הערכת קהילות למידה מקצועיות מגן הילדים ועד י"ב: הסתכלות מדעית לשיפור
Woodland, R.H. (2016). Evaluating PK–12 Professional Learning Communities: An Improvement Science Perspective. American Journal of Evaluation, 37(4) 505-521. https://10.1177/1098214016634203
עיקרי הדברים:
● קהילות למידה מקצועיות יכולות לשמש כבימה אלטרנטיבית ומושכלת לקידום היעילות הארגונית והתמודדות עם בעיות מורכבות – בעזרת ההון האנושי הקיים
● מאמר זה מתבסס על שאלון ה-TCAR הרב-שלבי להערכת קהילות למידה מקצועיות אשר מבוסס על דיאלוג, קבלת החלטת, ביצוע והערכה
● שאלון ה-TCAR מסייע לבחון את הערך והתועלת של קהילות למידה מקצועיות, להתרשם מהשפעתן בפועל ולבדוק את הרשמים של משתתפי הקהילות במשך שנים
● חוקרי חינוך, מפקחים, מנהלים או רכזי קהילות יכולים לפתח שאלון מקביל ל-,TCAR ומן ההכרח לעדכנו ולחדדו משנה לשנה
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים קהילות למידה מקצועיות
קהילות למידה מקצועיות כאסטרטגיה לשיפור ארגוני
קהילות למידה מקצועיות יכולות לשמש כפלטפורמה לייעול למידה, מיטוב הוראה ופיתוח מנהיגות בכל שכבות מערכת החינוך. בקהילות למידה מקצועיות נעשה שימוש נרחב במערכות חינוך רבות, כאשר רובן ככולן פועלות במעטפת של סינתזה פרודוקטיבית של שיתוף פעולה, גישה ממוקדת-נושא ורצון לשיפור כללי. בעשור האחרון, אף גובר השימוש והיישום של קהילות למידה מקצועיות בקרב מורים, לשביעות רצונם של מנהלי בתי ספר.
בבתי ספר שבהן פועלות קהילות למידה מקצועיות, מוקצה עבורן זמן ומקום, לעיתים על חשבון העבודה השוטפת. זאת, כדי לאפשר למורים מכל השכבות והמקצועות להתכנס, לבצע סיעור מוחין ולחתור לפתרון בעיות. לרוב, קהילות למידה מקצועיות אינן נחשבות למסגרות חובה והן מבוססות על יחסים קולגיאליים ותמיכת עמיתים, כפי שגורסים בריק ועמיתים: "בשדה החינוכי, הגדוש במתח, לחץ ומורכבות, קהילות למידה מקצועיות יכולות לשמש כבימה אלטרנטיבית ומושכלת לקידום היעילות הארגונית והתמודדות עם בעיות חינוכיות מורכבות – בעזרת ההון האנושי הקיים" (Bryk et al., 2010).
בכוחן של קהילות הלמידה המקצועיות היעילות ביותר לחתור לשיפור במגוון תחומים, כגון:
- קידום דיאלוג פנים-ארגוני;
- שיתופי פעולה בין-מחלקתיים;
- סיפוק מעבודה של מורים;
- הכרת אסטרטגיות הוראה חדשות;
- חיזוק תחושת המסוגלות העצמית של המורים;
- הפגת תחושת הבדידות של המורים;
- שיפור התפוקתיות של הארגון;
- קידום הישגיות התלמידים;
- גיבוש התרבות הארגונית;
- גיבוש החזון הבית ספרי (Talbert, 2010).
מעגלי חקירה פנים-קהילתיים
תהליך השתפרות מיטבי של קהילות למידה מקצועיות צריך להיות מובל על ידי רצף רב-שלבי הכולל:
- הכרת המציאות והמצב הנתון ובחינתם;
- זיהוי בעיות;
- הצעת פתרונות;
- יישום פעולות;
- פיקוח על התוצאות והתולדות של הפעולות האלו (Garmston & Wellman, 2013).
