למידה משמעותית בישראל

וולנסקי, ע' (2020). למידה משמעותית בישראל. בתוך: תלמידי האתמול תלמידי המחר. תל אביב: הוצאת שוקן

עיקרי הדברים:

• למידה משמעותית פירושה גיוון תוכנית הלימודית, הגדלת האוטונומיה של מורים והרחבת עבודות חקר והערכה מעצבת על חשבון מבחנים סטנדרטיים עם שאלות סגורות וציונים מספריים
• עם כניסתו של שי פירון בשנת 2013 לתפקידו כשר החינוך זכתה הלמידה המשמעותית לתשומת לב ממוקדת ולמקום במרכז השיח החינוכי
• מטרת המדיניות החדשה היתה לבנות תוכנית לימודים שתספק עניין לתלמיד ותהיה רלוונטית לעולמו
• הרפורמה הונעה מההבנה כי מקורות המידע זמינים לתלמידים ברשת וכי הקניית המיומנויות החשובות במאה ה-21 דורשת למידה פעילה ויצירתית, להבדיל משינון פסיבי

החל בשנת 2014, בתחילת כהונתו של שי פירון בתפקיד שר החינוך, היתה הלמידה המשמעותית חלק מהמדיניות המוצהרת של המשרד. פירושה של למידה משמעותית הוא:

1. גיוון וגמישות של תוכנית הלימודים בהתאם לשונות בתחומי העניין של התלמידים.
2. הרחבת האוטונומיה הפדגוגית של המורים.
3. שינוי והגמשת משטר הבחינות והמדידה: פחות מבחנים אחידים וסטנדרטיים עם ציונים מספריים ושאלות בקיאות סגורות שמכוונות לתשובה אחת נכונה, ויותר הערכה מילולית על עבודות חקר ופרויקטים שמבצעים התלמידים, לרוב על נושאים שהם עצמם בוחרים.

לאתר הספר

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא למידה משמעותית

חיפושי הדרך המוקדמים

את ההיגיון בגמישות ובגיוון של הפעולה החינוכית כתנאי ללמידה משמעותית הסביר זלמן ארן, מי שהיה שר החינוך בשנות החמישים והשישים: "אין סטנדרטים לקיבוץ גלויות" (גרינברג 2018, עמ' 231). בכך הניח את הבסיס להתרחקות מהאחידות שהכתיבה תוכניות הלימודים בשני העשורים הראשונים לאחר קום המדינה, ששאפה לעצב 'עם אחד במדינה אחת באמצעות תוכנית לימודים אחת'. ביטול הזרמים בחינוך, חוק חינוך ממלכתי (1953) ומשאבי חינוך מוגבלים בשנים אלה מסבירים באופן חלקי את המדיניות שדגלה בחינוך אחיד לכלל ילדי ישראל.

בשנת 1962 נקבע כי ציון בחינות הבגרות יתבסס על שקלול שווה ערך בין הערכת המורה לבין הציון שיושג בבחינה החיצונית (סחייק 2003, עמ' 9), ובעקבות דוח הוועדה לעידוד היוזמה החינוכית בבית הספר משנת 1972 נקבע כי למורה תוענק אוטונומיה בהיקף של שלוש שעות שבועיות על פי שיקול דעתו, וכי 25% מהיקף תוכנית הלימודים הרשמית יופעלו על פי תוכניתו של המוסד החינוכי (דין וחשבון הוועדה לעידוד היזמה החינוכית 1972).

לקראת מדיניות של למידה משמעותית

חיפושי הדרך ללמידה משמעותית לא ירדו מסדר היום במשך שנים, אך עם כניסתו של שי פירון בשנת 2013 לתפקידו כשר החינוך זכה הרעיון לתשומת לב ממוקדת ולמקום במרכז השיח החינוכי. פירון ביקש להחיל שינוי מהיר במטה ובשדה. ההכרזה על המדיניות החדשה זכתה להד חיובי בדרך כלל, אך עוררה אי-נוחות בקרב ממלאי תפקידים בעבר ובהווה, שראו בה ביקורת עליהם ועל ניהול הלמידה וההוראה עד כה.

מטרת המדיניות החדשה היתה לבנות תוכנית לימודים שתספק עניין לתלמיד ותהיה רלוונטית לעולמו. תנאי מוקדם לפיתוח למידה משמעותית בעיני פירון היה צמצום משקלם של מבחנים שהכבידו על מורים ותלמידים מאז שנות התשעים. בעוד פירון דגל בדרך של 'חנוך לנער על פי דרכו' (משלי כ"ב 12), גרסה ההשקפה המנוגדת, שהיו לה תומכים בולטים במערכת החינוך, כי 'תורה נקנית בייסורים', ולפיכך השימוש במבחנים הוא ה'שוט' הבלעדי כמעט אשר יבטיח למידה, ולכן 'מרבה מבחנים – מרבה תורה'.

