ניהול כיתה יעיל בחטיבת ביניים: מחקר איכותני על תפיסות מורים

Gunersel, A. B., Mason, B. A., Wills, H. P., Caldarella, P., Williams, L., & Henley, V. M. (2023). Effective Classroom Management in Middle Level Schools: A Qualitative Study of Teacher Perceptions. Research in Middle Level Education Online, 46(8), 1–13. https://10.1080/19404476.2023.2252714

אסטרטגיות ניהול הכיתה המיטביות בחטיבת הביניים

● הציבו נהלים קשיחים, ציפיות ברורות והשלכות צפויות

● צרו קשרים אישיים וחמים עם תלמידים והעניקו להם תחושה שאתם נגישים

● העניקו משוב (מותאם-תלמיד) חיובי ומשבח על התנהגויות רצויות

● אל תעלימו עין מבעיות, צפו אותן מראש, התערבו בהן וגדעו אותן בעודן באיבן

● השרו בכיתה אווירה מכבדת, מכילה ובטוחה

● עשו שימוש מיטבי ומושכל בחלל הכיתה וחשבו על סדרי ההושבה של התלמידים

● שמרו בכל מחיר על שגרה תקינה והדגישו את החשיבות של הגעה בזמן, הבאת חומרי הלימוד והכנת שיעורי בית

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא משמעת

ניהול כיתה

שליטה בכיתה נחשבת למיומנות הכרחית מבחינת מורי חטיבות ביניים הנדרשים להניע תלמידים למעורבות ולמידה. ניהול כיתה מוגדר כמערך הפעולות היזומות שמבצע המורה במטרה לייצר סדר ושגרה, למקסם את משך הזמן הנתון ללמידה ולשמר ולטפח אווירה לימודית חיובית ופורה.

קיים קשר ישיר בין ניהול כיתה לוקה בחסר לבין אי-מעורבות מצד תלמידים, הישגיות נמוכה של תלמידים ובזבוז זמן. מנגד, ניהול יעיל של זמן השיעור מאופיין בקידוש השגרה, בהצבת מטרות ברורות ובניהול זמן מיטבי. למעשה, ניהול הכיתה והטלת המשמעת מתחילים הרבה לפני שהתלמידים נכנסים לכיתה. לשון אחרת, על המורה לקבל גיבוי מערכתי, להגיע מצויד מראש באסטרטגיות ניהול מוכחות ומבוססות-מחקר ולדבוק בנהלים ובתקנון שמוצגים לתלמידים בתחילת השנה.

מתודולוגיה

25 מורי חינוך כללי ועשרה מורי חינוך מיוחד מחמש חטיבות ביניים בקנזס, מיזורי ויוטה, ארה"ב, השתתפו בקבוצות דיון. זאת, במטרה ללמוד מתוך הניסיון, הידע והעמדות שלהם בניהול כיתה, ניהול זמן ומשמוע תלמידים. קבוצות הדיון הוקלטו, נוהלו על בסיס ריאיון עומק חצי מובנה ונערכו עם חמישה מורים בכל קבוצה, למשך שעה בכל מפגש.

מורים ומשמעת

התנהגות בעייתית של תלמידים מהווה אתגר אקוטי עבור בתי ספר ברחבי העולם והיא גורמת לכישלונות של תלמידים ולשחיקת מורים. כאשר תלמידים מפריעים, רוב המורים נוטים, אינסטינקטיבית,  להטיל עונשים, לנזוף, לגעור או להתעלם, על אף שאלו מוכחים כבלתי-יעילים בטווח הארוך.

עם זאת, במציאות שבפועל, אין זה פשוט לדרוש מן המורים ליישם בהצלחה מלאה טכניקות של הטלת משמעת. שכן, עוד בשלב ההכשרה להוראה, רוב המורים מקבלים הכשרה מינימלית בתחום של בעיות משמעת, לחץ כיתתי ותלמידים מתקשים. למעשה, המחקר האקדמי מציג יחס של 5:1 או 4:1 כמפתח התנהגויות שליליות-חיוביות. הווה אומר, אין זה ריאלי להתיימר להוריד את מספר אירועי המשמעת של תלמידים בעייתיים לאפס. במקום זאת, יש לשאוף להניעם ליותר התנהגויות חיוביות.

בעיות משמעת בחינוך הכללי

המעבר מבית הספר היסודי לחטיבה נחשב למטלטל, משום שהתלמידים נמצאים בשלב פגיע, מלחיץ וסוער בתהליך התבגרותם. לא בכדי, בהשוואה ליסודי, נהלי המשמעת נוקשים בהרבה, יותר אנשי צוות אמונים על אכיפתם, התלמידים באים במגע עם יותר מורים ומקצועות לימוד וממוצע הציונים השכבתי צונח.

כאמור, במקרים של בעיות התנהגות מצד התלמידים, נוטים רוב המורים להגיב באסטרטגיות משמעת של ענישה. אולם, תגובתם השלילית או התוקפנית עתידה להסב יותר נזק, מאשר תועלת מבחינת הצלחתו האקדמית הצפויה של התלמיד. אם כך, האסטרטגיה הנכונה לבעיות התנהגות צריכה להיות מגובה מראש על ידי הדרגים הבכירים ולהתמקד בנהלים נוקשים ואכיפתם בפועל, הצבת ציפיות ברורות וטיפוח אקלים בית ספרי מכיל ובטוח.

מערכות יחסים חיוביות בין מורים לבין תלמידים יכולות, גם הן, לטפח את האווירה הכיתתית, להפיח מוטיבציה ללמידה, לעודד התנהגויות חברתיות-רגשיות נעימות ולמנוע התלקחויות מראש. מורים שמצליחים לכונן מערכות יחסים בריאות עם תלמידים עם בעיות התנהגויות, נוקטים, למעשה, בטקטיקה פרו-אקטיבית רצויה ומועילה. לדוגמה, התעניינות במתרחש בבית, ציון לשבח של התנהגויות חיוביות, הענקת משוב בונה או הבהרת ההשלכות העתידיות.

בעיות משמעת בחינוך המיוחד

בחינוך המיוחד, בעיות המשמעת עלולות להיות נפיצות, מאתגרות ושוחקות פי כמה. שכן, כיתות אלו גדושות מלכתחילה בתלמידים עם ציונים נמוכים, קשיים רגשיים-חברתיים ובעיות משמעת. לא זו בלבד, לעיתים, קשה למורים להבין את הלקויות או המגבלות של תלמידי החינוך המיוחד ולמצוא את הדרך הפדגוגית או את תוכנית ההתערבות הנכונה עבורם.

גם כאן, תולה צוות המחקר את האשמה במוסדות ההכשרה להוראת החינוך המיוחד. זאת, בטענה שהמורים נכנסים לכיתות ללא ידע תיאורטי ופרקטי מספק בנושא של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי מוחלש, קשיים נפשיים-רגשיים של תלמידים, הערכת תלמידים, ניהול כיתה או הפרעות קשב וריכוז.