מגמות וסוגיות בנושא מוגבלויות במערכת ההשכלה הגבוהה

Kauffman, J. M., Anastasiou, D., Felder, M., Lopes, J., Hallenbeck, B. A., Hornby, G., & Ahrbeck, B. (2023). Trends and Issues Involving Disabilities in Higher Education. Trends in Higher Education (2813-4346), 2(1), 1–15. https://10.3390/higheredu2010001

עיקרי הדברים:

• אנשים עם מוגבלות שאינה פוגעת באופן ישיר בכושר האינטלקטואלי, כגון חירשות, עיוורות או נכות פיזית, יכולים וצריכים לקבל התאמות שמאפשרים להם להשתלב באקדמיה, ואף בתפקידי מפתח
• כחלק מהכשרתם האקדמית של מרצים, הם זקוקים להנחיה בנושאי הכלה, שונות, הוגנות, הנגשה, שוויוניות וצדק חברתי, תוך שימת דגש על הוראת סטודנטים עם מוגבלות
• במקרים מסוימים, על מרצים אשר פוגשים סטודנטים עם מוגבלות פנים-מול-פנים להפעיל שיקול דעת ולדווח: אילו התנהגויות מותרות ואילו אינן בקרב סטודנטים עם מוגבלות?
• אם מתאפשר לסטודנט עם מוגבלות לבצע פעולות הפוגעות בכיתה או ביושרה האקדמית, אזי שנפגעים עקרונות אתיים חשובים, השיעורים נקטעים, הכיתה נפגעת כקולקטיב והדיסציפלינה נסדקת

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מוגבלויות

שונוּת ומוגבלות במערכת ההשכלה הגבוהה

מוגבלות, על שלל סוגיה, אמורה להיות מוכרת ונתמכת על ידי ישויות ממשלתיות כתופעה שיש להתייחס אליה, להכיר בה ולהכיל אותה. המגמה העולמית הרווחת כיום בעולם המערבי מעודדות את השונים, באשר הם, להשתלב בחברה כשווים. על אף תקדימים חקיקתיים בתחום מ-30 השנים האחרונות, אנשים עם מוגבלות עדיין סובלים מאי-נגישות בקמפוס,  דעות קדומות, הוראה בלתי-מותאמת, חוסר תמיכה ואקלים חברתי סולד וחשדני. להבדיל משונוּת מגדרית, גזעית, דתית, או לאומית, מוגבלות מהווה שונות מורכבת במיוחד. שכן, היא משתנה מאוד מאינדיבידואל לאינדיבידואל, כאשר כל אדם זקוק להתאמות הייחודיות לו בהתאם למצבו (Kauffman, 2020).

התאמות עבור סטודנטים עם מוגבלות

רוב מוסדות ההשכלה הגבוהה בארה"ב מחויבים להקים שרותי תמיכה לסטודנטים או מרצים עם מוגבלות.  הארט ועמיתים (Hart et al., 2017) חילקו את ההתאמות הדרושות לשלוש תתי-קטגוריות:

1. התאמות פיזיות (Setting alterations) – התקנת רמפות, הסרת מכשולים, העדפת קומת קרקע, הרחבת דלתות, מתן הרשאה לשימוש במעלית, רכישת ציוד טכנולוגי ייעודי, אישור להכנסת כלב נחייה, מקום הושבה מותאם ועוד;
2. התאמות זמניות (Time/schedule provisions) – הארכת זמן, הפסקות בזמן מבחן, הקלה בחובת הנוכחות, מתן אפשרות ללמידה מרחוק או א-סינכרונית ועוד;
3. התאמות פדגוגיות ((Instructional reasonable accommodations – מצגות מוקלטות, הגדלת מסכים, הקראה ובחינה בעל פה, דפוס גדול, הכתבת תשובות, שימוש ברשמקול, הבהרת שאלות\תשובות, קבלה מוקדמת של הסילבוס, הנגשת חומרי לימוד ועוד.

סוגיות חברתיות-משפטיות בקבלת והוראת סטודנטים עם מוגבלות

במקרים מסוימים, המוגבלות היא כזו שמצריכה מן המוסד לבצע התאמות שאין ביכולתו לבצע עבור מועמד כזה או אחר. לרוב, מכורח מציאות אדריכלית-מבנית או מגבלות פיננסיות. לא זו בלבד, סוגיה נוספת עולה כאשר מוסדות אקדמיים דורשים מהלומדים כישורים אינטלקטואליים, יכולת חשיבה ביקורתית ותנאי קבלה נוקשים. תוכניות אוניברסיטאיות ואקדמיות, בבסיסן ובמהותן, מבצעות הערכה "עיוורת" של סטודנטים, מבצעות הערכה של סטודנטים ודוחות את אלו שאינם עומדים ביעדים. זאת, דווקא מתוך חתירה לשוויוניות ולצדק וללא משוא פנים. ברצון המוסדות להעמיד סטנדרט אקדמי גבוה, לייצר לומדים ביקורתיים ולהשחיז את תודעתם וחשיבתם. ומכאן, נוצר מתח בין הנמכת הסטנדרט המאולצת והעמסת הנטל הכלכלי לבין עקרונות ההכלה והייצוג ההולם (Edwards et al., 2022).

