תשתית פשוטה יכולה לעזור למחנכים ליישם חמישה מניעים למעורבות
Silver, H. F., & Boutz, A. L. (2024). A simple framework can help educators promote (and track) five key factors of engagement. Educational Leadership, 81(9), 54–59
בעידן הפוסט-קורונה, עולה שיעור ההברזות מבית הספר ומגיע למספרים מדאיגים וחסרי-תקדים. מפקחים, מנהלים, מחנכים ומורים רבים סבורים כי הגורמים לחוסר הנוכחות הינם חוץ-בית ספריים. לדוגמה, בעיות סוציו-אקונומיות, מצב משפחתי שברירי, מרחק מבית הספר ובעיות תחבורה. אולם, מחקר שנערך בנושא איתר מגוון של סיבות פנים-בית ספריות לאי-נוכחות של תלמידים, ובראשן חוסר עניין בחומר הנלמד, חוסר מוטיבציה למעורבות וריחוק מהצוות החינוכי. על רקע זה, גיבש צוות המחקר תשתית בת חמישה מרכיבים באמצעותה בית הספר יכול להפוך למקום מעניין, מתגמל ומשמעותי.
הגדירו את יעדי ההצלחה
כאשר חומרי הלימוד מוצגים בפני התלמידים כאתגר בר-השגה, גוברים הסיכויים שישקיעו בהם זמן ומאמץ. לכן, חשוב מאוד למצוא את האיזון הנכון של רמת המטלה – לא קשה מדי (כדי לא לתסכל) ולא קלה מדי (כדי שלא יאבדו עניין). יש להעניק לתלמידים משוב בונה, לשבחם על ההשקעה, לייצר אצלם התניה של תחושת סיפוק לאחר השלמת משימה ולהציג בפניהם, בו-במקום, את האתגר הבא.
טפחו את יצר הסקרנות
כדי שתלמידים יספגו ויזכרו את החומר, חייבים להפיח עניין בשיעור. אבל, איך משוואה ליניארית, ביוטופ או הכרזת כורש יכולים לסקרן תלמידים? חשוב, אם כך, לפתוח את השיעור עם שאלות מעוררות לחשיבה אשר הופכות נושאים מדעיים-חינוכיים למופשטים, מסקרנים או מסתוריים. לדוגמה:
- איך יכול להיות ששריפת יער מועילה לבריאותו והמשך קיומו של היער?
- איך יתכן שמפלגה שזוכה בהכי הרבה קולות במערכת הבחירות אינה בהכרח עומדת בשלטון?
- איך יתכן ששינוי סדר הפעולות המתמטיות משנה את הפתרון?
- מדוע עדיף להתעטש או להשתעל למרפק, ולא לכף היד?
לחילופין, אפשר לקשר את חומר הלימוד לחיי התלמידים. לדוגמה, להסביר על יחסי מלחמה ושלום, כהקבלה לאהבות ופרידות בין בני זוג או לעורר דיונים סוערים בשיעורי אזרחות, היסטוריה וספרות תוך ניתוח של פסקי דין דרמטיים, תיאוריות קונספירציה ורומנים סוחפים.
אפשרו לתלמידים להביע את עצמם
תלמידים רבים משתוקקים להשמיע ולהביע את עצמם ואת רעיונותיהם. אך, בפועל, הוראה בית ספרית מקדשת מענה לתשובות מובְנות ושינון רעיונות של אחרים. כל אלו עלולים להוביל לשעמום וחוסר-מעורבות. כפתרון לכך, במקום לשאול "מהי התשובה הנכונה", רצוי להרבות בשאלות רב-ממדיות ופתוחות, המצריכות מענה ייחודי. לדוגמה:
- מה אם לא היו מוסדות שלטון בישראל?
- מה היה קורה לטבע ולסביבה אם לא היו עונות?
- איך אפשר לחתור לפתרון בדרך אחרת?
- איך אפשר להפוך את הכיתה שלנו לטובה יותר?
כאשר מחנכים ומורים שואלים שאלות שמאפשרים לתלמידים להביע את עצמם ולהשמיע ואת דעותיהם, משודר מסר עקיף לפיו צוות החינוך מעריך את התלמידים ואת דעותיהם.
טפחו מערכות יחסים בריאות
מערכות היחסים של התלמידים עם חבריהם ומוריהם משפיעה ישירות על החוויה הבית ספרית ועל נכונותם להשתתף וללמוד, או להימנע מכך. תלמידים רוצים להרגיש שייכים ורצויים, ולכן על מורים ומחנכים להפגין אכפתיות, ללמד אותם לכבד את האחר ולהתמקד בהיבטים חברתיים-רגשיים, אפילו על חשבון הספק החומר הפדגוגי.
לשם כך, אפשר להוביל עמם דיון ולשאול: איך אתם מרגישים כשאתם נכנסים לכיתה? ניתן לנהל את השיח גם באמצעות רשת חברתית, אפליקציה משחקית-לימודית או סקר מקוון, לאפשר לתלמידים להגיב בשפת האימוג'י, לבקש מהם להכין פוסטר ענקי מקושקש או לשרטט שמש של רגשות על הלוח. לחילופין, אם מזהים תלמיד שפוף, זרקו לו מילה טובה או מחמאה והבהירו לו שאתם מאמינים בו ושאתם כאן בשבילו אם הוא רוצה לדבר.
הניעו למעורבות וערכו חשבון נפש
למורים ומחנכים אסור להתעלם מאי-נוכחות ועליהם לברר עם התלמיד, או הוריו, על מניעי ההברזה והשלכותיה. אי הנוכחות אינה תלויה בהכרח במורה. ובכל זאת, צריכים מורים ומחנכים לערוך חשבון נפש עם עצמם ולשאול:
- האם ועד כמה מערכי השיעור שלי מעודדים מעורבות תלמידים?
- האם ועד כמה האווירה הכיתתית תומכת ומזמינה?
- האם ועד כמה מערכי השיעור שלי קשורים לתחומי העניין של התלמידים או מאפשרים להם להביע את עצמם ולהאזין אחרים?
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא תלמידים