עולם החינוך היום: תובנות מהשקת דו"ח ה-OECD לשנת 2023
Schleicher, A. (2023). World education today: Insights from the launch of Education at a Glance 2023. OECD. (Retrieved 12th of September, 2023)
עיקרי הדברים:
● ככל שיש יותר תלמידי חינוך טכנולוגי-מקצועי, כך שוק התעסוקה הטכנולוגי-מקצועי מתפתח ומתעצם
● חינוך טכנולוגי-מקצועי מגיע למימושו האופטימלי כאשר מוסד החינוך והמפעל התעשייתי ממוקמים באותו מרחב ועובדים בסינרגיה
● חשוב מאוד שתלמידים אשר נרשמים לתיכונים טכנולוגיים-מקצועיים יוכלו להמשיך ללימודים אקדמיים
● ברוב מדינות ה-OECD, החינוך הטכנולוגי-מקצועי סובל משיעור נשירה גבוה במיוחד של לומדים, אולם ישראל נמצאת דווקא במקום הראשון והמחמיא מבחינת שיעור הנשירה וההשלמה של הלימודים התיכוניים-טכנולוגיים-מקצועיים, כאשר כ-90% מהתלמידים משלימים את הלימודים
● ברוב מדינות ה-OECD, מושקע יותר כסף בחינוך הטכנולוגי-מקצועי מאשר בזרם החינוך המרכזי
● ה-OECD רואה חשיבות גבוהה בלמידה לאורך החיים ומוצא כי אנשים משכילים נוטים לשלול תיאוריית קונספירציה מופרכות, להתנדב במרחב הציבורי ולהפגין אזרחות טובה
● ברוב מדינות ה-OECD, שכר המורה נמוך מהממוצע של שוק התעסוקה, אך בהפרשים קטנים אשר הולכים ומצטמצמים עם השנים
● לפי ה-OECD, שכר המורים בישראל השתפר משמעותית לאחרונה והוא שווה כיום לשכר הממוצע בשוק התעסוקה הישראלי
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מערכות חינוך בעולם
בהרצאה שלהלן, מנכ"ל מחלקת החינוך והמיומנויות ב-OECD, אנדראס שלייכר, מציג ומנתח מידע ומשתף בתובנות מרכזיות מדו"ח החינוך של ה-OECD לשנת 2023 (Education at a Glance 2023: OECD Indicators). זאת, הוא עושה תוך התמקדות בחינוך טכנולוגי-מקצועי בבתי ספר על-יסודיים ובהכשרה להוראת חינוך טכנולוגי-מקצועי ומתוך שאיפה להעצים תלמידים, מורים, מחנכים, מנהלים וקובעי מדיניות. לאחר מכן, שלייכר מדבר על חינוך קדם יסודי, מערכת ההשכלה הגבוהה, מימון ותקצוב.
חינוך טכנולוגי
ברוב מדינות ה-OECD, החינוך הטכנולוגי-מקצועי סובל משיעור נשירה גבוה במיוחד של לומדים, בהשוואה למערכת החינוך הכללית. אולם, ישראל נמצאת דווקא במקום הראשון והמחמיא מבחינת שיעור הנשירה וההשלמה של הלימודים התיכוניים-טכנולוגיים-מקצועיים, כאשר כ-90% מהתלמידים משלימים את הלימודים.
בפועל, במקרים רבים, וביתר-שאת בישראל, מנהלי מערכות תעשייתיות אינם לוקחים חלק פעיל בלימודי חינוך טכנולוגי-מקצועי או בהכשרת המורים בתחום. חבל מאוד שכך משום שהחינוך הטכנולוגי-מקצועי משמש כמסלול ריאלי עבור תלמידים שמתקשים לשבת בכיתה וללמוד חומרים עיוניים. שכן, הם זוכים לשתף פעולה עם מגוון אנשים, להיות פעילים, ליצור ולייצר.
חשוב מאוד שתלמידים אשר נרשמים לתיכונים טכנולוגיים-מקצועיים יוכלו להמשיך ללימודים אקדמיים ולא יחושו כי הם נכנסים לדרך ללא מוצא. למרבה הצער, גם היום ישנן מדינות, כמו איסלנד, אירלנד, בלגיה ולוקסמבורג, בהן הרשמה ללימודי חינוך טכנולוגי-מקצועי מונעת אוטומטית מהתלמיד כניסה עתידית לשער ההשכלה הגבוהה. בישראל, לעומת זאת, כ-97% מהתוכניות הקיימות אכן מאפשרות לימודי המשך.
ברוב מדינות ה-OECD, מושקע יותר כסף בחינוך הטכנולוגי-מקצועי מאשר בזרם החינוך המרכזי. ניתוב המשאבים הזה הינו הגיוני משום שהחינוך הטכנולוגי-מקצועי מצריך מכשור כבד, מתקנים מתקדמים, סביבות עתירות ידע, מספר קטן של תלמידים בכיתה, עבודת שטח נרחבות ומיזמי ענק. לפעמים, המימון יכול להגיע מחברות פרטיות – מתוך אינטרס משותף של משרדי האוצר, הכלכלה והחינוך.
