גינות לימודיות ומודעות לשינוי אקלים: ניתוח תפיסות של סטודנטים להוראה בספרד

Corrochano, D., Ferrari, E., López-Luengo, M. A., & Ortega-Quevedo, V. (2022). Educational Gardens and Climate Change Education: An Analysis of Spanish Preservice Teachers’ Perceptions. Education Sciences, 12(4), 275. https://doi-org.mgs.macam.ac.il/10.3390/educsci12040275

עיקרי הדברים:

● גינות לימודיות יכולות לשמש ככלי פדגוגי יעיל ללימוד על שינוי האקלים, אך שיטת הוראה זו מצריכה מהמורים מאמץ-יתר ויציאה מאזור הנוחות;

● בכוחן של גינות לימודיות להמחיש לילדים את בעיית הרעב, לחנכם לתזונה בריאה וטבעית, להסביר את חשיבותו של האוויר הנקי, להציג בפניהם משאבי טבע, לחשוף אותם לתיאוריות של תכנון עירוני ירוק, להכיר להם מושגים מתחום הביולוגיה וללמדם לגדל מזון ולצרוך בתבונה בסופרמרקט;

● הרוב המוחץ של הסטודנטים להוראה מדווח שאינו מתעתד להשתמש בגינות לימודיות לצורך הוראה שבשגרה;

● שילוב גינות לימודיות במערכת החינוך אינו תלוי רק במתכשר או במורה. אלא, מצריך להציב את נושא שינוי האקלים במעלה סדר העדיפויות ומחייב את קובעי המדיניות להציג חזון אקולוגי, לבצע מהלך הוליסטי ולהצהיר על מדיניות סדורה לפיה לימודי סביבה וקיימות מהווים חלק ממסלול ההכשרה להוראה.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חינוך סביבתי

גינות לימודיות מוגדרות כמרחב טבעי, ירוק ופתוח בו אפשר לגדל פירות וירקות וללמוד על החי, הטבע והצומח. למשל, גינות ביתיות, גינות קהילתיות, גנים בוטניים, חצר גן הילדים, חצר בית הספר, חצר הקמפוס ואפילו פינת חי. באמצעות הגינות הללו אפשר להמחיש לילדים את בעיית הרעב, לחנכם לתזונה בריאה וטבעית, להסביר את חשיבותו של האוויר הנקי, להציג בפניהם משאבי טבע, לחשוף אותם לתיאוריות של תכנון עירוני ירוק, להכיר להם מושגים מתחום הביולוגיה וללמדם לגדל מזון ולצרוך בתבונה בסופרמרקט (Zinia & McShane, 2018).

כיום, שינוי האקלים והשפעתו על ההתחממות הגלובלית נחשבים לאתגר גלובלי רציני ומדאיג. חוקרי סביבה מצביעים על קשר ישיר בין פעילויות תעשייתיות, כמו חיסול מתמשך של שטחי יער גדולים המוביל לעלייה בריכוזי גזי חממה, לבין שינוי אקלים. ההשפעות השליליות של ההתחממות הגלובלית על מערכות טבעיות ואנושיות, מצריכות מהמין האנושי להציע ולמצוא פתרונות דחופים. על רקע זה, בוער הצורך לחנך את דורות העתיד למודעות סביבתית ולקיימות, כך שאולי הם יוכלו לפעול במרץ, למצוא פתרונות יעילים ולשמור, בטווח הארוך, על כדור הארץ.   

גינות לימודיות ככלי פדגוגי

בשל אופיין הפתוח, הירוק והנרחב, גינות הלימודיות מהוות אתר אשר עשוי לתרום לשקט הנפשי, לעורר תלמידים לחשיבה ולהרהור, להפחית בעיות משמעת ואף להניע תלמידים לעבודת-צוות ולפעילות פיזית. בנוסף, הגינות הלימודיות נחשבות לכלי יעיל להוראת מקצועות המדעים והן מהוות מעבדות טבעיות אשר מעוררות עניין ומוטיבציה ללמידה ולמחקר. אפילו שיעורי אמנות אפשר וצריך לקיים בטבע, כאשר התלמידים מתבקשים לצייר, לצלם או לפסל את העצמים או המרחבים. אמנם, מחקרים מראים שהטבע הפתוח מועיל יותר מגינות לימודיות וקטנות. אבל, במסגרת בית ספרית, גינות לימודיות נחשבות למוגנות, ישימות ושימושיות יותר (Stevenson et al., 2017).

התרחקות האדם מהטבע בעידן המקוון

השהות הממושכת של הילדים והנוער בבית או בקניון, השימוש המוגבר במשחקי וידיאו והתלות המוגזמת ברשתות חברתיות, מעוררים דאגה בנושא: הקשר בין האדם לטבע. מדובר בסוגיה מדאיגה למדי, מכיוון שהטבע יכול להעניק לאדם בריאות ולגרום לו לחוש סיפוק, רווחה, הנאה והרפתקנות. בתמורה לכך, האדם יכול וצריך לחשוב על פתרונות לבעיות אקולוגיות מעשה-אדם ולהאריך את פוטנציאל הקיימות של אדמתו וארצו. לכן, חשוב להקדיש זמן גם בבתי הספר ליהנות מן הטבע ולהכירו טוב יותר.