חודשים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד הודיע פירון על השעיית מבחני המיצ"ב ועל בחינה מחודשת של מתכונתם בשנת הלימודים תשע"ד. השיטה הפכה לדבריו 'לשוט המכה בבתי הספר, המכה במורים ובתלמידים', תוך תיוג בתי ספר תת-משיגים, פגיעה בטוהר הבחינות, שימשו בגופים מסחריים לשם הכנה להן ופגיעה במוטיבציה של צוותי החינוך.

בהכרזה על הרפורמה בינואר 2014 צוינו שלושה נימוקים עיקריים (מסיבת עיתונאים ביום 8.1.2014):

1. השליטה על מקורות הידע הפכה לנחלת ההמונים.
2. חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית וחשיבה מעמיקה ומעוררת סקרנות הן מיומנויות חיוניות במאה ה-21.
3. על הלמידה להיות רלוונטית ומשמעותית לתלמיד.

לפי פירון, 'למידה משמעותית נועדה לפתח מצוינות... מטרת התוכנית היא לא להקל כי אם לאתגר את התלמיד, היא מאפשר להתמקד ולהצטיין... מצוינות היא ערך, מצוינות היא צורך ולצערי פגענו בקדושת המצוינות. מצוינות הפכה לציון והיא נשענת על מדידה אחידה [באמצעות מבחנים סטנדטיים] במקום על יזמות, חשיבה פורצת דרך וביטוי אישי של הלומד' (אתר מפלגת 'יש עתיד').

עיקרי הרפורמה

אלה היו מרכיביה המרכזיים של רפורמת הלמידה המשמעותית שעליה הכריז המשרד:

1. העמקת האוטונומיה הפדגוגית למנהלים ולמורים בבחירת דרכי למידה, תוך השלמת מעבר כל בתי הספר לניהול עצמי.
2. במתכונת החדשה יוכלו מורים לנצל 25% מסך השעות העומדות לרשות מוסדות החינוך, כולל סמכות להחליט מה ללמד וכיצד ללמד, ואף לשלב תוכנית לימודים שגובה על ידי בית הספר.
3. גמישות ועצמאות בפיתוח המקצועי של צוות המורים.
4. גיבוש דרכי הערכה חלופיות של עבודות חקר, הצגת העבודה בעל פה ועוד.
5. חופש בחירה למורים ולתלמידים בהיקף של כ-30% מתוכנית הלימודים לשם העמקת הלמידה.

דמותו של התלמיד במאה ה-21

חוזר מנכ"ל שהופץ לבתי הספר ב-2014 הציג את דמותו של התלמיד במאה ה-21:

1. בעל סקרנות אינטלקטואלית.
2. בעל מסוגלות להגדיר יעדים ולפעול למימושם.
3. בעל כישורים, מיומנויות ואסטרטגיות לאיתור מידע ולעיבודו.
4. שואל שאלות ומשלב מקורות מידע, טוען טיעונים ומעריך מידע באופן ביקורתי.
5. עובד בצוות.

שפת הרפורמה

מושגים כגון עבודת חקר, פרויקט קבוצתי, למידה מבוססת פרויקטים (PBL), תיק עבודות תלמיד, עבודה עיונית ועבודת גמר היו לשפת הרפורמה החדשה שהתגבשה (החטיבה העליונה – ארגון הלימודים ותעודת הסיום – הצעה לחוזר מנכ"ל מיום 6.1.2014).

המִנהל הכין מסמך שתיאר את דמות ההוראה והלמידה העתידיות:

"איה ושגב יגיעו לבית הספר בשעת הבוקר וכל אחד מהם יפנה לעבוד באחת הפינות במרחב הלמידה, הנראה כמו סלון ביתי בו כריות, כורסאות מותאמות ופינות עבודה דיגיטליות. איה עובדת על חקר השימוש באוצרות הטבע בניגריה וההשלכות על איכות החיים, הכלכלה והמסחר של המדינה. שגב פנה לפינה אחרת ועוסק במנגנוני הגנה של בעלי חיים קטנים. שניהם עובדים עם מחשב הטאבלט הפרטי שלהם, ולאחר כשעתיים נכנסים לכיתת האם ללימוד משותף עם שאר התלמידים בהוראת שפה זרה. בהמשך היום יעברו ללמידה שיתופית בקבוצה קטנה באחת מפינות 'הסלון' ביצירותיה של לאה גולדברג. את הקבוצה ינחו שני תלמידים אשר סיימו את עבודות החקר בנושא... בשעות הערב ישגרו מייל למורה להתייעצות בשאלה מתודולוגית לגבי המשך עבודת החקר שלהם.... התנועה של התלמידים במהלך היום תיעשה בין מגוון של מחרבי למידה ובהם כיתות גדולות, מתחמים קטנים ומרחבים חיצוניים פתוחים. רשת האינטרנט, מאגרים שיתופיים של חומרים אודיו ויזואליים כגון סרטים והקלטות קול, רשת חברים העוסקת אף היא בשאלת חקר קרובה, מוזיאון וירטואלי של אוצרות הטבע של ניגריה או האתר של מדעי החי של אוניברסיטת תל אביב ושל אוניברסיטת ברקלי יעמדו לרשות איה, שגב וחבריהם".

