קשיים של סטודנטים להוראה בהסתגלות לסביבה אקדמית

Farca, S., & Gheorghe, O. (2023). Difficulties in Accommodating Students with the Academic Environment. Romanian Journal for Multidimensional Education, 15(1), 551–563. https://10.18662/rrem/15.1/710

עיקרי הדברים:

● המכללות האקדמיות והמחלקות האוניברסיטאיות לחינוך מוסדות אינן פס-ייצור תעשייתי או רובוטי של מורי ומחנכי העתיד, שהרי מדובר בבני אדם צעירים עם צרכים, שאיפות, חששות ופחדים

● השנה הראשונה בתואר הראשון מהווה אתגר רציני משום שנדרש בה מהסטודנטים הצעירים להסתגל לשיטת לימודים זרה, להתפתח מבחינה אישית ולהפגין עצמאות

● הכשרה להוראה נעשית בצורה מיטבית כאשר היא משלבת בין היעדים המקצועיים-פדגוגיים לבין האילוצים והצרכים האישיים-משפחתיים של הלומדים

● מעבר להקניית התכנים התיאורטיים והפדגוגיים, המוסדות האקדמיים צריכים לסייע לסטודנטים להכיר את עצמם, למצוא את ייעודם, להבין את העולם טוב יותר ולממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם

● תחרות על ציונים עלולה לייצר חיכוכים מיותרים בקרב הסטודנטים, להעלות את מפלס החרדה, לעורר השוואת חוזרות ונשנות ולגרום לקנאה, שיפוטיות, נקמנות, עוינות, חוסר סבלנות וחוסר תמיכה בכיתה

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא סטודנטים

השנה הראשונה בתואר הראשון מהווה אתגר גדול משום שנדרש בה מהסטודנטים להסתגל לשיטת לימודים מתקדמת וזרה, להתפתח מבחינה אישית, להפגין עצמאות ולהיות אדונים לעצמם – לטוב ולרע. הזירה האקדמית שונה מהותית מבית הספר התיכון. שכן, הסטודנטים לומדים הרחק מבית ההורים ומתחילים להתמודד במקביל עם אתגרי החיים האמיתיים והמציאות הכלכלית הדוחקת: מציאת זוגיות, הקמת משפחה, דיור, עבודה במשרה חלקית, לחץ חברתי, ביסוס קריירה ועוד. מצד אחד, הסטודנטים נכנסים לסביבה מקצועית חדשה ותובענית אשר דורשת מעורבות ורצינות. מצד שני, את הסטודנטים עדיין אופפת רוח נעורים, הם מאופיינים בחוסר עצמאות ונוטים עדיין להישען על ההורים (Farca & Cuciureanu, 2013). 

על רקע המתח ההכרחי הזה, המכללות האקדמיות והמחלקות האוניברסיטאיות לחינוך חייבות לשמש כחולייה המקשרת בין הלחצים האישיים לבין השאיפות המקצועיות. כלומר, המוסדות האקדמיים אינם צריכים להתעלם מהצרכים הבסיסיים של הלומדים בשעריהם. אלא, לסייע להם להכיר את עצמם, למצוא את ייעודם, להתבגר, להבין את העולם טוב יותר ולממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם (Vatavu, 2015). בפועל, הכשרה להוראה נעשית בצורה מיטבית כאשר היא משלבת בין היעדים המקצועיים לבין האילוצים והצרכים האישיים-משפחתיים של הלומדים. לשון אחרת, לימודים אקדמיים צריכים לנוע בקצב טבעי אשר מאפשר לסטודנטים לעבוד למחייתם, להתחיל לבסס תא משפחתי ולהתפכח (Farca & Velea, 2011).

מתודולוגיה

מחקר איכותני זה בוצע בשנים 2021-2018 ובחן עמדות של 720 סטודנטים להוראה מרומניה בגילאי 55-19 (76% נשים, 24% גברים). הסטודנטים התבקשו להשיב על שני שאלונים. הראשון במהלך ההרשמה ללימודי הוראה והשני במעמד סיום התואר. מטרת הסקר הייתה לגלות את הקשיים המרכזיים של סטודנטים להוראה ואת דרכי הסיוע וההתמודדות האפשריים.

לשם כך, נשאלו השאלות הבאות:

1. מהם האתגרים המרכזיים שמקשים על סטודנטים להוראה להסתגל לסביבת הלימודים האקדמית?
2. כיצד ניתן לסייע לסטודנטים להוראה להסתגל לסביבת הלימודים האקדמית בשנתם הראשונה?

שינוי מקום המגורים

כ-60% מהסטודנטים דיווחו כי נאלצו או בחרו לעבור דירה לצורך הלימודים האקדמיים והם מתגוררים במעונות הסטודנטים, בדירת שותפים או בדירה זולה במרכז העיר הסואנת משם הם נאלצים להשתמש מדי יום בתחבורה ציבורית ולהיות תלויים בה. מצד אחד, הם לומדים לדאוג לעצמם, לנהל משק בית, להתנהל כלכלית ולקבוע את סדר היום. מצד שני, הם ללא השגחה הורית, נוטים לבזבז זמן והחיים הסטודנטיאליים מציעים מגוון הסחות דעת ופיתויים קיצוניים (כמו אלכוהול, סמים ומסיבות).

