10 עקרונות שכדאי לקחת בחשבון כאשר מכניסים טכנולוגיות מידע (ICT) לסביבות חינוכיות מרוחקות ובעלות הכנסה נמוכה

Trucano, M. (2013, July 8). 10 principles to consider when introducing ICTs into remote, low-income educational environments. [Web Log Post]. Retrieved from 

הכותב הוא מומחה של הבנק העולמי לתחומי חינוך ותקשוב חינוכי

1. הטכנולוגיה הטובה ביותר היא זו שכבר מצויה ברשותך, שהנך יודע להשתמש בה ויכול לעמוד במחיר שלה

הכנסת טכנולוגיה חדשה נחשבת בפני עצמה כ'יוזמה' בנסיבות רבות. לצניחה חופשית במכשיר או באביזר 'האחרון והטוב ביותר' עשויה להיות משיכה פוליטית, ולדשן את הדוחות של חברות מסוימות, ועשויה אפילו להיות יעילה במקרים מסוימים, אך במקום לנסות ו'ליזום' באופן אינסטינקטיבי תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות, המביאות עמן אתגרים רבים, זה עשוי להיות מועיל לשאול, כיצד אנו יכולים ליזום תוך שימוש במה שכבר נמצא ברשותנו? בקהילות עניות, כפריות ומבודדות, הטכנולוגיות הנמצאות בהישג יד הן כמעט תמיד טלפונים ניידים ומכשירי רדיו. לפני ששוקלים את האביזר החדש והטוב האחרון, מדוע לא לראות אילו רווחים מהירים ניתן להשיג על ידי ניצול טכנולוגיות שכבר קיימות (ואשר נעשה בהן שימוש, ונתמכות) בקהילות כאלו? ייתכן ששימוש בטכנולוגיות כאלו בדרכים עכשוויות (תכנית רדיו אינטראקטיבית, לדוגמה, הנתמכת בגישה מבוססת מסרונים אל ובין מורים) עשוי להוביל להשגת רבים מהיעדים שטכנולוגיה 'חדשה' אחת יכולה להשיג. או אולי לא. אולם כדאי לשאול את השאלה.

2. התחל כלפי מטה והחוצה, ואז פנה כלפי מעלה ופנימה

אילו סוגים של פרויקטים של טכנולוגיה חינוכית הם בעלי הסיכוי הטוב ביותר לגדול—אלו אשר נוסו בסביבות 'מיוחסות' יחסית עד ש'עבדו', ואז התרחבו כדי להגיע לאחרות, או פרויקטים הנוקטים בגישה ההפוכה? אם היא (הטכנולוגיה, המודל, הגישה) עובדת בסביבה מיוחסת, ההצלחה עשויה להיות תוצר של מספר גורמים שאינם מתאימים למקומות אחרים, פחות עדיפים. אם ברצונך לגדול עם יוזמת הטכנולוגיה החינוכית שלך, התחל כלפי מטה והחוצה לפני שאתה פונה כלפי מעלה ופנימה. עקומת הלמידה שלך תהיה חדה יותר בטווח הקצר. ל'מודל' שתגיע אליו בסופו של דבר עשויות להיות מטרות צנועות יותר בהשוואה למה שניתן היה להשיג בחלק מבתי הספר והקהילות המיוחסים והעדיפים ביותר. אך זה עשוי לעבוד *בכל מקום*. או, אם לא בכל מקום, זה לפחות עשוי לעבוד במקומות רבים יותר מאשר אם היית מתחיל 'כלפי מעלה ופנימה', ואז היית מנסה לפנות 'כלפי מטה והחוצה'.

