"קשובים לציור שלהם": מחקר פיילוט על ההשלכות של התערבות חד-פעמית של תרפיה באמנות מבוססת מיינדפולנס על סייעות לגיל הרך

Ram-Vlasov, N. (2024). “Attentive to their drawing”: A pilot study of the implications of a single session mindfulness-based art therapy intervention on early childhood assistants. The Arts in Psychotherapy, 91

עיקרי הדברים:

• מדיטציות ישיבה והליכה במיינדפולנס, יצירת אמנות ושיתוף קבוצתי נתפסו כתורמים להתפתחות מקצועית ואישית, לעבודה עם ילדים, לעבודה משותפת עם עמיתים ולתקשורת עם הוריהם של הילדים
• ביטוי יצירתי מודע בהגדרות קבוצתיות יכול לתמוך ברווחת סייעות לגיל הרך, שיכולה בתורה להפחית שחיקה

סייעות לגיל הרך (Early Childhood Assistants - ECA) מתמודדות לעתים קרובות עם גורמי לחץ הקשורים לעבודה וחווים שחיקה. מחקר זה בדק את ההשלכות עבור סייעות אלה של התערבות חד-פעמית בתרפיה מבוססת מיינדפולנס (SSMBAT) ששילבה מיינדפולנס עם ציור וצילום במסגרת קבוצתית. במחקר איכותני זה, דגימת נוחות של 16 סייעות לגיל הרך גויסה לאחר שהשתתפו בהתערבות המדוברת כחלק מתוכנית הכשרה. בוצעו ראיונות קליניים למחצה כדי לחקור את חוויותיהם במהלך ההתערבות.
השאלות התמקדו במיינדפולנס, בהבנה ובתרגול שלו, ובתרומה האפשרית שלו לחיים האישיים או המקצועיים. הניתוח הטיפולוגי גילה כי תרגולי מיינדפולנס בסדנה עוררו השפעה בתחומים החושיים, הרגשיים, הקוגניטיביים והמטא-קוגניטיביים וההתנהגותיים.
רכיבים של הסדנה, כגון מדיטציות ישיבה והליכה במיינדפולנס, יצירת אמנות ושיתוף קבוצתי נתפסו כתורמים להתפתחות מקצועית ואישית, לעבודה עם ילדים, לעבודה משותפת עם עמיתים ולתקשורת עם הוריהם של הילדים.

רקע תיאורטי: מיינדפולנס ורווחה נפשית בחינוך

מיינדפולנס היא המודעות המתעוררת מתשומת לב לרגע הנוכחי (Kabat-Zinn, 2003). שורשיה במסורות הבודהיסטיות (Kabat-Zinn, 2011), והיא נחשבת הן לתוצאה והן לתרגול. מיינדפולנס כוללת כוונה, תשומת לב וגישה (Shapiro & Carlson, 2009) וכן תצפית, תיאור, פעולה עם מודעות והימנעות משיפוט ואי-תגובתיות (Baer et al., 2006; Lecuona et al., 2021). כמאפיין, מיינדפולנס נקשרה לעמידות, למשאבים אישיים וחברתיים (Musil et al., 2021), כמו גם לחרדה ודיכאון פחותים. השעיית שיפוט ופועלים עם מודעות הראו כי הם קשורים באופן שלילי לתסמינים אפקטיביים (Carpenter et al., 2019).

למאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מיינדפולנס

תרגול מיינדפולנס משפר את הרווחה הנפשית, כולל שיפור היכולות הקוגניטיביות והמטא-קוגניטיביות. נמצא כי הוא מפחית תסמיני בריאות הנפש כגון חרדה (Xu et al., 2022), מקדמת הן ויסות רגשי מפורש והן מרומז (Remmers et al., 2016), ומפחיתה תסמיני דיכאון בהצלחה רבה יותר בהגדרות קבוצתיות מאשר בהתערבויות אישיות (Reangsing et al., 2022).
מיינדפולנס בחינוך מקדמת מיומנויות סוציו-רגשיות כגון ויסות רגשי, אמפתיה וקשירות חברתית, כמו גם עמידות (Gomez-Olmedo ´ et al., 2020), מפחיתה מתח (Dikmen, 2022) וחרדה במצב נתון, וכמצב יכולה להיות מתווך של עלייה באפקט חיובי וירידה במתח (Sousa et al., 2021). התערבויות מיינדפולנס משפרות את מיומנויות המיינדפולנס, מפחיתות מצוקה נפשית (Martínez-Rubio et al., 2021). המיינדפולנס תורמת למודעות טובה יותר למחשבות, רגשות והתנהגויות, ולקבלה חומלת יותר של המחשבות (Tarrasch, 2015).

