עיקרי הדברים:

על יועצי בית הספר לבצע את הפעולות הבאות כדי להתמודד עם התמכרות תלמידים לאינטרנט:

• להתריע בפני המנהלים והמפקחים על הסכנות הטמונות בשימוש מופרז, לזהות תלמידים ששוקעים אל תוך ההתמכרות ולסייע להם וכן לספק שירותי ייעוץ למורים, למחנכים ולהורים
• להשתתף בסדנאות פיתוח מקצועי, להכיר דרכי טיפול חדשות ומומלצות, להיוועץ ביועצים מבתי ספר אחרים ולעיין בעלונים ובמחקרים שעניינם התמכרות לאינטרנט
•  להוציא לפועל סדנאות והשתלמויות פנים-בית-ספריות אחרי שעות הלימודים, במהלך ימי ההכנה לשנת הלימודים, באופן פרטני בשעות החופשיות של המורים או דרך פלטפורמות וידאו מקוונת
• להכשיר את המורים, שפוגשים את תלמידיהם כל יום, לזהות את תסמיני ההתמכרות של התלמידים לייעץ להם ולטפל בהם
• להקים בבית הספר צוות שמטרתו לזהות התמכרות של תלמידים ולטפל בה
• להדריך את הורי התלמידים על אודות הסכנות הטמונות בהתמכרות לאינטרנט 
• לחשוף את התלמידים לאסטרטגיות של תוכניות מניעה והתערבות שמטרתן לטפל בהתמכרות לאינטרנט

בר-זוהר, ב' ויוספסברג בן-יהושע, ל' (2021). תוכנית התערבות קוגניטיבית-התנהגותית לטיפול בהתמכרות לאינטרנט. הוצאת מכון מופ"ת, מרכז המידע הבין-מכללתי

בסקירה מידע זו מוצגים סוגים שונים של התמכרויות לאינטרנט, ובראש ובראשונה התמכרות למשחקי וידיאו והתמכרות לרשתות חברתיות. מופיעה בה התייחסות למקומם של ההורים ותפקידם בכל הקשור להתמכרות ילדיהם, וכן נידונים מושגי מפתח כגון חרדת החמצה וויסות רגשי. בסקירה מוצעות דרכי טיפול שונות להתמכרות לאינטרנט, המתאימות למוסדות חינוך ולקבוצות טיפול, נוסף על הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי השכיח.

לסקירה המלאה

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא התמכרות לאינטרנט

 

רקע

מגפת הקורונה זירזה במידה רבה את התלות המוגזמת והכרונית של ילדים, מתבגרים ובוגרים-צעירים (Young-adults) באינטרנט, ברשתות חברתיות ובכלים דיגיטליים (Dong et al., 2020; Gupta et al., 2020; Lin, 2020).

המעבר מהוראה מסורתית בכיתה ללמידה מרחוק הוליד דילמה קשה עבור ההורים: האם להגביל את זמני המסך של הילדים וכיצד להגבילם? הרי בתי הספר והמורים עובדים במצב מקוון, הילדים ובני הנוער מתקשרים זה עם זה באמצעות יישומונים שונים, תרבות הצריכה והבידור נמצאת ברובה במסכים ובסופו של דבר השהות מול המסכים ממזערת את הסיכויים להידבק בנגיף (Király et al., 2020).

בסקירת זו מוצגת שיטת הטיפול הרווחת להתמכרות לאינטרנט, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (להלן: טק"ה; Cognitive Behavioral Therapy - CBT).

שלושת השלבים העיקריים של הטק"ה הם:

1. שליטה בהתנהגות;
2. תיקון קוגניטיבי;
3. הפחתה משמעותית ושיפור התנהגות.

 

הסכנות האורבות באינטרנט

אף על פי שלרוב הקדמה הטכנולוגית נחשבת לתופעה חיובית, היא עשויה גם להשפיע באופן שלילי על הבריאות הנפשית והגופנית. דוגמה לשתי ההשלכות בתחום הנפש: תלות באינטרנט ושימוש יתר בלתי מווסת בו וחשיפה לתכנים פוגעניים (Muusses et al., 2014; Rothman, 2016). בשל האופי האנונימי, הנגיש, המתגמל והמגוון של האינטרנט, אפשר לפתח דפוסי שימוש מסכנים ותלות לא בריאה המתבטאת, בין השאר, בקושי לווסת בין העולם האמיתי לעולם הווירטואלי (Aygar et al., 2018; Cetinkaya, 2019).

אחת התופעות שקשורה לקושי בוויסות השימוש באינטרנט היא חרדת ההחמצה המאופיינת בעיסוק מוגבר של אנשים לדעת מה אחרים עושים, במעקב אחר העדכונים החדשים ובציפייה מאחרים לעקוב אחר העדכונים שלהם. יש המדווחים על חוסר נוחות מוגבר, כשנמצאים במצב לא מקוון, ואף על תחושת בדידות מחוץ לרשת (Aygar et al., 2018).

זמינות המידע שברשתות החברתיות מגבירה את הצורך, הרצון והאפשרות לדעת מה אחרים אומרים ועושים, מה שעלול לפתח ולהקצין תלות נפשית ברשת, נטייה לשוטטות כרונית במרחב הווירטואלי, דחף להתחבר לרשת, פגיעה בקשב ובריכוז, הזנחת לימודים, עוררות של תסמיני דיכאון ותחלואה פיזית (Baker et al., 2016 בתוך: בוניאל-נסים, 2018).

נוסף על הסכנה של פיתוח תלות ברשת, קיימת הסכנה של חשיפה לפעולות פוגעניות כגון שימוש במידע אישי, גנבת זהות, בריונות רשת, הטרדות מיניות, איומים, גנבת פרטי אשראי, ביוש (Shaming) וחשיפה לתכנים אלימים או מיניים. כידוע, ילדים ומתבגרים נמצאים בקבוצת גיל רגישה ופגיעה לסכנות האלו (Gunter, 2019 בתוך: Lavie-Dinur et al., 2020).

צריכה כרונית עתידה להוביל לתופעות קשות כמו הסתגרות, נדודי שינה, דיכאון, הפרעות קשב, האשמה עצמית, האשמת אחרים, הערכה עצמית ירודה, תנודתיות במצבי רוח, חוסר סבלנות, עצבנות יתר, חרדות חברתיות, הניעה נמוכה, הרגלי אכילה קלוקלים, בעיות נפשיות, נטייה לשתיית אלכוהול ועישון סיגריות, ניתוק קשרים חברתיים, צמצום חוויות מציאותיות, חוסר עניין ביחסי אנוש, תפיסת התרחשות שלילית פוטנציאלית כמציאות מוחלטת (קטסטרופליזציה) ועוד (Chibbaro et al., 2019; Shensa et al., 2017; Tan, 2019; Young, 2017b). יותר מכך, ישנם מחקרים שבהם תועד קשר בין צריכת אינטרנט מוגזמת להיפראקטיביות, הפרעות אישיות, סכיזופרניה, פסיכוזה, אוטיזם וניתוק מהמציאות (Kawabe et al., 2019; Liu et al., 2011).

בקרב צעירים-בוגרים התמכרות לאינטרנט עלולה להוביל לתופעות ולהתנהגויות האלה: שיעמום, מתח, אובססיביות, אימפולסיביות, חרדות חברתיות, בעיות נפשיות, הזנחה בריאותית, הימנעות מקשרים אנושיים שאינם וירטואליים, פגיעה בהרגלי אכילה, נדודי שינה, בעיות שינה, חרדת החמצה, קשיים בתקשורת פנים אל פנים, דחיינות בעבודה ובלימודים, סלידה מיחסי אנוש ותלות יתר ברשת (Ahmed, 2020; Erol & Cirak, 2019; Jaiswal et al., 2020; Najafi-Sharjabad & Rayani, 2020; Nwosu et al., 2020; Restrepo et al., 2020; Wang, 2019; Young, 2017b). נוסף על כך ישנם מצבים פסיכולוגיים וחברתיים שעשויים לדחוף צעירים-בוגרים להתמכר לאינטרנט, למשל בדידות, דיכאון, שיעמום וחוסר תעסוקה (Jiaqi & Wei-Cheng, 2018). כמו כן, שימוש יתר באינטרנט מגביר את הסיכויים לגנבת זהות, לגנבת פרטי כרטיס אשראי, להיכרות עם אנשים מפוקפקים ולחוסר יצירתיות (Anuradha & Singh, 2018).

בחברת המידע הנוכחית, האינטרנט הוא מקור החׅיבְרות (socialization) העיקרי והאקטיבי של אזרחים רבים, אך למשתמשים רבים קשה מאוד להכיל את גודש המידע, לסנן את מכלול ההזדמנויות וההצעות הנקרות בדרכם ולהתמגן מפני סכנות אפשריות: תכנים בלתי הולמים, אלימות מילולית, בריונות רשת, פורנוגרפיה, הטרדות, גנבת זהות, הונאות, סחיטה באיומים ועוד (Gaysina & Zakirova, 2017).

 

התמכרות לאינטרנט

התמכרות היא הפרעה פסיכולוגית שמשמעה ביצוע חוזר ותכוף של התנהגות שגורמת נזק לאינדיבידואל או לסביבתו. ההתמכרות מתחזקת ומקצינה דרך מנגנוני הנאה ותגמול פנים-מוחיים המאפשרים לפרט לחוש הנאה מוגברת כתגובה ישירה לפעילות כגון עישון, אכילת יתר, צריכת אלכוהול וסמים, השתתפות במשחקי הימורים ועוד (Nestler, 2013; Volkow et al., 2016).

הסממן הבולט ביותר המצביע על התמכרות לאינטרנט הוא קושי בוויסות זמן השימוש ברשת. שימוש יתר באינטרנט עלול להפריע לקיום של חיי חברה, שגרת עבודה ומטלות יום-יומית (Tsitsika et al., 2014a). לא פחות חשוב, ההתמכרות לאינטרנט עלולה להוביל להופעת תסמינים פיזיים כמו מערכת חיסון חלשה עקב חוסר שינה, דחיית פעילות גופנית, פגיעה בשורש כף היד כתוצאה מהחזקת המכשיר הנייד ומאמץ יתר של העיניים, הצוואר והגב (Rosen, 2015).

התמכרות לאינטרנט יכולה לגרום להשתמטות ממטלות יום-יומיות, לזניחת תחומי עניין, להשמנת יתר, לחוסר הצלחה בתחום התעסוקה, לפגיעה בקשר הזוגי ולהשפעות שליליות נוספות. ההתמכרות לאינטרנט טומנת בחובה תת-התמכרויות לתחומים שונים כגון פורנוגרפיה, משחקי וידיאו, משחקי מציאות מדומה, קניות, רשתות חברתיות, שוטטות דיגיטלית ועוד (Brand et al., 2019; Haagsma et al., 2013; Siste et al., 2021; Venkatesh et al., 2019; Young, 2011).

