הסתכלויות של גננות ומורים מתכשרים מאוסטרליה על יציאה לטבע כחוויה חינוכית חשובה ומעצימה

Wyver, S. (2022). Australian preservice early childhood teachers’ considerations of natural areas as conducive and important to include in educational experiences. Education Sciences, 12, 7, 481-495

בשנים האחרונות חלה דעיכה בפעילויות בטבע במסגרת של גני ילדים וחינוך יסודי, ואלו נתפסות כמסורבלות ומסוכנות מטעמי בטיחות, בהשוואה ללמידה מסורתית בתוך מבנה. תוכניות הכשרה להוראה משקיעות פחות ופחות בפדגוגיה המבוססת על משחק בחוץ, והגננות והמורים נכנסים לגנים ולכיתות בלי כלים תיאורטיים, פדגוגיים ופרקטיים ללמידה בטבע. זאת, על אף שיציאה לטבע נתפסת כמעצימה ומהנה ויכולה לסייע בחידוד חושים, טיפוח תחושת רווחה, עידוד תנועתיות במרחב, הכרת הצומח, התוודעות לרעיון הקיימות האקולוגית ושיפור התפיסה המרחבית.

מתודולוגיה

89 גננות ו-72 מורי יסודי עברו שני קורסים אקדמיים בנושא משחקיות ולמידה בטבע והשיבו על שאלון מקוון. בשאלון זה, צפו המשתתפים ב-16 תצלומים של שלל אתרי טבע בסידני, אוסטרליה. למשל, גינת משחקים מגודרת, פארק מגודר, פארק פתוח, שדה פרחים, דיונה חולית, חורשה, יער עבות, גבעה, מדשאות רחבות-ידיים, מקווי מים, מרחב בוצי, שטח הררי ועוד. הנשאלים התבקשו לתאר ולנמק את מידת הסבירות לצאת עם הגן או כיתתם לכל אתר, את הפעילויות הפדגוגיות האפשריות, את היתרונות הטמונים ואת המגבלות והסכנות הקיימות.

ממצאים וניתוח

הגננות והמורים המתלמדים ראו חשיבות ביציאה לטבע כפעילות פדגוגית והתפתחותית וסברו כי זו צריכה להיות מעוגנת בתוכנית הלימודים. אולם, הם הביעו חשש שעם הכניסה לגנים ולכיתות תפחת המוטיבציה לצאת עם הלומדים לטבע, התריעו על סכנת מעידות, פציעות, טביעות, היפותרמיה ומכות-שמש וחששו מתלונות של הורים מודאגים.

רוב הגננות והמורים העדיפו לצאת לפארקים הפתוחים (ללא גדר) ולמדשאות הרחבות המטופחות והמטופלות. שכן, אלו מאפשרים שימוש במתקנים ובמסלולים מפוקחים ומספקים ללומדים מרחב ללמידה ולמשחקי חברה וספורט. בהקשר זה, אנשי החינוך סלדו ממשטחים תלולים ומשופלים ומאתרים בעלי צמחייה סבוכה ופראית. מכאן, שגם יציאה לטבע בגילאים המוקדמים אינה מיטיבה, בהכרח, להמחיש את הטבע הבתולי או פראי. אלא, להעניק לילדים הדגמה של טבע המטופל על ידי אדם.

מבט צופה עתיד

מבחינה מחקרית, חשוב יהיה להמשיך לבחון את הדרכים למקסם את החוויה הפדגוגית של יציאה לטבע מבחינת ארגון, בטיחות, הנאה, למידה וקיימות. בנוסף, חשוב להבהיר בפני המתכשרים כי בגילאי הגן והיסודי, היציאה לטבע אינה מצריכה בהכרח נסיעה ממונעת או טיול שנתי. אלא, בעונות המתאימות, אפשר להשתמש במדשאת הקמפוס, בחורשה הסמוכה או בשדה הפתוח בקצה השכונה.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חינוך סביבתי