שיעורים אקטיביים יותר: תפיסות של מורים כלפי מעורבות פיזית אקטיבית בזמן שיעורי מתמטיקה בפינלנד

Sneck, S., Syväoja, H., Järvelä, S., & Tammelin, T. (2023). More active lessons: teachers’ perceptions of student engagement during physically active math lessons in Finland. Education Inquiry, 14(4), 458–479. https://10.1080/20004508.2022.2058166

בעוד שארגון הבריאות העולמי ממליץ שילדים ונערים יבצעו לפחות 60 דקות של פעילות פיזית בעצימות בינונית-גבוהה מדי יום, נתונים עדכניים מצביעים על תדירות נמוכה בהרבה בממוצע ועל תופעת היושבנות שהולכת וגוברת בעידן המסכים. אי לכך, בתי הספר ומשרדי חינוך מחפשים דרכים אלטרנטיביות להניע תלמידים למעורבות ולתנועה גם בשיעורים שאינם חינוך גופני.

מעורבות תלמידים ותנועתיות בשיעור

מידת המעורבות של התלמידים מכתיבה, במידה רבה, את המוטיבציה שלהם ללמוד, להשתתף, להיות קשובים, להטות אוזן, להפיג שעמום, לדבוק במטרה ולחוש שייכות. במקביל, ידוע שיחסי המורה עם התלמידים והמרקם הרגשי-חברתי הכיתתי משפיעים עמוקות על נכונות התלמיד לקחת חלק בפעילויות כיתתיות חדשניות ובלמידה קבוצתית. על רקע זה, מחקרים עדכניים מזהים בלמידה קבוצתית-אקטיבית מגוון יתרונות, כמו: למידה חווייתית ומהנה, הגברת מעורבות, התלהבות רגשית, פיתוח יכולות עבודת צוות, למידה מעמיקה וטיפוח יצירתיות.

מתודולוגיה

397 תלמידים מ-23 כיתות ג' בבתי ספר יסודיים בפינלנד נרשמו לסדנה בת חמישה חודשים בשם Moving Maths שבה מתמטיקה נלמדת בעזרת תנועתיות. כחלק ממערך ניסויי, 23 הכיתות חולקו לשלוש קבוצות:

1. קבוצה א' – למדה שיעורי מתמטיקה בהם כ-20% מכלל השיעור מבוצע בצורה אנרגטית ותזוזתית, תוך יישום של תוכנית הלימודים הממשלתית;
2. קבוצה ב' – למדה שיעורי מתמטיקה באופן סטנדרטי, אך זכתה בכל שיעור לשתי הפסקות באורך חמש דקות שהוקדשו לפעילות גופנית – ללא קשר למתמטיקה;
3. קבוצה ג' – למדה מתמטיקה כרגיל ושימשה כקבוצת ביקורת.

אופי הפעילויות הפיזיות נקבע מראש על ידי קבוצת מומחים שכללה מורי חינוך גופני, חוקרי חינוך גופני, מורי מתמטיקה ומורי חינוך מיוחד. כך, פעילויות מוטוריות ואירוביות, כגון ניתור, ריצה, איזון, שווי-משקל ונשיאת-משקל סייעו לתלמידים להבין ולתרגל חיסור, חילוק, שברים וגאומטריה בטווח המספרים שנע בין 0 ל-10,000. לבסוף, נערכו ראיונות עומק טלפוניים חצי-מובנים עם 15 מורים.

ממצאים וניתוח

רוב תלמידי קבוצות א' ו-ב' הפגינו התלהבות, מעורבות רגשית-חברתית ומוטיבציה ללמוד לאורך הסדנה, כאשר קבוצה א' שכללה את הרעיון של למידת מתמטיקה באמצעות תנועתיות והשיגה ממוצע ציונים גבוה ביותר. במקביל, המורים הסכימו כי מדובר בשיטה פדגוגית יעילה, חדשנית ומאתגרת. עם זאת, היו תלמידים בודדים שנמנעו מלבצע את הפעילויות הפיזיות הנדרשות ועצם השינוי החד והלא-קונבנציונלי בתוכנית הלימודים והיציאה מהשגרה גרמו לבלבול, מתח והתנתקות רגשית מצד כמה תלמידים.

מעבר לכך, הצלחת הסדנה, או כישלונה, תלויה, במידה רבה, במשתנים החיצוניים הבאים:

1. הידע ומיומנויות הלמידה שרכשו התלמידים בשנים הקודמות לסדנה;
2. הדינמיקה הכיתתית;
3. המשמעת הכיתתית;
4. המרקם החברתי-רגשי בכיתה.

המורים התקשו להסיק מסקנות חותכות ולקבוע האם ניתן להגדיר את הסדנה כהצלחה או שהיא מיותרת. לדעתם, ההתקדמות בחומר הייתה איטית במקצת בהשוואה לתוכנית הלימודים הרגילה, וכידוע זמן מהווה ערך עליון עבור מורים הנדרשים להספיק להעביר את החומר מדי שנה. כך, למשל, קבוצה ג' התקדמה בחומר מהר יותר מקבוצות א' ו-ב'. עם זאת, הנשאלים הודו שעבודת הצוות, רמת הריכוז, מידת המעורבות והדבקות במטרה השתפרו פלאים – הן בקבוצה א' והן בקבוצה ב' – וגרסו כי יש מקום לפדגוגיה יצירתית ופעלתנית בהוראת תלמידים בני 9.

דיון

תלמידי כיתה ג' מגיבים בהתלהבות רגשית, חברתית ואנרגטית לפעילויות פיזיות במהלך שיעורי מתמטיקה. לא רק שמערך שיעור כזה מסייע במניעת יושבנות, הוא גם מקדם למידה מעמיקה ומטפח שיתופי פעולה. לא מן הנמנע, שיפותחו בעתיד הקרוב מערכי שיעור דומים במקצועות מדעיים נוספים, כגון פיזיקה. לשם כך, חשוב יהיה לגבש ולכתוב מערכי שיעור ותוכניות לימודים פרו-אקטיביים ולצייד מתכשרים להוראה ומורים מכהנים בכלים להטמעת פעילויות פיזיות בשיעורים שאינם חינוך גופני. זאת, ניתן לעשות באמצעות קורסים ייעודיים במעמד ההכשרה וסדנאות פיתוח מקצועי בהמשך הקריירה.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא שיטות הוראה