זהויות תרבותיות כפולות: ניתוח של דימויים על ידי מטפלים ערבים באמנות בישראל
Zaken, S. B., & Walsh, S. D. (2022). Dual-cultural identities: An analysis of images by Arab art therapists in Israel. International Journal of Art Therapy, 28(4), 167–177. https://doi.org/10.1080/17454832.2022.2128842
מטפלים באמנות מהחברה הערבית בישראל צריכים לגשר על פערים בין התרבות הערבית המאופיינת כקולקטיבית לבין הידע המערבי המאופיין כאינדיבידואלי, אותו הם רוכשים בהכשרתם לטיפול באמנות. המחקר הנוכחי בוחן באיזו מידה וכיצד הם הצליחו להשתלב בין תרבויות שונות אלו, וכיצד שילוב כזה מתבטא בעבודת שטח עם בני תרבותם.
הממצאים מצביעים על כך שהיו מטפלים שלא הצליחו לשלב את שני העולמות התרבותיים, בעיקר סטודנטים, בעוד שאחרים ניהלו צורות שונות של אינטגרציה. רוב המטפלים המנוסים הצליחו לגשר על הפערים, השתמשו בחומרים אומנותיים וכלים שהותאמו לתרבות הלקוח ומצאו דרכים ייחודיות לשלב אמנות בטיפול. כמו כן, המטפלים המנוסים ראו בתהליך ההכשרה תקופה טובה ומועילה, כאשר הסטודנטים חוו קשיים הן בהדרכה והן בעבודת השטח. המחקר יכול לסייע למטפלים ולבנות תוכניות לימודים לטיפול באמנות המותאמות לתרבות הקולקטיבית.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא טיפול באמנות
הממצאים הראו כי המטפלים הציגו שלוש רמות של התמודדות עם הפער הבין-תרבותי:
- אינטגרציה
- חוסר חיבור
- ניסיון ליצור אינטגרציה.
המטפלים המנוסים שיצרו אינטגרציה הדגימו דרכים ייחודיות מותאמות תרבותית לשילוב אמנות בטיפול. הם השתמשו במלאכת יד וחומרים מסוכנים כדי להגיע ללקוחותיהם ולעבוד איתם על ידי חיבור לעולם התרבותי שלהם. האופן שבו שילבו אמנות היה ייחודי: הם התייחסו לאסתטיקה כאל חלק לגיטימי מהטיפול, הם ניסו ללמד ילדים להגדיר את הרגש שלהם על ידי שימוש בציורי אימוג'י, על ידי שילוב הדרגתי של אמנות והומור, ועל ידי שימוש כמודל עבור הלקוח. מעבר לכך, המטפלים המנוסים נוטים לזכור את ההכשרה שלהם בצורה חיובית בהשוואה לעבודת השטח שלהם בעוד שהסטודנטים חווים את ההכשרה ואת עבודת השטח כרוויים בקשיים.
תרומה אפשרית של המחקר
ממצאי המחקר יכולים לתרום לפיתוח תהליכי הזהות של המטפלים באמנות בחברה קיבוצית כמו החברה הערבית. ניתן לבנות תכניות לימודים כדי לאפשר שימוש מוגבר בכלים מעשיים המותאמים לתרבות במהלך הטיפול בשטח. הממצאים יכולים לתרום ליחס קשוב יותר לתלמידים בני מיעוטים ולקשיים הנובעים מתחושת הניתוק שלהם בין עבודת שטח לאימון. ניתן להרחיב את הידע והפרקטיקות של המדריכים כדי לסייע למטפלים ליצור אינטגרציה. לבסוף, ממצאי המחקר יכולים לתרום להבנת מקומם התרבותי של מוצרי אמנות בטיפול. מחקר נוסף יכול לבחון כיצד מטפלים מצורות אמנות אחרות, כגון דרמה, מוזיקה וביבליותרפיה, משלבים את הידע המערבי שרכשו בהכשרתם בעבודת השטח שלהם.
המחקר זיהה את האופן הייחודי בו מטפלים בונים זהות דו-תרבותית המבוססת על המעבר מהפרדת התרבויות לשילוב ושילוב עקרונות שונים משתי התרבויות ויצירת קול שלישי ייחודי. על ידי לימוד השיטה האינטגרטיבית הייחודית הזו, מטפלים שצריכים לגשר בין תרבויות שונות בטיפול יכולים לעזור טוב יותר ללקוחות מתרבויות לא מערביות. מסקנות אלו מעניקות תקווה שתהליכים בריאים יותר המשתמשים בטיפול באמנות רגיש תרבותית יתפתחו בטיפול בשטח.