בראש אתר האגף לפיתוח פדגוגי צוטט ג'ון דיואי, שהגדיר את תכלית החינוך: "ללמד את הילד לחשוב, וללא למדו מה לחשוב".

לפי המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, הגוף המרכזי המופקד על פיתוח תכנית הלימודים, 'הידע הנרכש כתוצאה מחשיבה פעילה של הלומד הוא ידע משמעותי, הנשמר לטווח ארוך, ומאפשר 'ביצועי הבנה' שמשמעותם יכולת לפתור בעיות חדשות וליישם את הידע הנרכש במגוון תחומים חדשים'. לפיכך, ייעודו של בית הספר הוא 'להקנות כישורים הנדרשים להתמודד באופן עצמאי עם מידע וידע חדשים המשתנים חדשות לבקרים... [זהו] תהליך הדורש יכולות חשיבה גבוהות כגון: הגדרת שאלה או בעיה שיובילו לחיפוש מידע'.

יתרונות רפורמת הלמידה המשמעותית לדעתם של מנהלי בתי ספר

יתרונות לתלמידים

1. הרפורמה מאפשרת למידה מותאמת אישית.
2. התלמיד יותר מעורב ופעיל.
3. תלמידים בוחרים את תחומי העניין שלהם, ולפיכך הלמידה מעמיקה יותר.
4. התלמיד שותף פעיל בבחירת נושאי הלימוד, ולכן הלמידה רלוונטית לעולמו.
5. השיטה מעוררת את סקרנות התלמיד.

יתרונות למורים

1. שיטת ההוראה החדשה שוברת את דפוס ההוראה המסורתי.
2. מאפשרת הערכה אותנטית וחלופית למבחנים המסורתיים.
3. מעודדת מורים להעז יותר.
4. מזרימה אנרגיות חדשות בעבודת ההוראה.
5. מעודדת ומאפשרת הדרכה אישית של תלמידים.

יתרונות לבית הספר כארגון

1. הרפורמה מאפשרת ארגון הוראה מולטי-דיסציפלינרית, בעיקר במקצועות רבי-מלל.
2. מעודדת הערכה רפלקטיבית הממירה את ההערכה החיצונית המסכמת.
3. מפחיתה את מספר הכיתות שמורים לימדו בשבוע.
4. הולכת ומתפתחת עבודת צוות של מורים.
5. נשברת הרוטינה של ההוראה.
6. מאפשרת איגום וחלוקת מחדש של יחידות זמן ההוראה.

ממצאי דוח מבקר המדינה

בשנת 2018 פרסם מבקר המדינה דוח אשר בחן את יישום מדיניות החינוך לקידום למידה משמעותית. אלה היו ממצאיו העיקריים:

1. המשרד חסר תשתית נתונים שתאפשר לו לסווג את בתי הספר על פי 'מידת מסוגלותם ומוכנותם להטמיע את הרפורמה'.
2. המשרד נמנע מללמוד את מפת הידע המחקרי על אופן יישומן של רפורמות דומות בעולם.
3. אי הסכמה על מושגי היסוד וסוגיות אסטרטגיות מרכזיות.
4. התנגדות במזכירות הפדגוגית לצמצום מספר הבחינות.
5. החלטת המשרד להחיל את תוכנית ההיבחנות החדשה בכל בתי הספר כבר בשנת הלימודים התשע"ה עוררה קשיים רבים 'בלי שתחזיק בתמונת מצב על מידת הבשלות של בתי הספר'.
6. לא נקבעה תוכנית רב-שנתית ליישומה של הרפורמה, כולל הכשרת המורים.

בסיכום דוח מבקר המדינה נכתב כי הנהלת המשרד לא הובילה את מערכת החינוך לשינוי של ממש.

ביבליוגרפיה

גרינברג, י' (2018). זלמן ארן: פוליטיקאי ואינטלקטואל, הקיבוץ המאוחד, בני ברק

דין וחשבון הוועדה לעידוד היזמה החינוכי (1972). משרד החינוך והתרבות ומרכז הסתדרות המורים

סחייק, ד' (2003), "בחינות הבגרות – סקירת השינויים שחלו בבחינות הבגרות במהלך השנים ודיון במטרותיהן", הכנסת, מרכז המידע והמחקר.