תהליך כזה יכול לעורר תהיות, להוליד שאלות חשובות ולייצר פרקטיקות מועילות ושינויים הכרחיים. התהליך צריך להיות מגובה ברב-שיח שאינו חף ממחלוקות ופרספקטיבות מנוגדות הנוגעות לערכי הליבה ולמטרות החינוכיות. עם סיום הדיון, מגיע שלב קבלת ההחלטות. למרות ההשקפות השונות, צריכים מורי ומנהלי הקהילה להסכים ולקבוע מהן שיטות ההוראה, תכני הלימוד, הגישות החינוכיות ומדדי ההערכה היעילים ביותר עבור התלמידים. כמו כן, המורים צריכים לבחור אילו שינויים צריכים להיעשות ואילו דפוסי עבודה יש לשמר.
אולם, החלטות אשר מתקבלות אינן יוצאות אל הפועל בכוחות עצמן. לכן, דרושה פעולה אקטיבית. אם המורים לא מבצעים בפועל את ההחלטות שהתקבלו במעמד הקהילה, אזי שהמעגל החקירתי נסגר והיוזמות לשיפור נותרות במצב המתנה או מיושמות באופן שטחי או מזויף. מכאן, שהמערך תלוי באנשים בשטח, בנכונותם ובסינרגיה ביניהם – ויש מקום להשקיע בהיבטים הפרסונליים, הבינאישיים והפסיכולוגיים המניעים אותם.
לבסוף, מרכיב ההערכה אינו פחות חשוב מקודמיו והוא מאפשר לחדד, לשפר או לגנוז את השינויים שהוצעו ויושמו. ההערכה מצריכה איסוף נתונים, ניתוחם, שיפוטם והבנת השפעתם על התלמידים ועל תפקוד המערכת. אפשר, למשל, לבחון את ציוני התלמידים, התנהגותם או את רשמיהם, לבדוק את מידת שביעות הרצון של משתתפי הקהילה לאורך זמן או לערוך תצפיות בכיתות.
כלי המחקר המתודולוגי
שימוש במנגנוני הערכה של הדינמיקות והתהליכים הארגוניים הינו הכרחי לצורך שיפור בטווח הארוך. אולם, קהילות למידה מקצועיות רבות מנוהלות מתוך הסתכלות רגעית, פנימית וצרה ושאיננה מבוססת על ראיות. כמענה לכך, שאלון ה-TCAR, שפותח על ידי ה-National Science Foundation, מציע כלי מחקר שיטתי והדרגתי להערכת קהילות למידה מקצועיות המבוסס על דיאלוג, קבלת החלטת, ביצוע והערכה. זהו למעשה מבנה שאלון מדעי המורכב מ-28 שאלות + שאלון רקע כללי, שמטרתו להעריך את האופרציה ההתנהגותית והביצועית של קהילות הלמידה המקצועיות. שאלון זה מיועד לשימושו של הבוחן המתצפת מהצד ומדרג את התנהגות והתקדמות הקהילה על פי פרמטרים של דיאלוג, קבלת החלטת, ביצוע והערכה בסולם של 3-1 (Cortes et al., 2021).
שאלוני הערכה התפתחותית
הערכה לאורך זמן דרושה כאשר קובעי מדיניות של ארגון רב-מחלקתי ומסונף מבקשים לשדרג את התוכניות והשירותים שבכוחם להעניק בזמן אמת, לבחון מיזמים חדשים או לקבל משוב אותנטי מהעובדים והצעות ייעול. בפתח המפגש ובסיומו, אפשר לחלק את שאלון למשתתפים ובאמצעותו לייצר את התנאים המתאימים לשיח ער וקולגיאלי.
מבחינת מנהל השיח, ובהינתן מגבלות הזמן, רצוי לכלול בדיון שאלות בנושאים הבאים:
- אג'נדה וחזון;
- שיטות עבודה;
- לוחות זמנים;
- חוזקות וחולשות ארגוניות;
- הישגיות תלמידים והתקדמותם;
- התנהגות תלמידים;
- שיתופי פעולה בית ספריים ועבודת צוות;
- משאבים קיימים, נחוצים ורצויים;
- למידה רגשית-חברתית;
- מנהיגות בית ספרית.
