"סוג של קסם": מכינות קדם-צבאיות בישראל כמודלים לחינוך בלתי-רשמי

סיכום
מאת: Ehud Nahir
מילות מפתח: חינוך בלתי פורמלי חינוך בלתי רשמי מכינות
לחצו כדי להאזין לפריט

Nahir, E. (2024). “A Kind of Magic”: Pre-military Preparatory Schools (Mechinot) in Israel as Models for Informal Education. Cont Jewry 44, 397–422 (2024). https://doi.org/10.1007/s12397-024-09569-3

"קורה פה איזה קסם: מה שהתלמידים לא היו מוכנים לשמוע בבית ספר, פה העיניים שלהם אומרות: רק תן לי עוד!" (גואל, בן 62, ראש מכינה).

"מה שמשותף לכל המכינות זו הבנה שבבתי ספר רגילים, בחינוך הפורמלי, הנוער לא מקבל את מה שהוא צריך כדי לעצב את השקפת עולמו". (גבריאל, בן 37, ראש מכינה).

מבוא

תוכניות הכנה קדם-צבאיות (מכינות) בישראל הן מוסדות חינוכיים לגברים ונשים צעירים לפני שירותם הצבאי. מוסדות אלה פתוחים לכל מי שישרת בצבא. המכינות זכו להצלחה רבה, כפי שמשתקף מהגידול העקבי באוכלוסיית התלמידים שלהן. הן גם זכו להכרה רחבה, שהגיעה לשיאה בהענקת פרס ישראל למפעל המכינות בשנת 2016.

מחבר המחקר מציע לראות במכינות מודל חדשני של חינוך יהודי, שניתן ליישם גם בחינוך הכללי. אנשי החינוך שראיין, כולם מופיעים כאן בשמות בדויים, הדגישו ערכים שמנחים אותם בפעולתם: "ליצור דור חדש של מנהיגות", "לבנות להם עולם פנימי עמוק" ו"לאפשר אינטראקציות בין אנשים".

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מכינות

המכינות

המכינה הראשונה הוקמה בשנת 1987, עם 67 תלמידים אורתודוקסים. מאז, הוקמו למעלה מ-60 מכינות עם למעלה מ-4500 תלמידים. קיימות מכינות מעורבות דתיות-חילוניות, רפורמיות, קונסרבטיביות, חילוניות, ואורתודוקסיות מודרניות (שבניגוד למכינות האחרות, הן מכינות חד-מיניות) וכן מכינות ליהודים ולא-יהודים, אזרחים ילידי הארץ, או עולים חדשים.

הן ממוקמות ברחבי הארץ בסוגי קהילות רבים: ערים (27%), קיבוצים (16%), מושבים (50%), כפרי נוער (7%). מתוכן, שליש בצפון, רבע בדרום, חמישית ביהודה ושומרון, 13% במרכז, ו-10% בירושלים. מעניין לציין שאין מכינות בתל אביב, הנחשבת לעיר המרכזית בישראל.

חלק מהמכינות מזוהות עם הימין הפוליטי, אחרות מזוהות עם השמאל, וחלקן א-פוליטיות (Ben Ari-Amzaleg 2015). ההשתתפות היא וולונטרית, ואורך כל תוכנית משתנה ממסגרת למסגרת, ונע בין 10 ל-22 חודשים. הצלחת המכינות משתקפת בגידול המתמיד הן במספר המכינות והן במספר המשתתפים; עם זאת, מספר המועמדים גדול ממספר המקומות הפנויים (Horowitz 2018; Mezuman 2018). משרד החינוך הישראלי מווסת את הרשמתן ומגביל אלפי צעירים מלהצטרף לתוכניות אלה מכיוון שהם נחוצים לשירות בצה"ל.

המכינות הראשונות עוצבו על פי מודל הישיבה (בית מדרש מסורתי ללימוד תלמוד) במאמץ לגבש זהות דתית, להגביר מוטיבציה לשירות צבאי, ולטפח אחריות חברתית (Rosen et al. 1996; Rosman-Stolman 2005). על רקע רצח ראש הממשלה יצחק רבין בנובמבר 1995, שגרם למשבר ערכים וקרעים בחברה הישראלית, הוקמו מכינות לנוער לא-דתי (Reichner 2016, 218–219), במאמץ להתמודד עם מצב זה. מוסדות חדשים אלה ראו עצמם כ"אקדמיות למנהיגות חברתית", ומטרתם הייתה "ליצור עלית ציונית יהודית שלטת". הם הגדירו עצמם כבתי ספר קדם-צבאיים למטרת מימון ממשלתי בלבד (Reichner 2016, 219).

בשנת 2008, למעלה מ-20 שנה לאחר הקמת המכינה הראשונה, עבר חוק המכינות בכנסת ישראל: המכינות קיבלו תקציב ייעודי, מטרותיהן הוגדרו, וכך גם הכללים והתקנות שעליהן היה עליהן לציית (Reichner 2016, 241–242; Wininger 2017). החוק מגדיר את מטרת המכינות כ"הכנת תלמידים לשירות צבאי מלא וחינוך למעורבות חברתית ואזרחית". עם זאת, משיחות עם ראשי מכינות שונים, ברור שההכנה לצבא אינה בראש מעייניהם. לעיתים קרובות, הם מציבים יעדים שונים, רחבים יותר (Rosman-Stolman 2005, 144; Ben Ari-Amzaleg 2015, 21–22, 29; Horowitz 2018).

ואכן, נמצא כי לא איכות ולא משך השירות הצבאי של בוגרי מכינות שונים באופן משמעותי מזה של האוכלוסייה הכללית.

מטרת מחקר זה היא לחשוף את הפילוסופיה החינוכית של המכינות, שהיא חיונית להבנת מהות הגישה הפדגוגית שלהן ופענוח מקור הפופולריות שלהן.

מתודולוגיה

29 המרואיינים הגיעו ממכינות חילוניות, דתיות ומעורבות: 11 היו ראשי מכינות או ראשי מכינות לשעבר; 5 היו מדריכים או מורים במכינות; 10 היו בוגרים; 2 היו הורים לבוגרים; ו-1 היה יזם של מכינה. בסך הכל, 18 היו גברים, ו-9 היו נשים, וזוג הורים אחד רואיין יחד. בסך הכל, 11 הגדירו עצמם כחילוניים, 13 כדתיים, ו-5 כמסורתיים. בנוסף, 28 היו יהודים, ו-1 היה דרוזי. המרואיינים חיים בערים, קהילות, קיבוצים ויישובים, ובסך הכל הם מייצגים 25 מכינות שונות.

בסוף התהליך, זוהו מספר קטגוריות ייחודיות המאפיינות את הפעילויות במכינות. למען קלות הקריאה, עורך המחקר חילקן לארבעה נושאים – זהות, אוטונומיה, שייכות, וגישה בלתי פורמלית לחינוך. מכאן ואילך יוצגו בסיכום ציטוטים שמדגימים את אופני הביטוי המרכזיים של כל אחת מהקטגוריות במכינות.

זהות

"באופן כללי, המכינות שואפות ליצור זהות ציונית ויהודית".

"המכינה החדירה בי רצון שלחיים שלי תהיה משמעות, לרצות להתקדם וללמוד ולהתפתח כל הזמן." "דתיות הייתה אולי המטרה המוצהרת כלפי חוץ; אני לא זוכר שזה מה שנאמר לנו. נאמר לנו: תהיו אנשים טובים... תשקיעו בבניית הנפש שלכם."

"עבור צעיר שגדל בבית שבו היה מפונק למדי, המעבר מתיכון לצבא הוא צלילה שמפחידה אותם. הם מרגישים שהם צריכים להתבגר קצת." בוגרי מכינות מציעים תיאורים דומים: "הרגשתי שאני עדיין לא מוכנה לחוקי הצבא... עדיין לא מוכנה לשלב הזה בחיים" (שירה, בת 22). "הרגשתי לא לגמרי מוכנה לצבא... הרגשתי כל כך לא מגובשת, כל כך בורה, וכמעט אף פעם לא נשאלתי לדעתי על שום דבר בחיי, אז זה הרגיש לי מוקדם מדי" (עדנה, בת 28).

"המכינה מנסה לטפח איזשהו מרחב... לספק מקום שבו אפשר בשקט לצמוח מבחינת אישיות".

"בתיכון, יש את החומר שאני אמור ללמד. אני מסתכל על שאלות הבגרות שישאלו אותם. השיעור בנוי על זה קודם כל... שיעור מכינה מתחיל, מבחינתי, בשאלה על הרעיון המרכזי שאני רוצה שהם יפיקו ממנו, שעליו הם יהרהרו אחר כך... משהו שיפתח להם את העיניים."

חוויית הלמידה במכינה מתחלקת לשלושה תחומים: "למידה רגילה: החבר'ה בכיתה עם מורה, עם הטקסט, לומדים, דנים, וחושבים. תחום נוסף הוא שיעורים בהובלת תלמידים – שהחבר'ה מכינים; הם מכינים טקסטים. ויש תחום שלישי... במהלך טיולי שטח, במהלך התנדבות חקלאית וחברתית... ללא מורים או טקסטים".

אוטונומיה

"זה לא כמו בתיכון, שבו המורה צריך להישאר אחרי השיעור כדי לוודא שתלמידים לומדים. כאן, התלמידים מוכנים ללמוד, הם רוצים ללמוד."

"הייתי המום! הילדים, שהיו בעבר אדישים ללימוד תורה, הפכו פתאום למרוכזים ומוכשרים. זה היה מדהים לראות".

שייכות

"הקשרים החברתיים במכינה הם מהדברים הכי משמעותיים שיצא לי לחוות. הכל היה משותף, מוחלט. ממש הרגשתי שאנחנו קבוצה".

"מעבר לזה שהיינו נפגשים ופוגשים אנשים אחרים, עצם העשייה, העובדה שאתה הולך ועושה משהו, והעבודה הפיזית הזו – אני חושב שזה עשה לנו משהו מאוד טוב." נגה (בת 29) רואה בהתנדבות צעד משלים "ליצירת קהילה." היא מוסיפה: "היציאה לשטח, הנתינה – זה דבר משמעותי מאוד. הם מרגישים שהם תורמים, שהם חלק ממשהו גדול יותר".