3. התייחס אל מורים כבעיה... והם יהיו כך

במהלך השנים מחבר הפוסט שוחח עם אנשים רבים הרואים מורים (ואיגודי מורים) כ'בעיה' שיש 'לפתור'. 'פתרון' אחד אשר קיבל התייחסות הולכת וגוברת הוא מציאת דרכים להשתמש בטכנולוגיות מידע כמין מקל מטפורי כדי להמריץ מורים לפעילויות מסוגים שונים. דחף זה הוא אולי מובן במקומות הסובלים מאתגרים מקומיים הקשורים (לדוגמה) להיעדרות מורים, שהיא ודאי בעיה רצינית מאוד בקהילות (לרוב עניות, כפריות) מסוימות. יחד עם זאת, זה עשוי שלא להיות כה פרודוקטיבי ברמה המעשית. מחקר ידוע (http://www.povertyactionlab.org/publication/solving-absenteeism-raising-test-scores) שנערך בידי חוקרים במעבדת הפעילות למען העוני של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT Poverty Action Lab) לפני מספר שנים (ומומלץ מאוד לקריאה, לדעת מחבר הפוסט) בחן תכנית באודייפור (Udaipur), הודו שבה "מורים הונחו להצטלם בכל יום עם תלמידים וקיבלו שכר רק כאשר המצלמות תיעדו שהיו נוכחים". על פי המחברים, במקרה זה "פיקוח אובייקטיבי עם תמריצים עבד"—במילים אחרות, נמצא מנגנון להניע נוכחות של מורים. באין ספור מקרים, בשיחות עם קובעי מדיניות במדינות שונות רבות, מחבר הפוסט שמע את המחקר מצוטט כהוכחה שטכנולוגיה (במקרה זה, מצלמה דיגיטלית) יכולה להוות 'פתרון' לבעיה של היעדרות מורים. ייתכן. אך קיימת סכנה אמיתית בדיונים רבים מסוג זה בבלבול בין הסימפטומים לבין הפתולוגיה המונחת ביסודם. 'פתרונות קליע הכסף' כביכול (כוון את הנשק הנכון לבעיה ותוכל 'להרוג' אותה) מופיעים בצורה בולטת בהיסטוריה המגוונת של הטכנולוגיות החינוכיות. אולם, דברים הם לעיתים רחוקות כה פשוטים. אכן, העובדה שטלפונים ניידים עם מצלמות נמצאים בכל מקום יותר ויותר בקהילות כפריות סביב העולם משמעה שחברי קהילה יכולים להימצא מחוץ לבתי הספר ולצלם תמונות של מורים כשהם נכנסים ויוצאים (תרחיש שנמסר למחבר הפוסט בשלושה מקרים נפרדים—במקרה אחד התלמידים התכוונו להעביר את הטלפונים עם המצלמה עצמם) ולשלוח אותן לרשויות החינוכיות או לפרסם באתר אינטרנט לצורך קלון ציבורי. אך יתכנו גם תוצאות לא מכוונות מפעילות כאלו...

אפשרות אחרת היא לחקור כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיות מידע כדי לתמוך במורים באמצעות תמריצים חיוביים, לקשר אותם עם מורים אחרים דרך קבוצות הודעות טקסט כדי לסייע ביצירת קהילות תמיכה מקצועיות, או לסייע להם לחסוך זמן בהכנה לשיעור באמצעות משאבי למידה נוספים דרך הטלוויזיה (או במסירה בבת אחת על גבי דיסק-און-קי), או לסייע בשיפור שליטתם בנושאים שהם מלמדים דרך הדרכת רדיו אינטראקטיבית. מקלות יכולים לעיתים לעבוד... אך כך גם גזרים. האם ברצונך להשתמש בטכנולוגיות חינוכיות כדי להעניש, או כדי לטפח?