מגמה סלקטיבית, לכאורה, זו מעוררת את הסוגיות הערכיות-משפטיות הבאות:

1. מהי התאמה סבירה ומהי התאמה בלתי סבירה עבור מועמד או סטודנט עם מוגבלות?
2. האם ומתי יכול מוסד אקדמי לדחות סטודנט או מרצה עם מוגבלות?

למרות הקושי להשיב לשאלות האלו, תקדימים משפטיים במדינות מסצ'וסטס וקליפורניה ניסו להגדיר קריטריונים לפיהם רשאים מוסדות אקדמיים לדחות מועמד, סטודנט או מרצה, עם מוגבלות, חרף ההתאמות להן הוא זכאי:

1. ההתאמות מייצרות יתרון לא-הוגן למקבלן על פני כיתתו או עמיתיו;
2. ההתאמות פוגעת בהתקדמות השוטפת של הקורס או המסלול האקדמי מבחינה פדגוגית, פיזית, טכנית או משמעתית;
3. ההתאמות מהוות נטל בלתי-סביר על מספק השרות (המוסד האקדמי);
4. ההתאמות אינן הכרחיות ואינן תואמות את מצבו ותפקודו של מקבל ההתאמה. לדוגמה, חונך צמוד אשר בכוחו לבצע את המטלות ולגלות את התשובות עבור הסטודנט.

הכלת סטודנטים עם מוגבלות במערכת ההשכלה הגבוהה

ברוב מדינות ה-OECD, גוברת משמעותית נוכחותם של סטודנטים ומרצים עם מוגבלות במערכת ההשכלה הגבוהה ב-20 השנים האחרונות. לא זו בלבד, ברחבי העולם מוקמות יחידות, ארגונים, שדולות או מוסדות, פרטיים, אקדמיים או ממשלתיים, שמטרתם העיקרית היא שילוב של אנשים עם מוגבלות במערכת ההשכלה הגבוהה ובשוק התעסוקה. לדוגמה, Landmark College או Threshold Program.

מוסדות אלו מנדבים מומחים מתחומי המוגבלויות לסייע לאנשי סגל באוניברסיטאות בהתייחסותם לסטודנטים עם מוגבלות, מקיימים סדנאות וכנסים ומייצרים ומציעים מערכי שיעור מותאמים. לא זו בלבד, ישנם מוסדות אקדמיים שמיועדים לסטודנטים עם מוגבלות בלבד, כמו Gallaudet University ומתחוללים מאמצים להקים חברות שמאיישות עובדים עם מוגבלות בלבד ואף לקשר ביניהן לבין הסטודנטים עם המוגבלות כמסלול קריירה ישיר ומותאם.

כדוגמה נוספת, באוניברסיטת קיל, בגרמניה, פותח קורס בנושא ניהול כיתת לומדים עם מוגבלות, אשר דן בנושאים הבאים:

1. התמודדות עם כיתה הטרוגנית;
2. הדמיה של מוגבלויות;
3. זיהוי חסמים בסביבה אקדמית;
4. כיצד לתמוך בלומדים עם מוגבלות?
5. מסוגלות, הכלה וחזון בקרב מנהיגי משאבי אנוש;
6. גישה מקצועית כלפי לומדים עם מוגבלות;
7. תנאים מוקדמים לכניסה לשוק העבודה.

עקרונות מנחים ואתגרים מהותיים

כדי להצליח לפסוק בין השאיפה להכלה לבין אי התאמה של לומדים עם מוגבלות, יש לבחון כל מקרה לגופו. מוגבלויות שכוללות הפרעה קוגניטיבית או פסיכיאטרית חמורה יכולות להצדיק אי-קבלה של מועמד ללימודים או למשרת מרצה. הגם שהן מסווגות כסוג של שונות, ואמורות להיות מוגנות על ידי עיקרון של ייצוג הולם, מוגבלויות אינן בהכרח דומות לאפליות על בסיס גזעי, מגדרי או לאומי, אשר מטופלות לרוב על ידי ממשלות באמצעות עיקרון זה. בפועל, ישנן מגבלות אשר מונעות מאדם לתפקד בסביבה מסוימת או להתחרות על תפקיד זה או למלאו כהלכה, ואין מדובר באפליה או באי-שוויון.