אי-פורמליות

המרכיבים העיקריים של חינוך בלתי פורמלי הם היעדר תכנית לימודים קבועה, מורים שאינם בהכרח בעלי הכשרה אקדמית רשמית, והיכולת לשבור שגרה באמצעות חוויות עוצמתיות. ואכן, שלושת אלה הם מאפיינים בולטים של המכינות. עדנה (בת 28), בוגרת מכינה חילונית, מציינת: "הלמידה לא מוגבלת לשעות מסוימות. זה יכול לקרות בטיול, בשיחה עם חבר – בכל מקום." היא מדגישה כי אין הבדל ברור בין למידה לפעילות חברתית. "אתה לא יודע מתי אתה לומד ומתי אתה פשוט חי את החיים. הכל מתמזג."

קבוצות יוצאות לטיולים ארוכים עם מעט ציוד, או מקבלות משימות התנדבות מורכבות ללא הכנה מוקדמת. תגובות התלמידים לשיבושים אלה חיוביות בדרך כלל, ורבים רואים בהם הזדמנות לצמיחה אישית. לדוגמה, אילון מציין: "קרה לנו הרבה פעמים שבבוקר אמרנו: 'היום יש לנו שיעור', ופתאום מצאנו את עצמנו עם מעדר ביד, עובדים בשדה. זה שינה את כל התפיסה."

עוצמה היא מרכיב מרכזי נוסף של הגישה הבלתי פורמלית במכינות. זו מתבטאת לא רק במשטר הלמידה האינטנסיבי (לפחות 50 שעות שבועיות), אלא גם בחוויות קיצוניות המאתגרות את התלמידים פיזית, מנטלית ורגשית. החוויות הללו, הכוללות טיולים קשים, מסעות שטח ממושכים ופעילויות התנדבות תובעניות, נועדו לחשוף את התלמידים לגבולותיהם ולהעצים אותם. לדוגמה, דניאל (בן 27) מתאר את מסע ההישרדות: "יצאנו למסע של שבוע, עם מעט אוכל ושתייה, פשוט לחיות בטבע. זה היה מטורף, אבל זה חיבר אותנו בטירוף." הוא מוסיף: "חווית הקיצון הזו עזרה לי להבין שאני יכול להתמודד עם כל דבר".

חשיבות ה"שיבוש" וה"עוצמה" מודגשת על ידי העובדה שהם מאפשרים לתלמידים לפתח חוסן, יצירתיות וכישורי פתרון בעיות בסביבה לא מובנית. זה יוצר חוויה חינוכית עמוקה ובלתי נשכחת, המבדלת את המכינות ממוסדות חינוך מסורתיים.

דיון ומסקנות

הממצאים של מחקר זה תומכים בטענה כי המכינות הקדם-צבאיות בישראל מהוות מודל חינוכי חדשני ומוצלח. הצלחתן נובעת משילוב ייחודי של ארבעה נושאים מרכזיים: זהות, אוטונומיה, שייכות וגישה בלתי פורמלית לחינוך. נושאים אלה, הפועלים בסינרגיה, יוצרים סביבה חינוכית עשירה ודינמית המעצימה את התלמידים לגלות את עצמם, לפתח את יכולותיהם ולבנות קשרים משמעותיים.

זהות: המכינות שמות דגש חזק על פיתוח זהות אישית וקולקטיבית. הן מספקות לתלמידים "מורטוריום" – תקופה של חופש וניסויים – שבה הם יכולים לחקור את ערכיהם, אמונותיהם ושאיפותיהם ללא לחץ אקדמי פורמלי. למידה במכינות אינה מכוונת לציון, אלא לחקירה עצמית והרחבת אופקים. תהליך זה של חיפוש זהות מתרחש הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית, ומטפח הבנה עמוקה יותר של העצמי והמקום בחברה.

אוטונומיה: המכינות מעצימות את התלמידים לקחת אחריות על הלמידה ועל החיים שלהם. באמצעות בחירה חופשית, ניהול עצמי ועידוד ליוזמה, התלמידים מפתחים מוטיבציה פנימית ותחושת מסוגלות עצמית. הם לומדים להתמודד עם אתגרים, לפתור בעיות ולקבל החלטות באופן עצמאי, מה שמכין אותם למציאות החיים הבוגרים.

שייכות: המכינות יוצרות אווירה של קהילה חזקה, המכונה לעיתים קרובות "משפחתית". החיים המשותפים, החוויות האינטנסיביות וההתנדבות מטפחים קשרים עמוקים, אינטימיות ושותפות בין התלמידים. תחושת שייכות זו מספקת תמיכה רגשית וחברתית, ומאפשרת לתלמידים להרגיש בטוחים ולצמוח בסביבה תומכת.

אי-פורמליות: הגישה הבלתי פורמלית היא שאבן יסוד בפעילות המכינות. היעדר מבנה אקדמי נוקשה, השימוש ב"שיבושים" מתוכננים וחוויות קיצוניות, כולם תורמים ליצירת סביבה למידה ייחודית. גישה זו מעודדת יצירתיות, הסתגלות וחשיבה מחוץ לקופסה, ומובילה לצמיחה אישית ורגשית משמעותית.

יישום רחב: בעוד שמחקר זה התמקד בהקשר הייחודי של המכינות בישראל, העקרונות החינוכיים הבסיסיים שנחשפו בו – פיתוח זהות, אוטונומיה, שייכות וגישה בלתי פורמלית – הם אוניברסליים. מודל זה יכול לשמש השראה למוסדות חינוך אחרים, הן בחינוך היהודי והן בחינוך הכללי, השואפים להעניק לתלמידיהם חווית למידה משמעותית, מעצימה ומחוברת לחיים.

ההצלחה המתמשכת והביקוש הגבוה למכינות מצביעים על כך שהן עונות על צורך עמוק בקרב צעירים לחוויה חינוכית שהיא מעבר להשכלה פורמלית. הן מציעות מרחב לצמיחה אישית, לבניית קשרים משמעותיים ולגיבוש זהות, כל זאת בסביבה המעודדת לקיחת אחריות ויוזמה. מודל זה, על אף האתגרים הכרוכים בו, מהווה מגדלור של חינוך חדשני ורלוונטי.

 

מקורות

 

  • Adams, Gerald R., and Sheila K. Marshall. 1996. A developmental social psychology of identity: Understanding the person-in-context. Journal of Adolescence 19 (5): 429–442.

    Article Google Scholar 

  • Ames, Carole A. 1990. Motivation: What teachers need to know. Teachers College Record 91 (3): 409–421.

    Article Google Scholar 

  • Ben Ari-Amzaleg, Noam. 2015. The introduction is not the book itself: The general pre-army Mechinot and civil society in Israel. Master’s Thesis submitted to the Hebrew University. [Hebrew].

  • Assor, Avi. 2001. Cultivating intrinsic motivation for school learning. Educating Thinking 20: 167–190.

    Google Scholar 

  • Bandura, Albert. 1977. Self-efficacy: Toward a unifying theory of behavioral change. Psychological Review. 84 (2): 191–215.

    Article Google Scholar 

  • Burke, Peter. 2020. Identity. In The Cambridge Handbook of Social Theory, ed. Peter Kivisto, 63–78. Cambridge: Cambridge University Press.

    Chapter Google Scholar 

  • Chazan, Barry. 2003. The philosophy of informal Jewish education. The Encyclopedia of Pedagogy and Informal Education. [https://infed.org/mobi/the-philosophy-of-informal-jewish-education/. Retrieved: 10/29/2021.

  • Cohen, Erik H. 1999. Prior community involvement and “Israel Experience” educational tours. Evaluation and Research in Education 13 (2): 76–91.

    Article Google Scholar 

  • Cohen, Erik H. 2015. Changes among Israeli youth movements: A structural analysis based on Kahane’s code of informality. Cambridge Journal of Education 45 (2): 223–243.

    Article Google Scholar 

  • Cohen, Erik H. 2008. Youth tourism to Israel: Educational experiences of the diaspora. Channel View Publications.

  • Cremin, Lawrence A. 1977. Traditions of American education. New York: Basic Books.

    Google Scholar 

  • Dayan, Yael. 2003. The methodology of qualitative research—a private case. in: Aron Shai, and Yehuda Bar-Shalom (eds.), The Qualitative Research in Education, Jerusalem: 79–96. [Hebrew].

  • Deci, Edward L., and Ryan, Richard M. 1980. The empirical exploration of intrinsic motivational processes. in: Leonard Berkowitz (Ed.), Advances in experimental social psychology, Vol. 13: 39–80. New York: Academic

  • Deci, Edward L., and Richard M. Ryan. 1985. Intrinsic motivation and self-determination in human behavior. New York: Plenum.

    Book Google Scholar 

  • Deci, Edward L., and Richard M. Ryan. 1991. A motivational approach to self: Integration impersonality. In Current theory and research in motivation. Perspectives on motivation, ed. R.A. Dienstbier, 237–288. Lincoln: University of Nebraska Press.

    Google Scholar 

  • Deci, Edward L., and Richard M. Ryan. 2000a. Intrinsic and extrinsic motivations: Classic definitions and new directions. Contemporary Educational Psychology 25: 54–67.

    Article Google Scholar 

  • Deci, Edward L., and Richard M. Ryan. 2000b. The “what” and “why” of goal pursuits: Human needs and self-determination of behavior. Psychological Inquiry 11: 227–268.

    Article Google Scholar 

  • Dewey, John. 1946. Democracy and education. New York: The Macmillan Company.

    Google Scholar 

  • Dorph, Rena, and Christian D. Schunn. 2018. Activating Jewish learners: Positioning youth for persistent success in Jewish learning and living. In Advancing the learning agenda in Jewish education, ed. Jeffrey S. Kress and Jon A. Levisohn, 11–28. Boston: Academic Studies Press.

    Chapter Google Scholar 

  • Drori, Ayelet. 2019. Concepts of Learning and Motivations in Pre IDF-Leadership Program ("Mechina"), M.A diss. Ben-Gurion University: 2019. (Hebrew).

  • Dushink, Liron, and Kleinberg, Eli. 2012. Information on trainees and graduates in pre-military preparatory schools with the support of the Avi Chai Foundation, Jerusalem, Avi Chai Foundation, Israel. (Hebrew).

  • Erikson, Erik H. 1950. Childhood and society. New York: Norton.

    Google Scholar 

  • Erikson, Erik H. 1968. Identity: Youth and crisis. New York: Norton.