תרפיה מבוססת מיינדפולנס משלבת בין תרגולי תרפיית מיינדפולנס לקידום הרווחה הנפשית באמצעות הפעלת תהליכים נוירואנדוקריניים, נוירוביולוגיים, התנהגותיים, חברתיים ורגשיים (Beerse et al., 2020). פותחו פרוטוקולים לקידום הרווחה הנפשית על ידי שיפור מצב הרוח (Forgeard et al., 2021), הגברת העמידות (Burns & Waite, 2019; Ho et al., 2019) והפחתת מתח וחרדה (van Lith et al., 2021). למרות שהפרוטוקולים הללו משתנים במבנה ובתוכן, הם כוללים בעיקר שימוש בחומרי אמנות ובתקשורת הידועים כמפיקים תחומים יצירתיים וטיפוליים שונים (Moon, 2010; Hinz, 2015), ורמות שונות של עיבוד קינסתטי וחושי, תפיסתי ואפקטיבי, וקוגניטיבי וסמלי (Lusebrink, 2010). המחקר הנוכחי התמקד בשני אמנויות חזותיות שהוכחו כמטפחות היבטים של מיינדפולנס ורווחה נפשית: ציור וצילום.

ממצאים

כל המשתתפים למעט אחד (15 מתוך 16) דיווחו על חוויות רגשיות במהלך תרגול מיינדפולנס, שהתבטאו בארבע דרכים. הראשונה הייתה רגשות חיוביים. המשתתפים תיארו הרגשה טובה: "כשתרגלתי זה נתן לי הרגשה מאוד טובה"; "השלווה שלך והריכוז שלך... ראיתי שזה באמת דבר נכון ומשמעותי, יש לו השפעה אמיתית, כבדה על שקט רגשי ושלווה". חלקם הרגישו התרגשות: "התלהבתי... להיות אני... זה היה דבר חדש בשבילי, והייתי כל כך שמחה שיש דבר כזה".

ההרגשה השנייה היתה כוונון לרגש. המשתתפים תיארו כיצד הם מתכווננים לרגשות הפנימיים שלהם ומקשיבים לעצמם: "זה גרם לי ליותר... [יכולת] להקשיב לעצמי... להקשיב יותר למה שהנשמה שלי צריכה... להתחבר יותר... למה שאני צריך"; "באמת נכנסתי לתוך הרגשות פנימה, פנימה ובמקביל גם החוצה... להיות מודע לעצמך ולהיות, להיות נוכח, להיות קשור ל... סוג של מצב רוח ספציפי".

ההרגשה השלישית היה שינוי רגשי. המשתתפים תיארו שינוי במצב הרוח שלהם במהלך ולאחר המדיטציה: "התחושה הפנימית שלי השתנתה". חלקם תיארו שינויים מרגשות שליליים לחיוביים; "באתי מדוכא, עכשיו אני מאושר"; "הרגש השתנה לאחד של שלווה אינסופית... נכנסתי לתצפית עצמית ולכל החוויות של מתח, ואתה יודע, כל הזמנים האלה פשוט נעלמו, והייתי שקוע ב... הולך... אל הלא נודע, לשקט".

ההרגשה הרביעית הייתה זיהוי הצפה רגשית, פחד וחרדה. כמה משתתפים תיארו הצפה רגשית: "כל הרגשות שהתערבבו בי... כל הקושי עם הטוב והכל התערבב פתאום... הכל הציף אותי". אחרים קשרו זאת לחרדה ולפחד: "בעיניים עצומות, זה הכניס אותי קצת לחרדות... זיהיתי פחד".

