מבחנים אינם הדרך היחידה לבחון תלמידים

Maltby, D. (2025). Exams aren’t the only way to test kids. Maclean’s, 138(8), 22–26

בסוף כל מחצית מגיעה התקופה המלחיצה והמתוחה ביותר: תקופת המבחנים. זוהי שיטה פדגוגית מסורתית, תחרותית ומתסכלת שמטרתה היא להשיג ציון טוב ולהימנע מטעויות. ברגע שהמבחן נגמר והציון המיוחל הושג, אפשר להיות בטוחים שהילדים לא יתעמקו שוב בחומר, יהרהרו בו, יעריכו אותו מחדש או יתקנו טעויות שנעשו. על רקע זה, דין מלטבי, מחנך ומורה בבית ספר יסודי ובחינוך מיוחד בעברו וכיום מפקח ראשי במערכת החינוך באונטריו, קנדה, בוחן מחדש את שיטת המבחנים, מצביע על מגבלותיה ומציע דרכים אלטרנטיביות לבחינה והערכה של לומדים בעידן האינטרנט והבינה המלאכותית.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מבחנים

במהלך משבר הקורונה, כאשר בחינות פרונטליות היו בלתי-אפשריות, מורים, מחנכים ומנהלים נדרשו להעריך את התלמידים ולהעניק ציון בדרכים חדשות ומקוריות. כבר אז, הבינו הצוותים החינוכיים כי אין טעם לבחון את כושר השינון והזכירה של התלמידים, מפני שבעידן האינטרנט, ועל אחת כמה וכמה בעידן הבינה המלאכותית, הדרכים, או הצורך, לצבור ולשנן ידע, השתנו לחלוטין. במקום זאת, הוסק כי תלמידי ההווה והעתיד צרכים ללמוד לחשוב באופן ביקורתי, להעריך ולנתח מידע, לאמוד את מהימנותו, להפריכו או לאוששו, להציג אותו באופן התואם לעמדתם ולהשתמש במידע בתבונה. שכן, אלו הם הכישורים הדרושים לשוק התעסוקה העתידי, בעיקר בתחומי יזמות, ממשל, מסחר, ניהול, פיננסים, שיווק ושירות ציבורי.

חשיבה מחדש והצעות יישומיות

כדי לבחון את התלמידים באופן התואם להווה ולעתיד, יש להעניק למורים יותר אוטונומיה ולאפשר להם לבחור ולשלב שיטות הערכה מותאמות לומדים. במקום מבחנים, ראוי להשתמש במשימות מסכמות, לשקללן לפחות ב-30% מהציון ולהקדיש להן זמן.

בשיעור גיאוגרפיה, למשל, אפשר לבקש מהלומדים להכין דגם, מצגת או מיצג אינפוגרפי בנושא עומס חום קיצוני או משבר מים. משימה כזו תסייע להם ללמוד כיצד להדגיש נקודות מפתח, לנאום לפני קהל ולהציע תובנות. בשיעורי אזרחות אפשר לבקש מתלמידים להרצות בנושא דמוקרטיה, שוויון, צדק, לאומנות או פטריוטיות, כדי לפתח כישורי דוברות, מנהיגות וכריזמה, ולהשפיע על החברה. בשיעורי ספרות אפשר לבקש מהתלמידים לבנות טיעונים בבית המשפט עבור גיבורים ספרותיים שנויים במחלוקת. בנוסף, אפשר לראיין היסטוריון בשיעור היסטוריה, ליצור תוכנית אימונים אישית בחינוך גופני ולאצור תערוכה בשיעור אומנות.

למידה, לא ציונים

בית הספר יכול לייעד שבוע בכל מחצית ולהקדישו למטלות ההערכה. אפשר יהיה להזמין בוחנים חיצוניים, שופטים מהתחום, צלמים, אנשי מקצוע, אחים והורים. ביומיים הראשונים, התלמידים יוכלו להציג פרויקטים, לקבל משוב, לשוחח עם מתעניינים, לשפר להבא ולחתור לפתרון בעיות. היומיים הבאים יוקדשו למשובים, הערכות, חשיבה מחודשת, תיקונים, שיפורים ואפילו כתיבת פיילוט של תוצר. כך, ילמדו התלמידים לחשוב באופן ביקורתי, לחתור לפתרון בעיות ולהשתפר מפרויקט לפרויקט. זאת, בניגוד גמור למבחנים שנשכחים כלא היו לאחר קבלת הציון. אם ההורים מביעים דאגה מפני זניחת המבחנים המסורתיים, הבהירו להם כי המטרה אינה להקל על התלמידים או להפחית ציפיות; המטרה היא להקנות להם מגוון רחב יותר של מיומנויות, להכינם לשוק התעסוקה העתידי, לעודדם להביע את עצמם ולתקשר כמה שיותר עם העולם שבחוץ.