    Google Scholar 

  • Erikson, Erik H. 1970. Reflections on the dissent of contemporary youth. Daedalus 99 (1): 154–176.

    Google Scholar 

  • Erikson, Erik H. 1956. Ego identity and the psychosocial moratorium, in: H.L. Winter and R. Kotinsky (eds.), New perspectives for research in juvenile delinquency. Washington, DC: U.S. Department of Health, Education and Welfare.

  • Erikson, Erik H. 1980. Identity and the life cycle. W. W Norton & Co.

  • Evenshpenger, Naomi. 2011.Mechinot in test. Maarachot Vol. 436: 62–69. [Hebrew].

  • Evenshpenger, Naomi. 2014. The decreases contribution. Maarachot Vol. 457: 50–54. [Hebrew].

  • Fox, Seymour. (with Novak, William.). 1997. Vision at the heart: Lessons from Camp Ramah on the power of ideas in shaping educational institutions. New York, NY: Council for Initiatives in Jewish Education and Mandel Institute.

  • Gamoran, Adam. 2007. “Feeling Jewish“ and “knowing Jewish”: The cognitive dimension of informal education. Journal of Jewish Education 73: 123–125.

    Article Google Scholar 

  • Gottlieb, Eli. 2019. Taking Jewish identity metaphors literally. In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 1–16. Cambridge: Academic Studies Press.

    Google Scholar 

  • HaCohen-Wolf, Hagit., Amzaleg-Bahr, Haya., Yafa-Argaz, Degnait. 2006. The Mechinot and pre-army programs for the advancement of unity in Israel—research and evaluation. Jerusalem: Outline [Hebrew]

  • Halevy, Gai. 2012. Religious, ethnic and masculine identity formation process among students in religious pre-army preparatory courses in Israel, Ph.D. diss. Bar-Ilan University [Hebrew].

  • Harpaz, Yoram. 2019. A small detail: The aim of education: Selected essays, Sifriat Poalim—Hakibbutz—Hameuchad, Bnei-Brak. [Hebrew].

  • Hitchcock, Graham, and David Hughes. 1989. A qualitative introduction to school-based research. New York: Longman.

    Google Scholar 

  • Holstein, James A., and Jaber F. Gubrium. 1994. Phenomenology, ethnomethodology, and interpretive practice. In Handbook of qualitative research, ed. Norman K. Denzin and Yvonna S. Lincoln, 262–272. Thousand Oaks: Sage Publications.

    Google Scholar 

  • Horowitz, Ariel. 2018. From here the reserves of the state of Israel will grow. Mekor Rishon: 27.11.2018. https://www.makorrishon.co.il/judaism/95125 / [Hebrew]

  • Kahane, Reuven. 1997. The origins of postmodern youth: Informal youth movements in a comparative perspective. New York, NY: Walter de Gruyter.

    Book Google Scholar 

  • Karen Manaig, A. 2020. Informal education and childhood. Oakville, ON: Society Publishing.

    Google Scholar 

  • Kelman, Ari Y. 2018. Learning about learning in Jewish education: A view from the learning sciences. In Advancing the learning agenda in Jewish education, ed. Jeffrey S. Kress and Jon A. Levisohn, 54–72. Boston: Academic Studies Press.

    Google Scholar 

  • Kelman, Ari Y. 2019. Identity and crisis: The origins of identity as an educational outcomes. In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 65–83. Cambridge: Academic Studies Press.

    Google Scholar 

  • Kelner, Shaul. 2019. Where is the next soviet jewry movement? How identity education forgot the lessons that Jewish activism taught. In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 193–215. Cambridge: Academic Studies Press.

    Google Scholar 

  • Kirshenblatt-Gimblett, Barbara. 2002. “Learning from ethnography: Reflections on the nature and efficacy of youth tours to Israel”, in: Harvey Goldberg, Samuel Heilman, and Barbara Kirshenblatt-Gimblett (eds.) The Israel Experience: studies in youth travel and Jewish identity, Jerusalem: Studio Kavgraph, Andrea and Charles Bronfman Philanthropies: 267–331.

  • Kolodner, Janet L. 2018. Fostering Identity and Disposition Development in Jewish Education: A View from the Learning Sciences. In Advancing the Learning Agenda in Jewish Education, ed. Jeffrey S. Kress and Jon A. Levisohn, 29–52. Boston: Academic Studies Press.

    Chapter Google Scholar 

  • Krasner, Jonathan. 2019. On the origins and persistence of the Jewish identity industry in Jewish education. In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 36–64. Cambridge: Academic Studies Press.

    Google Scholar 

  • Krathwohl, David R. 1993. Methods of educational and social science research. New York: Longman.

    Google Scholar 

  • Lamm, Zvi. 1991. A Reappraisal of Zionist youth movements, Sifriat Poalim, Tel-Aviv. [Hebrew].

  • Lamm, Zvi. 2000. Pressure and resistance in education: Articles and conversations, Sifriat Poalim, Tel-Aviv. [Hebrew].

  • Levin, Gideon. 1995. Learning at the age of kindergarten: On informal learning, Ach Books, Kiryat Bialik: 1995 [Hebrew]

  • Levinson, Jon A. 2019. Jewish education as initiation into the practice of Jewishness. In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 216–240. Cambridge: Academic Studies Press.

    Google Scholar 

  • Many-Icahn, Idit, and Rosen, Dana. 2018. Summary evaluation report on pre-army Mechinot for at-risk youth: Mechina in growth—from a Mechina in its early stages to an established Mechina, Mosad Bituach Leumi. [Hebrew]

  • Marcia, James E. 1980. Identity in adolescence. In Handbook of adolescent psychology, ed. A. Joseph. New York: Wiley.

    Google Scholar 

  • Mason, Jennifer. 1996. Qualitative researching. London: Sage Publication.

    Google Scholar 

  • Merriam, Sharan B., and Elizabeth J. Tisdell. 2016. Qualitative research: A guide to design and implementation, 4th ed. San Francisco, CA: Jossey-Bass.

    Google Scholar 

  • Mezuman, Yaniv. 2018. Zionist leadership: the challenge and promise of the Mechinot. Hashiloach 8: 99–120.

    Google Scholar 

  • Michali, Nir, and Gartal, Gil. 2022. Introduction. In: Nir Michali and Gil Gartal (eds.): Youth movement in Israel: A hundreds of distinctive education. Tel-Aviv: Machon Mofet, 7–14. [Hebrew].

  • Miles, Matthew B., & Michael Huberman A. 1994. Qualitative data analysis: An expanded sourcebook. Thousand Oaks, CA: Sage Publications, Inc.‏

  • Ministry of Defense Regulations 2012 No. 59.27: Pre-army Mechinot: Objectives, guidelines for recognition, and assistance. Retrieved on 01.12.2021 from https://meyda.education.gov.il/files/noar/mechina_regulations_2012.pdf [Hebrew]

  • Moore, Lee, and Jonathan Woocher. 2019. Jewish sensibilities: “Toward a new langrage for Jewish education goal-setting.” In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 241–265. Cambridge: Academic Studies Press.

    Google Scholar 

  • Moustakas, Clark. 1994. Phenomenological research methods, Thousand Oaks. CA: Sage Publications.

    Book Google Scholar 

  • Naor, Mordecai. (ed.) 1989. Youth movements 1920–1960. Jerusalem: Yad Izhak Ben‐Zvi. [Hebrew]

  • Reichner, Elyashiv. 2016. Living here together, Miskal—Yedioth Ahronoth Books and Chemed Books, Rishon LeZion, Israel [Hebrew].

  • Reimer, Joseph. 2007. Beyond more Jews doing Jewish: Clarifying the goals of informal Jewish education. Journal of Jewish Education 73: 5–23.

    Article Google Scholar 

  • Reimer, Joseph. 2012. Providing optimal Jewish experiences: The case of Camp Ramah in Wisconsin. Journal of Jewish Education 78: 114–134.

    Article Google Scholar 

  • Rosman-Stollman, Elisheva. 2005. Religion and the military as greedy frameworks: Religious Zionism and the Israel Defense Forces, Ph.D. diss. Bar-Ilan University. [Hebrew].

  • Rosen, Isreal, Dasberg, Uri, and Rosenfeld, Ezra. 1996. Pre-army Mechinot: Survey of characteristics and satisfaction, Alon Shvut, Machon Tzomet: 5776 [Hebrew].

  • Ryan, Richard M., and Edward L. Deci. 2000. Self-determination theory and the facilitation of intrinsic motivation, social development, and well-being. American Psychologist. 55 (1): 68–78.

    Article Google Scholar 

  • Saldaña, Johnny. 2021. The coding manual for qualitative researchers. Fourth edition. Los Angeles: SAGE, Internet resource. https://app.talis.com/textbooks/9781529755992.

  • Sales, Ami, and Saxe, Leonard. 2002. Limmud by the lake: Fulfilling the educational potential of Jewish summer camps. New York, NY: AVI CHAI Foundation.

  • Sales, Ami, and Saxe, Leonard. 2004. “How goodly are thy tents”: Summer camps as Jewish socializing experiences. Hanover, NH: UPNE/Brandeis.

  • Saxe, Leonard, Charles Kadushin, Juliana Pakes, Shaul Kelner, Bethamie Horowitz, Ami Sales, and Archie Brodsky. 2000. Birthright Israel launch evaluation: Preliminary findings. Waltham, MA: Cohen Center for Modern Jewish Studies, Brandeis University.

    Google Scholar 

  • Saxe, Leonard, Charles Kadushin, Shaul Kelner, Mark Rosen, and Erez Yereslove. 2001. A mega experiment in Jewish Education: The impact of birthright Israel. Waltham, MA: Cohen Center for Modern Jewish Studies, Brandeis University.

    Google Scholar 

  • Saxe, Leonard, Charles Kadushin, Shaul Kelner, Mark Rosen, and Erez Yereslove. 2002. A mega experiment in Jewish education: The impact of Birthright Israel. Waltham, MA: Cohen Center for Modern Jewish Studies, Brandeis University.

    Google Scholar 

  • Saxe, Leonard, Charles Kadushin, Shahar Hecht, Benjamin Phillips, Shaul Kelner, and Mark Rosen. 2004. Birthright Israel evaluation highlights 2004. Waltham, MA: Cohen Center for Modern Jewish Studies, Brandeis University.