דיון

הממצאים הצביעו על כך שבראש ובראשונה המשתתפים תפסו את ההתערבות כהשפעה חושית, רגשית, קוגניטיבית ומטה-קוגניטיבית והתנהגותית. לכן, תוצאות אלו מצביעות על כך שאמנות מבוססת מיינדפולנס יכולה לשמש כמשאב עבור סייעות לגיל הרך מבחינת התפתחות מקצועית ואישית, עבודה עם ילדים בגן ילדים, שיתוף קבוצתי לתמיכה עמיתית ועבודה משותפת, ותקשורת עם ההורים. למרות שמדובר בהשפעות אישיות פנימיות, יש להן גם השלכות בין-אישיות וסביבתיות.

יתרונות

הממצאים מצביעים על דרכים תיאורטיות ומעשיות לקידום רווחת הסייעות לגיל הרך. התערבות הכוללת אמנות מבוססת מיינדפולנס עשויה להיות צורה של תמיכה לא פורמלית בכוח העבודה (Madill et al., 2018; Sittipon et al., 2024).

המשתתפים מצאו כי אופיים המוחשי של תוצרי האמנות סייע להם לבטא את חווית המדיטציה הלא-מילולית עם הקבוצה במהלך השיקוף והדיון. הדבר סייע למשתתפים לשלב את החוויה ולהתחבר לעצמם ולעמיתיהם. יש בכך אישור להמלצה קודמת כי הכשרת מיינדפולנס בחינוך צריכה להתמקד בגילום, תשומת לב, לבביות וחיבוריות, ולטפל בשילוב מיינדפולנס בחיי היומיום של אנשים (Rechtschaffen, 2014).

מחקרים עתידיים

מחקרים עתידיים בשיטות מעורבות יכולים להעריך סוגים אלה של התערבויות על ידי מדידת רווחה נפשית, מיינדפולנס ויצירתיות. מחקרים עתידיים יכולים לכלול חקירה פנומנולוגית של יצירות האמנות, כגון באמצעות סולמות תרפיה אלמנטריים פורמליים (Gantt, 2015) שיכולים להעריך מוצרי אמנות לפני ואחרי המדיטציה ולהעריך את חוויית חומרים אמנותיים שונים. לבסוף, מחקרים צריכים לחקור התערבות הכוללת אמנות מבוססת מיידנפולנס עם אוכלוסיות שונות והגדרות אחרות.

סיכום

ההתערבות, ששילבה מדיטציית ישיבה והליכה עם ציור וצילום, נתפסה כהשפעה על התחומים החושיים, הרגשיים, הקוגניטיביים והמטא-קוגניטיביים וההתנהגותיים של חוויית המשתתפים.

המשתתפים מצאו כי היא תרמה להתפתחותם המקצועית והאישית, לערך של עבודה משותפת ותמיכה עמיתית, להבנתם את האינטראקציות עם ילדים, ולתקשורת עם ההורים.

ממצאים אלו מצביעים על כך שביטוי יצירתי מודע בהגדרות קבוצתיות יכול לתמוך ברווחת הסייעות לגיל הרך, שיכולה בתורה להפחית שחיקה.

מקורות

Akerele, E., & Yuryev, A. (2017). Single session psychotherapy for humanitarian

missions. International Journal of Mental Health, 46(2), 133–138. https://doi.org/

10.1080/00207411.2017.1278962

Baweja, P. (2020). Doodling: A positive creative leisure practice. In S. Kono, A. Beniwal,

1. Baweja, & K. Spracklen (Eds.), Positive sociology of leisure (pp. 333–349). Cham:

Palgrave Macmillan. https://doi.org/10.1007/978-3-030-41812-0_19.

Baer, R. A., Smith, G. T., Hopkins, J., Krietemeyer, J., & Toney, L. (2006). Using self[1]report assessment methods to explore facets of mindfulness. Assessment, 13(1),

27–45. https://doi.org/10.1177/1073191105283504

Beerse, M. E., van Lith, T., Pickett, S. M., & Stanwood, G. D. (2020). Biobehavioral utility

of mindfulness-based art therapy: Neurobiological underpinnings and mental health

impacts. Experimental Biology and Medicine, 245(2), 122–130. https://doi.org/

10.1177/1535370219883634

Berry, D. R., Wall, C. S., Tubbs, J. D., Zeidan, F., & Brown, K. W. (2023). Short-term

training in mindfulness predicts helping behavior toward racial ingroup and

outgroup members. Social Psychological and Personality Science, 14(1), 60–71.

https://doi.org/10.1177/19485506211053095

Bjorling, ¨ E. A., Stevens, C., & Singh, N. B. (2019). Participatory pilot of an art-based

mindfulness intervention for adolescent girls with headaches. Artelor Therapy, 36(2),

86–92. https://doi.org/10.1080/07421656.2019.1609325

Bloechliger, O. R., & Bauer, G. F. (2016). Demands and job resources in the childcare

workforce: Swiss lead teacher and assistant teacher assessments. Early Education and

Development, 27(7), 1040–1059. https://doi.org/10.1080/10409289.2016.1154419

Bokoch, R., & Hass-Cohen, N. (2021). Effectiveness of a school-based mindfulness and art

therapy group program. Artelor Therapy, 38(3), 117–126. https://doi.org/10.1080/

07421656.2020.1807876

Braun, V., Clarke, V., & Rance, N. (2015). How to use thematic analysis with interview

data. In A. Vossler, & N. Moller (Eds.), The counselling and psychotherapy research book

(pp. 183–197). SAGE Publications. https://doi.org/10.4135/9781473909847.

Burns, S., & Waite, M. (2019). Building resilience: A pilot study of an art therapy and

mindfulness group in a community learning disability team. International Journal of

Artelor Therapy, 24(2), 88–96. https://doi.org/10.1080/17454832.2018.1557228

Caporale-Berkowitz, N. A., Boyer, B. P., Lyddy, C. J., Good, D. J., Rochlen, A. B., &

Parent, M. C. (2021). Search inside yourself: Investigating the effects of a widely

adopted mindfulness-at-work development program. International Journal of

Workplace Health Management, 14(6), 593–604. https://doi.org/10.1108/IJWHM[1]08-2020-0139

Carpenter, J. K., Conroy, K., Gomez, A. F., Curren, L. C., & Hofmann, S. G. (2019). The

relationship between trait mindfulness and affective symptoms: A meta-analysis of

the Five Facet Mindfulness Questionnaire (FFMQ). Clinical Psychology Review, 74.

https://doi.org/10.1016/j.cpr.2019.101785

Carsley, D., & Heath, N. L. (2018). Effectiveness of mindfulness-based colouring for test

anxiety in adolescents. School Psychology International, 39(3), 251–272. https://doi.

org/10.1177/0143034318773523

Choi, E., & Leroy, H. (2015). Methods of mindfulness: How mindfulness is studied in the

workplace. In J. Reb, & P. W. B. Atkins (Eds.), Mindfulness in organizations:

foundations, research, and applications (pp. 67–99). Cambridge University Press.

https://doi.org/10.1017/CBO9781107587793.006.

Cormack, D., Jones, F. W., & Maltby, M. (2018). A “collective effort to make yourself feel

better”: The group process in mindfulness-based interventions. Qualitative Health

Research, 28(1), 3–15. https://doi.org/10.1177/104973231773344

Cramer, T., & Cappella, E. (2019). Who are they and what do they need: Characterizing

and supporting the early childhood assistant teacher workforce in a large urban

district. American Journal of Community Psychology, 63(3-4), 312–323. https://doi.

org/10.1002/ajcp.12338

Darewych, O. H., & Riedel Bowers, N. (2018). Positive arts interventions: Creative

clinical tools promoting psychological well-being. International Journal of Artelor

Therapy, 23(2), 62–69. https://doi.org/10.1080/17454832.2017.1378241

Dikmen, M. (2022). Mindfulness, problem-solving skills and academic achievement: Do

perceived stress levels matter? Journal of Theoretical Educational Science, 15(1),

42–63. https://doi.org/10.30831/akukeg.945678

Drake, J. E., Coleman, K., & Winner, E. (2011). Short-term mood repair through art:

Effects of medium and strategy. Artelor Therapy, 28(1), 26–30. https://doi.org/

10.1080/07421656.2011.557032

Dryden, W. (2020). Single-session therapy and its future: What SST leaders think.

Routledge,. https://doi.org/10.4324/9781003105862

Forgeard, M., Silverman, A., Buchholz, J., Beard, C., & Bjorgvinsson, ¨ T. (2021). Changes

in general self-efficacy and mindfulness are associated with short-term

improvements in mood during art-making in a partial hospital program. Arts in

Psychotherapy, 74. https://doi.org/10.1016/j.aip.2021.101799

Gantt, L. (2015). The formal elements art therapy scale (FEATS). In D. E. Gussak, &

1. L. Rosal (Eds.), The Wiley handbook of art therapy (pp. 569–578). John Wiley &

Sons. https://doi.org/10.1002/9781118306543.ch54.

G¨

artner, C. (2013). Enhancing readiness for change by enhancing mindfulness. Journal of

Change Management, 13(1), 52–68. https://doi.org/10.1080/

14697017.2013.768433

Gomez-Olmedo, ´ A. M., Valor, C., & Carrero, I. (2020). Mindfulness in education for

sustainable development to nurture socioemotional competencies: A systematic

review and meta-analysis. Environmental Education Research, 26(11), 1527–1555.

https://doi.org/10.1080/13504622.2020.1777264

Graham, M. A., & Lewis, R. (2021). Mindfulness, self-inquiry, and artmaking. British

Journal of Educational Studies, 69(4), 471–492. https://doi.org/10.1080/

00071005.2020.1837342

Haiblum-Itskovitch, S., Czamanski-Cohen, J., & Galili, G. (2018). Emotional response and

changes in heart rate variability following art-making with three different art

materials. Frontiers in Psychology, 9, 968. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2018.00968

Hebert, K. R. (2016). The association between sensory processing styles and mindfulness.

British Journal of Occupational Therapy, 79(9), 557–564. https://doi.org/10.1177/

0308022616656872

Hinz, L. D. (2015). Media considerations in art therapy: Directions for future research. In

1. E. Gussak, & M. L. Rosal (Eds.), The Wiley handbook of art therapy (pp. 135–145).

Wiley-Blackwell. 〈https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/9781118306543.

ch13〉.

Ho, A. H. Y., Tan-Ho, G., Ngo, T. A., Ong, G., Chong, P. H., Dignadice, D., & Potash, J.

(2019). A novel mindful-compassion art therapy (MCAT) for reducing burnout and

promoting resilience for end-of-life care professionals: A waitlist RCT protocol.

Trials, 20, 1–10. https://doi.org/10.1186/s13063-019-3533-y

Hogan, S. (2022). Photography (Arts for Health). Emerald Publishing,. https://doi.org/

10.1108/9781800715356

Hossain, Z., Noll, E., & Barboza, M. (2012). Caregiving involvement, job condition, and

job satisfaction of infant-toddler child-care teachers in the United States. Education

Research International, 2012, 1. https://doi.org/10.1155/2012/676352

Hoyt, M. F., Young, J., & Rycroft, P. (2020). Single session thinking 2020. Australian and

New Zealand Journal of Family Therapy, 41(3), 218–230. https://doi.org/10.1002/

anzf.1427

Hugh-Jones, S., Rose, S., Koutsopoulou, G. Z., & Simms-Ellis, R. (2018). How is stress

reduced by a workplace mindfulness intervention? A qualitative study

conceptualizing experiences of change. Mindfulness, 9(2), 474–487. https://doi.org/

10.1007/s12671-017-0790-2

Isis, P., Bokoch, R., Fowler, G., & Hass-Cohen, N. (2024). Efficacy of a single session

mindfulness-based art therapy doodle intervention. Artelor Therapy, 41(1), 11–20.

https://doi.org/10.1080/07421656.2023.2192168

Joffe, H. (2012). Thematic Analysis. In D. Harper, & A. Thompson (Eds.), Qualitative

research methods in mental health and psychotherapy: A guide for students and

practitioners (pp. 209–223). John Wiley & Sons. https://doi.org/10.1002/

9781119973249.ch15.

Jones, S. M., Bodie, G. D., & Hughes, S. D. (2019). The impact of mindfulness on

empathy, active listening, and perceived provisions of emotional support.

Communication Research, 46(6), 838–865. https://doi.org/10.1177/

0093650215626983

Kabat-Zinn, J. (2003). Mindfulness-based interventions in context: Past, present, and

future. Clinical Psychology: Science and Practice, 10(2), 144–156. https://doi.org/

10.1093/clipsy.bpg016

Kabat-Zinn, J. (2011). Some reflections on the origins of MBSR, skillful means, and the

trouble with maps. Contemporary Buddhism, 12(1), 281–306. https://doi.org/

10.1080/14639947.2011.564844

Kaimal, G., Ayaz, H., Herres, J., Dieterich-Hartwell, R., Makwana, B., Kaiser, D. H., &

Nasser, J. A. (2017). Functional near-infrared spectroscopy assessment of reward

perception based on visual self-expression: Coloring, doodling, and free drawing.

Arts in Psychotherapy, 55, 85–92. https://doi.org/10.1016/j.aip.2017.05.004

Khoury, B., Knauper, ¨ B., Pagnini, F., Trent, N., Chiesa, A., & Carri`ere, K. (2017).

Embodied Mindfulness. Mindfulness, 8(5), 1160–1171. https://doi.org/10.1007/

s12671-017-0700-7

Lal, D. M., & Vinod Kumar, S. (2024). Mindfulness-Based Intervention on Psychological

Factors Among Students: A Meta-Analytic Study. Journal of Rational-Emotive &

Cognitive-Behavior Therapy, 42(2), 279–304. https://doi.org/10.1007/s10942-023-

00514-1

Lecuona, O., García-Rubio, C., de Rivas, S., Moreno-Jim´enez, J. E., Meda-Lara, R. M., &

Rodríguez-Carvajal, R. (2021). A network analysis of the five facets mindfulness

questionnaire (FFMQ). Mindfulness, 12(9), 2281–2294. https://doi.org/10.1007/

s12671-021-01704-7

Loucks, E. B., Crane, R. S., Sanghvi, M. A., Montero-Marin, J., Proulx, J., Brewer, J. A., &

Kuyken, W. (2022). Mindfulness-based programs: why, when, and how to adapt?

Global Advances in Health and Medicine, 11, Article 21649561211068805. https://

doi.org/10.1177/21649561211068805

Linz, S., Jackson, K. J., & Atkins, R. (2021). Using mindfulness-informed photovoice to

explore stress and coping in women residing in public housing in a low-resourced

community. Journal of Psychosocial Nursing and Mental Health Services, 60(7), 23–31.

https://doi.org/10.3928/02793695-20211214-01

Lusebrink, V. B. (2010). Assessment and therapeutic application of the expressive

therapies continuum: Implications for brain structures and functions. Artelor

Therapy, 27(4), 168–177. https://doi.org/10.1080/07421656.2010.10129380

Madill, R., Halle, T., Gebhart, T., & Shuey, E. (2018). Supporting the psychological

wellbeing of the early care and education workforce: Findings from the national survey of

early care and education. OPRE Report #2018–49. Washington, DC: Office of

Planning, Research and Evaluation, Administration for Children and Families, U.S.

Department of Health and Human Services. 〈https://eric.ed.gov/?id=ED592766〉.

Mahalingam, R., & Rabelo, V. C. (2019). Teaching mindfulness to undergraduates: A

survey and photovoice study. Journal of Transformative Education, 17(1), 51–70.

https://doi.org/10.1177/1541344618771222

Mantzios, M., & Giannou, K. (2019). A real-world application of short mindfulness-based

practices: A review and reflection of the literature and a practical proposition for an

effortless mindful lifestyle. American Journal of Lifestyle Medicine, 13(6), 520–525.

https://doi.org/10.1177/1559827618772036

Martínez-Rubio, D., Navarrete, J., & Montero-Marin, J. (2021). Feasibility, effectiveness,

and mechanisms of a brief mindfulness- and compassion-based program to reduce

stress in university students: A pilot randomized controlled trial. International Journal

of Environmental Research and Public Health, 19(1), 154–169. https://doi.org/

10.3390/ijerph19010154

Mohammed, W. A., Pappous, A. (Sakis, Muthumayandi, K., & Sharma, D. (2018). The

effect of mindfulness meditation on therapists’ body-awareness and burnout in

different forms of practice. European Journal of Physiotherapy, 20(4), 213–224.

https://doi.org/10.1080/21679169.2018.1452980

Monteiro, L. M. (2020). Mindfulness as relational: Participants’ experience of

mindfulness-based programs are critical to fidelity assessments. Global Advances in

Health and Medicine, 9, Article 2164956120940280. https://doi.org/10.1177/

2164956120940280

Moon, C. H. (2010). Theorizing materiality in art therapy: Negotiated meanings.

Materials & media in art therapy: Critical understandings of diverse artistic vocabularies

(pp (pp. 49–88). Routledge/Taylor & Francis,. https://doi.org/10.4324/

9780203858073-4

Musil, C. M., Wallace, M. K., Jeanblanc, A. B., Toly, V. B., Zauszniewski, J. A., &

Burant, C. J. (2021). Theoretical and operational consideration of mindfulness,

resilience, and resourcefulness. Western Journal of Nursing Research, 43(3), 210–218.

https://doi.org/10.1177/0193945920956684

Nash, C. (2021). COVID-19 limitations on doodling as a measure of burnout. European

Journal of Investigation in Health, Psychology and Education, 11(4), 1688–1705.

https://doi.org/10.3390/ejihpe11040118

Nash, G. (2022). Embodying metaphor: Visual art, movement, and the body. In C. L.

Vaculik & G. Nash (Eds. Integrative arts psychotherapy: Using an integrative theoretical

frame and the arts in psychotherapy (pp. 92–104). Routledge/Taylor & Francis Group,.

https://doi.org/10.4324/9781003155676-10

Ochoa, W., Li, L. W., Kiyama, F., & McWayne, C. M. (2024). Are family-teacher

communication quality and child and family characteristics associated with head

start children’s classroom engagement? It’s complicated. Early Childhood Research

Quarterly, 67, 34–43. https://doi.org/10.1016/j.ecresq.2023.11.007

Peterson, C. (2015). Walkabout: Looking In, Looking Out”: A mindfulness-based art

therapy program. Artelor Therapy, 32(2), 78–82. https://doi.org/10.1080/

07421656.2015.1028008

Quinones, ˜ G., Li, L., & Ridgway, A. (2021). Affective pedagogies for infant-toddlers’

education and care. In E. J. White, & C. Dalli (Eds.), Affective early childhood pedagogy

for infant-toddlersPolicy and pedagogy with under-three year olds: cross-disciplinary

insights and innovations: Vol 3 (pp. 131–134). Cham: Springer. https://doi.org/

10.1007/978-3-030-73527-2_8.

Ramos, C., & Gonçalves, S. P. (2016). Mindfulness training and practice: Individual

differences in mindfulness facets and its relation to emotional regulation, perceived

stress and well-being. In S. Cruz (Ed.), Health & Health Psychology - icH&Hpsy 2016,

vol 13. European Proceedings of Social and Behavioral Sciences (pp. 313–327). Future

Academy. https://doi.org/10.15405/epsbs.2016.07.02.31.

Rankanen, M., Leinikka, M., Groth, C., Seitamaa-Hakkarainen, P., Makel ¨ a, ¨ M., &

Huotilainen, M. (2022). Physiological measurements and emotional experiences of

drawing and clay forming. The Arts in Psychotherapy, 79, Article 101899. https://doi.

org/10.1016/j.aip.2022.101899

Reangsing, C., Lauderman, C., & Schneider, J. K. (2022). Effects of mindfulness

meditation intervention on depressive symptoms in emerging adults: A systematic

review and meta-analysis. Journal of Integrative and Complementary Medicine, 28(1),

6–24. https://doi.org/10.1089/jicm.2021.0036

Rechtschaffen, D. (2014). The way of mindful education: Cultivating well-being in teachers

and students. W. W. Norton & Company.,.

Remmers, C., Topolinski, S., & Koole, S. L. (2016). Why being mindful may have more

benefits than you realize: Mindfulness improves both explicit and implicit mood

regulation. Mindfulness, 7(4), 829–837. https://doi.org/10.1007/s12671-016-0520

Ryan, J., & Molesey, E. (2012). Photography as a tool of awareness. Journal of

Transpersonal Psychology, 44(1), 92–97.

