ידע מודרני: דיסציפלינות מסורתיות התיישנו. מה צריכים בתי הספר ללמד בעידן הבינה המלאכותית?

Fadel, C. (2025). Modern knowledge: Traditional disciplines have become outdated. What do schools need to teach in an age of AI? Independent School, 84(2), 55–58

אם לא די בכך שמערכת החינוך עוד לא לגמרי הסתגלה למהפכת האינטרנט, כעת עליה לנסות להתמודד עם פריצתה והתמסדותה של הבינה המלאכותית. על אף תמורות טכנולוגיות משמעותיות לאורך העשורים האחרונים, הרוב המוחץ של בתי הספר אינו מלמד טכנולוגיה, הנדסה, תכנות או AI, חומרי הלימוד והדגשים במקצועות המתמטיקה והספרות לא עודכנו ולא הותאמו לצרכים המשתנים ולא נוספו לתוכנית הלימודים דיסציפלינות חדשות. כעת, כפי שמציע מאמר זה, בתי הספר צריכים לבחון מחדש את תוכנית הלימודים, לשדרגה ולהבטיח שהתלמידים ירכשו את הידע והמיומנויות הדרושים לעולם של בינה מלאכותית.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא בינה מלאכותית

מודרניזציה ומיטוב של תוכנית הלימודים

מערכת החינוך צריכה עדכון ועליה להכניס לתוכנית הלימודים את המושגים הטכנולוגיים שישלטו בשוק העבודה העתידי, דוגמת אלגוריתמיקה, ביג דאטה, מחשוב ענן ובינה מלאכותית. כפי שמוצע להלן, השיח בנוגע לתהליך העיצוב מחדש של שדה ההוראה צריך לנוע בעיקרו סביב מקצועות הלימוד הקיימים, לבדוק היכן דרוש תיקון או שינוי ולוודא שמקצועות אלו מקנים ללומדים את הכישורים הנחוצים לעולם העתידי.

1. מתמטיקה – העולם הופך להיות מבוסס-אלגוריתם. לכן, מעבר ליחידות הלימוד העוסקות בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי (חדו"א) ואלגברה ליניארית, חשוב מאוד ללמד סטטיסטיקה, הסתברות, מדע נתונים, מתמטיקה חישובית ומתמטיקה בדידה.
2. מדעים – חשוב מאוד להמשיך ללמד פיזיקה וכימיה. אבל, יש להתאים את העיסוק בשדות האלו לעידן הנוכחי ועתידי, מתוך שאיפה לשפר את הביצוע התפעולי, היעילות היצרנית וצריכת האנרגיה של השוק. לשם כך, תוכנית הלימודים בפיזיקה צריכה להתמקד בטכנולוגיה נקייה (Clean tech) ובכימיה יש לעסוק בננו-טכנולוגיה.
3. אומנויות הבמה – סתגלנות היא תכונת אופי הכרחית בתקופות של חוסר ודאות ובעולם העתידי. לכן, כדאי לנטוע בלומדים כושר הסתגלות למצבים מפתיעים ומומלץ להרבות באלמנטים של אלתור במקום, קומדיה וניצול משאבים תקשורתיים.
4. אומנות חזותית – עולמות הייצור והתיעוש עדיין רלוונטיים וממשיכים להתרחב, אך הם משתנים ומשתדרגים במהירות. כדאי ללמד תלמידים כיצד לייצר, לשכפל ולהפיץ מוצרים תוך שימוש במגוון טכניקות וטכנולוגיות. בסופו של תהליך, התלמידים צריכים להביט במוצר ולדעת: איך מכינים אותו? כיצד מתפעלים ומפיצים אותו בצורה בטוחה? איך יכול מחשב לייעל את תהליכי העיצוב והייצור? כיצד לבנות מערכת ייצור חסכונית ואדפטיבית? ואיך לנהל ביעילות מערכת ייצור מסונפת מבחינת הוצאות, כמות ואיכות?
5. ספרות – בעידן המרושת, אנחנו חיים בעולם גלובלי, ויש ללמד את התלמידים להיות אזרחים, קוראים וכותבים גלובלים, ולא רק לוקלים. לכן, יש לחשוף את הלומדים לכותבים ולכתבים מכול העולם, ולא להסתפק בהיחשפות למקורות מקומיים או אנגלו-סקסים.
6. היסטוריה – במקום חוברת סיכומים עבת כרס של ארועי עבר, התלמידים צריכים להתבונן במגמות, רעיונות והקשרים במדיום חזותי ומוחשי. בנוסף, אומה יכולה ללמוד מהצלחותיה וכישלונותיה בעבר, אך לא פחות חשוב להכיר את ההיסטוריה הגלובלית, את ההיסטוריה של העמים השכנים ואת המיתולוגיות המתחרות. שכן, הכרת נרטיבים נוספים מסייעת לפתח הבנה רחבה של ציוויליזציות, תרבויות, עמים ומצבים אנושיים.

מערכת החינוך נקראת לחשיבה נוספת

אין להסתפק בנכתב לעיל. בתי הספר צריכים להוסיף תחומי לימוד חדשים. בתחומי הטכנולוגיה והמדעים, אפשר להציע תוכניות לימוד בנושאים כמו הנדסה אזרחית, אלקטרוניקה, מכניקה, תכנות, עיצוב וייצור (כבר בכיתות א'-ח') ומדעי מחשב, ביוטכנולוגיה, טכנולוגיה נקייה וננוטכנולוגיה (בכיתות ט'-י"ב). גם במדעי החברה, כבר בשכבות גיל צעירות, כדאי מאוד לכלול מקצועות כמו אנתרופולוגיה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה. שכן, אלו הם תחומי-דעת קריטיים בעולם בו הבנת העצמי והחברה חשובים מאין כמוהם. לבסוף, לאור העובדה שיזמות נחשבת לתחום שבכוחו לעצב מחדש את המציאות, לא מן הנמנע שבתי הספר ישקלו ללמדו כמקצוע בפני עצמו.