4. זהו התוכן, לא המכל

לעיתים קרובות מדי, יוזמות טכנולוגיות חינוכיות מתמקדות בעיקר בטכנולוגיה עצמה. ניתן להיות כה מאוהב בטכנולוגיה (וכה מוסח משאלות הקשורות למכשיר: האם עלינו לקנות טאבלטים או מחשבים ניידים?) עד כדי כך שלא ניתנת תשומת לב מספקת לאופן השימוש באותם המכשירים שבסופו של דבר פרוסים כדי להפיק את ההשפעה המלאה שלהם. כאשר אנו עוברים למספר גדול יותר של מכשירים, יחד עם העובדה שתהיה לנו נגישות לתוכן רב יותר ממקומות מרובים, ערך גדול יותר יושם על התוכן ועל האופן שבו נעשה השימוש בתוכן, מאשר על מכשיר מסוים כלשהו. מנקודת מבט זו, עתיד החינוך נמצא בתוכן, לא ב'מכל'. מדובר ביותר מרק תוכן, כמובן—מדובר גם בקשרים ובקהילות (תלמידים משתפים פעולה האחד עם השני, מורים תומכים במורים אחרים) שהטכנולוגיות יכולות לסייע להם, לעורר אותם ולתמוך בהם גם כן.

5. אם אתה מכוון לכיוון הלא נכון, הטכנולוגיה יכולה לסייע לך להגיע לשם מהר יותר

במקרים רבים, ניתן לראות ב'טכנולוגיה' כ'פתרון'—אך זה לא לגמרי ברור איזו בעיה הטכנולוגיה אמורה לסייע לפתור, וכיצד בדיוק היא תעשה זאת. כפי שמצוין בערכת הכלים של טכנולוגיית המידע בחינוך (ICT in Education Toolkit), "הטכנולוגיה היא רק אמצעי: שום טכנולוגיה אינה יכולה לתקן פילוסופיה חינוכית רעה או לפצות על פרקטיקה רעה. למעשה, אם אנו הולכים בכיוון הלא נכון, הטכנולוגיה תביא אותנו לשם מהר יותר. מתן חומרה ותוכנה לבתי ספר איננו יוצר רפורמה בהוראה ושיפור בלמידה באופן אוטומטי. הרבה תלוי בפרקטיקות חינוכיות ובאופן שבו משתמשים בטכנולוגיה חינוכית כדי לחזק אותן".

6. צפה ומתן את השפעות מתי (Matthew Effects)

ניתן להבחין בהשפעת מתי בטכנולוגיה חינוכית לעיתים קרובות: אלו היכולים להפיק את התועלת הרבה ביותר מהכנסת טכנולוגיות מידע (למשל ילדים עם הורים משכילים ומורים טובים, המתגוררים בקהילות משגשגות, וכדומה) הם אכן אלו שיפיקו את מירב התועלת. רק משום שההשקעות בשימוש בטכנולוגיה חינוכית מוצדקות באמצעות רטוריקה הטוענת ששימוש כזה יועיל ל'עני' אינה אומרת שזה אכן יקרה. למעשה, ההיפך עשוי אכן לקרות. מאמצי תכנון רבים מדי הקשורים להשקעות בממדים גדולים בשימוש בטכנולוגית מידע בחינוך מתעכבים זמן רב מדי בנוגע למה שאפשרי, תוך התעלמות רבה ממה שניתן לניבוי, ולבסוף מה שמעשי לעשות איננו מיטיב עד כדי כך עם העני והמקופח. אין זה חייב להיות כך—אך ייתכן שיהיה עלייך לבצע מספר צעדים יזומים (ולעקוב אחר ההשפעה של מעשיך באופן סדיר) כדי למתן את ההשפעות הפוטנציאליות האלו.

7. כדי להצליח לעשות דבר מה קשה, יתכן שיהיה עליך להיכשל תחילה (וללמוד מכישלון זה)