מבחינה ציבורית, השכר בענפי התעסוקה של החינוך הטכנולוגי-מקצועי נמוך במעט מהממוצע בשוק והדבר עלול להבנות סטטוס חברתי בינוני-נמוך, לשדר מסר שלילי ולמנוע מתלמידים להתעניין בתחום החינוך הטכנולוגי-מקצועי ולהשקיע בו.
לבסוף, מגמה בולטת נוספת היא שנשים מהוות מיעוט בלימודי ההכשרה להוראת חינוך טכנולוגי-מקצועי (כ-28%-40%) בכל המדינות מלבד קוסטה ריקה ומקסיקו, שם שיעור הבנות עומד על כ-51% וכ-57% בהתאמה. כדי לשנות זאת, חשוב להציג בפני תלמידות ותלמידים צעירים, כבר בשלהי בית הספר היסודי או ראשית חטיבת הביניים, את אופציית החינוך הטכנולוגי-מקצועי.
חינוך קדם-יסודי
ברוב מדינות ה-OECD, מלבד ערב הסעודית וטורקיה, הרוב המוחץ של בני ובנות 5 ומעלה נמצאים במסגרת חינוכית. עם זאת, באופן טבעי, ככל שהגיל יורד, שיעור הרשומים למסגרות חינוכיות פוחת ובמדינות שהוזכרו לעיל שיעור הרשומים בגיל 3 עומד על 1% ו-8% בהתאמה. ה-OECD מודאג מכך מפני שהדבר עלול ליצור, בטווח הארוך, פערי ידע גלובליים.
ממצא בולט נוסף הוא שגברים מהווים אחוז זעום מכוח העבודה בגני הילדים, כאשר ברוב המדינות, כולל ישראל, שיעור הגברים גננים עומד על כ-2% בלבד. לא זו בלבד, שיאניות ה-OECD הן הולנד עם 12% ונורווגיה עם 8% כוח זכרי בלבד. לכן, לפי ה-OECD, כדאי להשקיע בקידום גננים ממין זכר משום שחשוב בגילאים המוקדמים להיחשף לדמויות מטפלות משני המינים.
מערכת ההשכלה הגבוהה
מלבד יפן ושוויץ, נשים מהוות רוב מבחינת בוגרי תואר ראשון במדינות ה-OECD. אבל, הן עושות זאת בעיקר בתחומי החברה, החינוך, הבריאות והרווחה. לעומת זאת, בתחומי ה-STEM הן מהוות רק כ-31% מכלל הבוגרים, כאשר בישראל שיעור הנשים בוגרות ה-STEM עומד על כ-43%. תופעה זו מרחיקה נשים ממקצועות המדעים המדויקים ונראה כי לאורך עשר השנים האחרונות לא ניכרת מגמת שיפור בנושא. בנוסף, ה-OECD רואה חשיבות גבוהה בלמידה לאורך החיים ומוצא כי אנשים משכילים נוטים לשלול תיאוריית קונספירציה מופרכות, להתנדב במרחב הציבורי ולהפגין אזרחות טובה.
מימון מערכות חינוך
משכו של יום הלימודים במערכת החינוך הציבורית משפיע ישירות על כמות המשאבים לו המערכת זקוקה. כלומר, מדינות הדוגלות ביום לימודים קצר חוסכות הון עתק ויכולות להפנות את הכספים לצרכים חשובים לא-פחות. עם זאת, יום לימודים ארוך חושף את הלומדים למגוון רחב ומקיף של תכנים, מקנה ידע רב ומסייע להורים העובדים בהנעת שוק העבודה.
במדד של השקעה בתלמיד ביחס לאחוז מהתקציב, ישראל משקיעה כספים במערכת החינוך מעט מעל ממוצע ה-OECD. מבחינת שכר המורים, נכון לשנת 2022, ישראל נמצאת מעט מתחת לממוצע מבחינת שכר התחלתי של מורה ומעט מעל הממוצע מבחינת שכר מקסימלי של מורה. היבט ישראלי מעניין נוסף עליו ה-OECD מצביע הוא ששכר המורים השתפר משמעותית בשנה החולפת והוא משתווה כיום לממוצע בשוק התעסוקה הישראלי.
ההשוואה בין שכר המורים לבין הממוצע בשוק חשובה מכיוון שברוב המדינות שכר המורה נמוך מהממוצע של שוק התעסוקה, אם כי בהפרשים קטנים ההולכים ומצטמצמים עם מרוצת השנים. בליטא ופורטוגל, למשל, שכר המורים גבוה בהרבה מהממוצע ואילו בהונגריה וארה"ב נמוך בהרבה. לגבי מנהלי בית ספר, הם מרוויחים באופן גורף מעל הממוצע בשוק התעסוקה בכל מדינות ה-OECD.