10 דרכים להפוך את הלמידה לתהליך ולא לפעילות

Terry Heick. "Really, Truly Honoring The Process Of Learning In Your Classroom", 03/10/2014.

למידה היא רק צמיחה במודעות.

חלק מתהליך הלמידה הוא המעבר מאי-ידיעה לידיעה, אבל הגדרה זו פשוטה מדי משום שהיא מחמיצה את כל הדרגות בין ידיעה לאי-ידיעה.
תמיד קיימת צמיחה או דעיכה, שינוי תנאים או הקשרים.
ההבנה גם היא גמישה. 

פיסות המידע – מתמטיקה, משפטים מתמטיים, לדוגמא – לא ישתנו, אבל ההקשר שבו התלמידים משתמשים בהם ישתנה.
שבתורו משנה את האופן שבו אנו חושבים ומשתמשים בפיסת המידע הזו.

למעשה, חלק קטן מתהליך הלמידה אינו משתנה.
אפילו עובדות – תאריכים היסטוריים משמעותיים, תיוגים של קבוצות אתניות, סיבות והשפעות של תנועות תרבותיות – הכול משתנה בלי סוף, אם לא בצורה (האופן שבו הם נידונים) אז במשמעות ובקונוטציה (מה אנחנו חושבים לגביהם).

תחומים רבים השתנו בצורתם ובקונוטציה שלהם בעשור האחרון, עם שינויים בתחום אחד (לדוגמא, טכנולוגיה) משתנה האופן שבו אנו חשובים על התחום האחר (לדוגמא, עיצוב).

וכך משתנה האופן שבו התלמידים משתמשים בהבנה או במיומנות.

וכך משתנה גם האופן שבו אנו כמורים, "מלמדים את הנושא".

יש לכבד באמת את תהליך הלמידה בכיתה
אולם ההשלכות של המודעות מגיעות אפילו יותר רחוק מכך.
תהליך המודעות אינו כולל רק את ה"הבנה" או אי הבנה ואת תפיסת ההקשרים המשתנים עבור ההבנה הזו, אלא הוא כולל גם את ההפיכה למודע יותר לדרגות שבהן אדם אינו יודע.
ניתן ללמד זאת כ"עומק של ההבנה."

הטקסונומיה של בלום (Bloom) או אפילו הטקסונומיה של Teach Thought Learning הם כלים שנוצרו כדי לעזור להעריך את ההבנה – עד כמה התלמידים מבינים היטב את החומר.

אבל למידה היא יותר לגבי הידיעה מה אינך יודע מאחר והיא מוכיחה את מה שאתה יודע.
הערכה יכולה להציע ניחוש לגבי עד כמה –ובאיזה עומק – התלמיד מבין, אבל זה ניחוש המבוסס על צורת הערכה נתונה, הנלקחת כתצלום בזק מהיר של הבנת התלמיד ברגע נתון.
הערכה זו מושפעת מגורמים רבים, כגון: רמת הקריאה, אוצר המילים, המסוגלות העצמית של התלמיד, ניסוח השאלה, או אפילו מצב הרוח של התלמיד באותו בוקר.


10 דרכים להפוך את הלמידה לתהליך ולא לפעילות

1. להתחיל בתלמיד
למידה צריכה להתחיל בתלמיד – מה הוא יודע, לגבי מה הוא סקרן, מה הוא ראה ולא ראה לפני כן. למי יש זמן לעשות מה? האם הם עשו את העבודה השחורה ועוברים לתפקיד המסייע.

2. לסיים בתלמיד
כפי שמצוין לעיל, הלמידה מתחילה ומסתיימת באנשים וברגשות, ולא בנתונים ובסטנדרטים.
באיזה שהוא אופן, כל דבר שהתלמידים לומדים מתחיל ומסתיים בהם – בתפיסות המוטעות שלהם, באהדה שלהם, ברעיונות, ביצירתיות וברפלקציות שלהם.

3. מטא-קוגניציה מובנית ביחידות
לגבי רפלקציה, כתיבת רמזים לגבי החשיבה שלהם.
לדגום איך המטא-קוגניציה נראית.
לגרום לתלמידים לחלוק עם אחרים את המחשבות שלהם.
לאפשר להם להביע עצמם מחוץ ללחץ של הכיתה ומחוץ לנטל של הבעה מילולית רהוטה.
להוסיף זאת לרובריקות.

4. השתמשו בטקסונומיות למידה כדי להדריך את תכנון הלמידה – כולל הערכה
השתמשו בטקסונומיות למידה כדי להאיר את ההבנה ביתר בהירות.
עברו מ"עובר" או "נכשל", ל"יכול להגדיר וליישם, אבל מתקשה בניתוח".

5. השתמשו במפות מושגים
השתמשו במפות מושגים להקניית תמונה ברורה יותר של הקשרים והתהליכים. .
תנו לתלמידים מפה, טבלה, תרשים או ייצוג ויזואלי שייצג את נתיבי הלמידה שלהם ואת השינויים בהבנה שלהם.
מה הם מבינים ולא מבינים.
היכן הם התחילו, היכן הם נמצאים ולהיכן הם עשויים להגיע.

6. הפכו את ההתקדמות לנראית
השתמשו במשחוק, בפתרון חידות, בגרפים צבעוניים או בכל דרך אחרת כדי לומר לתלמיד, "התחלת כאן, ועברת את כל הדרך עד לכאן".

7. השתמשו במגוון של צורות הערכה
אם זו הדרך היחידה שבה אתם הופכים את הלמידה לאישית, תנו לכך סיכוי.
השתמשו בביצועים, בכתיבה, במפות מושגים, בתרשימים, בראיונות, בהעלאת סרטוני וידאו באיסטנגראם שבעקבותיהם תגובות קצרות, בפרויקטים, ואפילו התירו לתלמידים לבחור את ההערכה שלהם בעצמם.

8. השתמשו – ולעתים קרובות סקרו – את עבודת התלמידים שבתלקיטים הדיגיטליים
נתחו שינויים בעבודת התלמיד, כולל ידע, וגרמו להם לעשות אותו הדבר.

9. קשרו את התלמידים לרשתות החברתיות
כאשר התלמידים מתקשרים דרך הרשתות החברתיות, תהליך הלמידה יחבר אותם לא רק למורה, או ל-25 בני כיתתם, או ל-8 טקסטים, אלא למשהו גדול יותר – והם יהיו מסוגלים לתקשר עם תלמידים בצורה יסודית יותר.

10. שיקלו למידה מכוונת עצמי
עזרו לתלמידים לכוון את הלמידה שלהם באמצעות למידת חקר, לדוגמא. זו הדרך המהירה ביותר לגרום למציאות של תהליך בלמידה להתחיל.

קישור למאמר באנגלית

ראה גם:
הבנה ובנייה, הארות לחינוך להבנה