסיסית גם בקרב ילדים, אם כי מכיוון שמשמעות באה לידי ביטוי באופן שונה אצל ילדים, זיהויה דורש שאלות מתאימות לגיל המוגדרות באמצעות התנהגויות, חוויות ומחשבות אופרטיביות קונקרטיות.

הממצאים אישרו את הציפייה למצוא קשרים בין משמעות בחיים לבין רווחה סובייקטיבית של ילדים, וכן רמות נמוכות יותר של בעיות התנהגותיות ורגשיות. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם מחקרים על מתבגרים ומבוגרים (Owens, Steger, Whitesell, & Herrera, 2009; Zika & Chamberlain, 1992) ומעידים כי גם בגיל צעיר, משמעות בחיים תורמת לרווחה ולבריאות נפשית.

נמצא כי לבנות היו ציונים גבוהים יותר בתת-הסולמות "יצירה" ו"חוויה" ובציון הכולל של משמעות בחיים. לבנות היו גם יותר רגשות חיוביים והתנהגויות פרו-חברתיות, ורמות נמוכות יותר של תסמינים רגשיים, היפראקטיביות, בעיות התנהגות, בעיות עמיתים וקשיים כוללים מאשר לבנים.

לא נמצאו הבדלים מובהקים במשתנים לפי גיל.

מקורות


Antonovsky, A. (1993). The structure and properties of the sense of coherence scale. Social
Science & Medicine, 36, 725–733. http://dx.doi.org/10.1016/0277-9536(93)90033-z.
Batthyany, A., & Russo-Netzer, P. (2014). Meaning in positive and existential psychology.
New York: Springer.
Brassai, L., Piko, B. F., & Steger, M. F. (2011). Meaning in life: Is it a protective factor for adolescents' psychological health? International Journal of Behavioral Medicine, 18,
44–51. http://dx.doi.org/10.1007/s12529-010-9089-6.
Clark, L. A., & Watson, D. (1995). Constructing validity: Basic issues in objective scale development. Psychological Assessment, 7, 309–319. http://dx.doi.org/10.1037/1040-
3590.7.3.309.
Crumbaugh, J. C., & Maholick, L. T. (1969). Manual of instructions for the purpose in life test.
Munster, IN: Psychometric Affiliates.
Damon, W., Menon, J., & Bronk, K. C. (2003). The development of purpose during adolescence. Applied Developmental Science, 7, 119–128. http://dx.doi.org/10.1207/
s1532480xads0703_2.
Davydov, V. V., & Kilpatrick, J. (1990). Types of generalization in instruction: Logical and psychological problems in the structuring of school curricula. Reston, VA: National Council
of Teachers of Mathematics.
De Volger, K. L., & Ebersole, P. (1983). Young adolescents' meaning in life. Psychological
Reports, 52, 427–431. http://dx.doi.org/10.2466/pr0.1983.52.2.427.
Ebesutani, C., Regan, J., Smith, A., Reise, S., Higa-Mcmillan, C., & Chorpita, B. F. (2012). The
10-item positive and negative affect schedule for children, child and parent shortened versions. Journal of Psychopathology and Behavioral Assessment, 34, 191–203.
http://dx.doi.org/10.1007/s10862-011-9273-2

Emmons, R. (2003). Acts of gratitude in organizations. In K. Cameron, J. Dutton, & R. Quinn
(Eds.), Positive organizational scholarship: Foundations of a new discipline. San
Francisco: Berrett-Koehler.
Field, A. P. (2009). Discovering statistics using SPSS (3rd ed ). Los Angeles: Sage
Publications.
Fivush, R., & Buckner, J. P. (2003). Constructing gender and identity through autobiographical narratives. In R. Fivush, & C. A. Haden (Eds.), Autobiographical memory
and the construction of a narrative self: Developmental and cultural perspectives
(pp. 149–168). NJ: Erlbaum.
Frankl, V. E. (1959). Man's search for meaning: An introduction to logotherapy. Boston: Beacon Press.
Frankl, V. E. (1969). The will to meaning: Foundations and applications of logotherapy. New
York: New American Library.
Gadermann, A. M., Schonert-Reichl, K. A., & Zumbo, B. D. (2010). Investigating validity evidence of the satisfaction with life scale adapted for children. Social Indicators
Research, 96, 229–247. http://dx.doi.org/10.1007/s11205-009-9474-1.
George, L., & Park, C. L. (2014). Existential mattering: Bringing attention to a neglected but
central aspect of meaning? In P. Russo-Netzer, & A. Batthyany (Eds.), Existential and
positive psychology (pp. 39–51). New York: Springer.
Goodman, R., Meltzer, H., & Bailey, V. (1998). The strengths and difficulties questionnaire:
A pilot study on the validity of the self-report version. European Child & Adolescent
Psychiatry, 7, 125–130. http://dx.doi.org/10.1007/s007870050057.
Greenstein, M., & Breitbart, W. (2000). Cancer and the experience of meaning: A group
psychotherapy program for people with cancer. American Journal of Psychotherapy,
54, 486–500.
Hu, L. T., & Bentler, P. M. (1999). Cutoff criteria for fit indexes in covariance structure analysis: Conventional criteria versus new alternatives. Structural Equation Modeling: A
Multidisciplinary Journal, 6, 1–55. http://dx.doi.org/10.1080/10705519909540118.
Hutzell, R. R. (1989). Life purpose questionnaire overview sheet. Berkeley, CA: Institute of
Logotherapy Press.
Kang, K. A., Kim, S. J., Song, M. K., & Kim, M. J. (2013). Effects of logotherapy on life respect,
meaning of life, and depression of older school-age children. Journal of Korean
Academy of Nursing, 43, 91–101.
King, L. A., Hicks, J. A., Krull, J. L., & Gaiso, A. K. (2006). Positive affect and the experience of
meaning in life. Journal of Personality and Social Psychology, 90, 179–196. http://dx.
doi.org/10.1037/0022-3514.90.1.179.
Leadbeater, B. J., Kuperminc, G. P., Blatt, S. J., & Hertzog, C. (1999). A multivariate model of
gender differences in adolescents' internalizing and externalizing problems.
Developmental Psychology, 35, 1268–1282. http://dx.doi.org/10.1037//0012-1649.35.
5.1268.
Melton, A. M., & Schulenberg, S. E. (2008). On the measurement of meaning:
Logotherapy's empirical contributions to humanistic psychology. The Humanistic
Psychologist, 36, 31–44. http://dx.doi.org/10.1080/08873260701828870.
Owens, G. P., Steger, M. F., Whitesell, A. A., & Herrera, C. J. (2009). Posttraumatic stress disorder, guilt, depression, and meaning in life among military veterans. Journal of
Traumatic Stress, 22, 654–657. http://dx.doi.org/10.1002/jts.20460.
Piaget, J. (1952). The origins of intelligence in children. New York: International Universities
Press.
Salter, E., & Stallard, P. (2004). Posttraumatic growth in child survivors of a road traffic accident. Journal of Traumatic Stress, 17, 335–340. http://dx.doi.org/10.1023/B:JOTS.
0000038482.53911.01.
Shoshani, A., & Slone, M. (2016). The resilience function of character strengths in the face of
war and protracted conflict. Frontiers in Psychology., 6. http://dx.doi.org/10.3389/fpsyg.
2015.02006.
Slone, M., & Shoshani, A. (2008). Efficacy of a school-based primary prevention program
for coping with exposure to political violence. International Journal of Behavioral
Development, 32, 348–358. http://dx.doi.org/10.1177/0165025408090976.
Slone, M., & Shoshani, A. (2014). Psychiatric effects of protracted conflict and political life
events exposure among adolescents in Israel: 1998–2011. Journal of Traumatic Stress,
27, 353–360. http://dx.doi.org/10.1002/jts.21918.
Steger, M. F. (2012). Experiencing meaning in life: Optimal functioning at the nexus of
well-being, psychopathology, and spirituality. In P. T. P. Wong (Ed.), The human
quest for meaning: Theories, research, and applications (pp. 165–184) (2nd ed ). New
York: Routledge.
Steger, M. F., Bundick, M. J., & Yeager, D. (2011). Meaning in life. In R. J. R. Levesque (Ed.),
Encyclopedia of adolescence (pp. 1666–1677). NY: Springer New York.
Steger, M. F., Frazier, P., Oishi, S., & Kaler, M. (2006). The meaning in life questionnaire:
Assessing the presence of and search for meaning in life. Journal of Counseling
Psychology, 53, 80–93. http://dx.doi.org/10.1037/0022-0167.53.1.80.
Steger, M. F., Oishi, S., & Kashdan, T. B. (2009). Meaning in life across the life span: Levels and
correlates of meaning in life from emerging adulthood to older adulthood. The Journal of
Positive Psychology, 4, 43–52. http://dx.doi.org/10.1080/17439760802303127.
Taylor, S. J., & Ebersole, P. (1993). Young children's meaning in life. Psychological Reports,
73, 1099–1104. http://dx.doi.org/10.2466/pr0.1993.73.3f.1099.
Walsh, F. (1999). Religion and spirituality: Wellspring for healing and resilience. In F.
Walsh (Ed.), Spiritual resources in family therapy (pp. 3–27). NY: Guilford.
Wong, P. T. (1997). Meaning-centered counseling: A cognitive-behavioral approach to
logotherapy. International Forum for Logotherapy, 20, 85–94.
Zika, S., & Chamberlain, K. (1992). On the relation between meaning in life and psychological well-being. British Journal of Psychology, 83, 133–145. http://dx.doi.org/10.
1111/j.2044-8295.1992.tb02429.x

 

 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?