השפעות על חשיבה יצירתית של תוכנית התערבות המשתמשת באינטראקציות רב-משמעיות בין טקסט לתמונה

Heruti, V. and Mashal, N. (2023). Effects of an Art Intervention Program Using Ambiguous Image-Text Interactions on Creative Thinking, Empirical Studies of the Arts, 1-18

עיקרי הדברים:

• חשיבה יצירתית היא היכולת ליצור משאב רלוונטי מבחינה קונטקסטואלית ובעל ערך
• ניתן לעורר חשיבה יצירתית באמצעות יצירת מטפורות, המשלבות קטגוריות סמנטיות בלתי קשורות
• סובלנות רבה יותר לרב-משמעות קשורה ליצירתיות רבה יותר
• הסובלנות מאפשרת לשקול כמה אפשרויות בו זמנית ולהחליף בין נושאים, תוך שמירה על פתיחות לחלופות
• אמנות חזותית יכולה לעורר גם רב-משמעות וגם חשיבה מטפורית, מכיוון שאמנות מובילה לרוב לפרשנויות מרובות
• מחקר זה בדק את ההשפעה על חשיבה יצירתית של תמונה המשולבת בטקסט שמקיים עימה אינטראקציה רב-משמעית: טקסט דו-משמעי, טקסט ששולל את מה שנראה בתמונה וטקסט שאינו קשור למה שנראה בתמונה
• ממצאי המחקר מראים לראשונה כי תוכנית התערבות באמנות המשתמשת באינטראקציות רב-משמעיות בין תמונה לטקסט הגבירו את היצירתיות, כפי שמעידה העלייה בחשיבה שונה ובשטף הרעיונות
• נראה כי תוצאות אלו מספקות תמיכה ראשונית בפיתוח תכניות לימודים תוך שימוש באינטראקציות רב-משמעיות בין טקסט לתמונה כדי להגביר חשיבה מסתעפת

מחקר זה בדק האם חשיבה יצירתית משתפרת באמצעות שימוש בתוכנית התערבות המבוססת על שלושה סוגים של אינטראקציות בין תמונה לטקסט בתוך יצירות אמנות:

1. טקסט דו-משמעי.
2. טקסט ששולל את מה שנראה בתמונה.
3. טקסט שאינו קשור מבחינה סמנטית למה שנראה בתמונה.

79 משתתפים חולקו בהתאם לשלוש קבוצות:

1. קבוצה שנחשפה לכל שלושת סוגי הגירויים לעיל.
2. קבוצה שנחשפה לגירויים 1+3.
3. קבוצת הביקורת, שלא נחשפה להתערבות כלשהי.

למאמר המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא יצירתיות

מבחן יצירת מטפורות (MGT) ומבחן יצירתי תל אביב (TACT) ניתנו למשתתפים לפני ההתערבות ואחריה. התוצאות הראו כי רק קבוצת ההתערבות הראשונה, שנחשפה לכל שלושת סוגי הגירויים, שיפרה את ציוניה ב-TACT לאחר ההתערבות.

מבוא

חשיבה יצירתית:

חשיבה יצירתית היא היכולת ליצור משאב רלוונטי מבחינה קונטקסטואלית ובעל ערך (Runco, 2014; Runco & Jaeger, 2012; Sternberg et al., 2002). יש שיטות שונות לניקוד מבחני חשיבה שונים כדי להעריך או למדוד יצירתיות חשיבה: שטף (מספר תגובות לכל בעיה נתונה), גמישות (יכולת מעבר בין קטגוריות), עיבוד (יכולת להרחיב על פתרונות/רעיונות), וכן מקוריות (ייחוד רעיון) (פאוסט, 2012; Guilford, 1967; רייטר-פלמון וחב', 2019). מודל תיאורטי אחד מתאר חשיבה יצירתית כתהליך דו-שלבי:

א) שלב הגיית הרעיונות: אסוציאציות ומשמעויות מגוונות נוצרות מלמטה למעלה.

ב) שלב בקרה שבו מופעלים תהליכים מנטרים ומעריכים מלמעלה למטה.