בהתחשב בעובדה שהאינטרנט הוא תופעה חדשה יחסית, מבחינה רפואית ופסיכיאטרית קשה להגדיר התמכרות לאינטרנט באופן חד-משמעי ולתייגה כהפרעה התמכרותית. ישנן שלוש סיבות עיקריות המקשות על פיתוח של הגדרה נוקשה להתמכרות זו:

• האינטרנט כתופעה נרחבת ופרו-חברתית – האינטרנט הוא כלי שבו משתמשים בתחומי החברה, החינוך, הטכנולוגיה, העסקים, הכלכלה, התרבות, התעסוקה והפוליטיקה, ולכן אפשר להצדיק שימוש באינטרנט.
• האינטרנט כמדיום פרו-חברתי – האינטרנט הוא כלי אינטראקטיבי, נוח, נגיש ורב-תחומי היכול לספק כמויות כבירות של מידע בשלל תחומים, לכן אי-אפשר להגדירו באופן שלילי וחד-ערכי.
• האינטרנט כערוץ – במקרים רבים המכורים לאינטרנט סובלים מלכתחילה מבעיות פסיכיאטריות כמו הפרעת נפש, הפרעת אישיות או מוגבלות שכלית. לדוגמה, אדם שמכור להימורים או לקניות באינטרנט, אינו בהכרח מכור לאינטרנט, אלא להימורים או לקניות (Brand, 2017).

ספר האבחנות הפסיכיאטריות (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders; DSM-5) הרשמי של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה אינו מגדיר התמכרות לאינטרנט כהפרעה רשמית. בשלב זה מדובר בהפרעת שליטה בדחף, הפרעה טורדנית-כפייתית והתנהגות התמכרותית. עם זאת, האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה קיבלה כהפרעה התנהגותית התמכרות למשחקי וידאו כהתמכרות ללא חומרים (American Psychiatric Association, 2013).

בתוך הקטגוריה של התמכרות לאינטרנט, הוגדרו חמישה תתי-סוגים של התמכרויות העלולים להיות זרז של התמכרות, בהתאם לאופיים, לרצונם ולתשוקותיהם של המתמכרים:

• התמכרות למין (Cyber-sexual addiction) – אינדיבידואלים שנמשכים לצפייה באתרי מבוגרים ופורנוגרפיה, הורדה של אתרים אלה ושיתופם;
• התמכרות ליחסים (Relational addiction) – אינדיבידואלים שמתמסרים טוטלית למערכות יחסים מקוונות, בעיקר ברשתות חברתיות. הם מעדיפים את מערכות היחסים האלו על פני מערכות יחסים אמיתיות ולעיתים הרגליהם מובילים ליחסי משפחה רעועים ולאי-יציבות משפחתית.
• התמכרות לפעולות מסחריות (Net compulsions) – צריכה אובססיבית של הימורים וקניות ברשת.
• היצף מידע (Information overload) – זמני גלישה מוגזמים ברשת, שוטטות ברחבי האינטרנט וחיפוש אין-סופי אחר מידע.
• התמכרות למחשבים (Computer addiction) – אינדיבידואלים שמתמסרים לחלוטין למחשב ובעיקר למשחקי וידיאו (Poli, 2017; Young, 1998; Young et al., 1999).

עם התפתחותם של הטלפונים החכמים, היישומונים, הרשתות החברתיות ומשחקי הווידיאו, בני האדם נגישים לשירותים טכנולוגיים בכל זמן ומקום באמצעות הטלפון האישי. בתוך כך צמח סעיף תת-התמכרותי נוסף בשם התמכרות לטלפון החכם (Smartphone addiction) המשפיע עמוקות על התקשורת החברתית. לצרוך ההמחשה, אפילו במפגשים חברתיים בני האדם מתמקדים בטלפונים שלהם במקום בסביבה החברתית (Yam & Ilhan, 2020).

 

מאפייני המשתמשים שהם צרכני יתר של אינטרנט

חוקרים הצביעו על קשרים בין דפוסי אישיות של הפרט ובין הסיכון לפיתוח התמכרות לאינטרנט. האנונימיות שמקנה האינטרנט מאפשר למשתמשים להתגבר על חרדות, לחוש ביטחון, לפעול ללא מעצורים ולהשתתף בפעילויות מקוונות בעייתיות. כך נמצא שצעירים-בוגרים שחשים בדידות וחרדה חברתית נוטים לצרוך יותר תכנים פורנוגרפיים (Efrati & Amichai-Hamburger, 2019). במחקר שבו בחנו החוקרים שימושים בעייתיים בטלפונים חכמים, נמצא שהשימושים הבעייתיים נעשים במידה רבה על ידי אינדיבידואלים בעלי נטייה לדיכאון, לחרדה חברתית ולחרדת החמצה, ועל ידי אלו החשים בדידות וכמיהה למגע אנושי (Elhai et al., 2016). עוד נמצא כי לאנשים בודדים, ביישנים, מופנמים, חסרי ביטחון, חסרי מיומנויות חברתיות, אימפולסיביים, בלתי יציבים נפשית ומוחצנים סיכויים גבוהים יותר להתמכר לאינטרנט (Ballarotto et al., 2018; Błachnio et al., 2019). מכורים רבים מראים סימני מצוקה כמו אגרסיביות, אימפולסיביות ומרדף אחר ריגושים, כשהם אינם יכולים להתחבר לרשת (Erol & Cirak, 2019). מכורים לאינטרנט משוועים למצוא תמיכה חברתית ורגשית בערוצי מדיה מקוונים, נמנעים מפעילויות תחרותיות במציאות וממעטים לקבוע תוכניות עם חברים (Tonioni et al., 2014).

ממחקרים בין-לאומיים שבוצעו עולה כי בשנת 2008 כ-4.2% מאוכלוסיית העולם היו מכורים לאינטרנט (Petersen et al., 2009), ובשנת 2013 שיעור המכורים היה 6% מכלל האוכלוסייה (Cheng & Li, 2014), 13.5% מכורים זוהו בקרב ילדים ומתבגרים בני 9–18 (Wu et al., 2013).

 

התמכרות למשחקי מחשב

מבין התכנים השונים באינטרנט שעלולים להביא להתמכרות, אחד התכנים שיש לו פוטנציאל התמכרות הגבוה ביותר הוא משחק.

האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה הגדירה התמכרות למשחקי וידיאו כשימוש חוזר במשחקים מבוססי אינטרנט, על פי רוב לצד שחקנים נוספים, המוביל לפגיעה משמעותית בתפקוד הכללי, וכשמתקיימים חמישה קריטריונים לפחות, מאלה המפורטים להלן, בטווח זמן של שנה:

• עיסוק יתר או אובססיה למשחק מחשב אינטרנטי;
• תסמיני גמילה (קריז) בזמן שהאינדיבידואל אינו משחק;
• בכל יום יותר ויותר שעות מוקדשות למשחק;
• האינדיבידואל ניסה להפסיק או למתן את זמני השימוש, אך נכשל;
• האינדיבידואל חווה אובדן עניין בפעילויות אחרות כמו תחביבים;
• האינדיבידואל ממשיך להשתמש במשחקי וידיאו, אף על פי שהוא מודע להשפעות המשחק על חייו;
• האינדיבידואל משקר לאחרים לגבי דפוסי השימוש האינטרנטיים-משחקיים שלו;
• האינדיבידואל משתמש במשחקי וידיאו כדי להפחית חרדה או אשמה וכמנגנון בורחני (אסקפיסטי);
• האינדיבידואל איבד או סיכן הזדמנויות לפיתוח קשר בגלל משחקי המחשב (American Psychiatric Association, 2013).

לאורך שנות ה-2000, ככל שהתפתחו הטכנולוגיות הממוחשבות, התאפשר ליצור משחקים מקוונים רבי-משתתפים וממשקי מציאות מדומה או מציאות חלופית (Montag et al., 2019). נוסף על אלפי משחקי פעולה, סימולציה, אסטרטגיה, הרפתקאות וספורט, בשנים האחרונות הופיעו כמה סוגי משחקי וידיאו פופולריים:

• זירת קרב מרובת משתתפים (multiplayer online battle arena) – זוהי סוגת המשחקים הפופולרית ביותר בשל רמת התחרותיות הגבוהה, האפשרות לבחור דמויות ולשחק חינם, לדוגמה Fortnight ו-League of Legends.
• משחק תפקידים המוני (massively multiplayer online role-playing games), לדוגמה War of Warcraft.
• משחקי פעולה מגוף ראשון – בדרך כלל יריות (first-person shooter), לדוגמה Call of Duty או Battlefield.
• משחקי מציאות מדומה (virtual social world games) – המשתמשים יכולים לבחור יצגן (אווטר), ליצור אותו או להמציאו. לכל יצגן מאפיינים ומראה חיצוני נבחרים ובאמצעותו ניתן לתקשר עם דמויות נוספות בסביבה הווירטואלית, לדוגמה Pokemon Go, Second Life, The Sims, Active Worlds. מצד אחד, משחקי הפנטזיה יכולים לתרום להתפתחות קוגניטיבית של ילדים, לפיתוח מיומנויות חדשות ולרקימת שיתופי פעולה עם חברים; מצד אחר, תודעת הילדים עלולה לתעתע בהם, להתערער ולעורר נטיות אלימות (Bassiouni, 2014 בתוך: וולנסקי, 2020).
• משחקי מחשב חברתיים – לרוב מדובר במשחקים פשוטים ומהירים המשוחקים בטלפונים חכמים, לדוגמה Angry Birds (Robinson, 2014; Torres-Rodriguez et al., 2018).

מסקר שנערך על ידי Entertainment Software Association (2017) שאסף מידע מיותר מ-4,000 בתי אב בארצות הברית, נכון לשנת 2016 ב-65% מהבתים יש אדם אחד לפחות שמשחק משחקי מחשב באופן שגרתי, כאשר 29% מהם מתחת לגיל 18. משחקי המחשב אינם בהכרח פעילות בעייתית וניתן למצוא בהם גם מרכיבים חינוכיים, חברתיים, מהנים ותקשורתיים. אבל כשילדים ומתבגרים משחקים באופן אובססיבי וללא הרף, אזי ייתכן שמדובר בסממן התמכרותי שעלול להוביל לבזבוז כרוני של כסף וזמן ולפתח בעיות פסיכולוגיות, פיזיות ונפשיות (Griffiths et al., 2014).

 

התמכרות לרשתות חברתיות

לבני אדם יש צורך בסיסי ועמוק לתקשר ולחוש שייכות לקבוצה ולקהילה. בעשורים האחרונים, עם ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות מידע ותקשורת וחדירתן והתמסדותן של רשתות חברתיות ידועות כמו אינסטגרם, וואטסאפ, טיקטוק ופייסבוק, השתנו אופני התקשורת החברתיים במידה רבה מאוד (Nida, 2018; Smith & Anderson, 2018). הפופולריות והנגישות של הרשתות החברתיות הגדילו מאוד את הפוטנציאל להתמכר אליהן (Marino et al., 2018).

