השפעה של דומות ושונות בין קבוצות על גישות ותפיסות של ילדים בהקשר לקונפליקט פוליטי

Nasie, M., & Stanescu, S. (2023). The effect of perceived similarity and dissimilarity between in-and out-group members on children’s intergroup attitudes and perceptions in a context of conflict. International Journal of Intercultural Relations, 96, 101847. https://doi.org/10.1016/j.ijintrel.2023.101847

 

הטיות בגיל הרך

החל מגיל ארבע, ובאופן ההולך ומקצין עם השנים, ילדים נוטים להפגין שייכות לקבוצתם, להעדיף את חבריה על פני קבוצות אחרות ולסלוד מחברי קבוצות חיצוניות. למרות שהשתייכות חברתית יכולה להועיל לאינדיבידואל מבחינת תפקוד אישי, תחושת שייכות והערכה עצמית, היא עלולה להוביל, בטווח הארוך, לדעות קדומות, אפליה, הדרה ודה-הומניזציה. כך, למשל, כבר בגן הילדים, עלולים הילדים להפגין את ההתנהגויות הבאות כלפי אלו הנתפסים כשייכים לקבוצה חיצונית:

  1. אי-שיתוף במשאבים;
  2. חוסר-רצון להגיש עזרה;
  3. עמידה מנגד בזמן הדרה;
  4. הימנעות מיצירת חברויות;
  5. תיוג תכונות שליליות.

הטיות בגילאים צעירים

החל מגיל שבע, ובעיקר בחברות הנתונות לסכסוך פוליטי-לאומי מתמשך, הגישות השליליות כלפי קבוצת החוץ עלולות להתעצם ולהשתלהב לאורך החיים. זאת, בהתאם למידת ההזדהות של הפרט עם קבוצתו, למסרים המועברים לו כלפי הקבוצות השונות, למידת המתח השוררת בין הקבוצות ולעצימות האיום המרחף, לכאורה, סביב הקבוצה.

במישור ההופכי, כבר מגיל צעיר בני אדם נוטים להימשך ולהתחבר לאלו הדומים להם מבחינת אישיות, גישות, השתייכות חברתית, מגדר, מראה חיצוני, ערכים, צבע עור ותחומי עניין. כדי לעצב ולגבש את הזהות האישית והפנים-קבוצתית, נוטים בני אדם להבדיל עצמם מקבוצת האחר, באופן המאיר בחיוב את קבוצתם ומבנה מחדש את מהותה של קבוצת האחר כאיום ממשי.

מתודולוגיה

52 ילדי גן ילדים (בגילאי 6-4) ו-48 תלמידי כיתה ב' (בני 8-7) יהודים מערים במרכז ישראל נפגשו פעמיים (שבוע אחר שבוע) עם מחברת המחקר לצורך שיחה אישית. במפגש הראשון, הילדים והתלמידים התבקשו לספק מידע על עצמם, משפחתם, תחומי העניין שלהם, תחביביהם והעדפותיהם. במפגש השני, סיפקה המחברת מידע רלוונטי (תחומי עניין, תחביבים, העדפות וכדומה) על ילד\ילדה ערבי\ת בשם אחמד\סלמה, אשר מזוהה עם קבוצת האחר. בנוסף, עורכת המחקר הציבה בפני הנשאל שאלות לגבי הילד הערבי, הציגה בפניו קווי דמיון מלאים או חלקיים או הבדלים וניתחה את תשובותיו. באמצעות ההליך המחקרי הייחודי הזה, נבחן כיצד דומות ושונות בין קבוצות יכולות להשפיע על הגישה והתפיסה של קבוצת הפנים.

ממצאים וניתוח

ממצאי המחקר הראו כי דומות בין קבוצות יכולה לשפר את הגישה, היחס, הכוונה והנכונות לחלוק במשאבים כלפי קבוצת החוץ. לצד זאת, נמצא שהדגשת ההבדלים בין הקבוצות עלולה להקצין את תחושת הניכור. ממצא נוסף שאושש הוא שהתבוננותם של הילדים עלולה להתמקד דווקא בהיבטים השונים, בעיקר אל מול קבוצה הנתפסת כעוינת או מאיימת.

דיון ומבט לעתיד

רוב הילדים היהודים והערבים החיים בישראל אינם נמצאים בקשר יומי זה עם זה, מכיוון שהם גרים בערים הומוגניות ולומדים במוסדות חינוך נבדלים על בסיס לאומי-דתי. למרות הריחוק הזה, ואולי דווקא בגללו, המונח "ערבי" מעורר אסוציאציה של קונפליקט, איום ואי-נוחות בקרב ילדים יהודים-ישראלים כבר בגיל צעיר. ככל שיעברו השנים, דיס-הרמוניה זו עלולה להקצין ולכן דרושה התערבות בית ספרית עקיפה בנושא, אולי באמצעות תמונות, סיפורים, הדמיות או סרטים.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא תלמידים

 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya