ADHD: מה עומד מאחורי הזינוק באבחונים?

 Williams, C. (2023). ADHD: What's behind the recent explosion in diagnoses? NewScientist

עיקרי הדברים:

• הסוציולוג הרפואי פיטר קונרד מאוניברסיטת ברנדייס במסצ'וסטס טוען שעליית הפרעת קשב וריכוז קשורה יותר לשיווק מאשר לצורך רפואי
• באחרונה צצו שירותים רבים בארה"ב המציעים אבחונים מקוונים מהירים של ADHD ותוכניות טיפול. מכיוון ששירותים אלו הם למטרות רווח, יש החוששים שהם עלולים למהר לקבוע שיש צורך בהמשך התייעצות ולגרום לאבחון-יתר
• השימוש בחומרים ממריצים, שעלולים להיות ממכרים אם משתמשים בהם לרעה, מעורר את התפיסה שאנו, וילדינו, עלולים להיות מנוצלים לטובת האינטרסים של חברות התרופות הגדולות, שמרוויחות כסף מהקביעה שיש מה לתקן אצלנו
• מי שחיים במדינות שבהן קיימים הקלות והארכות-זמן במבחנים נמצאו בסבירות גבוהה ב-15% לקבל אבחנה של הפרעת קשב וריכוז ושל 22% יותר לקבל טיפול תרופתי מאשר במדינות אחרות
• 8.4% מהצעירים בארה"ב בגילאי שנתיים עד 17 סבלו מ-ADHD בשנת 2016. הנתונים המקבילים עבור בריטניה ואוסטרליה היו מתחת ל-2%
• ב-2016 אובחנו בישראל כ-14.4% מהילדים כבעלי ההפרעה – פי 2 יותר מאשר עשור לפני כן, וכפול מהממוצע העולמי
• נראה כי רמת היצירתיות של אנשים הסובלים מההפרעה נמצאת מעל הממוצע, ועשויה להיות תוצאה ישירה של מוח שמדלג מנושא לנושא, יוצר קשרים במקום שאחרים לא יעשו זאת
• מיקוד יתר הוא הסימפטום המנוגד לאינטואיציה שבו אנשים עם ADHD נמשכים עמוק לתוך משימות שמעניינות אותם במשך שעות בכל פעם
• למעשה, כמה חוקרים טוענים שעלינו לשנות את שם התופעה לחלוטין, כדי לשקף שאין חוסר קשב בהפרעות קשב וריכוז, אלא יותר בעיה עם השליטה לאן הוא מופנה

עד לפני כעשרים שנה, הפרעת קשב וריכוז (ADHD) זוהתה באופן כמעט בלעדי עם תלמידי בית ספר קופצניים. כיום ההפרעה הזו נהפכה לנפוצה הרבה יותר ולכאורה גם לאופנתית יותר. מראיונות עם מפורסמים ועד לשיחות בפאב ובין הורים בשער בית הספר, כולם מדברים על זה. ועדיין, ספק אם הפרעת קשב וריכוז זוכה להכרה ולהבנה הראויות לה.

למאמר המלא

לקריאה נוספת: כל המאמרים בנושא הפרעות קשב וריכוז

אם הפרעת קשב וריכוז אינה מאובחנת מספיק, התוצאה היא שאנשים רבים נאלצים להיאבק בידיים קשורות. מנגד, אם יש אבחון-יתר, אז החברה מסווגת כפתולוגית שונוּת אנושית נורמלית, ומציעה ל"סובלים" ממנה תרופות מיותרות ואולי אף מזיקות.

האזכור הראשון של מצב שנראה דומה להפרעת קשב וריכוז בטקסטים רפואיים היה בשנת 1798, כאשר הרופא אלכסנדר קריכטון תיאר את "חוסר היכולת לעסוק במידה הכרחית של עמידות באובייקט מסוים אחד".

מאז שונה השם פעמים רבות. השם המודרני נטבע על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית במהדורת 1994 של ה-DSM: המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות, שגם מספק הנחיה רשמית כיצד לאבחן ADHD בארה"ב. הסיווג הבינלאומי של מחלות שמציע ארגון הבריאות העולמי מספק רשימה דומה של תסמינים אבחנתיים. בשתי המערכות, להיות קצת קופצני לא מצדיק את קבלת האבחון. כדי להיות להיחשב למי שסובל מההפרעה, אדם חייב להיתקל בבעיות של היפראקטיביות או חוסר קשב, ותסמינים אלה חייבים להיות בעלי השפעה שלילית משמעותית (ראו להלן "האם יש לכם ADHD?").

"לדברי אמא שלי", כותבת מחברת המאמר, "הייתי תמיד בתנועה, פטפטנית מתישה שעקבה אחריה לכל מקום, שרה, רוקדת ונופלת שוב ושוב במורד המדרגות. כמבוגרת, אני אותו דבר, אם כי תצטרכו לחיות איתי כדי לשים לב לכך. מלבד התזזיתיות והדיבור המהיר, בימים אלה זה מתבטא בעיקר בבלגן ובחוסר ארגון ביתי. אני לא רק שוכחת פגישות. אני יכולה לשכוח אותן ב-10 הדקות שבין צלצול התזכורת בטלפון שלי ועד לרגע שאני אמורה לעזוב את הבית.

"בחיי העבודה שלי, יש ימים שבהם אני כותבת במהירות מדאיגה, מייצרת אלפי מילים בלי למצמץ. בימים אחרים, אני מבלה שעות בבהייה בחלל, מנסה להתרכז ומתוסכלת יותר ויותר כי זה לא אמור להיות כל כך קשה. יש מעט ימים באמצע. לכן אני לא יכולה לתכנן את עומס העבודה שלי ומלחיץ אותי להתמודד עם לנסות יותר מתאריך יעד אחד במקביל.

"אבל לא הכל רע. יצירתיות וסקרנות הם שני יתרונות בולטים, ואם להאמין לקרובים שלי, הם לא היו רוצים אותי בדרך אחרת. במובנים מסוימים, הסימפטומים שלי אינם כל כך חריגים; אנשים רבים יתארו את עצמם כבלתי מאורגנים. אבל כאשר זה משפיע על כל מה שאתה עושה, חוסר השליטה על המוח שלך יכול להיות מתיש ולגרום ליותר דיבור עצמי שלילי כמהממה שהוא כנראה בריא".

כיצד לקבל אבחנה של ADHD

קבלת האבחנה אינה קלה, לפחות בבריטניה, שבה זמני ההמתנה נעים בין שישה חודשים למספר שנים, בהתאם למקום המגורים. מחקרים מראים כי אבחנה של ADHD אפילו בגיל הבגרות מובילה לא רק לתפקוד טוב יותר בחיים ובעבודה, אלא גם לשיפור באיכות החיים ובהערכה העצמית. יתרה מכך, כאשר מאובחנים, הפרעת קשב וריכוז ניתנת לטיפול, כולל עם תרופות כמו מתילפנידאט או תערובת של אמפטמין ודקסטרואמפטמין, הידועות יותר בשם ריטלין ואדרל בהתאמה.

השימוש בתרופות הממריצות הללו הוא שהופך את אבחון הפרעות קשב וריכוז לשנוי במחלוקת יותר מאשר אבחון מצבים נוירו-התפתחותיים נפוצים אחרים, כגון דיסלקציה או אוטיזם, שלרוב אינם מטופלים בתרופות. השימוש בחומרים ממריצים, שעלולים להיות ממכרים אם משתמשים בהם לרעה, מעורר את התפיסה שאנו, וילדינו, עלולים להיות מנוצלים לטובת האינטרסים של חברות התרופות הגדולות, שמרוויחות כסף מהקביעה שיש מה לתקן אצלנו.

זוהי דאגה אקטואלית מאוד, מכיוון שבאחרונה צצו שירותים רבים בארה"ב המציעים אבחונים מקוונים מהירים של ADHD ותוכניות טיפול. מכיוון ששירותים אלו הם למטרות רווח, יש החוששים שהם עלולים למהר לקבוע שיש צורך בהמשך התייעצות ולגרום לאבחון-יתר. בנוסף לכך, הפרעת קשב וריכוז פופולרית מאוד ברשתות החברתיות: ב-TikTok, לפוסטים המסומנים עם ההאשטאג ADHD יש 23 מיליארד צפיות.

הסוציולוג הרפואי פיטר קונרד מאוניברסיטת ברנדייס במסצ'וסטס הזהיר מפני מצב זה. במאמר משנת 2014, הוא ועמיתתו מרדית' ברגי טענו שעליית הפרעת קשב וריכוז קשורה יותר לשיווק מאשר לצורך רפואי. הרחבת הקריטריונים בגרסאות חדשות של ה-DSM, ספר האבחונים, במיוחד באופן שכולל מבוגרים, הם כתבו, היא תוצאה ישירה של התרחבות חברות התרופות לשווקים חדשים, לא מנוצלים.

מה עומד מאחורי העלייה באבחוני הפרעות קשב וריכוז?

יתכן שאבחון בילדים יכול להיות מונע על ידי הרצון של ההורים להבטיח להם תמיכה נוספת והשגת הקלות או הארכות-זמן במבחנים. מחקר אחד משנת 2018 בחן ילדים בארה"ב ומצא כי מי שחיים במדינות שבהן קיימים תמריצים מסוג זה נמצאו בסבירות גבוהה ב-15% לקבל אבחנה של הפרעת קשב וריכוז ושל 22% יותר לקבל טיפול תרופתי מאשר במדינות אחרות.