הסביבה המקוונת מושכת אינדיבידואלים שמתקשים לפתח זהות ייחודית ונותנת להם הזדמנות לשנות דימויים, לשדרגם או להעצימם. הרשתות החברתיות מאפשרות למשתמשים לשמר את מערכות היחסים הקיימות ולהרחיבן וכן לחזק את הביטחון העצמי, את המיומנויות התקשורתיות ואת התמיכה החברתית. משתמשים שיש להם חרדות חברתיות נוטים לתפוס את סוג התקשורת הזה כנוח וחביב ביותר הודות ליכולת השליטה המוגברת באינטראקציה, לשליטה בדימוי האישי המוקרן וליכולת להימנע מאינטראקציות שליליות או להתנתק מהן לאלתר. השימוש ברשתות חברתיות מעניק למשתמשים משמעות עמוקה ומאפשר להם להרגיש קבלה, קרבה וקהילתיות, שכן בסביבה המקוונת הם מרגישים בנוח להתבטא בחופשיות ולהתמלא ברגשות חיוביים (Lee & Stapinski, 2012).

 

אבחון גורמים מנבאים לשימוש בעייתי באינטרנט

אבחון של אינדיבידואל המכור לאינטרנט יכול להיעשות באמצעות זיהוי של לפחות חמישה קריטריונים, מתוך שמונה אפשריים, בתקופת זמן של חצי שנה:

• מחשבות עודפות בנוגע לפעילויות קודמות או עתידיות ברשת;
• עלייה גדולה והדרגתית במשכי הזמן שאותם מבלה האינדיבידואל באינטרנט;
• חוסר מסוגלות או אי-רצון מופרז לצמצם את פרקי הזמן המוקדשים לגלישה;
• תחושת מצוקה כשפעילות האינטרנט נאסרת או מוגבלת;
• חריגת גלישה באינטרנט מעבר לזמן המתוכנן;
• נזק לקשרים חברתיים או מקצועיים או פגיעה בהתקדמות בלימודים;
• סילוף אמת ובדיית שקרים בנושא הגלישה באינטרנט;
• תלות ניכרת בשימוש באינטרנט לטובת בורחנות (אסקפיזם) או הפגת לחצים (Young, 2004; 2011).

זרזי הקשר להתמכרות יכולים להיות שיעמום, נטייה להרפתקנות, חוסר שליטה עצמית, חוסר רצון לתקשר, לחץ מתבגרים בלימודים, לחץ אקדמי בקרב סטודנטים ולחץ הורי (Jeong et al., 2019; Velezmoro et al., 2010). 

 

התמכרות לאינטרנט וויסות רגשי

ניתן להתייחס לתופעת ההתמכרות לאינטרנט בקרב ילדים ומתבגרים ולהצביע עליה כסממן של קשר לתופעות של קושי בוויסות רגשי (Emotion regulation). ויסות רגשות הוא תהליך שבו אינדיבידואל מצליח לנווט את רגשותיו ואת דחפיו ואף לבחור כיצד להביע את הרגשות הללו. הוויסות הרגשי יכול להניב שינוי קוגניטיבי אשר משנה את האופן שבו האדם מפענח סיטואציות שונות ומאתגרות ומכילן. למיומנות זו השפעה מכרעת על מצבו הרגשי וההתנהגותי של הפרט. הוויסות הרגשי יכול לסייע להתמודד עם חוויות שליליות, להתמודד עם מצבים מלחיצים ולשפר הישגיות לימודית (Xu, 2018).

היכולת לסגל כושר ויסות רגשי מושפעת מחמישה משתנים:

• רקע – מגדר, גיל, מצב חברתי-כלכלי, חינוך הורי, יכולת מילולית, הצלחות קודמות ועוד;
• חזון – היכולת לווסת רגשות מתבססת על הערכים שניטעו, המטרות שהוצבו והיעדים שהוגדרו בשלבי ההתפתחות המוקדמים של הילד על ידי מוריו, הוריו ובני משפחתו הקרובה;
• הערכה עצמית – תפיסת העצמי משפיעה על יכולת הפרט לשלוט ברגשותיו ולהתמודד עם המציאות;
• הניעה – נכונות האדם לווסת רגשות ולנהל זמן באופן מיטבי נובעת גם מהניעות חיצוניות: מרחב עבודה נוח, סביבה חברתית פרו-לימודית וקבלת תגמול עבור התנהגות טובה.
• הנחייה – הורים ומורים יכולים (וצריכים) לעזור לילדים ולתלמידים לפתח יכולת ויסות רגשי, לשוחח על התחושות שמציפות אותם ולהיות מודל לחיקוי (Goetz et al., 2012).

 

תפקיד ההורים ומבנה המשפחה

בספרות המחקר נמצא שני סוגים עיקריים של מעורבות הורית:

• מעורבות פעילה (active mediation) – התייחסות לבעיית ההתמכרות של הילדים או המתבגרים ולהשלכותיה השליליות באמצעות שיחות ודיונים.
• מעורבות מגבילה (restrictive mediation) – הגדרת כללים והצבת חוקים שמטרתם להגביל את זמן השימוש של הילדים או המתבגרים באינטרנט ואת התכנים שבהם הם צופים (Benrazavi et al., 2015; Nikken & Jansz, 2011).

מעורבות פעילה נחשבת אפקטיבית יותר בהפחתת ההתמכרות לאינטרנט בקרב ילדים ומתבגרים, שכן מדובר בגישה שבנויה על שיח פתוח וחשיבה רפלקטיבית. שני ההיבטים הללו עשויים להוביל, בטווח הארוך, לפיתוח חשיבה עצמאית וביקורתית בקרב המתבגרים. מנגד, הדעות חלוקות לגבי השתתפות מגבילה, מכיוון שזו נחשבת יעילה פחות בטווח הארוך, אך גם ככזו שבכוחה להניב שיפורים מידיים מבחינת החשיפה לתכנים בלתי הולמים, בריונות רשת, חדירה לפרטיות וצריכת מידע כוזב (Benrazavi et al., 2015; Shin & Huh, 2011). נמצא שאף על פי שמעורבות מגבילה יעילה פחות, הורים מיישמים אותה במידה רבה יותר ממעורבות פעילה, משום שמבחינת הורים רבים זהו פתרון נקודתי מיידי, ואין הם רואים את ההשפעה על ילדיהם בטווח הרחוק. אומנם שיטה זו עשויה למנוע חשיפה לסכנות הטמונות באינטרנט, אך הגבלת השעות עלולה גם למנוע השתתפות בפעילויות חשובות עם זיקה לתחומי החינוך, החברה והבידור, פעילויות שנסמכות במידה רבה על ערוצי מדיה חדשים ורשתות חברתיות (Benrazavi et al., 2015).

 

מומלץ להורים לאסור שימוש במכשירים סלולריים בתנאים האלה:

1. בזמן כניסה לשירותים או למקלחת;
2. בזמן הארוחות המשפחתיות;
3. אחרי השעה שהוגדרה כשעת השינה;
4. מועדים שהוגדרו מראש כזמן איכות משפחתי.

מוטב להמיר את השימוש במכשירים הסלולריים בפעילויות מהנות חלופיות שבהן המכשירים הסלולריים נמצאים הרחק מהישג יד.

• הבינו שאתם מודל לחיקוי – ילדים מחקים את התנהגות הוריהם. חשוב מאוד לרסן את השימוש בטלפונים החכמים ובאינטרנט. אם אתם בוחרים לגלוש באינטרנט כשהילדים זקוקים לתשומת ליבכם, אל תתפלאו שגם הם יברחו למסכים כשאתם תבקשו מהם דבר מה.
• הפגינו איפוק בתגובה – הנטייה להשיב לכל דוא"ל, התראה או הודעה בהקדם האפשרי הופכת להיות מוסכמה או ציפייה חברתית, על אחת כמה וכמה בקרב מתבגרים מבעבעת חרדת ההחמצה ומתעצם הדחף לענות, לשתף ולהתעדכן. נסו להראות לילדים שאפשר לדחות את השימושים והסיפוקים האלו.
• העניקו תשומת לב אישית ועודדו קשרים אמיתיים – מתבגרים מבלים זמן רב ברשתות חברתיות בתקווה לקבל תשומת לב. הם רואים בכל חיבוב (Like) ותגובה מקור לאושר אמיתי. ברם, אין תחליף לאכפתיות ולקשב אמיתיים. שוחחו עם הילדים, בררו את מחשבותיהם, החמיאו על התנהגותם ומראם וציינו לשבח את הישגיהם. שיחות עמוקות כאלו עשויות לגרום להם להבין את ההבדל בין אינטראקציות וירטואליות למגע אנושי.
• ערבו את הילדים – ודאו שהילדים מכירים את הסכנות של המרחב הווירטואלי ואת הבעיות הנובעות משימוש יתר באינטרנט. נהלו עימם שיחה כנה ופתוחה, דונו במקרים שעליהם שמעתם ונסו לתרום את נקודת המבט שלכם.
• דעו לתגמל – הענקת פרס עבור התנהגות טובה חשובה ביותר עבור הנכונות לשנות הרגלים (Gupta et al., 2020).

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

שיטת הטק"ה אינה בהכרח טכניקת טיפול דיסקרטית, והיא יכולה להיות מיושמת גם בקבוצות, כיתות ואף שכבות לימוד. במהלך הטיפול המטפלים משתמשים בטכניקות רבות שמטרתן הגברת מודעות ואתגור הערכים, התפיסות והאמונות של המשתתפים (Malak, 2017).

בשונה מגישות פסיכו-תרפיות מסורתיות שלפיהן המשמעויות והמניעים חבויים בתת-המודע, הטק"ה נחשב לשיטת טיפול אקטיבית החותרת לפתרון בעיה בעזרת הקניית מידע, מנגנוני התנהגות חיוביים וחשיבה ביקורתית. לפיכך תפקיד המטפלים לסייע למטופלים למצוא את הדרכים היעילות ביותר לזהות את הבעיה, להגדירה ולהתמודד עימה (Hofmann et al., 2013).

מבחינה תאורטית גישת טק"ה נשענת על ההבנה כי המחשבות הן המנוע והזרז של הפעולות של בני האדם. לכן ככל שהאדם יהיה מודע לרגשות ולמחשבות שמובילות לפעולות השליליות שהוא נוקט, כך תתברר הדרך לתיקון ההתנהגויות, לשיפורן ולאיזונן. לרוב מטרת הטיפול היא לבחון אירועים ומצבים מעברו הקרוב של המטופל, המעידים על תסמינים כרוניים, כדי להבין את הסיבות, את ההקשרים ואת הזרזים של המצבים הבעייתיים. על כן טיפולי טק"ה רבים מבקשים להיזכר מחדש בסיטואציות שאירעו ולנתחן ואחר כך לחשוב על דרכי התמודדות עתידיות (Young, 2013).