בסופו של דבר, הרעיונות המקוריים המתאימים ביותר נבחרים, ורעיונות בלתי-תואמים נפסלים (Beaty et al., 2016; Dietrich & Haider, 2017).

עירור חשיבה יצירתית באמצעות מטפורות:

ניתן לעורר חשיבה יצירתית באמצעות יצירת מטפורות. מטפורות, המשלבות קטגוריות סמנטיות בלתי קשורות זו לזו, מעוררות תהליכי חשיבה יצירתיים שונים – במטרה לשבור דפוסי חשיבה קונבנציונליים ולקדם חשיבה מסדר גבוה, מושגי ומופשט (דיטריך, 2004). יצירת מטפורות חדשות היא צורה עוצמתית של חדשנות לשונית.

הערכת יצירתיות:

אפשר להעריך יצירתיות באמצעות מבחן יצירת המטפורות (MGT), שבודק יצירת מטפורות חדשות לרגשות נפוצים (למשל, "להרגיש בדידות זה כמו..."). הרעיון הוא לייצר מטפורה המכילה מפגש בין מושגים לא קשורים המבוססים על קווי דמיון כדי לייצר תגובות מקוריות. ככל שנוצרות יותר מטפורות חדשניות ב-MGT, כך עולה הניקוד בחלק א' של מבחן היצירתיות ("שימושים חלופיים").

מבחן יצירתיות TACT (Milgram, 1976) הוא גרסה סטנדרטית מקוצרת של מבחני טורנס של חשיבה יצירתית (TTCT) (טורנס, 1974), שבוחנים קשר בין יצירת מטפורות מקוריות לבין חשיבה מתפצלת (מנשה ואח', 2020).

חשיבות הסובלנות לרב-משמעות:

כדי להגות בהצלחה מטפורות חדשות או לעסוק בצורות רבות אחרות של חשיבה יצירתית, סובלנות לרב-משמעות (tolerance of ambiguity) היא חיונית. זאת, משום שסובלנות רבה יותר לרב-משמעות קשורה ליצירתיות רבה יותר (Merrotsy, 2013; Stoycheva, 2010). הסובלנות לרב-משמעות מאפשרת גישה ל... ותפיסה של גירויים מורכבים, מידע מעורפל/רווי-סתירות ומצבים דיאלקטיים. הסובלנות מאפשרת גם לשקול כמה אפשרויות בו זמנית ולהחליף בין נושאים, תוך שמירה על פתיחות לחלופות, מה שמאפשר להגדיל את הפוטנציאל ליצור רעיונות חדשים (Sternberg, 2003; Zenasni et al., 2008). מילים דו-משמעיות קשורות ליצירתיות מילולית ולסובלנות לרב-משמעות (Atchleyet al., 1999), כמו גם גירויים חזותיים מעורפלים (למשל, האשליה האופטית "ברווז-ארנב") (Wu et al., 2019).

אמנות חזותית, רב-משמעות וחשיבה מטפורית:

אמנות חזותית יכולה לעורר גם רב-משמעות וגם חשיבה מטפורית, מכיוון שאמנות מובילה לרוב לפרשנויות מרובות (Eisner, 2004). התבוננות באמנות כוללת שימוש במנגנונים מלמטה למעלה ולמעלה למטה (למשל, אחזור זיכרון, דימויים מנטליים, יצירת אסוציאציות הקשריות).

פרשנות האמנות כרוכה בניתוח ובסינתזה של קטגוריות ידע מגוונות מכיוון שהיא עשירה ברבדים מטפוריים, מעורפלים ומרובי-משמעות. כל אלה מקדמים חשיבה יצירתית (Alter, 2010; Marshall, 2014). יתרה מכך, צפייה ביצירות אמנות המשלבות טקסט ותמונות המקיימים ביניהם אינטראקציה רב-משמעית (ambiguous) נמצאה כמסוגלת לשפר את היכולת לייצר פרשנויות מרובות ורעיונות חדשניים (Giora et al., 2009; חרותי וחב', 2019).

סקירת ספרות

מחקרים על אינטראקציות רב-משמעיות בין תמונה לטקסט עדיין לא העריכו את הקשר הספציפי שלהן לחשיבה יצירתית. מחקרים מטה-אנליטיים מצביעים על כך שתוכניות התערבות יכולות לשפר את היצירתיות ואת החשיבה בתחומי ידע ואוכלוסיות מגוונים (Rose & Lin, 1984;Scot et al., 2004a, 2004b; צאי, 2014). יש עדויות המצביעות על כך שהתערבויות כאלה יכולות לשפר את היצירתיות גם אצל מבוגרים (Tsai, 2014).

באופן מפתיע, רק מחקר אחד בדק את ההשפעות של אמנות על חשיבה יצירתית באמצעות תוכנית התערבות. קבוצת ההתערבות של Ulger (2016) באמנות חזותית הוכיחה שיפור משמעותי בחשיבה יצירתית, במיוחד בתת-מיומנות יצירתית של עיבוד, אך לא מצאה השפעות משמעותיות בשטף, במקוריות או בפתרון בעיות. עם זאת, תוכן ההתערבות האמנותית של Ulger לא כלל אינטראקציות רב-משמעיות בין תמונה לטקסט אינטראקציות מעורפלות בין תמונה לטקסט.

תרומת המחקר וחידושו

מחקר זה הוא הראשון לבחון תוכנית התערבות אמנות רב-מודאלית המעריכה את ההשפעה על חשיבה יצירתית של תמונה המשולבת בטקסט שמקיים עימה אינטראקציה רב-משמעית (טקסט דו-משמעי,           טקסט ששולל את מה שנראה בתמונה או טקסט שאינו קשור מבחינה סמנטית למה שנראה בתמונה). תוכנית ההתערבות נועדה לעודד יצירת משמעויות מרובות מאינטראקציות שונות בין תמונה לטקסט ביצירות אמנות משלושה סוגים:

1. טקסט דו-משמעי משולב בתוך תמונות: תמונה של לב אדום וברקע הכיתוב הדו-משמעי Know hope (שנשמע כמו ההיגד הסותר No hope).
2. שלילה: הטקסט "זו אינה מקטרת מתחת לתמונה של מקטרת.
3. טקסטים שאינם קשורים סמנטית לתמונות: הטקסט "הדלת" מתחת לתמונה של ראש סוס.

האינטראקציה בין טקסט דו-משמעי לדימויים מייצרת פרשנויות מרובות: בתחילה, מופעלת משמעות בולטת, דומיננטית, ואחריה משמעויות כפופות פחות בולטות. אם ההקשר מזמין שמירה על המשמעות הפחות בולטת, הכפופה, לצד המשמעות הדומיננטית, לא מתבצע דיכוי של משמעויות חלופיות, והפרשנות יכולה להתרחב עוד יותר, או שמתבצע מעבר בין משמעויות (Giora et al., 2017).

הסוג השני של גירויים, טקסט ששולל את מה שנראה בתמונה, יכול להקל על פרשנויות מרובות.

הסוג השלישי של גירויים, אמנות המכילה טקסט ודימויים שאינם קשורים זה לזה מבחינה תוכנית (סמנטית), מעורר אינטראקציות בין מושגים בלתי-קשורים הן חזותית והן מילולית, בדומה לאופן שבו עיבוד מטפורות מעורר אינטגרציה סמנטית בין שני מושגים שאינם קשורים לכאורה (Faust, 2012; Kasirer & Mashal, 2018; Kenett et al., 2018). עיבוד תוכן שבו אין קשר סמנטי בין טקסט לתמונה מעורר אסוציאציות שונות כדי למלא את ה"פער" בין רעיונות שאינם קשורים זה לזה, וכתוצאה מכך מביא ליצירת משמעויות ואסוציאציות חדשות.

כל שלושת סוגי האינטראקציה בין תמונה לטקסט מאפשרים חיפוש פעיל אחר הבנה, מעבר ממשמעות אחת (מוכרת) למשמעות אחרת (חדשה), וכתוצאה מכך הרחבה ובנייה של פרשנויות מקוריות.

דיון

ממצאים:

הממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרים המראים כי עיסוק באמנות וחשיפה לאמנות הכוללת רב-משמעות מעודדים משחק עם אסוציאציות ומעודדים יצירת רעיונות ומשמעויות מרובות באמצעות שילוב תחומי ידע שונים; פעילויות כאלה יכולות לעורר חשיבה מגוונת וזרימה של רעיונות כמרכיבים של חשיבה יצירתית (Alter, 2010; אייזנר, 2004).

התוצאות של מבחן יצירת מטפורות MGT הראו עלייה בהתבטאויות (מילוליות, מטפורות קונבנציונליות ומטפורות חדשות) בקרב שתי קבוצות ההתערבות.

שתי קבוצות ההתערבות תרגלו עיסוק בשאלות פתוחות, והשתתפו בשיח רב פרשנויות; ייתכן שהדבר העצים את זרימת הרעיונות, וכתוצאה מכך גדל מספר ההתבטאויות לאחר ההתערבות בשתי הקבוצות.

עם זאת, משתתפים בקבוצת ההתערבות הראשונה, שנחשפו לכל שלושת סוגי הגירויים, לא יצרו יותר מטפורות חדשניות בהשוואה לקבוצה השנייה, שנחשפה רק לאינטראקציות שהיתה בהם דו משמעות וחוסר קשר אך לא שלילה. נראה אם כן כי הממצאים מצביעים על כך כי שימוש בשלילה אמנם עשוי להשפיע לטובה על זרימת הרעיונות, אך לא על יצירה של תגובות חדשניות ומקוריות.

מסקנות:

ממצאי המחקר מראים לראשונה כי תוכנית התערבות באמנות המשתמשת באינטראקציות רב-משמעיות בין תמונה לטקסט הגבירו את היצירתיות, כפי שמעידה העלייה בחשיבה שונה ובשטף הרעיונות. נראה כי תוצאות אלו מספקות תמיכה ראשונית בפיתוח תכניות לימודים תוך שימוש באינטראקציות רב-משמעיות בין טקסט לתמונה כדי להגביר חשיבה מסתעפת.

מקורות

Albers, P. (2006). Imagining the possibilities in multimodal curriculum design. English
Education, 38(2), 75–101. https://www.learntechlib.org/p/100906/
Alter, F. (2010). Using the visual arts to harness creativity. The University of Melbourne
Refereed E-Journal, 1(5). https://hdl.handle.net/1959.11/6409
Atchley, R. A., Keeney, M., & Burgess, C. (1999). Cerebral hemispheric mechanisms linking
ambiguous word meaning retrieval and creativity. Brain and Cognition, 40(3), 479–499.
https://doi.org/10.1006/brcg.1999.1080

Beaty, R. E., Benedek, M., Silvia, P. J., & Schacter, D. L. (2016). Creative cognition and brain
network dynamics. Trends in Cognitive Sciences, 20(2), 87–95. https://doi.org/10.1016/j.tics.
2015.10.004
Benedek, M., Beaty, R., Jauk, E., Koschutnig, K., Fink, A., Silvia, P. J., & Neubauer, A. C.
(2014). Creating metaphors: The neural basis of figurative language production.
NeuroImage, 90, 99–106. https://doi.org/10.1016/j.neuroimage.2013.12.046
Bock, Z. (2016). Multimodality, creativity and children’s meaning-making: Drawings, writings,
imaginings. Stellenbosch Papers in Linguistics Plus, 49, 1–21. https://doi.org/10.5842/49-0-
669
Dietrich, A. (2004). The cognitive neuroscience of creativity. Psychonomic Bulletin and Review,
11, 1011–1026. https://doi.org/10.3758/BF03196731
Dietrich, A., & Haider, H. (2017). A neurocognitive framework for human creative thought.
Frontiers in Psychology, 7, 2078. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2016.02078
Eisner, E. W. (2004). The arts and the creation of mind. Yale University Press.
Faust, M. (2012). Thinking outside the left box: The role of the right hemisphere in novel metaphor comprehension. In M. Faust (Ed.), Advances in the neural substrates of language:
Toward a synthesis of basic science and clinical research (pp. 425–448). Wiley Blackwell.
Faust, M., & Mashal, N. (2007). The role of the right cerebral hemisphere in processing novel
metaphoric expressions taken from poetry: A divided visual field study. Neuropsychologia,
45(4), 860–870. https://doi.org/10.1016/j.neuropsychologia.2006.08.010
Forceville, C. (2012). Creativity in pictorial and multimodal advertising metaphors. In R. Jones
(Ed.), Discourse and creativity (pp. 113–132). Pearson.
Foucault, M. (1983 [1973]). This is not a pipe. University of California Press. J. Harkness,
Trans.
Giora, R. (2006). Anything negatives can do affirmatives can do just as well, except for some metaphors. Journal of Pragmatics, 38(7), 981–1014. https://doi.org/10.1016/j.pragma.2005.12.006
Giora, R., Givoni, S., Heruti, V., & Fein, O. (2017). The role of defaultness in affecting pleasure:
The optimal innovation hypothesis revisited. Metaphor & Symbol, 32(1), 1–18. https://doi.
org/10.1080/10926488.2017.1272934
Giora, R., Heruti, V., Metuki, N., & Fein, F. (2009). When we say no we mean no: Interpreting
negation in vision and language. Journal of Pragmatics, 41(11), 2222–2239. https://doi.org/
10.1016/j.pragma.2008.09.041
Guilford, J. P. (1967). The nature of human intelligence. New York, NY: McGraw-Hill.
Heruti, V., Bergerbest, D., & Giora, R. (2019). A linguistic or pictorial context: Does it make a
difference? Discourse Processes, 56(8), 748–763. https://doi.org/10.1080/0163853X.2019.
1565277
Ishai, A. (2011). Art compositions elicit distributed activation in the human brain. In A. P.
Shimamura and S. E. Palmer (Eds.) Aesthetic science: Connecting minds, brains, and experience (pp.337–355). New York, NY: Oxford University.
Jewitt, C. (2008). Multimodality and literacy in school classrooms. Review of Research in
Education, 32(1), 241–267. https://doi.org/10.3102/0091732X07310586
Kasirer, A., & Mashal, N. (2014). Verbal creativity in autism: Comprehension and generation of
metaphoric language in high-functioning autism spectrum disorder and typical development.
Frontiers in Human Neuroscience, 8, 1–8. https://doi.org/10.3389/fnhum.2014.00615
Kasirer, A., & Mashal, N. (2016). Comprehension and generation of metaphors by children with
autism spectrum disorder. Research in Autism Spectrum Disorders, 32, 53–63. https://doi.
org/10.1016/j.rasd.2016.08.003

Kasirer, A., & Mashal, N. (2018). Fluency or similarities? Cognitive abilities that contribute to
creative metaphor generation. Creativity Research Journal, 30(2), 205–211. https://doi.org/
10.1080/10400419.2018.1446747
Kenett, Y. N., Gold, R., & Faust, M. (2018). Metaphor comprehension in low and high creative
individuals. Frontiers in Psychology, 9, 482. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2018.00482
Kress, G. (2003). Literacy in the new media age. London: Routledge.
Leder, H., Belke, B., Oeberst, A., & Augustin, D. (2004). A model of aesthetic appreciation and
aesthetic judgments. British Journal of Psychology, 95(4), 489–508. https://doi.org/10.1348/
0007126042369811
Levorato, M. C., & Cacciari, C. (2002). The creation of new figurative expressions:
Psycholinguistic evidence in Italian children, adolescents and adults. Journal of Child
Language, 29(1), 127–150. https://doi.org/10.1017/S0305000901004950
Marshall, J. (2014). Transdisciplinarity and art integration: Toward a new understanding of artbased learning across the curriculum. Studies in Art Education, 552(2), 104–127. https://doi.
org/10.1080/00393541.2014.11518922
Menashe, S., Leshem, R., Heruti, V., Kasirer, A., Yair, T., & Mashal, N. (2020). Elucidating the
role of selective attention, divergent thinking, language abilities, and executive functions in
metaphor generation. Neuropsychologia, 142. https://doi.org/10.1016/j.neuropsychologia.
2020.107458
Merrotsy, P. (2013). Tolerance of ambiguity: A trait of the creative personality? Creativity
Research Journal, 25(2), 232–237. https://doi.org/10.1080/10400419.2013.783762
Milgram, R. M., & Milgram, N. A. (1976). Creative thinking and creative performance in Israeli
students. Journal of Educational Psychology, 68(3), 255–259. https://doi.org/10.1037/0022-
0663.68.3.255
Nelson, M. E., & Johnson, N. H. (2014). The shape of joy, the colour of fear: Multimodal abduction in the foreign language classroom. Pedagogies: An International Journal, 9(1), 45–62.
https://doi.org/10.1080/1554480X.2014.877556
Reiter-Palmon, R., Forthmann, B., & Barbot, B. (2019). Scoring divergent thinking tests: A
review and systematic framework. Psychology of Aesthetics, Creativity, and the Arts,
13(2), 144–152. https://doi.org/10.1037/aca0000227
Rose, L. H., & Lin, H. (1984). A meta-analysis of long-term creativity training programs. Journal
of Creative Behavior, 18(1), 11–22. https://doi.org/10.1002/j.2162-6057.1984.tb00985.x
Runco, M. A. (2014). Creativity: Theories and themes: Research, development, and practice
(2nd ed.). Boston, MA: Elsevier Academic Press.
Runco, M. A., & Jaeger, G. J. (2012). The standard definition of creativity. Creativity Research
Journal, 24, 92–96. https://doi.org/10.1080/10400419.2012.650092
Scott, G., Leritz, L. E., & Mumford, M. D. (2004a). The effectiveness of creativity training: A
quantitative review. Creativity Research Journal, 16(4), 361–388. https://doi.org/10.1080/
10400410409534549
Scott, G., Leritz, L. E., & Mumford, M. D. (2004b). Types of creativity training: Approaches and
their effectiveness. The Journal of Creative Behavior, 38(3), 149–179. https://doi.org/10.
1002/j.2162-6057.2004.tb01238.x
Silvia, P. J., & Beaty, R. E. (2012). Making creative metaphors: The importance of fluid intelligence for creative thought. Intelligence, 40(4), 343–351. https://doi.org/10.1016/j.intell.
2012.02.005
Sternberg, R. J. (2003). Creative thinking in the classroom. Scandinavian Journal of
Educational Research, 47(3), 325–338. https://doi.org/10.1080/00313830308595

Sternberg, R. J., Kaufman, J. C., & Pretz, J. E. (2002). The creativity conundrum: A propulsion
model of kinds of creative contributions. Psychology Press.
Stoycheva, K. (2010). Tolerance for ambiguity, creativity, and personality. Bulgarian Journal
of Psychology, 1–4, 178–188. http://rcp2009.files.wordpress.com/2009/10/bjop20101-4-
seercp2009-papers_part_two-910-pages.pdf
Torrance, E. P. (1974). The torrance tests of creative thinking: Technical-norms manual.
Bensenville, IL: Scholastic Testing Services.
Tsai, K. C. (2014). A review of the effectiveness of creative training on adult learners. Journal of
Social Science Studies, 1(1), 17–30. https://doi.org/10.5296/jsss.v1i1.4329
Ulger, K. (2016). The creative training in the visual arts education. Thinking Skills and
Creativity, 19, 73–87. https://doi.org/10.1016/j.tsc.2015.10.007
Wissman, K., & Costello, S. (2014). Creating digital comics in response to literature: Aesthetics,
aesthetic transactions, and meaning making. Language Arts, 92(2), 103–117. https://
scholarsarchive.library.albany.edu/eltl_fac_scholar/2
Wu, X., Gu, X., & Zhang, H. (2019). The facilitative effects of ambiguous figures on creative
solution. The Journal of Creative Behavior, 53(1), 44–51. https://doi.org/10.1002/jocb.161
Zenasni, F., Besancon, M., & Lubart, T. (2008). Creativity and tolerance of ambiguity: An
empirical study. The Journal of Creative Behavior, 42(1), 61–73. https://doi.org/10.1002/j.
2162-6057.2008.tb01080.x