הניסיון לסייע לקהילות מבודדות ועניות לשפר את בתי הספר שלהן ואת החינוך שהן מציעות לילדיהן הינו מאמץ שאינו טריוויאלי. אם ניתן היה להתגבר בקלות על האתגרים הקשורים, ניתן היה לצפות שהיו מתגברים על רבים יותר. למרבה הצער, מקומות כאלה עשויים שלא להיות זרים לפרויקטים 'כושלים' מסוגים שונים, והסיבות לכישלונות כאלו עשויות להיות מגוונות ומורכבות. ההיסטוריה של השימוש בטכנולוגיה בחינוך מציגה גם היא 'כישלונות' רבים. אכן, 'כישלון' הוא מאפיין מגדיר של פרויקטים טכנולוגיים רבים... כולל המצליחים שבהם. מרכיב מרכזי להצלחה הוא לעיתים קרובות היכולת, והנכונות, להכיר וללמוד מהכישלון—ואז לשנות מסלול כנדרש. כיצד ניתן ללמוד מכישלון? מחויבות ללמוד דרך ניסוי וחזרה, בתמיכה של מעקב והערכה נמרצים וסדירים, עשויים ודאי לסייע. הגמישות להיות מסוגל לבצע שינויים, והענווה להודות שיתכן שאינך יודע הכל בשלבי התכנון לגבי הדבר אותו אתה מקווה להשיג, עשויים לסייע גם כן.

8. הצב את הקיימות במקום הראשון

לעיתים קרובות, המטרה הראשונה של פרויקט טכנולוגיה חינוכית הוא להראות שהוא 'עובד'. רק לאחר שזה מוצג תשומת הלב נסובה לנושאים של קיימות. הקיימות צריכה להיות עניין מדרגה ראשונה—בייחוד בקהילות מרוחקות עם משאבים נמוכים. אם אתה מתכנן שמשהו יעבוד למשך שנתיים, וזה אכן עובד למשך שנתיים, מה באמת השגת בנקודה זו?

יש לשקול את התמריצים, הכלים והמנגנונים לקיימות כבר בהתחלה, ולהכניסם ולבדקם מהיום הראשון. תרומות של ציוד עשויות להיות חיוניות בסיוע כדי ליזום פרויקט של טכנולוגיה חינוכית—לעיתים רחוקות ניתן לסמוך עליהן שיקיימו אותו. אם משהו יכול להישבר—הוא יישבר. אם נוצרת תלות במומחיות חיצונית—מומחיות חיצונית זו תעלם בנקודה כלשהי באופן בלתי נמנע. התכונן לכך שציוד ישבר, התכונן לכך שמומחיות חיצונית תפרוש, התכונן לכך שחידוש ישחק—מה יקרה אז?

9. אנו יודעים הרבה אודות הפרקטיקות הגרועות ביותר—עלינו להבטיח שאיננו חוזרים עליהן

בעוד שנותר עדיין הרבה מה ללמוד אודות 'מה שעובד' ביחס לשימושים בעלי השפעה, משתלמים והולמים ברמה המקומית של טכנולוגיות מידע בחינוך בקהילות עניות ומבודדות סביב העולם, קיים גוף ידע וניסיון משמעותי אודות מה שאינו עובד. השלכת חומרה בבתי ספר (ותקווה שיתרחש 'קסם'), חשיבה על תוכן חינוכי רק לאחר שהשקת את החומרה שלך, ביצוע הימור גדול על טכנולוגיה שלא הוכחה או על ספק יחיד מבלי להתכונן לתקווה להימנע מ'נעילה'—סוג זה של דברים הם מתכונים לכאב לב. עבודה בסביבות מאתגרות היא קשה, אין צורך להפוך לקשה יותר באמצעות חזרה על סוגי הטעויות שאחרים ביצעו פעם אחר פעם, במקום אחר מקום. לא רק שאין צורך 'להמציא מחדש את הגלגל' במובן זה, כפי שהמליץ אלן קיי (Alan Kay), אל תמציא מחדש את התקר!

10. ¬¬¬¬¬¬¬¬_______
כמו ב'רשימות של עשר' אחרות שפורסמו בבלוג EduTech (http://blogs.worldbank.org/edutech), # 10 הושאר כאן ריק באופן מכוון, גם כהכרה שקיימים עקרונות וגישות אחרים עם פוטנציאל שימושי לשקול, וכהזמנה להוסיף משלך למטה, בהתבסס על התנסויותיך.

למאמר המלא באנגלית

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת