אימוץ למידה מבוססת חקר על-ידי מורים לחקלאות: תוצאות של אמונות
Kalynn D. Baldock et al. (2022). Agricultural Educators’ Adoption of Inquiry-Based Learning (IBL): Effects of Beliefs. Journal of Agricultural Education, 63(4), 188-203, https://doi.org/10.5032/jae.2022.04188
למידה מבוססת חקר (IBL) בחינוך החקלאי מתבצעת באמצעות פרויקטים, פתרון בעיות ולמידה חווייתית בכיתות חקלאיות כבר עשרות שנים. ואולם, אפילו עם שפע הידע על היתרונות של IBL, מחנכים חקלאיים רבים אינם משלבים שיטת למידה/הוראה זו בכיתותיהם. אחד הגורמים העיקריים לכך הוא חוסר היכרות עם הנהלים המעורבים בחקר.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים על חינוך חקלאי
ואולם, קיימות חמש פעילויות להכרת מורים עם IBL:
- השתקעות (immersion)
- הוראה מפורשת-רפלקטיבית
- פיתוח מערכי שיעור
- רפלקציה והרחבה
- תמיכה.
יישום מוצלח של פעילויות מבוססות חקירה בכיתה מחייב את המחנכים לראות את ערך החקירה, לקבל עידוד ליישם חקירה, ולהחזיק במיומנויות הנדרשות לעזור לאחרים להבין את החקירה כדרך להשיג הבנה. כך משיגים הבנה טובה יותר של המשתנים שיכולים להשפיע על אימוץ למידה מבוססת חקר.
שילוב הוראה מבוססת חקירה בכיתה החקלאית מציב אתגרים הן למורים והן ללומדים. בעת הטמעת IBL בכיתה החקלאית, המורים מתאימים את עצמם תוכן עדכני למתודולוגיה החדשה. עם זאת, מורים לחקלאות דיווחו כי פעילויות IBL דרשו זמן תכנון ארוך יותר מאשר תוכניות הוראה מסורתית.
מוכרים מכשולים נפוצים ליישום IBL:
- היעדר מוטיבציה
- היעדר נגישות
- מחסור בידע רקע
- אילוצים מעשיים
- בעיות ארגון.
השגת הבנה מעמיקה יותר כיצד אמונות המורים לגבי מכשולים משפיעות על אימוץ IBL בכיתה החקלאית מאפשרת ליצירת התפתחות מקצועית והכשרות טרום שירות. יש צורך להבין את המורכבות של המכשולים לניצול IBL כאסטרטגיית הוראה על מנת לטפל בהם ביעילות.