ההערכות מצביעות על כך שהפרעת קשב וריכוז אכן נמצאת בעלייה באוסטרליה, אנגליה וארה"ב, כשהאחרונה מקדימה בהרבה את החבורה.

כאשר מנתחים את הנתונים ומסתכלים על שכבות גיל בודדות ברור שבארה"ב, ילדים מהווים את רוב המקרים. לדוגמה, מחקר אחד שבחן אבחנה וטיפול בהפרעות קשב וריכוז שדווחו על ידי ההורים העריך ש-8.4% מהצעירים בארה"ב בגילאי שנתיים עד 17 סבלו מ-ADHD בשנת 2016. הנתונים המקבילים עבור בריטניה ואוסטרליה היו מתחת ל-2%.

לאיזו סוג של שכיחות באבחון ADHD עלינו לצפות? אנחנו יכולים לקבל מושג ממחקרים שמסתכלים על קבוצות שנבחרו באקראי של אנשים (ולא כאלה שמחפשים אבחון באופן פעיל) ולראות כמה מפגינים תסמינים של ADHD. סקירה שיטתית של מחקרים כאלה העריכה את השכיחות העולמית של ADHD בילדים ב-5.3%. זה מרמז על תמונה מורכבת: בבריטניה ובאוסטרליה נראה כי הפרעות קשב וריכוז נמצאות בתת אבחנה בעוד שבארה"ב נראה שמגזימים לצד השני. [ב-2016 אובחנו בישראל כ-14.4% מהילדים כבעלי הפרעת קשב וריכוז – פי 2 יותר מאשר עשור לפני כן, וכפול מהממוצע העולמי]

יתרונות הפרעת הקשב וריכוז

נראה כי רמת היצירתיות של אנשים הסובלים מההפרעה נמצאת מעל הממוצע, ועשויה להיות תוצאה ישירה של מוח שמדלג מנושא לנושא, יוצר קשרים במקום שאחרים לא יעשו זאת. יש גם מיקוד יתר, הסימפטום המנוגד לאינטואיציה שבו אנשים עם ADHD נמשכים עמוק לתוך משימות שמעניינות אותם במשך שעות בכל פעם.

למעשה, כמה חוקרים טוענים שעלינו לשנות את שם התופעה לחלוטין, כדי לשקף שאין חוסר קשב בהפרעות קשב וריכוז, אלא יותר בעיה עם השליטה לאן הוא מופנה.

האם יש לכם הפרעת קשב וריכוז?

הקריטריונים לאבחון ההפרעה הם תסמינים של חוסר תשומת לב, כמו דעת שמוסחת בקלות או ביצוע טעויות רשלניות, ושל היפראקטיביות, כמו קושי בישיבה בשקט והפרעה לאנשים. התסמינים חייבים להתבטא ביותר ממסגרת אחת: הלימודים, הבית והחיים החברתיים. התסמינים חייבים להשפיע לרעה על יכולת האדם לתפקד באותם תחומים. יש שלוש אפשרויות: להיות בעיקר לא קשוב, בעיקר היפראקטיבי או טיפוס "משולב".

הדרך הטובה ביותר לטפל בהפרעות קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז נחשבת ניתנת לטיפול. עבור אלה שבוחרים לנסות תרופות, האפשרות הראשונה היא לרוב חומר ממריץ, כגון מתילפנידאט (ריטלין), תערובת של אמפטמין ודקסטרואמפטמין (אדרל) או ליסדקסמפטמין (Vyvanse) הפחות מוכר. על פי הצהרת קונצנזוס משנת 2021 של הפדרציה העולמית להפרעות קשב וריכוז, ל-methylphenidate יש את יחס הסיכון-תועלת הטוב ביותר עבור ילדים ומתבגרים, בעוד שאמפטמינים פועלים בצורה הטובה ביותר עבור מבוגרים.

אפשרויות אחרות המבוססות על תרופות כוללות חומרים שאינם ממריצים כגון atomoxetine, אשר מגביר את הנוירוטרנסמיטר נוראפינפרין ולכן מגביר ערנות. התרופות ללחץ הדם גואנפאסין וקלונידין נמצאו גם הן כמפחיתות כמה תסמינים וניתן להשתמש בהן עם או במקום ממריצים.

החלופות לשימוש בתרופות כוללות טיפולים בדיבור כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שמטרתו אינה להפחית את הסימפטומים, אלא לעזור לאנשים לעקוף את האתגרים שהפרעת קשב וריכוז יכולה לגרום בחיי היומיום. ישנן כמה ראיות בעד תרגילי אימון מוח, אך טרם נעשו ניסויים בקנה מידה גדול ושיטות אלו עדיין נחשבות בשלב ניסויי.

על כולם להתייעץ עם רופא לפני תחילת הטיפול הרפואי.