מורים יוצאי אתיופיה מתמודדים עם גזענות סמויה
Schatz-Oppenheimer, O. and Habshush, S. (2024). Ethiopian teacher facing latent racism. Pedagogika Spoleczna, 1, 91
רוב המורים יוצאי אתיופיה שרואיינו למחקר זה חשו גזענות סמויה, אך לא התלוננו עליה ולא הצהירו במפורש כי חוו גזענות. בנוסף מצא המחקר כי חוויית ה"גזענות הסמויה" מטושטשת משני הצדדים, באופן המאפשר לשני הצדדים שלא להיות מודעים לה ולהימנע מעימות עמה.
שאלות המחקר
מה אומרים המורים על חוויותיהם בהתמודדות עם גזענות סמויה ואפליה במערכת החינוך?
כיצד מגיבים מורים יוצאי אתיופיה לחוויות אלו?
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא יוצאי אתיופיה
מתודולוגיה
נעשה שימוש בגישה איכותנית באמצעות מתודולוגיית חקר נרטיבי. ארבעה-עשר מורים ותיקים יוצאי אתיופיה רואיינו.
השתלבות יהודי אתיופיה בישראל
הקהילה היהודית באתיופיה שמרה על יהדותה במשך אלפי שנים גם בתקופות של רדיפות דתיות. רוב חבריה חיו באזורים כפריים בצפון אתיופיה, רבים מהם בסביבת העיר גונדר, שהייתה בעבר בירת אתיופיה.
בסוף שנת 2022 מנתה הקהילה האתיופית בישראל – כולל ילידי הארץ – כ-169,000 נפש, שהם כ-1.7% מאוכלוסיית ישראל.
ממשלת ישראל השיקה בשנת 2014 תוכנית מערכתית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה – תוכנית "הדרך החדשה". התוכנית כללה צעדים כגון:
- ביטול תוכניות נפרדות.
- גישה אישית וחיזוק מצוינות.
- הגדלת הייצוג באקדמיה ובתפקידי מפתח.
- חיזוק האמון בין המשטרה לבין הקהילה.
גם במוסדות האקדמיים יש ייצוג חסר משמעותי: למרות העלייה במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה בעשורים האחרונים, הם מהווים רק כ-1.2% מכלל הסטודנטים.
עם זאת, נמצא כי גורמים כגון התמדה, נחישות, שאפתנות ותמיכה משפחתית מסייעים להשתלבות מוצלחת.
במוסדות להכשרת מורים הוקמה תוכנית בשם תספה ("תקווה" באמהרית), שמטרתה להגדיל את ייצוג בני הקהילה האתיופית במערכת החינוך. במסגרת התוכנית השתלבו כ-800 מורים במערכת החינוך.
ממצאים
גזענות ואפליה: בין הנסתר לגלוי
המרואיינים דיווחו כי נתקלו בגזענות בעיקר במפגשים הראשונים עם מערכת החינוך – למשל:
- בעת חיפוש עבודה.
- במפגש עם תלמידים.
- במפגש עם הורים.
- ביחסים עם עמיתים.
המפגשים הראשונים מאופיינים באנונימיות: הצדדים אינם מכירים זה את זה ולכן האדם נתפס כנציג של קבוצה סטריאוטיפית.
תחושות אפליה
לדוגמה, מורה תיאר כיצד נדחה שוב ושוב ללא הסבר בעת חיפוש עבודה.
מורה אחרת סיפרה כי לעיתים בתי ספר סירבו אפילו לקחת ממנה קורות חיים.
במקרים אחרים האפליה הופיעה בצורה עקיפה יותר, למשל בתנאי העסקה פחותים.
יחס תלמידים והורים
אחד המורים סיפר שתלמיד שאל אותו אם באמת למד להיות מורה, משום שאמו הטילה בכך ספק.
מורה אחרת תיארה מפגש עם הורים שנכנסו לכיתה ושאלו: "איפה המורה?"
הם לא ציפו שמורה אתיופי הוא המורה.
תגובות המורים
למרות חוויות האפליה:
- המורים כמעט לא הביעו כעס.
- הם לא התעמתו עם המערכת.
- הם ניסו להוכיח את עצמם מקצועית.
לעיתים הם פירשו את הגזענות כתוצאה של סטריאוטיפים חברתיים ולא כפגיעה אישית.
דיון ומסקנות
המחקר מצביע על כמה תובנות מרכזיות:
- גזענות סמויה קיימת במפגשים מקצועיים במערכת החינוך.
- רוב המורים אינם מגדירים אותה במפורש כגזענות.
- הגזענות הסמויה מטושטשת, ולכן קשה להתמודד איתה.
- מורים רבים נוטים לקחת על עצמם את "נטל ההוכחה" ולהוכיח את כישוריהם.
התגובות המטושטשות לגזענות נובעות לעיתים מהמתח בין זהות אישית לזהות קבוצתית.
מחקרים עתידיים יכולים לבחון:
- כיצד גזענות סמויה מתבטאת במערכות חינוך.
- כיצד ניתן להבין טוב יותר את דרכי ההתמודדות איתה.
הבנה עמוקה יותר של תופעה זו עשויה לסייע במאבק בגזענות במערכת החינוך, הן ברמה הארגונית והן ברמת היחסים הבין-אישיים.