מתוך השקפה ביקורתית, נדמה כי המוגבלות נתפסת כקטגוריה של שונות בה כל האינדיבידואלים זהים במסוגלותם, ברמתם האינטלקטואלית או בנכותם הפיזית. אבל, ההיפך הוא נכון, לא רק שהמוגבלויות שונות מהותית זו מזו, אפילו בתוך אותה קטגוריה של מוגבלות, ישנם הבדלים משמעותיים. לכן, כאשר שוקלים את מועמדותו של מרצה או סטודנט עיוור, חירש, חולה תסמונת דאון או אוטיסט – יש לבחון כל מקרה לגופו.

אתגרים בהוראת סטודנטים עם מוגבלות

סטודנטים או אנשי סגל עם מוגבלות חשופים למספר פגיעות מרכזיות פוטנציאליות במערכת ההשכלה הגבוהה:

1. התאמה שגויה – מתן התאמות שאינן תואמות לסוג המוגבלות;
2. חשד להונאה – השגת תואר ראשון, שני או שלישי המלווה בתחושה או האשמה שהושג בזכות הקלות ותמיכה עודפת;
3. זיהוי שגוי – הצגת המוגבלות כפיזית וקוגניטיבית, בזמן שרק אחד מן האספקטים מוחלש;
4. שינוי המוגבלות – לאורך שנות הלימודים, חומרת המוגבלות יכולה להשתנות בשל מגוון סיבות אישיות, חברתיות, פיזיות ורפואיות. לדוגמה, מינון נטילת תרופות, ניתוח, הזנחה, התעללות, שינוי סביבה או הטבה במצב.

דיון והמלצות

ישנן כמה הצעות מעניינות לטובת שילוב של סטודנטים ומרצים עם מוגבלות במערכת ההשכלה הגבוהה, אך בשל רגישותו של הנושא – רובן אינן פשוטות לביצוע. הבעיה הקשה ביותר היא רפיון אינטלקטואלי. שכן, כאמור, מערכת ההשכלה הגבוהה, חרף שאיפתה להכלה ולשוויוניות, מצריכה יכולת להסיק מסקנות, לשקול סוגיות כבדות-משקל, לתמרן בין תיאוריות, להגות רעיונות ולחשוב מחוץ לקופסה. לאור זאת, עלולים להיפסל על הסף מועמדים עם נכות אינטלקטואלית או קוגניטיבית. עם זאת, אנשים עם מוגבלות שאינה פוגעת באופן ישיר בכושר האינטלקטואלי, כגון חירשות, עיוורון או נכות פיזית, יכולים וצריכים לקבל התאמות המאפשרים להם להשתלב באקדמיה, ואף בתפקידי מפתח.

כמו כן, כחלק מהכשרתם האקדמית של מרצים, הם זקוקים גם להכשרה בנושא של הכלה, שונות, הוגנות, הנגשה, שוויוניות וצדק חברתי. המוגבלויות הינן נדבך חשוב במושגים הערכיים הללו ורצוי להכירן לעומק ככל הניתן.

לבסוף, על המרצים אשר פוגשים את הסטודנטים עם המוגבלות פנים-מול-פנים יהיה להפעיל שיקול דעת ולדווח: אילו התנהגויות מותרות ואילו אסורות בקרב סטודנטים עם מוגבלות? כך למשל, גם בחסות ההכלה והשוויוניות, לא יתקבלו התנהגויות כיתתיות כמו: השתוללות, ניבול פה, העתקה, גניבה, ונדליזם, אי-ציות להוראות המרצה והשחתת חומרי לימוד. שכן, אם יתאפשר לסטודנט עם מוגבלות לבצע פעולות כאלו, ואם הן יוצדקו בחסות ערכים הומאניים, אזי שנפגעים עקרונות אקדמיים ואתיים אחרים וחשובים לא פחות, השיעורים נקטעים והכיתה נפגעת כקולקטיב.

רשימת המקורות

Edwards M., Poed S., Al-Nawab H., Penna O. (2022). Academic accommodations for university students living with disability and the potential of universal design to address their needs. Higher Education, 84, 779-799

Hart, D., Grigal, M., & Weir, C. (2017). Expanding the paradigm: Postsecondary education options for individuals with autism spectrum disorder and intellectual disabilities. Focus on Autism and Other Developmental Disabilities, 25(3), 134-150.‏

Kauffman, J.M. (2020). On Educational Inclusion: Meanings, History, Issues and International Perspectives. Routledge