    Google Scholar 

  • Schwandt, Thomas A. 1994. Constructivist, interpretivist approaches to human inquiry. In Handbook of qualitative research, ed. Norman K. Denzin and Yvonna S. Lincoln, 118–137. Thousand Oaks: Sage Publications.

    Google Scholar 

  • Bar Shalom, Yehuda. 1998. Encounters with the other: An ethnographic study of mifgashim programs for Jewish Youth: Summer 1997. The Charles R. Bronfman Centre for the Israel Experience: Jerusalem.

  • Shamama, Ohad. 2013. Identity formation of students in the general pre-military service preparatory programs (Mechinot) in Israel, M.A diss. Ben-Gurion University. [Hebrew].

  • Skocpol, Theda. 1985. Bringing the state back. In: Strategies of analysis in current research. in: Peter, Evans, Dietrich, Rueschemeyer, and Theda. Skocpol (Eds.), Bringing the state back in, Cambridge: Cambridge University Press, 3–38.

  • Slawson, John. 1967. Toward a community program for Jewish identity. New York: American Jewish Committee.

    Google Scholar 

  • Stake, Robert E. 1995. The art of case study research. London: Sage Publications.

    Google Scholar 

  • Strauss, Anselm, & Corbin, Juliet. M. 1990. Basics of qualitative research: Grounded theory procedures and techniques. Thousand Oaks, CA: Sage Publications, Inc.

  • Wertheimer, Jack. 1999. Jewish education in the United States: Recent trends and is-sues. American Jewish year book. New York: American Jewish Committee.

    Google Scholar 

  • Wininger, Asaf. 2017. Pre-army Mechinot, Jerusalem, Center for Research and Information of the Knesset [Hebrew].

  • Zeldin, Michael. 2006. Making the magic in reform Jewish summer camps. in: Michael M. Lorge and Gary Phillip Zola (Eds.), A place of our own: The rise of reform Jewish camping, Tuscaloosa: University of Alabama Press: 85–116.

  • Zelkowicz, Tali. 2019. Jewish educators don’t make Jews: A sociological reality check about Jewish identity work. In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 144–166. Cambridge: Academic Studies Press.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
למקור
ביבליוגרפיה

  • Adams, Gerald R., and Sheila K. Marshall. 1996. A developmental social psychology of identity: Understanding the person-in-context. Journal of Adolescence 19 (5): 429–442.

    Article Google Scholar

  • Ames, Carole A. 1990. Motivation: What teachers need to know. Teachers College Record 91 (3): 409–421.

    Article Google Scholar

  • Ben Ari-Amzaleg, Noam. 2015. The introduction is not the book itself: The general pre-army Mechinot and civil society in Israel. Master’s Thesis submitted to the Hebrew University. [Hebrew].

  • Assor, Avi. 2001. Cultivating intrinsic motivation for school learning. Educating Thinking 20: 167–190.

    Google Scholar

  • Bandura, Albert. 1977. Self-efficacy: Toward a unifying theory of behavioral change. Psychological Review. 84 (2): 191–215.

    Article Google Scholar

  • Burke, Peter. 2020. Identity. In The Cambridge Handbook of Social Theory, ed. Peter Kivisto, 63–78. Cambridge: Cambridge University Press.

    Chapter Google Scholar

  • Chazan, Barry. 2003. The philosophy of informal Jewish education. The Encyclopedia of Pedagogy and Informal Education. [https://infed.org/mobi/the-philosophy-of-informal-jewish-education/. Retrieved: 10/29/2021.

  • Cohen, Erik H. 1999. Prior community involvement and “Israel Experience” educational tours. Evaluation and Research in Education 13 (2): 76–91.

    Article Google Scholar

  • Cohen, Erik H. 2015. Changes among Israeli youth movements: A structural analysis based on Kahane’s code of informality. Cambridge Journal of Education 45 (2): 223–243.

    Article Google Scholar

  • Cohen, Erik H. 2008. Youth tourism to Israel: Educational experiences of the diaspora. Channel View Publications.

  • Cremin, Lawrence A. 1977. Traditions of American education. New York: Basic Books.

    Google Scholar

  • Dayan, Yael. 2003. The methodology of qualitative research—a private case. in: Aron Shai, and Yehuda Bar-Shalom (eds.), The Qualitative Research in Education, Jerusalem: 79–96. [Hebrew].

  • Deci, Edward L., and Ryan, Richard M. 1980. The empirical exploration of intrinsic motivational processes. in: Leonard Berkowitz (Ed.), Advances in experimental social psychology, Vol. 13: 39–80. New York: Academic

  • Deci, Edward L., and Richard M. Ryan. 1985. Intrinsic motivation and self-determination in human behavior. New York: Plenum.

    Book Google Scholar

  • Deci, Edward L., and Richard M. Ryan. 1991. A motivational approach to self: Integration impersonality. In Current theory and research in motivation. Perspectives on motivation, ed. R.A. Dienstbier, 237–288. Lincoln: University of Nebraska Press.

    Google Scholar

  • Deci, Edward L., and Richard M. Ryan. 2000a. Intrinsic and extrinsic motivations: Classic definitions and new directions. Contemporary Educational Psychology 25: 54–67.

    Article Google Scholar

  • Deci, Edward L., and Richard M. Ryan. 2000b. The “what” and “why” of goal pursuits: Human needs and self-determination of behavior. Psychological Inquiry 11: 227–268.

    Article Google Scholar

  • Dewey, John. 1946. Democracy and education. New York: The Macmillan Company.

    Google Scholar

  • Dorph, Rena, and Christian D. Schunn. 2018. Activating Jewish learners: Positioning youth for persistent success in Jewish learning and living. In Advancing the learning agenda in Jewish education, ed. Jeffrey S. Kress and Jon A. Levisohn, 11–28. Boston: Academic Studies Press.

    Chapter Google Scholar

  • Drori, Ayelet. 2019. Concepts of Learning and Motivations in Pre IDF-Leadership Program ("Mechina"), M.A diss. Ben-Gurion University: 2019. (Hebrew).

  • Dushink, Liron, and Kleinberg, Eli. 2012. Information on trainees and graduates in pre-military preparatory schools with the support of the Avi Chai Foundation, Jerusalem, Avi Chai Foundation, Israel. (Hebrew).

  • Erikson, Erik H. 1950. Childhood and society. New York: Norton.

    Google Scholar

  • Erikson, Erik H. 1968. Identity: Youth and crisis. New York: Norton.

    Google Scholar

  • Erikson, Erik H. 1970. Reflections on the dissent of contemporary youth. Daedalus 99 (1): 154–176.

    Google Scholar

  • Erikson, Erik H. 1956. Ego identity and the psychosocial moratorium, in: H.L. Winter and R. Kotinsky (eds.), New perspectives for research in juvenile delinquency. Washington, DC: U.S. Department of Health, Education and Welfare.

  • Erikson, Erik H. 1980. Identity and the life cycle. W. W Norton & Co.

  • Evenshpenger, Naomi. 2011.Mechinot in test. Maarachot Vol. 436: 62–69. [Hebrew].

  • Evenshpenger, Naomi. 2014. The decreases contribution. Maarachot Vol. 457: 50–54. [Hebrew].

  • Fox, Seymour. (with Novak, William.). 1997. Vision at the heart: Lessons from Camp Ramah on the power of ideas in shaping educational institutions. New York, NY: Council for Initiatives in Jewish Education and Mandel Institute.

  • Gamoran, Adam. 2007. “Feeling Jewish“ and “knowing Jewish”: The cognitive dimension of informal education. Journal of Jewish Education 73: 123–125.

    Article Google Scholar

  • Gottlieb, Eli. 2019. Taking Jewish identity metaphors literally. In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 1–16. Cambridge: Academic Studies Press.

    Google Scholar

  • HaCohen-Wolf, Hagit., Amzaleg-Bahr, Haya., Yafa-Argaz, Degnait. 2006. The Mechinot and pre-army programs for the advancement of unity in Israel—research and evaluation. Jerusalem: Outline [Hebrew]

  • Halevy, Gai. 2012. Religious, ethnic and masculine identity formation process among students in religious pre-army preparatory courses in Israel, Ph.D. diss. Bar-Ilan University [Hebrew].

  • Harpaz, Yoram. 2019. A small detail: The aim of education: Selected essays, Sifriat Poalim—Hakibbutz—Hameuchad, Bnei-Brak. [Hebrew].

  • Hitchcock, Graham, and David Hughes. 1989. A qualitative introduction to school-based research. New York: Longman.

    Google Scholar

  • Holstein, James A., and Jaber F. Gubrium. 1994. Phenomenology, ethnomethodology, and interpretive practice. In Handbook of qualitative research, ed. Norman K. Denzin and Yvonna S. Lincoln, 262–272. Thousand Oaks: Sage Publications.

    Google Scholar

  • Horowitz, Ariel. 2018. From here the reserves of the state of Israel will grow. Mekor Rishon: 27.11.2018. https://www.makorrishon.co.il/judaism/95125 / [Hebrew]

  • Kahane, Reuven. 1997. The origins of postmodern youth: Informal youth movements in a comparative perspective. New York, NY: Walter de Gruyter.

    Book Google Scholar

  • Karen Manaig, A. 2020. Informal education and childhood. Oakville, ON: Society Publishing.

    Google Scholar

  • Kelman, Ari Y. 2018. Learning about learning in Jewish education: A view from the learning sciences. In Advancing the learning agenda in Jewish education, ed. Jeffrey S. Kress and Jon A. Levisohn, 54–72. Boston: Academic Studies Press.

    Google Scholar

  • Kelman, Ari Y. 2019. Identity and crisis: The origins of identity as an educational outcomes. In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 65–83. Cambridge: Academic Studies Press.

    Google Scholar

  • Kelner, Shaul. 2019. Where is the next soviet jewry movement? How identity education forgot the lessons that Jewish activism taught. In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 193–215. Cambridge: Academic Studies Press.

    Google Scholar

  • Kirshenblatt-Gimblett, Barbara. 2002. “Learning from ethnography: Reflections on the nature and efficacy of youth tours to Israel”, in: Harvey Goldberg, Samuel Heilman, and Barbara Kirshenblatt-Gimblett (eds.) The Israel Experience: studies in youth travel and Jewish identity, Jerusalem: Studio Kavgraph, Andrea and Charles Bronfman Philanthropies: 267–331.

  • Kolodner, Janet L. 2018. Fostering Identity and Disposition Development in Jewish Education: A View from the Learning Sciences. In Advancing the Learning Agenda in Jewish Education, ed. Jeffrey S. Kress and Jon A. Levisohn, 29–52. Boston: Academic Studies Press.

    Chapter Google Scholar

  • Krasner, Jonathan. 2019. On the origins and persistence of the Jewish identity industry in Jewish education. In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 36–64. Cambridge: Academic Studies Press.

    Google Scholar

  • Krathwohl, David R. 1993. Methods of educational and social science research. New York: Longman.

    Google Scholar

  • Lamm, Zvi. 1991. A Reappraisal of Zionist youth movements, Sifriat Poalim, Tel-Aviv. [Hebrew].

  • Lamm, Zvi. 2000. Pressure and resistance in education: Articles and conversations, Sifriat Poalim, Tel-Aviv. [Hebrew].

  • Levin, Gideon. 1995. Learning at the age of kindergarten: On informal learning, Ach Books, Kiryat Bialik: 1995 [Hebrew]

  • Levinson, Jon A. 2019. Jewish education as initiation into the practice of Jewishness. In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 216–240. Cambridge: Academic Studies Press.

    Google Scholar

  • Many-Icahn, Idit, and Rosen, Dana. 2018. Summary evaluation report on pre-army Mechinot for at-risk youth: Mechina in growth—from a Mechina in its early stages to an established Mechina, Mosad Bituach Leumi. [Hebrew]

  • Marcia, James E. 1980. Identity in adolescence. In Handbook of adolescent psychology, ed. A. Joseph. New York: Wiley.

    Google Scholar

  • Mason, Jennifer. 1996. Qualitative researching. London: Sage Publication.

    Google Scholar

  • Merriam, Sharan B., and Elizabeth J. Tisdell. 2016. Qualitative research: A guide to design and implementation, 4th ed. San Francisco, CA: Jossey-Bass.

    Google Scholar

  • Mezuman, Yaniv. 2018. Zionist leadership: the challenge and promise of the Mechinot. Hashiloach 8: 99–120.

    Google Scholar

  • Michali, Nir, and Gartal, Gil. 2022. Introduction. In: Nir Michali and Gil Gartal (eds.): Youth movement in Israel: A hundreds of distinctive education. Tel-Aviv: Machon Mofet, 7–14. [Hebrew].

  • Miles, Matthew B., & Michael Huberman A. 1994. Qualitative data analysis: An expanded sourcebook. Thousand Oaks, CA: Sage Publications, Inc.‏

  • Ministry of Defense Regulations 2012 No. 59.27: Pre-army Mechinot: Objectives, guidelines for recognition, and assistance. Retrieved on 01.12.2021 from https://meyda.education.gov.il/files/noar/mechina_regulations_2012.pdf [Hebrew]

  • Moore, Lee, and Jonathan Woocher. 2019. Jewish sensibilities: “Toward a new langrage for Jewish education goal-setting.” In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 241–265. Cambridge: Academic Studies Press.

    Google Scholar

  • Moustakas, Clark. 1994. Phenomenological research methods, Thousand Oaks. CA: Sage Publications.

    Book Google Scholar

  • Naor, Mordecai. (ed.) 1989. Youth movements 1920–1960. Jerusalem: Yad Izhak Ben‐Zvi. [Hebrew]

  • Reichner, Elyashiv. 2016. Living here together, Miskal—Yedioth Ahronoth Books and Chemed Books, Rishon LeZion, Israel [Hebrew].

  • Reimer, Joseph. 2007. Beyond more Jews doing Jewish: Clarifying the goals of informal Jewish education. Journal of Jewish Education 73: 5–23.

    Article Google Scholar

  • Reimer, Joseph. 2012. Providing optimal Jewish experiences: The case of Camp Ramah in Wisconsin. Journal of Jewish Education 78: 114–134.

    Article Google Scholar

  • Rosman-Stollman, Elisheva. 2005. Religion and the military as greedy frameworks: Religious Zionism and the Israel Defense Forces, Ph.D. diss. Bar-Ilan University. [Hebrew].

  • Rosen, Isreal, Dasberg, Uri, and Rosenfeld, Ezra. 1996. Pre-army Mechinot: Survey of characteristics and satisfaction, Alon Shvut, Machon Tzomet: 5776 [Hebrew].

  • Ryan, Richard M., and Edward L. Deci. 2000. Self-determination theory and the facilitation of intrinsic motivation, social development, and well-being. American Psychologist. 55 (1): 68–78.

    Article Google Scholar

  • Saldaña, Johnny. 2021. The coding manual for qualitative researchers. Fourth edition. Los Angeles: SAGE, Internet resource. https://app.talis.com/textbooks/9781529755992.

  • Sales, Ami, and Saxe, Leonard. 2002. Limmud by the lake: Fulfilling the educational potential of Jewish summer camps. New York, NY: AVI CHAI Foundation.

  • Sales, Ami, and Saxe, Leonard. 2004. “How goodly are thy tents”: Summer camps as Jewish socializing experiences. Hanover, NH: UPNE/Brandeis.

  • Saxe, Leonard, Charles Kadushin, Juliana Pakes, Shaul Kelner, Bethamie Horowitz, Ami Sales, and Archie Brodsky. 2000. Birthright Israel launch evaluation: Preliminary findings. Waltham, MA: Cohen Center for Modern Jewish Studies, Brandeis University.

    Google Scholar

  • Saxe, Leonard, Charles Kadushin, Shaul Kelner, Mark Rosen, and Erez Yereslove. 2001. A mega experiment in Jewish Education: The impact of birthright Israel. Waltham, MA: Cohen Center for Modern Jewish Studies, Brandeis University.

    Google Scholar

  • Saxe, Leonard, Charles Kadushin, Shaul Kelner, Mark Rosen, and Erez Yereslove. 2002. A mega experiment in Jewish education: The impact of Birthright Israel. Waltham, MA: Cohen Center for Modern Jewish Studies, Brandeis University.

    Google Scholar

  • Saxe, Leonard, Charles Kadushin, Shahar Hecht, Benjamin Phillips, Shaul Kelner, and Mark Rosen. 2004. Birthright Israel evaluation highlights 2004. Waltham, MA: Cohen Center for Modern Jewish Studies, Brandeis University.

    Google Scholar

  • Schwandt, Thomas A. 1994. Constructivist, interpretivist approaches to human inquiry. In Handbook of qualitative research, ed. Norman K. Denzin and Yvonna S. Lincoln, 118–137. Thousand Oaks: Sage Publications.

    Google Scholar

  • Bar Shalom, Yehuda. 1998. Encounters with the other: An ethnographic study of mifgashim programs for Jewish Youth: Summer 1997. The Charles R. Bronfman Centre for the Israel Experience: Jerusalem.

  • Shamama, Ohad. 2013. Identity formation of students in the general pre-military service preparatory programs (Mechinot) in Israel, M.A diss. Ben-Gurion University. [Hebrew].

  • Skocpol, Theda. 1985. Bringing the state back. In: Strategies of analysis in current research. in: Peter, Evans, Dietrich, Rueschemeyer, and Theda. Skocpol (Eds.), Bringing the state back in, Cambridge: Cambridge University Press, 3–38.

  • Slawson, John. 1967. Toward a community program for Jewish identity. New York: American Jewish Committee.

    Google Scholar

  • Stake, Robert E. 1995. The art of case study research. London: Sage Publications.

    Google Scholar

  • Strauss, Anselm, & Corbin, Juliet. M. 1990. Basics of qualitative research: Grounded theory procedures and techniques. Thousand Oaks, CA: Sage Publications, Inc.

  • Wertheimer, Jack. 1999. Jewish education in the United States: Recent trends and is-sues. American Jewish year book. New York: American Jewish Committee.

    Google Scholar

  • Wininger, Asaf. 2017. Pre-army Mechinot, Jerusalem, Center for Research and Information of the Knesset [Hebrew].

  • Zeldin, Michael. 2006. Making the magic in reform Jewish summer camps. in: Michael M. Lorge and Gary Phillip Zola (Eds.), A place of our own: The rise of reform Jewish camping, Tuscaloosa: University of Alabama Press: 85–116.

  • Zelkowicz, Tali. 2019. Jewish educators don’t make Jews: A sociological reality check about Jewish identity work. In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 144–166. Cambridge: Academic Studies Press.

תגובות
מאת: Ehud Nahir
מילות מפתח: חינוך בלתי פורמלי חינוך בלתי רשמי מכינות
לחצו כדי להאזין לפריט

Nahir, E. (2024). “A Kind of Magic”: Pre-military Preparatory Schools (Mechinot) in Israel as Models for Informal Education. Cont Jewry 44, 397–422 (2024). https://doi.org/10.1007/s12397-024-09569-3

"קורה פה איזה קסם: מה שהתלמידים לא היו מוכנים לשמוע בבית ספר, פה העיניים שלהם אומרות: רק תן לי עוד!" (גואל, בן 62, ראש מכינה).

"מה שמשותף לכל המכינות זו הבנה שבבתי ספר רגילים, בחינוך הפורמלי, הנוער לא מקבל את מה שהוא צריך כדי לעצב את השקפת עולמו". (גבריאל, בן 37, ראש מכינה).

מבוא

תוכניות הכנה קדם-צבאיות (מכינות) בישראל הן מוסדות חינוכיים לגברים ונשים צעירים לפני שירותם הצבאי. מוסדות אלה פתוחים לכל מי שישרת בצבא. המכינות זכו להצלחה רבה, כפי שמשתקף מהגידול העקבי באוכלוסיית התלמידים שלהן. הן גם זכו להכרה רחבה, שהגיעה לשיאה בהענקת פרס ישראל למפעל המכינות בשנת 2016.

מחבר המחקר מציע לראות במכינות מודל חדשני של חינוך יהודי, שניתן ליישם גם בחינוך הכללי. אנשי החינוך שראיין, כולם מופיעים כאן בשמות בדויים, הדגישו ערכים שמנחים אותם בפעולתם: "ליצור דור חדש של מנהיגות", "לבנות להם עולם פנימי עמוק" ו"לאפשר אינטראקציות בין אנשים".

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מכינות

המכינות

המכינה הראשונה הוקמה בשנת 1987, עם 67 תלמידים אורתודוקסים. מאז, הוקמו למעלה מ-60 מכינות עם למעלה מ-4500 תלמידים. קיימות מכינות מעורבות דתיות-חילוניות, רפורמיות, קונסרבטיביות, חילוניות, ואורתודוקסיות מודרניות (שבניגוד למכינות האחרות, הן מכינות חד-מיניות) וכן מכינות ליהודים ולא-יהודים, אזרחים ילידי הארץ, או עולים חדשים.

הן ממוקמות ברחבי הארץ בסוגי קהילות רבים: ערים (27%), קיבוצים (16%), מושבים (50%), כפרי נוער (7%). מתוכן, שליש בצפון, רבע בדרום, חמישית ביהודה ושומרון, 13% במרכז, ו-10% בירושלים. מעניין לציין שאין מכינות בתל אביב, הנחשבת לעיר המרכזית בישראל.

חלק מהמכינות מזוהות עם הימין הפוליטי, אחרות מזוהות עם השמאל, וחלקן א-פוליטיות (Ben Ari-Amzaleg 2015). ההשתתפות היא וולונטרית, ואורך כל תוכנית משתנה ממסגרת למסגרת, ונע בין 10 ל-22 חודשים. הצלחת המכינות משתקפת בגידול המתמיד הן במספר המכינות והן במספר המשתתפים; עם זאת, מספר המועמדים גדול ממספר המקומות הפנויים (Horowitz 2018; Mezuman 2018). משרד החינוך הישראלי מווסת את הרשמתן ומגביל אלפי צעירים מלהצטרף לתוכניות אלה מכיוון שהם נחוצים לשירות בצה"ל.

המכינות הראשונות עוצבו על פי מודל הישיבה (בית מדרש מסורתי ללימוד תלמוד) במאמץ לגבש זהות דתית, להגביר מוטיבציה לשירות צבאי, ולטפח אחריות חברתית (Rosen et al. 1996; Rosman-Stolman 2005). על רקע רצח ראש הממשלה יצחק רבין בנובמבר 1995, שגרם למשבר ערכים וקרעים בחברה הישראלית, הוקמו מכינות לנוער לא-דתי (Reichner 2016, 218–219), במאמץ להתמודד עם מצב זה. מוסדות חדשים אלה ראו עצמם כ"אקדמיות למנהיגות חברתית", ומטרתם הייתה "ליצור עלית ציונית יהודית שלטת". הם הגדירו עצמם כבתי ספר קדם-צבאיים למטרת מימון ממשלתי בלבד (Reichner 2016, 219).

בשנת 2008, למעלה מ-20 שנה לאחר הקמת המכינה הראשונה, עבר חוק המכינות בכנסת ישראל: המכינות קיבלו תקציב ייעודי, מטרותיהן הוגדרו, וכך גם הכללים והתקנות שעליהן היה עליהן לציית (Reichner 2016, 241–242; Wininger 2017). החוק מגדיר את מטרת המכינות כ"הכנת תלמידים לשירות צבאי מלא וחינוך למעורבות חברתית ואזרחית". עם זאת, משיחות עם ראשי מכינות שונים, ברור שההכנה לצבא אינה בראש מעייניהם. לעיתים קרובות, הם מציבים יעדים שונים, רחבים יותר (Rosman-Stolman 2005, 144; Ben Ari-Amzaleg 2015, 21–22, 29; Horowitz 2018).

ואכן, נמצא כי לא איכות ולא משך השירות הצבאי של בוגרי מכינות שונים באופן משמעותי מזה של האוכלוסייה הכללית.

מטרת מחקר זה היא לחשוף את הפילוסופיה החינוכית של המכינות, שהיא חיונית להבנת מהות הגישה הפדגוגית שלהן ופענוח מקור הפופולריות שלהן.

מתודולוגיה

29 המרואיינים הגיעו ממכינות חילוניות, דתיות ומעורבות: 11 היו ראשי מכינות או ראשי מכינות לשעבר; 5 היו מדריכים או מורים במכינות; 10 היו בוגרים; 2 היו הורים לבוגרים; ו-1 היה יזם של מכינה. בסך הכל, 18 היו גברים, ו-9 היו נשים, וזוג הורים אחד רואיין יחד. בסך הכל, 11 הגדירו עצמם כחילוניים, 13 כדתיים, ו-5 כמסורתיים. בנוסף, 28 היו יהודים, ו-1 היה דרוזי. המרואיינים חיים בערים, קהילות, קיבוצים ויישובים, ובסך הכל הם מייצגים 25 מכינות שונות.

בסוף התהליך, זוהו מספר קטגוריות ייחודיות המאפיינות את הפעילויות במכינות. למען קלות הקריאה, עורך המחקר חילקן לארבעה נושאים – זהות, אוטונומיה, שייכות, וגישה בלתי פורמלית לחינוך. מכאן ואילך יוצגו בסיכום ציטוטים שמדגימים את אופני הביטוי המרכזיים של כל אחת מהקטגוריות במכינות.

זהות

"באופן כללי, המכינות שואפות ליצור זהות ציונית ויהודית".

"המכינה החדירה בי רצון שלחיים שלי תהיה משמעות, לרצות להתקדם וללמוד ולהתפתח כל הזמן." "דתיות הייתה אולי המטרה המוצהרת כלפי חוץ; אני לא זוכר שזה מה שנאמר לנו. נאמר לנו: תהיו אנשים טובים... תשקיעו בבניית הנפש שלכם."

"עבור צעיר שגדל בבית שבו היה מפונק למדי, המעבר מתיכון לצבא הוא צלילה שמפחידה אותם. הם מרגישים שהם צריכים להתבגר קצת." בוגרי מכינות מציעים תיאורים דומים: "הרגשתי שאני עדיין לא מוכנה לחוקי הצבא... עדיין לא מוכנה לשלב הזה בחיים" (שירה, בת 22). "הרגשתי לא לגמרי מוכנה לצבא... הרגשתי כל כך לא מגובשת, כל כך בורה, וכמעט אף פעם לא נשאלתי לדעתי על שום דבר בחיי, אז זה הרגיש לי מוקדם מדי" (עדנה, בת 28).

"המכינה מנסה לטפח איזשהו מרחב... לספק מקום שבו אפשר בשקט לצמוח מבחינת אישיות".

"בתיכון, יש את החומר שאני אמור ללמד. אני מסתכל על שאלות הבגרות שישאלו אותם. השיעור בנוי על זה קודם כל... שיעור מכינה מתחיל, מבחינתי, בשאלה על הרעיון המרכזי שאני רוצה שהם יפיקו ממנו, שעליו הם יהרהרו אחר כך... משהו שיפתח להם את העיניים."

חוויית הלמידה במכינה מתחלקת לשלושה תחומים: "למידה רגילה: החבר'ה בכיתה עם מורה, עם הטקסט, לומדים, דנים, וחושבים. תחום נוסף הוא שיעורים בהובלת תלמידים – שהחבר'ה מכינים; הם מכינים טקסטים. ויש תחום שלישי... במהלך טיולי שטח, במהלך התנדבות חקלאית וחברתית... ללא מורים או טקסטים".

אוטונומיה

"זה לא כמו בתיכון, שבו המורה צריך להישאר אחרי השיעור כדי לוודא שתלמידים לומדים. כאן, התלמידים מוכנים ללמוד, הם רוצים ללמוד."

"הייתי המום! הילדים, שהיו בעבר אדישים ללימוד תורה, הפכו פתאום למרוכזים ומוכשרים. זה היה מדהים לראות".

שייכות

"הקשרים החברתיים במכינה הם מהדברים הכי משמעותיים שיצא לי לחוות. הכל היה משותף, מוחלט. ממש הרגשתי שאנחנו קבוצה".

"מעבר לזה שהיינו נפגשים ופוגשים אנשים אחרים, עצם העשייה, העובדה שאתה הולך ועושה משהו, והעבודה הפיזית הזו – אני חושב שזה עשה לנו משהו מאוד טוב." נגה (בת 29) רואה בהתנדבות צעד משלים "ליצירת קהילה." היא מוסיפה: "היציאה לשטח, הנתינה – זה דבר משמעותי מאוד. הם מרגישים שהם תורמים, שהם חלק ממשהו גדול יותר".

אי-פורמליות

המרכיבים העיקריים של חינוך בלתי פורמלי הם היעדר תכנית לימודים קבועה, מורים שאינם בהכרח בעלי הכשרה אקדמית רשמית, והיכולת לשבור שגרה באמצעות חוויות עוצמתיות. ואכן, שלושת אלה הם מאפיינים בולטים של המכינות. עדנה (בת 28), בוגרת מכינה חילונית, מציינת: "הלמידה לא מוגבלת לשעות מסוימות. זה יכול לקרות בטיול, בשיחה עם חבר – בכל מקום." היא מדגישה כי אין הבדל ברור בין למידה לפעילות חברתית. "אתה לא יודע מתי אתה לומד ומתי אתה פשוט חי את החיים. הכל מתמזג."

קבוצות יוצאות לטיולים ארוכים עם מעט ציוד, או מקבלות משימות התנדבות מורכבות ללא הכנה מוקדמת. תגובות התלמידים לשיבושים אלה חיוביות בדרך כלל, ורבים רואים בהם הזדמנות לצמיחה אישית. לדוגמה, אילון מציין: "קרה לנו הרבה פעמים שבבוקר אמרנו: 'היום יש לנו שיעור', ופתאום מצאנו את עצמנו עם מעדר ביד, עובדים בשדה. זה שינה את כל התפיסה."

עוצמה היא מרכיב מרכזי נוסף של הגישה הבלתי פורמלית במכינות. זו מתבטאת לא רק במשטר הלמידה האינטנסיבי (לפחות 50 שעות שבועיות), אלא גם בחוויות קיצוניות המאתגרות את התלמידים פיזית, מנטלית ורגשית. החוויות הללו, הכוללות טיולים קשים, מסעות שטח ממושכים ופעילויות התנדבות תובעניות, נועדו לחשוף את התלמידים לגבולותיהם ולהעצים אותם. לדוגמה, דניאל (בן 27) מתאר את מסע ההישרדות: "יצאנו למסע של שבוע, עם מעט אוכל ושתייה, פשוט לחיות בטבע. זה היה מטורף, אבל זה חיבר אותנו בטירוף." הוא מוסיף: "חווית הקיצון הזו עזרה לי להבין שאני יכול להתמודד עם כל דבר".

חשיבות ה"שיבוש" וה"עוצמה" מודגשת על ידי העובדה שהם מאפשרים לתלמידים לפתח חוסן, יצירתיות וכישורי פתרון בעיות בסביבה לא מובנית. זה יוצר חוויה חינוכית עמוקה ובלתי נשכחת, המבדלת את המכינות ממוסדות חינוך מסורתיים.

דיון ומסקנות

הממצאים של מחקר זה תומכים בטענה כי המכינות הקדם-צבאיות בישראל מהוות מודל חינוכי חדשני ומוצלח. הצלחתן נובעת משילוב ייחודי של ארבעה נושאים מרכזיים: זהות, אוטונומיה, שייכות וגישה בלתי פורמלית לחינוך. נושאים אלה, הפועלים בסינרגיה, יוצרים סביבה חינוכית עשירה ודינמית המעצימה את התלמידים לגלות את עצמם, לפתח את יכולותיהם ולבנות קשרים משמעותיים.

זהות: המכינות שמות דגש חזק על פיתוח זהות אישית וקולקטיבית. הן מספקות לתלמידים "מורטוריום" – תקופה של חופש וניסויים – שבה הם יכולים לחקור את ערכיהם, אמונותיהם ושאיפותיהם ללא לחץ אקדמי פורמלי. למידה במכינות אינה מכוונת לציון, אלא לחקירה עצמית והרחבת אופקים. תהליך זה של חיפוש זהות מתרחש הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית, ומטפח הבנה עמוקה יותר של העצמי והמקום בחברה.

אוטונומיה: המכינות מעצימות את התלמידים לקחת אחריות על הלמידה ועל החיים שלהם. באמצעות בחירה חופשית, ניהול עצמי ועידוד ליוזמה, התלמידים מפתחים מוטיבציה פנימית ותחושת מסוגלות עצמית. הם לומדים להתמודד עם אתגרים, לפתור בעיות ולקבל החלטות באופן עצמאי, מה שמכין אותם למציאות החיים הבוגרים.

שייכות: המכינות יוצרות אווירה של קהילה חזקה, המכונה לעיתים קרובות "משפחתית". החיים המשותפים, החוויות האינטנסיביות וההתנדבות מטפחים קשרים עמוקים, אינטימיות ושותפות בין התלמידים. תחושת שייכות זו מספקת תמיכה רגשית וחברתית, ומאפשרת לתלמידים להרגיש בטוחים ולצמוח בסביבה תומכת.

אי-פורמליות: הגישה הבלתי פורמלית היא שאבן יסוד בפעילות המכינות. היעדר מבנה אקדמי נוקשה, השימוש ב"שיבושים" מתוכננים וחוויות קיצוניות, כולם תורמים ליצירת סביבה למידה ייחודית. גישה זו מעודדת יצירתיות, הסתגלות וחשיבה מחוץ לקופסה, ומובילה לצמיחה אישית ורגשית משמעותית.

יישום רחב: בעוד שמחקר זה התמקד בהקשר הייחודי של המכינות בישראל, העקרונות החינוכיים הבסיסיים שנחשפו בו – פיתוח זהות, אוטונומיה, שייכות וגישה בלתי פורמלית – הם אוניברסליים. מודל זה יכול לשמש השראה למוסדות חינוך אחרים, הן בחינוך היהודי והן בחינוך הכללי, השואפים להעניק לתלמידיהם חווית למידה משמעותית, מעצימה ומחוברת לחיים.

ההצלחה המתמשכת והביקוש הגבוה למכינות מצביעים על כך שהן עונות על צורך עמוק בקרב צעירים לחוויה חינוכית שהיא מעבר להשכלה פורמלית. הן מציעות מרחב לצמיחה אישית, לבניית קשרים משמעותיים ולגיבוש זהות, כל זאת בסביבה המעודדת לקיחת אחריות ויוזמה. מודל זה, על אף האתגרים הכרוכים בו, מהווה מגדלור של חינוך חדשני ורלוונטי.

 

מקורות

 

  • Adams, Gerald R., and Sheila K. Marshall. 1996. A developmental social psychology of identity: Understanding the person-in-context. Journal of Adolescence 19 (5): 429–442.

    Article Google Scholar 

  • Ames, Carole A. 1990. Motivation: What teachers need to know. Teachers College Record 91 (3): 409–421.

    Article Google Scholar 

  • Ben Ari-Amzaleg, Noam. 2015. The introduction is not the book itself: The general pre-army Mechinot and civil society in Israel. Master’s Thesis submitted to the Hebrew University. [Hebrew].

  • Assor, Avi. 2001. Cultivating intrinsic motivation for school learning. Educating Thinking 20: 167–190.

    Google Scholar 

  • Bandura, Albert. 1977. Self-efficacy: Toward a unifying theory of behavioral change. Psychological Review. 84 (2): 191–215.

    Article Google Scholar 

  • Burke, Peter. 2020. Identity. In The Cambridge Handbook of Social Theory, ed. Peter Kivisto, 63–78. Cambridge: Cambridge University Press.

    Chapter Google Scholar 

  • Chazan, Barry. 2003. The philosophy of informal Jewish education. The Encyclopedia of Pedagogy and Informal Education. [https://infed.org/mobi/the-philosophy-of-informal-jewish-education/. Retrieved: 10/29/2021.

  • Cohen, Erik H. 1999. Prior community involvement and “Israel Experience” educational tours. Evaluation and Research in Education 13 (2): 76–91.

    Article Google Scholar 

  • Cohen, Erik H. 2015. Changes among Israeli youth movements: A structural analysis based on Kahane’s code of informality. Cambridge Journal of Education 45 (2): 223–243.

    Article Google Scholar 

  • Cohen, Erik H. 2008. Youth tourism to Israel: Educational experiences of the diaspora. Channel View Publications.

  • Cremin, Lawrence A. 1977. Traditions of American education. New York: Basic Books.

    Google Scholar 

  • Dayan, Yael. 2003. The methodology of qualitative research—a private case. in: Aron Shai, and Yehuda Bar-Shalom (eds.), The Qualitative Research in Education, Jerusalem: 79–96. [Hebrew].

  • Deci, Edward L., and Ryan, Richard M. 1980. The empirical exploration of intrinsic motivational processes. in: Leonard Berkowitz (Ed.), Advances in experimental social psychology, Vol. 13: 39–80. New York: Academic

  • Deci, Edward L., and Richard M. Ryan. 1985. Intrinsic motivation and self-determination in human behavior. New York: Plenum.

    Book Google Scholar 

  • Deci, Edward L., and Richard M. Ryan. 1991. A motivational approach to self: Integration impersonality. In Current theory and research in motivation. Perspectives on motivation, ed. R.A. Dienstbier, 237–288. Lincoln: University of Nebraska Press.

    Google Scholar 

  • Deci, Edward L., and Richard M. Ryan. 2000a. Intrinsic and extrinsic motivations: Classic definitions and new directions. Contemporary Educational Psychology 25: 54–67.

    Article Google Scholar 

  • Deci, Edward L., and Richard M. Ryan. 2000b. The “what” and “why” of goal pursuits: Human needs and self-determination of behavior. Psychological Inquiry 11: 227–268.

    Article Google Scholar 

  • Dewey, John. 1946. Democracy and education. New York: The Macmillan Company.

    Google Scholar 

  • Dorph, Rena, and Christian D. Schunn. 2018. Activating Jewish learners: Positioning youth for persistent success in Jewish learning and living. In Advancing the learning agenda in Jewish education, ed. Jeffrey S. Kress and Jon A. Levisohn, 11–28. Boston: Academic Studies Press.

    Chapter Google Scholar 

  • Drori, Ayelet. 2019. Concepts of Learning and Motivations in Pre IDF-Leadership Program ("Mechina"), M.A diss. Ben-Gurion University: 2019. (Hebrew).

  • Dushink, Liron, and Kleinberg, Eli. 2012. Information on trainees and graduates in pre-military preparatory schools with the support of the Avi Chai Foundation, Jerusalem, Avi Chai Foundation, Israel. (Hebrew).

  • Erikson, Erik H. 1950. Childhood and society. New York: Norton.

    Google Scholar 

  • Erikson, Erik H. 1968. Identity: Youth and crisis. New York: Norton.

    Google Scholar 

  • Erikson, Erik H. 1970. Reflections on the dissent of contemporary youth. Daedalus 99 (1): 154–176.

    Google Scholar 

  • Erikson, Erik H. 1956. Ego identity and the psychosocial moratorium, in: H.L. Winter and R. Kotinsky (eds.), New perspectives for research in juvenile delinquency. Washington, DC: U.S. Department of Health, Education and Welfare.

  • Erikson, Erik H. 1980. Identity and the life cycle. W. W Norton & Co.

  • Evenshpenger, Naomi. 2011.Mechinot in test. Maarachot Vol. 436: 62–69. [Hebrew].

  • Evenshpenger, Naomi. 2014. The decreases contribution. Maarachot Vol. 457: 50–54. [Hebrew].

  • Fox, Seymour. (with Novak, William.). 1997. Vision at the heart: Lessons from Camp Ramah on the power of ideas in shaping educational institutions. New York, NY: Council for Initiatives in Jewish Education and Mandel Institute.

  • Gamoran, Adam. 2007. “Feeling Jewish“ and “knowing Jewish”: The cognitive dimension of informal education. Journal of Jewish Education 73: 123–125.

    Article Google Scholar 

  • Gottlieb, Eli. 2019. Taking Jewish identity metaphors literally. In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 1–16. Cambridge: Academic Studies Press.

    Google Scholar 

  • HaCohen-Wolf, Hagit., Amzaleg-Bahr, Haya., Yafa-Argaz, Degnait. 2006. The Mechinot and pre-army programs for the advancement of unity in Israel—research and evaluation. Jerusalem: Outline [Hebrew]

  • Halevy, Gai. 2012. Religious, ethnic and masculine identity formation process among students in religious pre-army preparatory courses in Israel, Ph.D. diss. Bar-Ilan University [Hebrew].

  • Harpaz, Yoram. 2019. A small detail: The aim of education: Selected essays, Sifriat Poalim—Hakibbutz—Hameuchad, Bnei-Brak. [Hebrew].

  • Hitchcock, Graham, and David Hughes. 1989. A qualitative introduction to school-based research. New York: Longman.