הבדל פדגוגי מהותי

בבית הספר התיכון, יש חוקים ברורים ונוקשים בזמן השהות במוסד הלימודי, כמו גם הסתכלות פרטנית על כל תלמיד. לעומת זאת, במערכת ההשכלה הגבוהה הדרישות האקדמיות גדולות יותר, אך הסטודנט אינו זוכה להסתכלות אישית. להיפך, עליו להניע ולמשמע את עצמו, לחשוב באופן ביקורתי, להתמודד עם חומרי לימוד בגפו ואף להניע מיזמים ולבצע מחקר. ללא ליווי צמוד, חלק מן הסטודנטים מוותרים לעצמם, נופלים בין הכיסאות או משתרכים מאחור. עם זאת, ישנם סטודנטים אשר נהנים מהסגנון האוטונומי, מפגינים יצירתיות, מרחיבים אופקים ומצטיינים.

תסכול ואכזבה

עם הכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה, חלק מן הסטודנטים משוכנעים כי מדובר במקום אידיאליסטי המאפשר חופש אקדמי מוחלט, דיונים פילוסופיים מרתקים וסוערים ומרצים מעוררי השראה. אולם, המציאות עלולה לטפוח על פניהם ולגרום לאכזבה כאשר הם מבינים כי תוכנית הלימודים היא קשיחה, הידע שלהם מוגבל, המרצים עסוקים, עמוסים ולעיתים מסורבלים, והם עלולים להיכשל במבחנים שוב ושוב. כל אלו עלולים להוביל לאובדן מוטיבציה, נשירה מהלימודים והברזה משיעורים.

תחרותיות וקנאה

הסטודנטים עלולים לחוש כי התחרות על הציונים מחריפה במערכת ההשכלה הגבוהה והבנה זו עלולה לעורר מתח, שחיקה וחוסר הנאה. שלא באשמת הסטודנטים, מערכת החינוך בכללותה מעודדת, בעקיפין ובמישרין, קידוש של ציונים ורדיפה מתמדת אחר הישגיות. התחרותיות הייצרית הזו עלולה לייצר חיכוכים מיותרים, להעלות את מפלס החרדה, לעורר השוואת חוזרות ונשנות ולגרום לקנאה, שיפוטיות, נקמנות, עוינות, חוסר סבלנות וחוסר תמיכה בין חברים לספסל הלימודים. זאת, במקום שהסטודנטים יתרכזו בלהשתפר מבחינה אישית, לממש את הפוטנציאל הגלום בהם, לגלות את עצמם, לפתח ביטחון עצמי ולכונן שיתופי פעולה פוריים.

פערי רקע, אוריינות וגיל

הסטודנטים מגיעים מרקעים סוציו-אקונומיים, דיגיטליים ופדגוגיים נבדלים וככל שהשנה מתקדמת הפערים האלו נחשפים ומחריפים. חמור מכך, הסטודנטים המתקדמים מלינים על כך שהם מתעכבים בגלל סטודנטים מתקשים ועלולים לנהוג כלפיהם בהתנשאות ובסלידה ולפגום בביטחונם העצמי. במקביל, ישנם סטודנטים המגיעים להוראה כקריירה שנייה בגילאים מאוחרים יחסית (55-35). הם מספרים כי הם מקבלים יחס גילני ומנוכר מעמיתיהם הצעירים וכפועל יוצא מכך בכיתה מבעבעות תחושות של מתח, אי-נוחות וחוסר-שוויון.

דיון

הממצאים במחקר זה מלמדים כי דרוש שינוי תפיסתי בשדה ההכשרה להוראה. מבחינת המרצים וראשי המחלקות, אין להטיל את האחריות המלאה על הסטודנטים משום שהכישלון שלהם, הוא הכישלון של המערכת. לשון אחרת, כל סטודנט שנושר מהווה החמצה של מורה ומחנך של דור שלם. סטודנטים אשר מתקשים להסתגל למערכת ההשכלה הגבוהה בשנתם הראשונה צפויים לפרש את החוויה הסטודנטיאלית כשלילית וסיכוייהם לנשור מתעצמים מדי שבוע. מכאן, הם זקוקים לסיוע מיידי ויעיל ולסביבת לימודים מותאמת, בטוחה, פורייה ורצינית.

לסיום, מוסדות ומחלקות ההכשרה להוראה אינן פס-ייצור תעשייתי או רובוטי של מורי ומחנכי העתיד. להיפך, מדובר בבני אדם צעירים עם צרכים, שאיפות, חששות ופחדים. עלינו לתמוך בהם בכל דרך, להעניק להם יחס אישי ולסייע להם לממש את מלוא הפוטנציאל היצירתי שלהם, לגרום להם להבין שמותר לטעות, להבין את עצמם טוב יותר ולהנות מהתהליך.

רשימת המקורות

Farca, S., & Cuciureanu, M. (2013). A child’s accommodation with the transitions in the mandatory educational system. Bucharest: Institute of Educational Sciences

Farca, S., & Velea, S. (2011). Professor’s responsibility in moral-emotional training of young people. Bucharest: Institute of Educational Sciences

Vatavu, N. (2015). Artterapia. Editura SPER