אפשר למנות כמה טקטיקות קוגניטיביות, התנהגותיות וקוגנטיביות-התנהגותיות שניתן לשלב בתהליך הטיפולי, לדוגמה הרגעה, פיתוח מודעות קשובה (Mindfulness), מתן חיזוקים חיוביים, הענשה, פיתוח של טכניקות שליטה עצמית, כתיבת יומן, הקהיה שיטתית, כלכלת אסימונים ועוד (הפרט, 2011; Malak, 2017).

במסגרת זו מתקיימים 8–12 מפגשים (יחסית מעט בהשוואה לטיפולים פסיכולוגיים אחרים) במשך 45–120  דקות לכל מפגש.

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי להתמכרות באינטרנט

ככלל אחד הקשיים הגדולים ביותר להיות "מכור" הוא לאזור את האומץ להודות בקיומה של הבעיה, לרצות להתמודד עימה ולהאמין שניתן להתגבר על ההתמכרות. מכורים נוטים להעריך יתר על המידה את המאמץ הדרוש עבור גמילה, נוטים להפחית בחשיבות של תיקון ההתנהגות וכפועל יוצא מכך דבקים בדפוס ההתנהגות השלילי.

בראש ובראשונה, על המכורים לאינטרנט להבין עד כמה הם תלויים באינטרנט ומדוע הם תלויים בו כל כך (Lee et al., 2014; Weinstein & Lejoyeux, 2010). לפיכך אחד האתגרים העיקריים של טיפול טק"ה הוא להעלות את המודעות ואת ההכרה במחירים שמשלמים המכורים על שימוש לא מווסת ולא נשלט באינטרנט.

 הטק"ה נחשב לשיטת הטיפול המוכחת, היעילה והרצויה ביותר להפחתת שימוש באינטרנט, לניהול זמן נכון ולחיזוק תפיסת העצמי בקרב משתמשים כרוניים (Lam & Lam, 2016).

טק"ה מעודד שילוב של פעולות שאינן כוללות שימוש באינטרנט, אך יכולות לפצות עליו, להחליף אותו וליצור שגרה חדשה. לדוגמה, ידוע כי הפחתת השימוש באינטרנט עלולה להקטין את רמת הדופמין במוח ובגוף. כתגובה לכך פעילות גופנית יכולה לפצות על הירידה ולשפר את יעילות הטיפול (Cash et al., 2012).

במהלך הטק"ה ישאף המטפל להקנות למטופלים "ארגז כלים", המוצג להלן, להתמודדות מיטבית עם הבעיה (Huang et al., 2010; Young, 2017b):

• זיהוי היתרונות והסכנות בשימוש באינטרנט;
• הגברת המודעות העצמית, המודעות הסביבתית והמודעות לזולת;
• זיהוי והבנת הזרזים שמובילים לצריכה אינטרנטית כפייתית, למשל התנתקות מיישומונים מסוימים, מצב רגשי מורכב, השפעות סביבתיות ואירועי מפתח;
• פיתוח יכולת ויסות רגשי ושליטה בדחפים בהקשר לכניסה לאינטרנט כמו טכניקות להירגעות והרפיית שרירים ותרגילי נשימה;
• רכישת אסטרטגיות לניהול זמן ויישומן;
• חיזוק מיומנויות התקשורת הבין-אישיות והחברתיות;
• השקעת זמן בתחומי עניין חלופיים כמו אומנות, ספורט וריקוד.

 

 

שליטה בהתנהגות

בשלב הראשון הטק"ה מיושם כדי לבחון את ההתנהגות המקוונת אל מול ההתנהגות הלא מקוונת של האינדיבידואל המטופל.

• התנהגות מקוונת – המטרה הברורה היא להימנע משימוש יתר, פיתוח תודעה וחתירה לשימוש בכלים דיגיטליים למטרות נורמטיביות וחוקיות בלבד. לדוגמה, סטודנט שמכור למשחקי וידיאו מקוונים צריך להבין את ההשלכות של בזבוז הזמן, את הצורך להימנע משימוש כרוני ועם זאת עדיין להיות מסוגל להשתמש במחשב למטרות אקדמיות וחברתיות כמו קריאת חומרי לימוד ושליחת דוא"לים לעמיתים ולמרצים.
• התנהגות לא מקוונת – השאיפה לסייע למטופל לתפקד, לקדם ולטפח סגנון חיים שאינו מבוסס על חיים אינטרנטיים-מקוונים, לדוגמה עידוד פעילות גופנית, יציאה לעבודה ופגישות פנים אל פנים (Young, 2007; 2017a).

 

תיקון קוגניטיבי

במקרים רבים מכורים לאינטרנט שבויים בתפיסה שלפיה הם נחשבים לאנשים מכובדים בעולם הווירטואלי ובאותו זמן הם חשים בוז, זלזול, ריקנות וחוסר סיפוק בעולם האמיתי. בגלל התפיסה הזו הם מבלים שעות ברשתות החברתיות. יש מכורים שמוטרדים (באובססיביות) מדימויים העצמי ומייחדים שעות רבות להשתקפותם במרחבי הרשת. הם עלולים לנסות לחוש סיפוק ולהוכיח את עצמם באמצעות משחקי וידיאו, הימורים, פורנוגרפיה, קניות ורשתות חברתיות. יש משתמשים שמרגישים חרדת החמצה, כשהם לא יכולים לעדכן את אנשי הקשר שלהם בסדר יומם או להתעדכן במתרחש סביבם (Young, 2011). התיקון הקוגניטיבי יכול לסייע למכורים להעריך מחדש את הצרכים שהאינטרנט ממלא עבורם. כשהמשתמשים מפתחים מודעות לדפוסי השימוש שלהם, הם יכולים להתחיל לאתגר את המחשבות הללו ולהתגבר על הדחפים באופן עצמאי. כתוצאה מכך הם עשויים להתקשות להצדיק בפני עצמם את השימוש המוגזם באינטרנט, לשבור את מעגל השימוש התדיר ולחזור לחיי שגרה, מפוכחת וערנית (Malak, 2017).

אפשר לבקש מהמכורים לערוך רשימה משוָוה של חמש בעיות עיקריות שנובעות מהתמכרות אל מול חמש יתרונות שצמצום או הימנעות זמני המסך יכולים להציע. (Heeren, 2018; Hollinghurst et al., 2010).

 

 

טיפול במסגרת מוסד חינוכי

יש צורך לחשוף את התלמידים לאסטרטגיות של תוכניות מניעה והתערבות שמטרתן לטפל בהתמכרות לאינטרנט.

היועצים החינוכיים בבתי הספר הם דמויות חשובות בתהליכי התערבות ומניעה של התמכרות לאינטרנט. בטק"ה הם יכולים לחשוף את התופעה ולהסבירה לממונים עליהם ולחברי הסגל, לשתף את הורי התלמידים ולעזור לתלמידים שסובלים מההתמכרות (ברגישות ובפיקחות).

 

להלן פירוט שלבי התוכנית "ניקוי רעלים דיגיטלי":

שלב 1: תפקיד היועצים – היועצים צריכים להיות מוכנים להתמודד עם הסוגיות שמולידה ההתמכרות לאינטרנט. לשם כך עליהם להתריע בפני המנהלים והמפקחים על הסכנות הטמונות בשימוש מופרז, לזהות תלמידים ששוקעים אל תוך ההתמכרות ולסייע להם וכן לספק שירותי ייעוץ למורים, למחנכים ולהורים.

שלב 2: פיתוח מקצועי – על היועצים להשתתף בסדנאות פיתוח מקצועי, להכיר דרכי טיפול חדשות ומומלצות, להיוועץ ביועצים מבתי ספר אחרים ולעיין בעלונים ובמחקרים שעניינם התמכרות לאינטרנט.

שלב 3: מעורבות בית ספרית – על היועצים להיות מסוגלים להוציא לפועל סדנאות והשתלמויות פנים-בית-ספריות אחרי שעות הלימודים, במהלך ימי ההכנה לשנת הלימודים, באופן פרטני בשעות החופשיות של המורים או דרך פלטפורמות וידאו מקוונת. היועצים צריכים להכשיר את המורים, שפוגשים את תלמידיהם כל יום, לזהות את תסמיני ההתמכרות של התלמידים לייעץ להם ולטפל בהם. לחלופין, היועצים יכולים להקים בבית הספר צוות שמטרתו לזהות התמכרות של תלמידים ולטפל בה.

שלב 4: תקשורת עם הורים – היועצים חייבים להדריך את הורי התלמידים על אודות הסכנות הטמונות בהתמכרות לאינטרנט. בעזרת שיחות טלפון, פגישות וסדנאות יכולים היועצים לעזור להורים להבין את הבעיה, לווסת את השימוש באינטרנט ולהגביל את השימוש באינטרנט בבית.

שלב 5: התערבות – היועצים צריכים לדעת לדבר עם כלל התלמידים על התופעה ולהכווין ברגישות, בהיגיון ובתבונה תלמידים שנחשבים למכורים.

• קדם-התערבות – היועצים צריכים להבין שהתערבות היא פעולה מורכבת ביותר. בטרם נגשים לתלמידים, על היועצים להשתדל לצפות בהתערבויות של מכורים, להשתתף בהתערבות של מכורים לאינטרנט, למפות את צורכי התלמידים, להבין שיש השלכות להתערבות ולערב את הורי התלמידים.
• התערבות כיתתית – אפשר ורצוי לשלב בתוכנית הלימודים השכבתית שיעורים בנושא התמכרות לאינטרנט (ראו מערכי שיעור בנושא מטעם איגוד האינטרנט הישראלי, התוכנית לייעוץ חינוכי באוניברסיטת חיפה ועמותת שיעור אחר).
• ייעוץ קבוצתי – דיונים קבוצתיים יכולים לעודד תלמידים להיפתח מבחינה רגשית, לשתף את חבריהם (שלעיתים חשים כמוהם) ולהוות קבוצת תמיכה "בגובה העיניים".
• ייעוץ פרטני – במקרה שזוהה תלמיד שסובל מהתמכרות כרונית, ניתן לחשוב על דרכי הטיפול המתאימות ביותר עבורו. עם זאת, לא נהוג שבית הספר יעניק סיוע פסיכולוגי מקצועי ופרטני ארוך-טווח. לכן אם הבעיה אינה נפתרת בתוך מספר שבועות, יש לשלוח את הילד לאבחון מקצועי חיצוני, לערב את הוריו ולהמשיך ללוותו בהתאם (Chibbaro et al., 2019).

 

ביבליוגרפיה

בוניאל-נסים, מ' (2010). הערך התרפויטי של כתיבה בבלוג עלי-ידי מתבגרים הסובלים מקשיים רגשיים-חברתיים. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. אוניברסיטת חיפה, חיפה.

בוניאל-נסים, מ' (2018). שימוש באינטרנט בקרב צעירים. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 48, 99–115.

בר-זוהר, ב' ויוספסברג בן-יהושע, ל' (2021). פערים דיגיטליים במערכת ההשכלה הגבוהה. הוצאת מכון מופ"ת, מרכז המידע הבין-מכללתי.

המועצה לשלום הילד. (2015). ילדים בישראל: דו שנתון סטטיסטי. המועצה לשלום הילד.

הפרט, י' (2011). יסודות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. בתוך: צ׳ מרום, א׳ גלבוע-שכטמן, נ׳ מור וי׳ מאיירס (עורכים), טיפול קוגניטיבי-התנהגותי במבוגרים (עמ׳ 1–16). דיונון.

וולנסקי, ע' (2020). תלמידי האתמול, תלמידי המחר: שלושה גלים של רפורמות בעולם החינוך (2018-1918). שוקן.

לייזרוביץ', ק' (2020). בזק: דו"ח האינטרנט 2020: Homebody economy. בזק. https://media.bezeq.co.il/pdf/internetreport_2020.pdf

מוניץ, ח' (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה (מהדורה שישית). דיונון.

עמיחי-המבורגר, י' (2013). הטוב, הרע והמכוער באינטרנט: הפסיכולוגיה של החיים ברשת. מטר.

רן, ע' ויוספסברג בן-יהושע, ל' (2021). מגדר, מין ומיניות בעולם דיגיטלי: חינוך מיטיב לצעירים ולצעירות, אפשרויות וסיכויים. הוצאת מכון מופ"ת, מרכז המידע הבין-מכללתי.

Abbasi, I., Drouin, M., McDaniel, B., & Dibble, J. L. (2019). The protective influence of relationship commitment on the effects of Facebook addiction on marital disaffection. American Journal of Family Therapy, 47(2), 120-136.

Affouneh, S., Mahamid, F., Berte, D., Shaqour, A., & Shayeb, M. (2021). The efficacy of a training program for social skills in reducing addictive Internet behaviors among Palestinian university students. Journal of Family Issues, 34(1), 1-9.

Agbaria, Q., & Bdier, D. (2021). The role of self-control and identity status as predictors of internet addiction among Israeli-Palestinian college students in Israel. International Journal of Mental Health & Addiction,19(1), 252-266.

Ahmed, H. (2020). Internet addiction and psychosocial functioning among university students. International Journal of Multidisciplinary & Allied Studies, 7(9), p181-187.

Alavi, S., Ghanizadeh, M., Mohammadi, M. R., Jannatifard, F., Alamuti, S. E., & Farahani, M., (2021). The effects of cognitive-behavioral group therapy for reducing symptoms of internet addiction disorder and promoting quality of life and mental health. Trends in Psychiatry & Psychotherapy, 43(1), 47-56.

AlNajjar, A. (2019). Abolish censorship and adopt critical media literacy: A proactive approach to media and youth in the Middle East. Journal of Media Literacy Education, 11(3), 73-84.

American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (DSM-5). American Psychiatric Association.

Amichai-Hamburger, Y., Klomek, A., Friedman, D., Zuckerman, O., & Shani-Sherman, T. (2014). The future of online therapy. Computers in Human Behavior, 41, 288-294.

Andreassen, C. S. (2015). Online social network site addiction: A comprehensive review. Current Addiction Reports, 2, 175-184.

Andreassen, C. S., & Pallesen, S. (2014). Social network site addiction: An overview. Current Pharmaceutical Design, 20, 4053-4061.

Anderson, E. L., Steen, E., & Stavropoulos, V. (2017). Internet use and problematic internet use: A systematic review of longitudinal research trends in adolescence and emergent adulthood. International Journal of Adolescence and Youth, 22(4), 430-454.

Anderson, M., & Jiang, J. (2018). Teens, social media & technology. PEW Research Center.

Anderson, M., Smith, A., & Caiazza, T. (2018). Teens, social media and technology 2018 (Report). Pew Research Center.

Anuradha, M., & Singh, P. (2018). Efficacy of CBT on internet addiction. Journal of Psychosocial Research, 13(1), 109-119.

Aygar, H., Goktas, S., Zencirci, S., Alaiye, M., Onsuz, M., & Metintas, S. (2019). Association between fear of missing out in social media and problematic internet use in university students. Journal of Psychiatry & Neurological Sciences, 32(4), 302-308.

Aznar-Díaz, I., Romero-Rodríguez, J., García-González, A., & Ramírez-Montoya, M. (2020). Mexican and Spanish university students' internet addiction and academic procrastination: Correlation and potential factors. PLoS ONE, 15(5), 1-18.

Baardseth, T., Goldberg, S., Pace, B., & Wislocki, A. (2013). Cognitive-behavioral therapy versus other therapies. Clinical Psychology Review, 33(3), 395-405.

Babore, A., Carlucci, L., Cataldi, F., Phares, V., & Trumello, C. (2017). Aggressive behavior in adolescence: Links with self-esteem and parental emotional availability. Social Development, 26(4), 740-752.

Baker, Z. G., Krieger, H., & LeRoy, A. S. (2016). Fear of missing out: Realtionships with depression, mindfulness and physical symptoms. Translational Issues in Psychological Science, 2(3), 275-282.

Balakrishnan, J., & Griffiths, M. D. (2017). Social media addiction: What is the role of content in YouTube? Journal of Behavioral Addictions, 6(3), 364-377.

Ballarotto, G., Volpi, B., Marzilli, E., & Tambelli, R. (2018). Adolescent internet abuse: A study on the role of attachment to parents and peers in a large community sample. BioMed Research International, 20, 1-10.

Ваron, O., Buelga, S., & Cava, M. (2016). The influence of school climate and family climate among adolescents victims of cyberbullying. Comunicar, 46, 57-65.

Barrett, K., & Stewart, I. (2021). A preliminary comparison of the efficacy of online acceptance and commitment therapy and cognitive behavioral therapy stress management interventions for social and healthcare workers. Health & Social Care in the Community, 29(1), 113-126.

Bassiouni, D. H. (2014). Generation Z children adaptation to digital consumer culture: A critical literature review. Journal of Customer Behavior, 13(2), 113-133.

Bener, A., Yildirim, E., & Torun, P. (2019). Internet addiction, fatigue, and sleep problems among adolescent students: A large-scale study. International Journal of Mental Health, 17, 959-969.

Benjamin, C. L., Puleo, C. M., & Settipani, C. A. (2011), History of cognitive-behavioral therapy in youth. Child and Adolescent Psychiatric Clinics of North America, 20(2), 179-189.

Benrazavi, R., Teimouri, M., & Griffiths, M. (2015). Utility of parental mediation model on youth's problematic online gaming. International Journal of Mental Health & Addiction, 13(6), 712-727.

Błachnio, A., Przepiorka, A., Benvenuti, M., Elvis, M., & Gwendolyn, S. (2019). Relations between Facebook intrusion, internet addiction, life satisfaction, and self-esteem: A study in Italy and the USA. International Journal of Mental Health & Addiction, 17(4), 155-174.

Boden, T. (2020). Cognitive behavioral therapy in a further education setting to support an adolescent experiencing low mood. Educational & Child Psychology, 37(3), 40-55.

Brand, M. (2017) Theoretical models of the development and maintenance of internet addiction. In: C. Montag and M. Reuter (Eds.), Internet addiction (pp. 19-34). Springer.

Brand, M., Blycker, G., & Potenza, M. (2019). When pornography becomes a problem: Clinical insights. Psychiatric Times, 36(12), 48-54.

Cacioppo, M., Barni, D., Correale, C., Mangialavori, S., Danioni, F., & Gori, A. (2019). Do attachment styles and family functioning predict adolescents' problematic internet use? A relative weight analysis. Journal of Child & Family Studies, 28(5), 10-24.

Cash, H. D., Rae, C., Steel, A., & Winkler, A. (2012). Internet addiction: A brief summary of research and practice. Current Psychiatry Reviews, 8, 292-298.

Cassady, J. C. (2010). Test anxiety: Contemporary theories and implications for learning. In: J. C. Cassady (Ed.), Anxiety in schools: The causes, consequences, and solutions for academic anxieties (pp. 7-26). Peter Lang.

Castro, J. A., Vinaccia, S., & Ballester-Arnal, R. (2018). Social anxiety, internet and cyber-sex addiction: Its relationship with health perception. Terapia Psicologica, 36(3), 134-143.

Cetinkaya, L. (2019). The relationship between perceived parental control and internet addiction: A cross-sectional study among adolescents. Contemporary Educational Technology, 10(1), 55-74.

Cheever, N. A., Moreno, M. A., & Rosen, L. D. (2018). When does internet and smartphones use become a problem? In: M. Moreno & A. Radovic (Eds.), Technology and Adolescent Mental Health (pp. 121-131). Springer.

Chen, F., Gorbunova, N. V., Masalimova, A. R., & Bírová, J. (2017). Formation of ICT-competence of future university schoolteachers. EURASIA Journal of Mathematics, Science and Technology Education, 13(8), 4765-4777.

Cheng, C., & Li, A. (2014). Internet addiction prevalence and quality of (real) life: A meta-analysis of 31 nations across seven world regions. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 17(12), 755-760.

Chibbaro, J., Ricks, L., & Lanier, B. (2019). Digital awareness: A model for social counselors. Journal of School Counseling, 17, 1-27.

Cho, S., Sung, M., Shin, K., Lim, K., & Young, S. (2013). Does psychopathology in childhood predict internet addiction in male adolescents? Child Psychiatry & Human Development, 44(4), 549-555.

Chou, W., Kaufman, E., Crowell, S. E., Hsiao, R. C., Wang, P., & Yen, C. (2015). Association of stress coping strategies with Internet addiction in college students: The moderating effect of depression. Comprehensive Psychiatry, 62, 27-33.

Chun, J., Shim, H., & Kim, S. (2017). A meta-analysis of treatment interventions for internet addiction among Korean adolescents. Cyber-Psychology, Behavior & Social Networking, 20(4), 225-231.

Ciarrochi, J., Parker, P., Sahdra, B., Marshall, S., Jackson, C., Gloster, A. T., Heaven, P. (2016). The development of compulsive internet use and mental health: A four-year study of adolescence. Developmental Psychology, 52, 271-283.

Cohen-Almagor, R. (2011). Internet history. International Journal of Techno-ethics, 2)2(, 45-64.

Curren, J. (2013). Rethinking internet history. In: J. Curren. N. Fenton. D. Freedman (Eds.), Misunderstanding the Internet: Communication and Society (pp. 34-66). Routledge.

David, D., Cristea, I., & Hofmann, S. G. (2018). Why cognitive behavioral therapy is the current gold standard of psychotherapy. Frontiers in Psychiatry, 9, 4-19.

Dib, J. E., Haddad, C., Sacre, H., Akel, M. Salameh, P., & Obeid, S. (2021). Factors associated with problematic internet use among a large sample of Lebanese adolescents. BMC Pediatrics, 21(148). https://doi.org/10.1186/s12887-021-02624.

Dong, G., Wang, J., Yang, X., & Zhou, H. (2013). Risk personality traits of Internet addiction: A longitudinal study of Internet-addicted Chinese university students. Asia-Pacific Psychiatry, 5(4), 316-321.

Dong, H., Yang, F., Lu, X., & Hao, W. (2020). Internet addiction and related psychological factors among children and adolescents in China during the coronavirus disease 2019 (COVID-19) epidemic. Frontiers in Psychiatry, 11, 751.

Dumitru, A. A. (2013). Pseudo virtual identity: Computer and internet addiction. Euro-mentor, 4(4), 74-85.

Durkee, T., Kaess, M., Carli, V., Parzer, P., Wasserman, C., & Floderus, B. (2012). Prevalence of pathological internet use among Spanish adolescents. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 20(4), 259-267.

Efrati, Y., & Amichai-Hamburger, Y. (2019). The use of online pornography as compensation for loneliness and lack of social ties among Israeli adolescents. Psychological Reports, 122(5), 1865-1882.

Eichenberg, C., Schott, M., Decker, O., & Sindelar B. (2017). Attachment style and internet addiction: an online survey. Journal of Medical Internet Research, 19(5), 160-170.

Elhai, J. D., Levine, J. C., Dvorak, R. D., & Hall, B. J. (2016). Fear of missing out, need for touch, anxiety and depression are related to problematic smartphone use. Computers in Human Behavior, 63, 509-516.

Entertainment Software Association. (2017). Essential facts about the computer and video game industry. Entertainment Software Association.

Erol, O., & Cirak, N. (2019). Exploring the loneliness and internet addiction level of college students based on demographic variables. Contemporary Educational Technology, 10(2), 156-172.

Field, T. A., Beeson, E. T., & Jones, L. K. (2015). The new ABCs: A practitioner's guide to neuroscience-informed cognitive-behavior therapy. Journal of Mental Health Counseling, 37(3), 206–220.

Fox, J., & Moreland, J. J. (2015). The dark side of social networking sites: An exploration of the relational and psychological stressors associated with Facebook use and affordances. Computers in Human Behavior, 45, 168-176.

Fumero, A., Marrero, R. J., Voltes, D., & Penate, W. (2018). Personal and social factors involved in internet addiction among adolescents: A meta-analysis. Computers in Human Behavior, 86, 387-400.

Gámez-Guadix, M., Calvete, E., Orue, I., & Havas, C. L. (2015). Problematic internet use and problematic alcohol use from the cognitive–behavioral model: A longitudinal study among adolescents. Addictive Behaviours, 40, 109-114.

Gaysina, G., & Zakirova, V. (2017). Prevention of teenager's internet addiction: Pilot program. Elementary Education Online, 16(4), 1873-1881.

Goetz, T., Nett, U. E., Martiny, S. E., Hall, N. C., Pekrun, R., Dettmers, S., & Trautwein, U. (2012). Students' emotions during homework: Structures, self-concept antecedents, and achievement outcomes. Learning and Individual Difference, 22, 225-234.

Gomez, P., Rial, A., Brana, T., Golpe, S., & Varela, J. (2017). Screening of problematic internet use among Spanish adolescents: Prevalnce and related variables. Cyberpsychology, Bahvior and Scoail Networking, 20(4), 259-267.

Griffiths, M. D., Kuss, D. J., & Demetrovics, Z. (2014). Social networking addiction: An overview of preliminary findings. In: K. Rosenberg & L. Feder (Eds.), Behavioral addictions: Criteria, evidence and treatment (pp.119-141). Elsevier.

Grubbs, J. B., Wilt, J., Exline, J., Pargament, I., & Kraus, S. W.  (2018). Moral disapproval and perceived addiction to internet pornography - A longitudinal examination. Addiction, 113(3), 496-506.

Gunter, B. (2019). Children and Mobile Phones: Adoption, Use, Impact and Control. Bingley.

Gupta, T., Swami, M. K., & Nebhinani, N. (2020). Risk of digital addiction among children and adolescents during COVID-19 pandemic: Concerns, caution, and way out. Journal of Indian Association for Child & Adolescent Mental Health, 16(3), 199-208.

Haagsma, M., Caplan, S., Peters, O., & Pieterse, M. (2013). A cognitive-behavioral model of problematic online gaming in adolescents aged 12–22 years. Computers in Human Behavior, 29(1), 202-209.

Haddon, L., & Livingstone, S. (2012). EU kids online: National perspectives. The school of London economics and political science.

He, M., & Wang, A. (2019). Investigation and research on college students’ internet game addiction and its countermeasure. Translational Vision Science & Technology, 9, 140-151.

Heatherton, T. F., & Wagner, D. O. (2011). Cognitive neuroscience of self-regulation failure. Trends in Cognitive Sciences, 15(3), 132-139.

Heeren, A. (2018). The impact of digital technology on psychological treatments and their dissemination. Frontiers in Psychology, 9, 15-31.

Hicks, J., Jennings, L., Jennings, S., Berry, S., & Green, D. (2018). Middle school bullying: Students reported perceptions and prevalence. Journal of Child and Adolescent Counseling, 4(3), 195-208.

Hofmann, S. G., Asmundson, G. J, & Beck, A. T. (2013). The science of cognitive therapy. Behavior Therapy, 44(2), 199-212.

Hollinghurst, S., Peters, T. J., Kaur, S., Wiles, N., Lewis, G., & Kessler, D. (2010). Cost-effectiveness of therapist-delivered online CBT for depression: Randomised controlled trial. The British Journal of Psychiatry, 197(4), 297-304.

Hou, Y., Xiong, D., Jiang, T., Song, L., & Wang, Q. (2019). Social media addiction: Its impact, mediation, and intervention. Cyberpsychology, 13)1(, article 4.

Huang, X., Li, M., & Tao, R. (2010). Treatment of internet addiction. Current Psychiatry Reports, 12(5), 462-470.

International Telecommunication Union. (2020). Measuring digital development: Facts and figures 2019 (Report). Telecommunication Development Bureau, International Telecommunication Union.

Internet Live Stats. (2021). Internet Users. https://www.internetlivestats.com/

Jaiswal, A., Manchanda, S., Gautam, V., Goel, A., Aneja, J., & Raghav, P., (2020). Burden of internet addiction, social anxiety and social phobia among university students. Journal of Family Medicine & Primary Care, 9(7), 37-53.

Jelenchick, L. A., Eickhoff, J. C., & Moreno, M. A. (2013). “Facebook depression?” Social networking site use and depression in older adolescents. Journal of Adolescent Health, 52, 128-130.

Jeong, E. J., Ferguson, C. J., & Lee, S. J. (2019). Pathological gaming in young adolescents: A longitudinal study focused on academic stress and self-control in South Korea. Journal of Youth and Adolescence, 48(12), 2333-2342.

Jia, J., Tong, W., Zhang, J., Liu, F., & Fang, X. (2021). Trajectory of problematic internet use across the college years: The role of peer internet overuse behavior and peer attitude toward internet overuse. Journal of Adolescence, 86, 64-76.

Jiang, W., & Vance A. (2010). Longer term effect of randomized, controlled group cognitive behavioural therapy for Internet addiction in adolescent students in Shanghai. The Australian and New Zealand Journal of Psychiatry, 44, 129-134.

Jiaqi, L., & Wei-Cheng, J. (2018). Application of an ecological approach to examine online activities and internet addiction among college students. Journal of Counselor Practice, 9(2), 1-22.

Johnson, J. (2021). United States: Number of internet users 2000-2019 (Report). Statista.

Kardefelt-Winther, D. (2014). Computers in human behavior: A conceptual and methodological critique of internet addiction research: Towards a model of compensatory internet use. Computers in Human Behavior, 31, 351-354.

Karki, K., Singh, D., Maharjan, D., Sushmita, S., Shreesha, T., & Deependra, K. (2021). Internet addiction and sleep quality among adolescents in a peri-urban setting in Nepal: A cross-sectional school-based survey. PLoS ONE, 16(2), 13-26.

Kawabe, K., Horiuchi, F., Miyama, T., Jogamoto, T., Aibara, K., & Ishii, E. (2019). Internet addiction and attention-deficit, hyperactivity disorder symptoms in adolescents with autism spectrum disorder. Research in Developmental Disabilities, 89, 22-28.

Ke, G., & Wong, S. (2018). A healthy mind for problematic internet use. CyberPsychology, Behavior & Social Networking, 21(10), 637-645.

Kemp, S. (2020). Digital 2020: Global digital insights. Datareportal.

Khazaal, Y., Xirossavidou, C., Khan, R., & Edel, Y. (2012). Cognitive-behavioral treatments for internet addiction. The Open Addiction Journal, 16, 19-29.

Kim, S. M., Han, D. H., & Lee, Y. S. (2012). Combined cognitive behavioral therapy and bupropion for the treatment of problematic online game play in adolescents with major depressive disorder. Computers in Human Behavior, 28, 1954-1959.

King, D. L., Delfabbro, P., Griffiths, M., & Gradisar, M. (2012). Cognitive-behavioral approaches to outpatient treatment of internet addiction in children and adolescents. Journal of Clinical Psychology, 68(11), 1185-1195.

Király, O., et al., (2020). Preventing problematic internet use during the COVID-19 pandemic: Consensus guidance. Comparative Psychiatry, 100, 152-180.

Kushlev, K., & Dunn, E. (2019). Smartphones distract parents from cultivating feelings of connection when spending time with their children. Journal of Social & Personal Relationships, 36(6), 1619-1639.

Kuss, D., Kristensen, A., & Lopez-Fernandez, O. (2021). Internet addictions outside of Europe: A systematic literature review. Computers in Human Behavior, 115, 1-16.

Laconi, S., Pirès, S., & Chabrol, H. (2017). Internet gaming disorder, motives, game genres and psychopathology. Computers in Human Behavior, 75, 652-659.

Lam, L. T., & Lam, M. K. (2016). Health intervention for problematic internet use. Current Psychiatry Reports, 18, 107-118.

Lavie-Dinur, A., Aharoni, M., & Karniel, Y. (2020). Safe online ethical code for and by the net generation: Themes emerging from school students’ wisdom of the crowd. Journal of Information, Communication and Ethics in Society, 19(1), 1477-1496.

Lee, B. W., & Stapinski, L. A. (2012). Seeking safety on the internet: Relationship between social anxiety and problematic internet use. Journal of Anxiety Disorders, 26(1), 197-205.

Lee, J., Hwang, J., Park, S., Jung, H., Choi, S. Kim, D., & Lee, J. (2014). Differential resting-state EEG patterns associated with comorbid depression in Internet addiction. Progress in Neuro-Psychopharmacology and Biological Psychiatry, 50, 21-26.

Lee, J., & Kang, G. (2015). A meta-analysis on the effect of youth internet addiction group counseling program. Korean Journal of Counseling, 16, 101-120.

Lewis, T., Larson, M., & Korcuska, J. (2017). Strengthening the planning process of motivational interviewing using goal attainment scaling. Journal of Mental Health Counseling, 39(3), 195-210.

Li, D., Liau, A., & Khoo, A. (2011). Examining the influence of actual-ideal self-discrepancies, depression, and escapism on pathological gaming among massively multiplayer online adolescent gamers. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 14, 535-539.

Lin, M. P. (2020). Prevalence of internet addiction during the covid-19 outbreak and its risk factors among junior high school students in Taiwan. International Journal of Environmental Research and Public Health, 17(22), 8547.

Liu, J., Nie, J., & Yafeng, W. (2017).  Effects of group counseling programs, cognitive behavioral therapy, and sports intervention on internet addiction in East Asia: A systematic review and meta-analysis. International Journal of Environmental Research and Public Health, 14(12), 1470.

Liu, Q., Fang, X. Y., Yan, N., Zhou, Z. K., Yuan, X. J., Lan, J., & Liu, C.Y. (2015). Multi-family group therapy for adolescent internet addiction: Exploring the underlying mechanisms. Addictive Behaviors, 42, 1-8.

Liu, Q., Lin, Y., Zhou, Z., & Zhang, W. (2019). Perceived parent–adolescent communication and pathological internet use among Chinese adolescents: A moderated mediation model. Journal of Child & Family Studies, 28(6), 100-116.

Liu, T. C., Desai, R. A., Krishnan-Sarin, S., Cavallo, D. A., & Potenza, M. N. (2011). Problematic Internet use and health in adolescents: Data from a high school survey in Connecticut. Journal of Clinical Psychiatry, 72, 836-845.

Liu, W., Mirza, F., Narayanan, A., & Souligna, S. (2020). Is it possible to cure Internet addiction with the internet? AI & Society, 35(1), 245-255.

Love, T., Laier, C., Brand, M., Hatch, L., & Hajela, R. (2015). Neuroscience of internet pornography addiction: A review and update. Behavioral Sciences, 81(1), 72-83.

Malak, M. (2017). Internet addiction and CBT: Therapy and clinical applications. Intech Open.

Malinauskas, R., & Malinauskiene, V. (2019) A meta-analysis of psychological interventions for Internet/smartphone addiction among adolescents. Journal of Behavioral Addictions, 8(4), 613-624.

Mann, R., & Lev-On, A. (2015). The Israeli media in 2015 – Agendas, uses and trends (Annual report). Ariel University Press.

Marino, C., Gini, G., Vieno, A., & Spada, M. M. (2018). A comprehensive meta-analysis on problematic Facebook use. Computers in Human Behavior, 83, 262-277.

McDaniel, B. T., & Coyne, S. M. (2016). Technoference: The interference of technology in couple relationships and implications for women’s personal and relational well-being. Psychology of Popular Media Culture, 5, 85-96.

McDaniel, B. T., Galovan, A. M., Cravens, J. D., & Drouin, M. (2018). Technoference and implications for mothers’ and fathers’ couple and coparenting relationship quality. Computers in Human Behavior, 80, 303-313.

McDaniel, B. T., & Radesky, J. S. (2018). Technoference: Parent distraction with technology and associations with child behavior problems. Child Development, 89, 100–109.

Meath, S. (2016). An experiential approach to group work. Journal of Sociology and Social Work, 6, 15-26.

Merikangas, K. R., & McClair, V. L. (2012). Epidemiology of substance use disorders. Journal of Human Genetics, 131(6), 779-789.

Mihajlov, M., & Vejmelka, L. (2017). Internet addiction: A review of the first twenty years. Psychiatria Danubina, 29(3), 260-272.

Miller, W. R., & Rollnick, S. (2013). Motivational interviewing: Helping people change. Applications of motivational interviewing (3rd edition). Guilford Press.

Mittal, V. A., Dean, D. J., & Pelletier, A. (2013). Internet addiction, reality substitution and longitudinal changes in psychotic-like experiences in young adults. Early Intervention Psychiatry, 7, 261-269.

Montag, C., Schivinski, B., Sariyska, R., Kannen, C., Demetrovics , Z., & Pontes, H. M. (2019). Psychopathological symptoms and gaming motives in disordered gaming: A psychometric comparison between the WHO and APA diagnostic frameworks. Journal of Clinical Medicine, 8(10), 1691.

Moon, S. J., Hwang, J. S., Kim, J. Y., Shin, A. L., Bae, S. M., & Kim, J. W. (2018). Psychometric properties of the internet addiction test: A systematic review and meta-analysis. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 21(8), 473-484.

Moreno, M. A., Jelenchick, L., Cox, E., Young, H., & Christakis, D. A. (2011). Problematic internet use among US youth: A systematic review. Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine, 165, 795-805.

Muusses, L. D., Finkenauer, C., Kerkhof, P., & Billedo, C. J. (2014). A longitudinal study of the association between compulsive internet use and wellbeing. Computers in Human Behavior, 36, 21-28.

Nadeem, M., Buzdar, M., Shakir, M., & Naseer, S. (2019). The association between Muslim religiosity and internet addiction among young adult college students. Journal of Religion & Health, 58(6), 1953-1960.

Najafi-Sharjabad, F., & Rayani, M. (2020). Evaluation of internet addiction and mental health status among medical sciences students. Malaysian Journal of Medicine & Health Sciences,16(1), 196-202.

Nakayama, H., Mihara, S., & Higuchi, N. (2017). Treatment and risk factors of Internet use disorders. Psychiatry & Clinical Neurosciences,71(7), 492-505.

Nestler, E. J. (2013). Cellular basis of memory for addiction. Dialogues in Clinical Neuroscience, 15(4), 431-443.

Nida, T. K. (2018). Facebook addiction and its association with academic performance. Biomedical Journal of Scientific & Technical Research, 3(5), 1-3.

Nikken, P., & Jansz, J. (2011). Parental mediation of young children’s internet use. Learning, Media and Technology, 39, 1-26.

Nikolopoulou, K. (2018). Creativity and ICT: Theoretical approaches and perspectives in school education. In: T. A. Mikropoulos (Ed.), Research on e-Learning and ICT in Education (pp. 87-100). Springer International Publishing.

Northrup, J. C., Lapierre, C., Kirk, J., & Rae, C. (2015). The Internet process addiction test: Screening for addictions to processes facilitated by the Internet. Behavioral Sciences, 5, 341-352.

Nwosu, D. Kingsley, C., Ikwuka, O. I., Onyinyechi, M. U., & Unachukwu, G. C. (2020). Does the association of social media use with problematic internet behaviors predict undergraduate students’ academic procrastination? Canadian Journal of Learning & Technology, 46(1), 66-85.

Oberst, U., Wegmann, E., Stodt, B., Brand, M., & Chamarro, A. (2017). Negative consequences from heavy social networking in adolescents: The mediating role of fear of missing out. Journal of Adolescence, 55, 51-60.

OECD. (2019). The ICT access and usage by households and individuals database provides a selection of 92 indicators. Based on the of 2nd revision of the OECD model survey on ICT access and usage by households and individuals (Report). OECD.

Olsen, C. M. (2011). Natural rewards, neuroplasticity, and non-drug addictions. Neuropharmacology, 61)7(, 1109-1122.

Ortega-Barón, J., Buelga, S., Ayllón, E., Martínez-Ferrer, B., & Cava, M-J. (2019). Effects of intervention program Prev@cib on traditional bullying and cyberbullying. International Journal of Environmental Research and Public Health, 16)4(, 527.

Petersen, K. U., Weymann, N., Schelb, Y., Thiel, R., & Thomasius, R. (2009). Pathological Internet use: Epidemiology, diagnostics, co-occurring disorders and treatment. Fortschritte der Neurologie Psychiatrie, 77(5), 263-271 [in German].

Poli, R. (2017). Internet addiction update: Diagnostic criteria, assessment and prevalence. Neuropsychiatry, 7(1), 4-8.

Przybylski, A. K., Murayama, K., DeHaan, C. R., & Gladwell, V. (2013).  Motivational, emotional, and behavioral correlates of fear of missing out. Computers in Human Behavior, 29(4), 1841-1848.

Recupero, P. R. (2010). The mental status examination in the age of the internet. Journal of American Academy psychiatry Law, 38, 17-29.

Reiner, I., Tibubos, A. N., Hardt, J., Müller, K., Wölfling, K., & Beutel, M. E. (2017). Peer attachment, specific patterns of internet use and problematic internet use in male and female adolescents. European Child and Adolescent Psychiatry, 26(10), 1257-1268.

Resnicow, K., & McMaster, F. (2012). Motivational interviewing: Moving from why to how with autonomy support. International Journal of Behavioral Nutrition and Physical Activity, 9, 11-19.

Restrepo, A., Scheininger, T., Clucas, J., Alexander, L., Salum, G. A., Georgiades, K., Paksarian, D., Merikangas, K. R., & Milham, M. P. (2020). Problematic internet use in children and adolescents: Associations with psychiatric disorders and impairment. BMC Psychiatry, 20(1), 124-147.

Reyna, J., Hanham, J., & Meier, P. (2018). The internet explosion, digital media principles and implications to communicate effectively in the digital space. E-Learning and Digital Media, 15(1), 36-52.

Robinson, E. H. (2014). The a-spatial economics of virtual worlds. The Journal of Virtual Worlds Research, 7(1), 1-21.

Rodda, S., Booth, N., Vacaru, M., Knaebe, B., & Hodgins, D. (2018). Behavior change strategies for internet, pornography and gaming addiction: A taxonomy and content analysis of professional and consumer websites. Computers in Human Behavior, 84, 467-476.

Rodgers, R. F., Melioli, T., Laconi, S., Bui, E., & Chabrol, H. (2013). Internet addiction symptoms, disordered eating, and body image avoidance. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 16, 56-60.

Rodrigues, M. F., Campos, C., & Pelucio, E. (2019). Patients’ comprehension of mindfulness-based cognitive behavioral therapy in an outpatient clinic for resistant depression: A cross-sectional study. Frontiers in Psychology, 10, 271-281.

Rosen, L. D. (2015). Social networking is addictive and can lead to psychological disorders: Are social networking sites harmful? Greenhaven Press.

Rosenthal, S. R., Cha, Y., & Clark, M. A. (2018). The internet addiction test in a young adult U.S. population. Cyberpsychology, Behavior and Social Networking, 21(10), 661–666.

Rothman, D. (2016). Public safety: A state of mind. Online Journal, 1(1), 13-17.

Rumpf, H. J., Vermulst, A. A., Bischof, A., Kastirke, N., Gurtler, D., Bischof, G., Meerkerk, G.J., John, U., & Meyer, C. (2014). Occurrence of internet addiction in a general population sample: A latent class analysis. European Addiction Research, 20, 159-166.

Salmela-Aro, K., Upadyaya, K., Hakkarainen, K., Lonka, K., & Alho, K. (2017). The dark side of internet use: Two longitudinal studies of excessive internet use, depressive symptoms, school burnout and engagement among finish early and late adolescents. Journal of Youth & Adolescence, 46(2), 343-357.

Sang-Hyun, K., Hyeon-Woo, Y., Sun-Jin, J., Kyu, J., Kina, L., & Min-Hyeon, P. (2018). The effects of group cognitive behavioral therapy on the improvement of depression and anxiety in adolescents with problematic internet use. Journal of the Korean Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 29(2), 73-79.

Sela, Y., Zach, M., Amichay-Hamburger, Y., Mishali, M., & Omer, H. (2020). Family environment and problematic internet use among adolescents: The mediating roles of depression and fear of missing out. Computers in Human Behavior, 106, 106226.

Shakya, H. B., & Christakis, N. A. (2017). Association of Facebook use with compromised well-being: A longitudinal study. American Journal of Epidemiology, 185, 203-211.

Shaw, M., & Black, D. W. (2008). Internet addiction: Definition, assessment, epidemiology and clinical management. CNS Drugs, 22(5), 353-365.

Shensa, A., Escobar-Viera, C. G., Sidani, J. E., Bowman, N. D., Marshal, M. P., & Primack, B. A. (2017). Problematic social media use and depressive symptoms among US young adults: A nationally-representative study. Social Science & Medicine, 182, 150-157.

Shin, M. K. (2015). The relation of internet addiction and excessive daytime sleepiness in Korean college students. Science & Engineering Research, 16, 248-252.

Shin, W., & Huh, J. (2011). Parental mediation of teenagers’ video game playing: Antecedents and consequences. New Media & Society, 13(6), 945-962.

Siste, K., Suwartono, C., Nasrun, M., Wiwie, B., Saptawati, S., & Pandelaki, J. (2021). Validation study of the Indonesian internet addiction test among adolescents. PLoS ONE, 16(2), 1-15.

Smith, A., & Anderson, M. (2018). Social media use in 2018. Pew Research Center. http://www.pewinternet.org/2018/03/01/social-media-use-in-2018/

Soucy, J. N., Hadjistavropoulos, H. D., Karin, E., Dear, B. F., & Titov, N. (2021). Brief online motivational interviewing pre-treatment intervention for enhancing internet-delivered cognitive behaviour therapy: A randomized controlled trial. Internet Interventions, 25. https://doi.org/10.1016/j.invent.2021.100394.

Statista. (2020). Social media usage worldwide (Report). Statista.

Stevens, M. W., King, D. L., Dorstyn, D., & Delfabbro, P. H. (2019). Cognitive–behavioral therapy for Internet gaming disorder: A systematic review and meta‐analysis. Clinical psychology & psychotherapy, 26(2), 191-203.

Stieger, S., Burger, C., Bohn, M., & Voracek, M. (2013). Who commits virtual identity suicide? Differences in privacy concerns, internet addiction, and personality between Facebook users and quitters. Cyber Psychology, Behavior & Social Networking, 16(9), 629-634.

Strohman, L. (2020). Left to their own devices: Schools must be at the forefront of preventing tech addiction among children in order to head off its often-devastating effects. Principal, 99(4), 34-37.

Sun, P., Johnson, C. A., Palmer, P., Arpawong, T. E., Unger, J.B., Xie, B., & Sussman, S. (2012). Concurrent and predictive relationships between compulsive internet use and substance use: Findings from vocational high school students in China and the USA. International Journal of Environmental Research and Public Health, 9, 660-673.

Szasz-Janocha, C., Vonderlin, E., & Lindenberg, K. (2020). Treatment outcomes of a CBT-based group intervention for adolescents with Internet use disorders. Journal of Behavioral Addictions, 9(4), 978-989.

Tan, K. (2019). The effects of personal susceptibility and social support on internet addiction: An application of Adler's theory of individual psychology. International Journal of Mental Health & Addiction, 17(4), 155-174.

The Lancet. (2011). Addiction: A complex disorder (Editorial), The Lancet, 378, 42-47.

Tiego, J., Lochner, C., Ioannidis, K., Brand, M., Stein, D.J., Yücel, M., Grant, J. E., & Chamberlain, S. R. (2019). Problematic use of the Internet is a unidimensional quasi-trait with impulsive and compulsive subtypes. BMC Psychiatry, 19(1), 124-147.

Tomaszek, K., & Muchacka-Cymerman, A. (2020). Examining the relationship between student school burnout and problematic internet use. Educational Sciences: Theory & Practice, 20)2(, 16-31.

Tonioni, F., Mazza, M., Autullo, G., Cappelluti, R., Catalano, V., Marano, G., & Lai, C. (2014). Is internet addiction a psychopathological condition distinct from pathological gambling? Addictive Behaviors, 39(6), 1052-1056.

Torres-Rodríguez, A., Griffiths, M., & Carbonell, X. (2018). The treatment of internet gaming disorder: A brief overview of the PIPATIC program. International Journal of Mental Health & Addiction, 16(4), 17-25.

Trumello, C., Babore, A., Candelori, C., Morelli, M., & Bianchi, D. (2018). Relationship with parents, emotion regulation, and callous-unemotional traits in adolescents’ internet addiction. BioMed Research International, 1, 1-10.

Tsitsika, A. K., Janikian, M., Schoenmakers, T. M., Tzavela, E. C., Ólafsson, K., Wójcik, S., Macarie, G. F., & Richardson, C. (2014a). Internet addictive behavior in adolescence: A cross-sectional study in seven European countries. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 17(8), 528-535.

Tsitsika, A. K., Tzavela, E. C., Janikian, M., Olafsson, K., & Iordache, A. (2014b). Online social networking in adolescence: Patterns of use in six European countries and links with psychological functioning. The Journal of Adolescents Health, 55(1), 141-147.

Turker, P., & Cakmak, P. (2019). An investigation of cyber wellness awareness: Turkey secondary school students, teachers, and parents. Computers in the Schools, 36(4), 293-318.

Turner, A. (2015). Generation Z: Technology and social interest. The Journal of Individual Psychology, 71(2), 17-31.

UNICEF. (2020). How many children and young people have internet access at home? Estimating digital connectivity during the COVID-19 pandemic (Report). United Nations Children’s Fund and International Telecommunication Union.

United States Census Bureau. (2020). Total midyear population for the world: 1950-2050 (Report). United States Census Bureau.

Velezmoro, R., Lacefield, K., & Roberti, J. W. (2010). Perceived stress, sensation seeking, and college student’s abuse of the internet. Computers in Human Behavior, 26(6), 1526-1530.

Venkatesh, V., Sykes, T. A., Chan, F., & Jen-Hwa, p. (2019). Children's internet addiction, family-to-work conflict and job outcomes: A study of parent–child dyads. Management Information Systems Quarterly, 43(3), 903-927.

Volkow, N. D., Koob, G. F., & McLellan, A. T. (2016). Neuro-biologic advances from the brain disease model of addiction. New England Journal of Medicine, 374(4), 363-371.

Wang, T., & Cheng, H. (2021).  Problematic Internet use among elementary school students: Prevalence and risk factors. Information, Communication & Society, 24(2), 219-240.

Wang, W. C. (2019). Exploring the relationship among free-time management, leisure boredom, and internet addiction in undergraduates. Psychological Reports, 122(5), 1651-1665.

Weinstein, A., & Lejoyeux, M. (2010). Internet addiction or excessive internet use. The American Journal of Drug and Alcohol Abuse, 36(5), 277-283.

Wolniczak, I., Caceres-DelAguila, J. A., Palma-Ardiles, G., Arroyo, K. J., Solís-Visscher, R., Paredes-Yauri, S., & Bernabe-Ortiz, A. (2013). Association between Facebook dependence and poor sleep quality: A study in a sample of undergraduate students in Peru. PLoS One, 8, 59-87.

Wu, C. S. T., Wong, H. T., Yu, K. F., Fok, K. W., Yeung, S. M., Lam, C. H., & Liu, K. M. (2016). Parenting approaches, family functionality, and internet addiction among Hong Kong adolescents, BMC Pediatrics, 16, 113-130.

Wu, X., Chen, X., Han, J., Meng, H., Luo, J., Nydegger, L., & Wu, H. (2013). Prevalence and factors of addictive internet use among adolescents in Wuhan, China: Interactions of parental relationship with age and hyperactivity- impulsivity. PLoS One, 8, 1-20.

Xu, J. (2018). Emotion regulation in mathematics homework: An empirical study. Journal of Educational Research, 111)1(, 1-13.

Yam, F., & Ilhan, T. (2020). Holistic technological addiction of modern age. Current Approaches in Psychiatry, 12(1), 1-15.

Yang, X., Zhu, L., Chen, Q., Song, P., & Wang, Z. (2016). Parent marital conflict and internet addiction among Chinese college students: The mediating role of father-child, mother-child, and peer attachment. Computers in Human Behavior, 59, 221-229.

Ya-song, D., Wenqing J., & Vance, A. (2010). Longer term effect of randomized, controlled group cognitive behavioural therapy for Internet addiction in adolescent students in Shanghai. Australian & New Zealand Journal of Psychiatry, 44(2), 129-134.

Young, K. S. (1998). Internet addiction: The emergence of a new clinical disorder. Cyber Psychology & Behavior, 11(1), 237-244.

Young, K. S. (2004). Internet addiction a new clinical phenomenon and its consequences. American Behavioral Scientist, 48(4), 402-415.

Young, K. S. (2007). Cognitive behavior therapy with Internet addicts: Treatment outcomes with Internet addicts. Cyber-Psychology & Behavior, 70(5), 671-679.

Young, K. S. (2011). CBT-IA: The first treatment model for internet addiction. Journal of Cognitive Psychotherapy, 25(4), 304-310.

Young, K. S. (2013). Treatment outcomes using CBT-IA with internet-addicted patients. Journal of Behavioral Addictions, 2, 209-215.

Young, K. S. (2017a). The evolution of Internet addiction. Addictive Behaviors, 64, 229-230.

Young, K. S. (2017b). The evolution of internet addiction disorder: Internet addiction. Springer.

Young, K. S., Pistner, M., O’Mara, J., & Buchanan, J. (1999). Cyber disorders: The mental health concern for the new millennium. Cyber Psychology & Behavior, 2, 475-479.

Yukan, L., Jiao, D., & Wei, L. (2018). A pilot study of a group mindfulness-based cognitive-behavioral intervention for smartphone addiction among university students. Journal of Behavioral Addictions, 7(4), 1171-1176.

Zajac, K., Ginley, M. K., Chang, R., & Petry, N. M. (2017). Treatments for Internet gaming disorder and Internet addiction: A systematic review. Psychology of Addictive Behaviors, 31(8), 979.

Zendle, D., Meyer, R., & Over, H. (2019). Adolescents and loot boxes: Links with problem gambling and motivations for purchase. Royal Society Open Science, 6(6), 190-194.

Zhang, J., Ma, S., Li, C., Liu, L. Xia, C., Lan, J,. Wang, L., & Liu, B. et al. (2019a). Craving behavioral intervention for internet gaming disorder: Remediation of functional connectivity of the ventral striatum. Addiction Biology, 23(1), 337-346.

Zhang, J., Zhang, Y., & Fang B. (2019b). Does cognitive-behavioral therapy reduce internet addiction? Protocol for a systematic review and meta-analysis. Medicine, 98(38), 172-183.

Zhang, M., & Ho, R. (2017). Smartphone applications for immersive virtual reality therapy for internet addiction and internet gaming disorder. Technology & Health Care, 25(2), 367-372.