מורים ילידי אתיופיה בישראל: דעות קדומות, ציפיות פדגוגיות ואפקט פיגמליון על רקע משבר הקורונה

Gutman, M. (2023). Ethiopian origin teachers in Israel: Prejudices, pedagogical expectations and the pygmalion effect in the shadow of the COVID-19. In: Gutman, M., Jayusi, W., Beck, M., Bekerman, Z. (eds) To Be a Minority Teacher in a Foreign Culture. Springer, Cham. https://doi.org/10.1007/978-3-031-25584-7_2

עיקרי הדברים:

● ישנה חשיבות עילאית במימוש הפוטנציאל של שילוב מורים ממוצא אתיופי בבתי ספר בישראל;

● מעבר להתמודדות עם המחסור במורים, בכוחם להבנות מחדש את תת-ייצוגם כמיעוט חברתי נבדל ואף לשמש כמודל לחיקוי והשראה עבור ילדים, מתבגרים וחברי קהילה בעלי שורשים אתיופיים;

● ככל שיתברגו במערכת מורים נוספים ממוצא אתיופי, תגדל הלגיטימציה של בני העדה להתברג בעמדות מפתח, להיכלל במנגנון מקבלי ההחלטות ולהשפיע על המדיניות;

● אזרחים ישראלים ממוצא אתיופי מדווחים על תחושת שייכות נמוכה-בינונית למדינה, מתקשים למצוא את הדרך לתרום לחברה הישראלית והדבר משליך גם על אוכלוסיות המורים מהעדה האתיופית;

● שבעה מורים ישראלים ממוצא אתיופי דיווחו על פער מהותי בין תרבותם לבין זו של התלמידים וסיפרו שהתלמידים פקפקו ביכולתם להתנהלות דיגיטלית בתקופת הלמידה מרחוק;

● המורים חשו שנתלו בהם ציפיות נמוכות במיוחד מצד ממוניהם שהטילו ספק ביכולתם להסתגל לחדשנות הטכנולוגית או להסתגל ביעילות לשיטות ההוראה המקוונות במהלך הקורונה;

● כנגד האתגרים שהוליד משבר הקורונה, המורים הצליחו להשתדרג מבחינה טכנולוגית ולבצע שינויים אישיים, בינאישיים, מקצועיים ומנטליים בעבודתם כמורים וכמחנכים.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא העסקת מורים ישראלים יוצאי אתיופיה

ממצאי מחקר זה מצביעים על קשיים ומתחים אישיים, בינאישיים ומקצועיים בקרב מורים ממוצא אתיופי המלמדים בשלושה בתי ספר בירושלים. הם חשים כמיעוט בחדר המורים וכזרים באקלים התרבותי בבית הספר. יתר על כן, הם מביעים תסכול ואכזבה מכך שהציפיות של תלמידיהם והממונים עליהם נמוכות בהשוואה לעמיתיהם המורים.

מורים ילידי אתיופיה בישראל

בני ובנות העלייה מאתיופיה לישראל, אשר התרחשה בארבעה גלי הגירה מרכזיים החל מ-1980 ועד 1992, התמודדו ומתמודדים עם אתגרים חברתיים, תרבותיים וכלכליים מהותיים בישראל. כידוע, אוכלוסייה זו נדרשה להתנתק מערכיה ומתרבותה המקוריים, לאמץ נורמות, הרגלים וקודים חברתיים חדשים ולהסתגל לתרבות חדשה. כל זאת, על רקע טענות לאפליה והדרה על בסיס חברתי, פריפריאלי וסוציו-פוליטי.

על אף שגל ההגירה האחרון התרחש לפני כשלושה עשורים, ורוב האזרחים בעלי השורשים האתיופים הם דור שני לעלייה, הדימוי המעמדי, חברתי והסטריאוטיפי שלהם כבני המעמדות הנמוכים נותר בעינו, ומהווה את המציאות שבפועל. החסמים הללו מקשים על בני העדה להתברג, להתקדם או להתבלט בארגונים, מוסדות, חברות ומערכות חינוכיות ומקצועיות. לאמור, תחושות השונות והזרות של מיעוט אתני זה שרירות וקיימות ובאות לידי ביטוי בצאתם לשוק העבודה והחיים המקצועיים.