במהלך המפגש, אפשר ורצוי לשלב הגשת רעיונות, העלאת יוזמות, הצעות ייעול, בחינת תוצרים, דיוני צמדים, קבוצה ומליאה, משוב וסיכום. באמצעות השיח הפתוח, ניתן יהיה לשמוע את האחר ולקבל משוב פרטני וקולקטיבי הנוגע לשיטות ההערכה הנהוגות, ליחס לתלמידים, לענייני משמעת ולטכניקות הוראה.
הערכת תוצאות לאורך זמן
הדרך האמיתית לבחון את הערך והתועלת של קהילות למידה מקצועיות היא לבדוק האם ועד כמה הקהילה הובילה לשיפור פדגוגי-חינוכי בפועל. לכן, רצוי להיעזר בשאלון ה-TCAR, או לחילופין לפתח שאלון הבודק את הרשמים של משתתפי הקהילות לאורך השנים, לפני ואחרי רצף הפגישות. באמצעות כך, יכול השאלון לשמש ככלי מחקר מתוּקף וכמדד לאיכות קהילת הלמידה והשפעתה. את השאלון המיועד יכולים לפתח חוקרי חינוך, מפקחים, מנהלים או רכזי קהילות, ומן ההכרח לעדכנו ולחדדו משנה לשנה.
מדי שנה, ראשי קהילת הלמידה המקצועית צריכים לפעול לפי המודל המעגלי הבא:
- תכנון – ניתוח הסיבות והתוצאות של הפעילות הנוכחית וחשיבה על פתרונות;
- עשייה – יישום של שינויים בפועל במתכונת של ניסוי וטעיה;
- למידה – איסוף מידע בנוגע לפתרונות והשינויים שנערכו;
- זיקוק – תיקון השגיאות או הכשלים, ומיטובם.
דיון
הצורך להעריך קהילות למידה מקצועיות רווח בשלל תחומים, ולא רק בחינוך. למשל, בתחומי המדעים, הסביבה, העסקים, הפוליטיקה, הרפואה והתחבורה. בסופו של דבר, מטרתן של קהילות למידה מקצועיות היא לערוך חקירה מבוססת-ראיות שמטרתה לגשר בין פרקטיקה לבין מחקר ולייצר מנגנון קבלת החלטות אשר מבוסס על שיקול דעת של חוכמת הקולקטיב.
למעשה, קהילות למידה מקצועיות הן הכרחיות עבור ארגונים גדולים המבקשים להשתפר ולפתח אסטרטגיה. שכן, רק שלל נקודות המבט השונות והנבדלות יכולות להרכיב את התמונה המלאה (והמורכבת), לדון בה ולארגן אותה. עבודתם של המעריכים אף סבוכה אף יותר. שכן, מצופה מהם לקבל החלטות על בסיס גישה מבוססת-ראיות, מגובה מתודולוגית ומעוגנת באילוצי המציאות.
רשימת המקורות
Bryk, A. S., Gomez, L. M., & Grunow, A. (2010). Getting ideas into action: Building networked improvement communities in education. Stanford, CA: Carnegie Foundation for the Advancement of Teaching
Cortes, S. T., Pineda, H. A., & Geverola, I. J. R. (2021). A confirmatory factor analysis of Teacher’s Competence in Action Research (TCAR) Questionnaire by National Science Foundation. 46(8):1-13
Garmston, R. J., & Wellman, B. M. (2013). The adaptive school: A sourcebook for developing collaborative groups. New York, NY: Rowman & Littlefield
Talbert, J. E. (2010). Professional learning communities at the crossroads: How systems hinder or engender change. In: A. Hargreaves, A. Lieberman, M. Fullan, & D. Hopkins (Eds.), The second international handbook of educational change (pp. 555–571). New York, NY: Springer