E-Competences – מה זה ולמה זה חשוב?

כל הכנס בוינה (EDEN 2006 ANNUAL CONFERENCE) עמד בסימן הדיון ב- E-Competences. לכל מי שעוסק בהטמעת טכנולוגיה, בהוראה והדרכה מתוקשבות ובכלל בנהלי עבודה וחיים בעידן הדיגיטאלי זה מושג מפתח. אנחנו רגילים לחשוב במושגים של הכשרה לאוריינות מידע, אוריינות מחשב וכד` והמושג הזה הוא בעצם הרחבה של כל אלה בתוספת דגש על המימד האנושי של אינטראקציית אדם-מחשב.

בהגדרה, פיתוח e-competence מוגדר כפיתוח יכולות אישיות בשימוש יצירתי ב- ICT (טכנולוגיות מידע ותקשוב) בהקשר של ההוראה האקדמית משולבת התקשוב הכוונה היא לכך שמרצים יבינו מה השפעתה האפשרית של הטכנולוגיה על תהליכי העבודה העיקריים שלהם, יחוו זאת בעצמם ויהיו מסוגלים לבחור באופן מושכל את האסטרטגיות הנכונות לשלב טכנולוגיה בהוראה (מכאן ברור שהבחירה הזו צריכה להתבסס על שיקולים פדגוגיים, חברתיים - כמו הכרת הסטודנטים - לצד ההבנה הטכנולוגית). בתחומים אחרים יש לכך ביטוי בהטמעת טכנולוגיות בתהליכי עבודה בחברות מסחריות, תהליכי ניהול ידע בקהילות מקצועיות, חברתיות ואחרות, שימוש בטכנולוגיה לצרכי למידה עצמית ובטח יש עוד דוגמאות רלוונטיות.

רמת ה- E-Competence של מרצה מתגלה בעת הפעולה, בעת יישום התובנות שרכש בהקשרים של הוראה ולמידה. קביעה זו מזכירה מאוד את הניסיון להגדיר מהו ידע סמוי וכיצד הוא מתבטא בפעולה של עובד הידע, למשל. בכלל, יש קירבה רבה מאוד בין המודל התיאורטי של חוקרי ה- E-Competences האלה לבין, למשל, הספר Thinking for a Living, שבו נעשה ניסיון לתאר באופן מעמיק ורחב מאוד את תהליכי ניהול הידע האישי של עובדי ידע. גם שם יש דגש ברור על הצורה שבה משתמשים עובדי ידע בטכנולוגיה כדי לשפר ולייעל את עבודתם, ועל התובנות שצברו עם הזמן בהקשר זה.

מידע רב על יוזמת ה- E-Competence של האיחוד האירופי, פרויקטים הקשורים אליה, תוצאות של מחקרים, best practice מאוניברסיטאות ברחבי היבשת ועוד ניתן למצוא באתר European eCompetence Initiative. כדאי לבקר, יש שם דוגמאות ורעיונות רבים לכל מי שעוסק בהטמעת טכנולוגיות בארגונים, לא רק במוסדות השכלה גבוהה.