אתגרים בשילוב מורים ממוצא אתיופי בבתי ספר בישראל

ישנה חשיבות עילאית במימוש הפוטנציאל של שילוב מורים ממוצא אתיופי בבתי ספר בישראל. שכן, מעבר להתמודדות עם המחסור במורים, בכוחם להבנות מחדש את תת-ייצוגם כמיעוט חברתי נבדל ואף לשמש כמודל לחיקוי והשראה עבור ילדים, מתבגרים וחברי קהילה בעלי שורשים אתיופיים. כלומר, ככל שיתברגו במערכת מורים נוספים ממוצא אתיופי, תגדל הלגיטימציה של בני העדה להתברג בעמדות מפתח, להיכלל במנגנון מקבלי ההחלטות ולהשפיע על המדיניות.

מעבר לכך, שילוב מורים ממוצא אתיופי במערכת החינוך טומן בחובו מספר אתגרים וקשיים:

1. רקע סוציו-אקונומי - קו הזינוק שלהם נמצא הרחק מאחור מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית;
2. אינטראקציות חברתיות – בני העדה מדווחים שבעת אינטראקציות מקצועיות עם מורים-עמיתים, מנהלים, תלמידים או הורי תלמידים, הם נתפסים כפחותי-ערך מבחינת שפה, כושר מנהיגות, שייכות חברתית ופוטנציאל יזמות.
3. פערים דיגיטליים – בעידן בו מיומנויות דיגיטליות וטכנולוגיות הופכות לדרישה בסיסית, על אחת כמה וכמה לאחר משבר הקורונה, נדרשים בני העדה לגמישות, יזמות, יצירתיות וסתגלנות בכל הנוגע למחשוב, טכנולוגיה, הוראה מקוונת ותקשורת. אולם, חלקם אינם ניחנים באוריינות הדיגיטלית הנחוצה בעידן הנוכחי.

מתודולוגיה

במחקר איכותני זה נערכו ריאיונות עומק חצי-מובנים באורך 30 דקות עם שבעה מורים ישראלים ממוצא אתיופי. המורים הללו עובדים בשלושה בתי ספר ממלכתיים-דתיים בירושלים, ונמצאים בשלב מוקדם יחסית בקריירה (ותק של 5-1 שנים במקצוע ההוראה). הריאיון כלל שלושה חלקים מרכזיים:

1. שאלות ביוגרפיות ודמוגרפיות;
2. שאלות בנוגע לשגרת העבודה לפני ואחרי משבר הקורונה;
3. שאלות בנושא לרגשות ולתחושות המלוות את היותם ממוצא אתיופי במערכת החינוך.

דיון ומסקנות

ברמה הארצית, כתוצאה מפערי מעמדות וייחוד תרבותי, אזרחים ישראלים ממוצא אתיופי מדווחים על תחושת שייכות נמוכה-בינונית למדינה, מתקשים למצוא את הדרך לתרום לחברה הישראלית והדבר משליך גם על אוכלוסיות המורים מהעדה האתיופית. לראיה, המרואיינים דיווחו על פער מהותי בין תרבותם לבין זו של התלמידים וסיפרו שהתלמידים פקפקו ביכולתם להתנהלות דיגיטלית בתקופת הלמידה מרחוק. מעבר לכך, חשו המרואיינים שנתלו בהם ציפיות נמוכות במיוחד מצד ממוניהם שהטילו ספק ביכולתם להסתגל לחדשנות הטכנולוגית או להסתגל ביעילות לשיטות ההוראה המקוונות במהלך הקורונה.

אף על פי כן, במציאות שבפועל, משבר הקורונה שינה את תפקידם ותפקודם של המורים ממוצא אתיופי והאיץ בהם להסתגל לשינויים במהרה. וכך, כנגד האתגרים והחסמים, הם הצליחו להשתדרג מבחינה טכנולוגית ולבצע שינויים אישיים, בינאישיים, מקצועיים ומנטליים בעבודתם כמורים וכמחנכים.

מבחינה תיאורטית, מחקר זה תורם לשיח הנוגע להרחבה של פערים חברתיים בישראל בראי אפקט פיגמליון (נבואה המגשימה את עצמה). שכן, הוכח פעם נוספת כי ישנן דעות קדומות בהקשר למיעוטים במערכת החינוך וכי אפקט פיגמליון עלול לעצב את תפיסתם, תודעתם וציפייתם (הנמוכה) של מנהלי בתי הספר המראיינים מועמדים להוראה ממוצא אתיופי.