שפה משותפת לחשיבה והערכה בעידן הבינה המלאכותית

Wyatt-Smith, C., & Kimber, M. (2025). A language for thinking about and assessing with AI. Australian Educational Leader, 47(4), 33–39

עיקרי הדברים:

• אפילו בתחומים שבהם נדרשת קבלת החלטות מכרעת, מנגנוני AI מתחילים לגבור על כושר השיפוט האנושי
• חייבים ללמד את התלמידים כיצד לחיות בעולם בו התודעה נשלטת על ידי מחשב
• מנהלי בתי הספר, מפקחי המחוזות ומנהלי האגפים נמצאים בעמדת מפתח בהקשר לאופני הטמעה והיישום, או הדחייה, של הבינה המלאכותית בהוראה והערכה
• יש לעודד תלמידים לפקפק בתוצאות של מנועי AI, להימנע מקפיצה למסקנות בעקבותיהם, לבדוק שוב ולהצליב מידע, אך חשוב שלא לעצום עיניים אל מול מהפכת ה-AI ולא להתעלם ממנה
• משרד החינוך צריך להמשיך להציב את האדם במרכז ולעודד אינטראקציות אנושיות
• יש להקים תשתית רגולטורית המפקחת על שימוש ב-AI בשדה החינוך ולאפשר לאנשי חינוך לעשות שימוש מושכל ב-AI
• בעידן הנוכחי, מצופה ממורים להטמיע בתלמידים את היכולות הבאות: פיתוח מנגנון חשיבה אתי בעידן ה-AI, שמירה על זכויות יוצרים וכבוד האדם, המקום והתרבות, שימוש מושכל במידע המופק ב-AI ושמירה על ערכים אנושיים ותרבותיים, ברירה ובחירה מוקפדת ומותאמת של כלי ומנועי בינה מלאכותית, כתיבה והצגת טיעונים מבוססי-עדויות בעידן ה-AI והפקת תוצרים בעידן ה-AI

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא בינה מלאכותית

הבינה המלאכותית משנה את שוק התעסוקה ואת יחסי הכוחות שמנהלים אותו. בלי רגולציה וחינוך בנושא של בינה מלאכותית, האינטראקציה בין האדם לבין המכונה תוביל לדיס-הרמוניה בוטה. לכן, קורא משרד החינוך באוסטרליה לגישה פדגוגית-אתית ומבוססת-אדם החובקת את הבינה המלאכותית, מכירה בה ורותמת אותה לצרכי החינוך והחברה. מנהלי בתי הספר, מפקחי המחוזות ומנהלי האגפים נמצאים בעמדת מפתח בהקשר לאופני הטמעה והיישום, או הדחייה, של הבינה המלאכותית בהוראה ובהערכה. על רקע זה, המאמר מציג את היתרונות והחסרונות הטמונים בבינה מלאכותית בחינוך, מציע שפה משותפת עבור בתי הספר ברמה הארצית והבינלאומית, מביע תמיכה בשימוש ב-AI לצורכי הערכת לומדים ומציע דרכים חדשות לקידום למידה באמצעות בינה מלאכותית.

עולם חדש ועתידני

את דור התלמידים הנוכחי והעתידי יש להכין לעולם בו בני אדם וטכנולוגיה הינם בלתי ניתנים להפרדה. אלה כבר לא רק שעונים וטלפונים חכמים, מסכי מגע, רשתות חברתיות ואחסון בענן. ישנן אופציות של צ'אט-בוטים פדגוגיים, למידה אדפטיבית, מישוב בזמן אמת, מערכי שיעור מותאמים ומתקדמים, הערכה אוטונומית, סימולציות VR, פרסונליזציה של למידה, ניתוח נתוני למידה וסביבות למידה עתירות ידע (Jandric & Knox, 2022).

יתרונות, חסרונות והשלכות של בינה מלאכותית בחינוך

כבר היום, לבינה המלאכותית יש דריסת רגל משמעותית בתחומים קריטיים, כגון בטיחות, בנקאות, בריאות, מימון, עסקים ורפואה. המומחים מעריכים כי האינטראקציה בין האדם לבין המכונה רק תלך ותגבר. אפילו בתחומים בהם נדרשת קבלת החלטות מכרעת, מנגנוני AI מתחילים לגבור על כושר השיפוט האנושי.

עם זאת מנועי ה-AI עדיין אינם מסוגלים לקחת אחריות ומואשמים בגניבת מידע, פולשנות, הפצת מידע כוזב, מתעתע או שנוי במחלוקת - שמעצב את תודעת ההמונים. יתרה מכך, מרוב שמנועי ה-AI עוצמתיים, בכוחם אף להטות ולהפיק מידע כוזב, ולגרום לו להיראות אמיתי. במצב הנוכחי, בין אם מערכת החינוך מעוניינת בכך או לא, להסתמך על בינה מלאכותית ברמה הפדגוגית, חובתה היא ללמד את התלמידים כיצד לחיות בעולם בו התודעה נשלטת על ידי מחשב.

מבחינה תודעתית ופרקטית, ישנם שלושה סוגי הטיות מרכזיות שהבינה המלאכותית עלולה לייצר:

1. הטיה קיימת-מראש (Pre-existing bias) – מקורה בעולם החברתי-אנושי שקדם ל-AI. הבינה המלאכותית אינה מייצרת את ההטיה, אלא יורשת ומשעתקת דפוסים קיימים של ידע, שפה, שיח, ייצוג או כוח. המחולל נוטה לשאוב מידע ממאגרי חדשות ומידע מקומיים או מסוימים, או אפילו ספרי היסטוריה, שהם פופולריים ומוכרים, אך בהם שורר תת-ייצוג שיטתי ומפלה של קבוצות מיעוט או קבוצת האחר.
2. הטיה טכנית (Technical bias) – מקורה במערכת עצמה. במהלך בניית מחוללי ה-AI, האלגוריתם תוכנת לתעדף תכנים מעוררי מעורבות גבוהה, דוגמת כניסות גולשים, תגובות ושיתופים. כך, מקדם ה-AI דרמטיזציה, סנסציוניות או מידע חדשותי, שיווקי או פוליטי בלתי מבוסס ובלתי מאומת.
3. הטיית הטמעה (Implementation bias) – ההטיה אינה טבועה בהכרח במערכת עצמה, אלא נוצרת מהאופן שבו משתמשים מקלידים, מנסחים או מפיצים את הפקודה, השאילתא או הפרומפט. המידע המסולף נובע מהאופן (השגוי או המוטה מראש) בו בני אדם משתמשים במנועי בינה מלאכותית. לדוגמה, פרסום מידע שהופק על ידי מחולל בינה מלאכותית והצגתו כאמת, ללא בדיקתו (Macgilchrist et al., 2024).

בשלב הנוכחי, חשוב מאוד להבהיר לתלמידים את אופן הפעולה והרציונל של האלגוריתם המכווין את ה-AI, משום שלצד תובנות ענקיות, הוא עלול להוביל לשגיאות, שחלקן עלולות להיות מהותיות. לכן, בבתי הספר, בעיקר בחטיבה העליונה, יש לעודד תלמידים לפקפק בתוצאות של מנועי AI, להימנע מקפיצה למסקנות בעקבותיהם, לבדוק שוב ולהצליב מידע. אך, בד בבד, חשוב שלא לעצום עיניים אל מול מהפכת ה-AI ולא להתעלם ממנה.

מהי המדיניות הראויה?

ברור כי בעידן הנוכחי יהיה זה מגוחך להתעלם מהבינה המלאכותית, לכסות את עיני התלמידים ולוותר על הפוטנציאל האדיר הקיים. לכן, מערכת החינוך צריכה להמשיך להציב את האדם במרכז ולעודד אינטראקציות אנושיות, ובד בבד להקים תשתית רגולטורית המפקחת על שימוש ב-AI בשדה החינוך ולאפשר לאנשי חינוך לעשות שימוש מושכל ב-AI. כדי לפעול באופן מיטבי, מנוע של בינה מלאכותית צריך מפעיל אתי, ביקורתי ויצירתי. לכן, יש ללמד את תלמידי ההווה והעתיד את הידע והכישורים הדרושים כדי לקבל החלטות נבונות במהלך השימוש בכלי AI וליצור באמצעותם תוצרים אמינים, טובים ונחוצים, החותרים לפתרון בעיות.

פדגוגיה בעידן הבינה המלאכותית

ארגון UNESCU (2024) קורא למורים ליישם גישה פדגוגית חובקת AI כמרכיב מרכזי בהוראה. זאת, מתוך שאיפה להעצים לומדים ולטפח בקרבם מיומנויות של אוריינות טכנולוגית, חשיבה ביקורתית, עיצוב דיגיטלי, איתור ועיבוד מידע ואתיקה בזירות מקוונות. בפועל מצופה מהמורים להטמיע בתלמידים את היכולות הבאות:

1. פיתוח מנגנון חשיבה אתי בעידן ה-AI.
2. שמירה על זכויות יוצרים וכבוד האדם, המקום והתרבות.
3. שימוש מושכל במידע המופק ב-AI ושמירה על ערכים אנושיים ותרבותיים.
4. ברירה ובחירה מוקפדת ומותאמת של כלי ומנועי בינה מלאכותית.
5. כתיבה והצגת טיעונים מבוססי-עדויות בעידן ה-AI.
6. הפקת תוצרים בעידן ה-AI.

ניהול בתי ספר בעידן הבינה המלאכותית

תפקידם של מנהלי מוסדות חינוך הוא להנחיל ערכים אתיים ולוודא שדימויי המציאות המופקים ב-AI הולמים ותואמים את המציאות, התרבות הארגונית והחזון הבית ספרי. אם וכאשר יבוצע שימוש בבינה מלאכותית בבית הספר, יש לוודא כי התוצרים אינם פוגעים בקהילת בית הספר, אינם מכילים מסרים בוטים או פוגעים ביישויות או אוכלוסיות מסוימות. לשם כך, וכדי להגן על הקהילה הבית ספרית, ובד בבד לעשות שימוש ב-AI, יכולים וצריכים המנהלים לשאול עצמם את השאלות הבאות:

1. מהי המטרה החינוכית-פדגוגית של השימוש ב-AI?
2. באילו אפיקים פדגוגיים יכול ה-AI להציע תגבורת חשובה?
3. האם הצוות החינוכי והתלמידים הוכשרו לשימוש אחראי ומושכל בבינה מלאכותית?
4. מהם הגבולות שיוצבו ויוגדרו בפני תלמידי בית הספר בבואם להפיק תוצרי AI?
5. האם וכיצד תוצרי ה-AI עתידים להשפיע על תחושות הנוחות והביטחון בבית הספר?
6. מהו מנגנון ההתמודדות עם תקלה, שיבוש או פגיעה?
7. אילו פיצ'רים אינך מוכן שיכללו במערכת הבינה המלאכותית הבית ספרית?
8. כיצד תבוצע הערכה של תוצרי AI?

מבט לעתיד

ברגע שמנהלי בית הספר ישאלו עצמם את השאלות האלו, סביר להניח שייבחרו מנועי ומחוללי המידע המתאימים ביותר לפיתוח והשבחת תהליכי האדמיניסטרציה, ההוראה, הלמידה וההערכה. אפשר, למשל, להשתמש במערכות הנחיה חכמות וריכוזיות באמצעותן ניתן לטפח למידה אוטונומית, לעקוב אחר התקדמות תלמידים, לעדכן הורים בזמן אמת, להעניק משוב מיידי, להציב יעדים ריאליים ולהציע כלים דיגיטליים מתקדמים וחדשניים ללמידה. זאת ועוד, מערכות ניהול חכמות מאפשרות לזהות את הגישה הפדגוגית הנכונה עבור כל תלמיד, לחלקם לקבוצות למידה או הקבצות ולהניעם להישגיות.

רשימת המקורות

Jandric, P., & Knox, J. (2022). The post-digital turn: Philosophy, education, and research. Policy Futures in Education, 20(7),780–795

Macgilchrist, F., Potter, J., & Williamson, B. (2024). Challenging the inequitable impacts of ed-tech. Learning, Media and Technology, 49(2), 147-150. https://doi.org/10.1080/17439884.2024.2350117

UNESCO. (2024). AI competency framework for teachers. UNESCO