    Google Scholar 

  • Holstein, James A., and Jaber F. Gubrium. 1994. Phenomenology, ethnomethodology, and interpretive practice. In Handbook of qualitative research, ed. Norman K. Denzin and Yvonna S. Lincoln, 262–272. Thousand Oaks: Sage Publications.

    Google Scholar 

  • Horowitz, Ariel. 2018. From here the reserves of the state of Israel will grow. Mekor Rishon: 27.11.2018. https://www.makorrishon.co.il/judaism/95125 / [Hebrew]

  • Kahane, Reuven. 1997. The origins of postmodern youth: Informal youth movements in a comparative perspective. New York, NY: Walter de Gruyter.

    Book Google Scholar 

  • Karen Manaig, A. 2020. Informal education and childhood. Oakville, ON: Society Publishing.

    Google Scholar 

  • Kelman, Ari Y. 2018. Learning about learning in Jewish education: A view from the learning sciences. In Advancing the learning agenda in Jewish education, ed. Jeffrey S. Kress and Jon A. Levisohn, 54–72. Boston: Academic Studies Press.

    Google Scholar 

  • Kelman, Ari Y. 2019. Identity and crisis: The origins of identity as an educational outcomes. In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 65–83. Cambridge: Academic Studies Press.

    Google Scholar 

  • Kelner, Shaul. 2019. Where is the next soviet jewry movement? How identity education forgot the lessons that Jewish activism taught. In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 193–215. Cambridge: Academic Studies Press.

    Google Scholar 

  • Kirshenblatt-Gimblett, Barbara. 2002. “Learning from ethnography: Reflections on the nature and efficacy of youth tours to Israel”, in: Harvey Goldberg, Samuel Heilman, and Barbara Kirshenblatt-Gimblett (eds.) The Israel Experience: studies in youth travel and Jewish identity, Jerusalem: Studio Kavgraph, Andrea and Charles Bronfman Philanthropies: 267–331.

  • Kolodner, Janet L. 2018. Fostering Identity and Disposition Development in Jewish Education: A View from the Learning Sciences. In Advancing the Learning Agenda in Jewish Education, ed. Jeffrey S. Kress and Jon A. Levisohn, 29–52. Boston: Academic Studies Press.

    Chapter Google Scholar 

  • Krasner, Jonathan. 2019. On the origins and persistence of the Jewish identity industry in Jewish education. In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 36–64. Cambridge: Academic Studies Press.

    Google Scholar 

  • Krathwohl, David R. 1993. Methods of educational and social science research. New York: Longman.

    Google Scholar 

  • Lamm, Zvi. 1991. A Reappraisal of Zionist youth movements, Sifriat Poalim, Tel-Aviv. [Hebrew].

  • Lamm, Zvi. 2000. Pressure and resistance in education: Articles and conversations, Sifriat Poalim, Tel-Aviv. [Hebrew].

  • Levin, Gideon. 1995. Learning at the age of kindergarten: On informal learning, Ach Books, Kiryat Bialik: 1995 [Hebrew]

  • Levinson, Jon A. 2019. Jewish education as initiation into the practice of Jewishness. In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 216–240. Cambridge: Academic Studies Press.

    Google Scholar 

  • Many-Icahn, Idit, and Rosen, Dana. 2018. Summary evaluation report on pre-army Mechinot for at-risk youth: Mechina in growth—from a Mechina in its early stages to an established Mechina, Mosad Bituach Leumi. [Hebrew]

  • Marcia, James E. 1980. Identity in adolescence. In Handbook of adolescent psychology, ed. A. Joseph. New York: Wiley.

    Google Scholar 

  • Mason, Jennifer. 1996. Qualitative researching. London: Sage Publication.

    Google Scholar 

  • Merriam, Sharan B., and Elizabeth J. Tisdell. 2016. Qualitative research: A guide to design and implementation, 4th ed. San Francisco, CA: Jossey-Bass.

    Google Scholar 

  • Mezuman, Yaniv. 2018. Zionist leadership: the challenge and promise of the Mechinot. Hashiloach 8: 99–120.

    Google Scholar 

  • Michali, Nir, and Gartal, Gil. 2022. Introduction. In: Nir Michali and Gil Gartal (eds.): Youth movement in Israel: A hundreds of distinctive education. Tel-Aviv: Machon Mofet, 7–14. [Hebrew].

  • Miles, Matthew B., & Michael Huberman A. 1994. Qualitative data analysis: An expanded sourcebook. Thousand Oaks, CA: Sage Publications, Inc.‏

  • Ministry of Defense Regulations 2012 No. 59.27: Pre-army Mechinot: Objectives, guidelines for recognition, and assistance. Retrieved on 01.12.2021 from https://meyda.education.gov.il/files/noar/mechina_regulations_2012.pdf [Hebrew]

  • Moore, Lee, and Jonathan Woocher. 2019. Jewish sensibilities: “Toward a new langrage for Jewish education goal-setting.” In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 241–265. Cambridge: Academic Studies Press.

    Google Scholar 

  • Moustakas, Clark. 1994. Phenomenological research methods, Thousand Oaks. CA: Sage Publications.

    Book Google Scholar 

  • Naor, Mordecai. (ed.) 1989. Youth movements 1920–1960. Jerusalem: Yad Izhak Ben‐Zvi. [Hebrew]

  • Reichner, Elyashiv. 2016. Living here together, Miskal—Yedioth Ahronoth Books and Chemed Books, Rishon LeZion, Israel [Hebrew].

  • Reimer, Joseph. 2007. Beyond more Jews doing Jewish: Clarifying the goals of informal Jewish education. Journal of Jewish Education 73: 5–23.

    Article Google Scholar 

  • Reimer, Joseph. 2012. Providing optimal Jewish experiences: The case of Camp Ramah in Wisconsin. Journal of Jewish Education 78: 114–134.

    Article Google Scholar 

  • Rosman-Stollman, Elisheva. 2005. Religion and the military as greedy frameworks: Religious Zionism and the Israel Defense Forces, Ph.D. diss. Bar-Ilan University. [Hebrew].

  • Rosen, Isreal, Dasberg, Uri, and Rosenfeld, Ezra. 1996. Pre-army Mechinot: Survey of characteristics and satisfaction, Alon Shvut, Machon Tzomet: 5776 [Hebrew].

  • Ryan, Richard M., and Edward L. Deci. 2000. Self-determination theory and the facilitation of intrinsic motivation, social development, and well-being. American Psychologist. 55 (1): 68–78.

    Article Google Scholar 

  • Saldaña, Johnny. 2021. The coding manual for qualitative researchers. Fourth edition. Los Angeles: SAGE, Internet resource. https://app.talis.com/textbooks/9781529755992.

  • Sales, Ami, and Saxe, Leonard. 2002. Limmud by the lake: Fulfilling the educational potential of Jewish summer camps. New York, NY: AVI CHAI Foundation.

  • Sales, Ami, and Saxe, Leonard. 2004. “How goodly are thy tents”: Summer camps as Jewish socializing experiences. Hanover, NH: UPNE/Brandeis.

  • Saxe, Leonard, Charles Kadushin, Juliana Pakes, Shaul Kelner, Bethamie Horowitz, Ami Sales, and Archie Brodsky. 2000. Birthright Israel launch evaluation: Preliminary findings. Waltham, MA: Cohen Center for Modern Jewish Studies, Brandeis University.

    Google Scholar 

  • Saxe, Leonard, Charles Kadushin, Shaul Kelner, Mark Rosen, and Erez Yereslove. 2001. A mega experiment in Jewish Education: The impact of birthright Israel. Waltham, MA: Cohen Center for Modern Jewish Studies, Brandeis University.

    Google Scholar 

  • Saxe, Leonard, Charles Kadushin, Shaul Kelner, Mark Rosen, and Erez Yereslove. 2002. A mega experiment in Jewish education: The impact of Birthright Israel. Waltham, MA: Cohen Center for Modern Jewish Studies, Brandeis University.

    Google Scholar 

  • Saxe, Leonard, Charles Kadushin, Shahar Hecht, Benjamin Phillips, Shaul Kelner, and Mark Rosen. 2004. Birthright Israel evaluation highlights 2004. Waltham, MA: Cohen Center for Modern Jewish Studies, Brandeis University.

    Google Scholar 

  • Schwandt, Thomas A. 1994. Constructivist, interpretivist approaches to human inquiry. In Handbook of qualitative research, ed. Norman K. Denzin and Yvonna S. Lincoln, 118–137. Thousand Oaks: Sage Publications.

    Google Scholar 

  • Bar Shalom, Yehuda. 1998. Encounters with the other: An ethnographic study of mifgashim programs for Jewish Youth: Summer 1997. The Charles R. Bronfman Centre for the Israel Experience: Jerusalem.

  • Shamama, Ohad. 2013. Identity formation of students in the general pre-military service preparatory programs (Mechinot) in Israel, M.A diss. Ben-Gurion University. [Hebrew].

  • Skocpol, Theda. 1985. Bringing the state back. In: Strategies of analysis in current research. in: Peter, Evans, Dietrich, Rueschemeyer, and Theda. Skocpol (Eds.), Bringing the state back in, Cambridge: Cambridge University Press, 3–38.

  • Slawson, John. 1967. Toward a community program for Jewish identity. New York: American Jewish Committee.

    Google Scholar 

  • Stake, Robert E. 1995. The art of case study research. London: Sage Publications.

    Google Scholar 

  • Strauss, Anselm, & Corbin, Juliet. M. 1990. Basics of qualitative research: Grounded theory procedures and techniques. Thousand Oaks, CA: Sage Publications, Inc.

  • Wertheimer, Jack. 1999. Jewish education in the United States: Recent trends and is-sues. American Jewish year book. New York: American Jewish Committee.

    Google Scholar 

  • Wininger, Asaf. 2017. Pre-army Mechinot, Jerusalem, Center for Research and Information of the Knesset [Hebrew].

  • Zeldin, Michael. 2006. Making the magic in reform Jewish summer camps. in: Michael M. Lorge and Gary Phillip Zola (Eds.), A place of our own: The rise of reform Jewish camping, Tuscaloosa: University of Alabama Press: 85–116.

  • Zelkowicz, Tali. 2019. Jewish educators don’t make Jews: A sociological reality check about Jewish identity work. In Beyond Jewish identity: Rethinking concepts and imagining alternatives, ed. Jon A. Levisohn and Ari Y. Kelman, 144–166. Cambridge: Academic Studies Press.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?