מבחינת התלמידים, השהות במרחב הפתוח יכולה לתרום להם ברכישת ידע ובהקניית רגישות וחיבור לטבע. כל אלו עשויים להיות מתורגמים בעתיד לאזרחים בעלי מודעות סביבתית, גישה ירוקה ופרו-אקולוגית ויזמות פרו-סביבתית (Galway et al., 2021).

מתודולוגיה

889 סטודנטים להוראה בספרד בגילאי 47-18 (72.3% מתוכם נשים) מילאו שאלון מקוון בנושא תפיסותיהם האישיות בנוגע לשימוש בגינות לימודיות, מודעותם לשינוי האקלים, מוכנותם ללמוד וללמד חקלאות וקיימות ומידת החיבור שלהם לטבע. מחקר זה נשען על שאלות המחקר הבאות:

1. האם סטודנטים להוראה סבורים כי גינות לימודיות מהוות סביבת למידה יעילה?
2. האם מידת החיבור של הסטודנט לטבע משפיעה על נכונותו להשתמש בגינות לימודיות?
3. האם ועד כמה סטודנטים להוראה מתעניינים בקיימות, בחקלאות ובסביבה במהלך לימודיהם?

תמונת מצב וחסמים בולטים

ככלל, גינות לימודיות יכולות לשמש ככלי פדגוגי יעיל ללימוד על שינוי האקלים, אך שיטת הוראה זו מצריכה מהמורים מאמץ-יתר ויציאה מאזור הנוחות. 58.8% מהמתכשרים מחשיבים גינות לימודיות כאמצעי הולם ללמד על הסביבה ועל התחממות גלובלית, כאשר המתכשרים הנלהבים ביותר מגיעים דווקא מתחום הגיל הרך.

רוב המתכשרים דיווחו שהם אינם מתכוונים להשתמש במרחבים ירוקים לצורך הוראה שבשגרה. הם דירגו את חיבורם לטבע כמתון-בינוני וגם את רצונם להשתמש בגינות לימודיות ככלי פדגוגי כמתון-בינוני (5 מתוך 10). עם זאת, חלקם הביע רצון להעמיק את הידע בנושאי חקלאות, מדעי הסביבה וקיימות. כמו כן, ראוי לציין כי אוכלוסיית המחקר כללה מעט מתכשרים שהתלהבו מהרעיון של גינות לימודיות ודירגו אותן ב-9 מתוך 10 בחשיבותן. זאת, לצד אלו שהביעו רתיעה או אדישות גמורה כלפי הגינות הקהילתיות ולא זיהו סגולות פדגוגיות פוטנציאליות.

החוקרים סבורים כי מטלות גינון בית ספריות יכולות להציע חוויה רב-ממדית ורב-חושית באוויר הפתוח. אך, גם כזו שמצריכה מתלמידים ומורים לחוש את האדמה, לעבוד אותה, לשתול ולהתלכלך. כל אלו, עתידים לעורר התנגדות, לפחות בקרב חלק מן המורים או המנהלים, בשל אילוצי בטיחות, סרבול וזוהמה, אל מול הנוחות שמציעה כיתה ממוזגת.

לבסוף, דירגו החוקרים את החסמים המרכזיים שמונעים ממתכשרים להשתמש בגינון ככלי פדגוגי:

1. חוסר זמן (67%);
2. חוסר עניין (63%);
3. חוסר ניסיון (61%);
4. חוסר ידע (60%).

מעניין להבחין כי בעוד שהחסם הראשון הינו מובנה ובלתי תלוי, שלוש החסמים הבאים הינם פתירים ולמידים וניתן להשיגם באמצעות הכנה הולמת במכללות האקדמיות להוראה ובאוניברסיטאות. מכאן, שלמען עתיד אקולוגי טוב יותר וקיימותו של כדור הארץ, חשוב מאוד להטמיע במתכשרים להוראה מודעות סביבתית ולהעניק להם כלים תיאורטיים ופרקטיים להוראה מבוססת מרחבים ירוקים.

דיון

כדי לעודד סטודנטים להוראה להשתמש בגינות לימודיות בעתיד, עליהם להרחיב תחילה את בסיס הידע שלהם בנושא החינוך הסביבתי ולצבור ניסיון פרקטי בתחום. זאת, משום שתלמידיהם צפויים להמטיר עליהם שאלות עם היציאה לשטח ולראות בהם ברי-סמכא. יתר על כן, שילוב גינות לימודיות בתוכנית הלימודים השנתית אינו תלוי רק במתכשר או במורה. אלא, מצריך להציב את נושא שינוי האקלים במעלה סדר העדיפויות ומחייבת את קובעי המדיניות להציג חזון אקולוגי ולהצהיר על מדיניות סדורה לפיה לימודי סביבה וקיימות מהווים אינטגרלי חלק ממסלול ההכשרה להוראה.

רשימת המקורות

Galway L.P., Beery T., Buse C., & Gislason M.K. (2021). What Drives Climate Action in Canada's Provincial North? Exploring the Role of Connectedness to Nature, Climate Worry, and Talking with Friends and Family. Climate. 91, 46-58. https://10.1080/10.3390/cli9100146

Stevenson, R.B., Nicholls, J., & Whitehouse, H. (2017). What Is Climate Change Education? Curriculum Perspectives, 37, 67-71. https://10.1080/10.1007/s41297-017-0015-9

Zinia, N.J., & McShane, P. (2018). Significance of urban green and blue spaces: Identifying and valuing provisioning ecosystem services in Dhaka city. European Journal of Sustainable Development, 7, 435-448. https://10.14207/ejsd.2018.v7n1p435