Schleider, J. L., Dobias, M. L., Sung, J. Y., & Mullarkey, M. C. (2020). Future directions in

single-session youth mental health interventions. Journal of Clinical Child &

Adolescent Psychology, 49(2), 264–278. https://doi.org/10.1080/

15374416.2019.1683852

Schmidt, M. K., Murdock Bishop, J. L., & Becker, K. (2019). Using photography to

enhance development of self, professional identity, and multicultural awareness.

Journal of Creativity in Mental Health, 14(1), 105–114. https://doi.org/10.1080/

15401383.2018.1534630

Segal, Z. V., Williams, J. M. G., & Teasdale, J. D. (2012). Mindfulness-based cognitive

therapy for depression: A new approach to preventing relapse. Guilford Press,.

Shapiro, S. L., & Carlson, L. E. (2009). The art and science of mindfulness: Integrating

mindfulness into psychology and the helping professions. American Psychological

Association,. https://doi.org/10.1037/11885-000

Sharma, S., Knox, L.E., Jackson, J., Kim, H., & Drew, S.A. (2022). Social mindfulness: An

examination of the relationship between mindfulness, social co-presence, and the

mediating factors [Poster presentation]. The 32nd Annual Convention of the

Association for Psychological Science, Chicago, IL, United States.

Sittipon, W., Santum, P., & Parsapratet, P. (2024). Early childhood prospective teachers’

teamwork ability using creative drama activities. International Online Journal of

Primary Education, 13(1), 23–32. https://doi.org/10.55020/iojpe.1356317

Snir, S., & Regev, D. (2013). A dialog with five art materials: Creators share their art

making experiences. Arts in Psychotherapy, 40(1), 94–100. https://doi.org/10.1016/

j.aip.2012.11.004

Sousa, G. M. de, Lima-Araújo, G. L. de, Araújo, D. B. de, & Sousa, M. B. C. de (2021). Brief

mindfulness-based training and mindfulness trait attenuate psychological stress in

university students: A randomized controlled trial. BMC Psychology, 9, 21–35.

https://doi.org/10.1186/s40359-021-00520-x

Talmon, M. (1990). Single-session therapy: Maximizing the effect of the first (and often only)

therapeutic encounter. Jossey Bass,.

Tarrasch, R. (2015). Mindfulness meditation training for graduate students in

educational counseling and special education: A qualitative analysis. Journal of Child

and Family Studies, 24(5), 1322–1333. https://doi.org/10.1007/s10826-014-9939-y

Tarrasch, R. (2019). Mindfulness for education students: Addressing welfare as part of

the professional training. Educational Studies, 45(3), 372–389. https://doi.org/

10.1080/03055698.2018.1446337

Vaismoradi, M., Jones, J., Turunen, H., & Snelgrove, S. (2016). Theme development in

qualitative content analysis and thematic analysis. Journal of Nursing Education and

Practice, 6(5), 100–109. https://doi.org/10.5430/jnep.v6n5p100

van Boxtel, M. P., Sansom, S. A., & Kersemaekers, W. (2022). Intervention Fidelity in

Mindfulness-Based Research and Practice: Developing Criteria to Acknowledge New

Training Programs. Global Advances in Health and Medicine, 11. https://doi.org/

10.1177/2164957×221149012

Van Lith, T., Cheshure, A., Pickett, S. M., Stanwood, G. D., & Beerse, M. (2021).

Mindfulness based art therapy study protocol to determine efficacy in reducing

college stress and anxiety. BMC Psychology, 9, 1–8. https://doi.org/10.1186/s40359-

021-00634-2

Xu, J., Jo, H., Noorbhai, L., Patel, A., & Li, A. (2022). Virtual mindfulness interventions to

promote well-being in adults: A mixed-methods systematic review. Journal of

Affective Disorders, 300, 571–585. https://doi.org/10.1016/j.jad.2022.01.027

Yang, L., Gao, T., Zhang, C., He, S., & Gao, J. (2023). Kindergarten teachers’ perceived

work environment and the teacher–child relationship: A moderated mediation

model. Mindfulness, 14, 1246–1258. https://doi.org/10.1007/s12671-023-02135-2

Young, J., & Dryden, W. (2019). Single-session therapy–past and future: An interview.

British Journal of Guidance & Counselling, 47(5), 645–654. https://doi.org/10.1080/

03069885.2019.1581129