תרומת הלימודים במסגרת תכניות ה-M.Ed. במכללת אורנים להתפתחותם המקצועית של המוסמכים ולהשפעתם על הובלת שינויים במערכת החינוך
שריקי, ע' , תותרי מ' (2012). תרומת הלימודים במסגרת תכניות ה-M.Ed. במכללת אורנים להתפתחותם המקצועית של המוסמכים ולהשפעתם על הובלת שינויים במערכת החינוך: תקציר דו"ח מחקר. דברים, 5, 134-131.
בשנת תשע"ב פעלו במכללת אורנים שבע תכניות שונות לתואר השני (שש תכניות M.Ed. וכן תכנית M.Teach. – מוסמך בהוראה). בכל שש התוכניות ל-M.Ed. קיים לפחות מחזור אחד של מוסמכים ו/או מסיימי חובות שמיעה (שטרם הגישו את עבודת הגמר היישומית). מטרת-העל של כל אחת מתוכניות ה-M.Ed. היא לתת מענה אקדמי ומקצועי לסוגיות חינוכיות וחברתיות המעסיקות את מערכת החינוך. מטרת המחקר הייתה לבחון ולהעריך את תרומת הלימודים במסגרת תכניות ה-M.Ed. להתפתחותם המקצועית של המוסמכים/מסיימי החובות.
במהלך סמסטר ב' של שנת הלימודים תשע"א נשלח לכל המוסמכים/מסיימי החובות שאלון שעסק במאפיינים דמוגרפיים והשכלתיים, במניעיהם לתואר שני, בתרומה של הלימודים לתואר השני ובתרומה של עבודת הגמר היישומית להתפתחותם המקצועית, בשינויים שחלו בעבודתם המקצועית, ובהצעות לשינויים שיש לדעתם לבצע בתכניות השונות. בנוסף, התקיימו ראיונות עומק מובנים עם שישה מנהלי/ות בתי ספר: שלושה מהמגזר היהודי ושלושה מהמגזר הערבי. להלן יוצגו כמה מהממצאים הבולטים של המחקר. תחילה יוצגו הממצאים שעלו מתוך השאלונים, ולאחר מכן הממצאים שעלו מתוך הראיונות עם המנהלים.
מניעים ללימודים: המניע העיקרי ללימודים לתואר שני - M.Ed. היה רצונם של המשיבים להתפתח באופן מקצועי. מניע זה נמצא משמעותי יותר מאשר הרצון לשפר את הסטטוס החברתי. ממצאי המחקר מצביעים על מתאם גבוה בין המניע ללימודים לבין שביעות הרצון שלהם, ולפיכך ניתן לומר שהגישה החינוכית ומקצועית הננקטת במסגרת התכניות השונות של התואר השני עונה על צורכיהם של הלומדים ועל ציפיותיהם.
תרומת הלימודים להתפתחות המקצועית: תרומה זו באה לידי ביטוי בארבעה היבטים עיקריים, לפי סדר החשיבות הבא: (1) הרחבת הידע התאורטי והמעשי; (2) הרחבת הרשת החברתית והמקצועית; (3) עלייה בהערכה החברתית (הרבה מעבר לציפיות הראשוניות); ו-(4) התקדמות בתפקידים במסגרת מערכת החינוך.
שאיפות אקדמיות: 80% מהמשיבים ציינו שהיו מעוניינים להמשיך ללמוד במסגרות אקדמיות, ממצא המעיד על כך שחווית הלימודים הייתה חיובית. קרוב למחציתם הביעו רצון ללמוד לתואר שלישי, ולכן ניתן להסיק שהלימודים פיתחו בקרב הבוגרים תחושת מסוגלות עצמית גבוהה. בנוסף, 59% מהבוגרים ציינו שהם ממשיכים להתעדכן באופן עצמאי בספרות המחקר, מה שמצביע כל כך שהלימודים פיתחו את סקרנותם האינטלקטואלית.
הבדלים בין המגזרים: בכל אחד מהממדים נמצאו הבדלים מובהקים בין המגזרים, לטובת המגזר הערבי, ונראה שניתן לייחס זאת לכך שהשכלה גבוהה נחשבת לאחד האמצעים החשובים לניעות חברתית-כלכלית בקרב בני מיעוטים הרואים בה מנוף לשיפור מעמדם בחברה.
הבדלים לפי תכניות: נמצא שההבדלים בין התכניות היו זניחים, מה שמעיד על כך שכל התכניות עמדו בציפיותיהם של המוסמכים ונתנו מענה לצורכיהם הייחודיים בכל תכנית.
הצעות לשיפורים ולשינויים: (1) מתוך רצון לשיפור עולה צורך בהרחבה ובחיזוק של חיבור התכנים לשטח. לדעת חלק מהמשיבים אין מספיק התבססות על הידע המקצועי של המורים, אין דגש מספק על התנסות המורים בסביבה בה הם פועלים, ולא ניתנת הזדמנות מספקת לביצוע רפלקציה על ההתנסות. לפיכך, ראוי לתת את הדעת על זיהוי דרכים מתאימות לחיבור של תכני הלימוד עם הידע המקצועי שמביאים איתם הלומדים והשטח שבו הם פועלים; ו-(2) יש צורך להרחיב את התמיכה במהלך ביצוע עבודת הגמר היישומית וכתיבתה. ממצאי המחקר מעידים על כך שעצם ביצוע עבודת הגמר תרם באופן משמעותי לפיתוח הכישורים האקדמיים של המשיבים, אך יחד עם זאת הייתה לכך תרומה פחותה על היכולת שלהם לתרגם את העשייה המחקרית לעשייה חינוכית.
נקודות ראויות לציון: משיבים רבים ציינו את איכותם הגבוהה של המרצים, הן בהיבט המקצועי והן בהיבט האישי. רבים גם ציינו את אווירת הלימודים באורנים, שהיא אווירה חמה, משפחתית ותומכת, ומאפשרת התפתחות אישית וצמיחה. הובעה שביעות רצון מהחשיפה לקהילייה המקצועית ומשיתוף הפעולה עם עמיתים, מה שמעיד על כך שאכן קיים יתרון להשתתפות בתכניות לתואר שני המיועדות אך ורק לאנשי חינוך. חלק מהמשיבים ציין את הקושי בהמשך ללימודים לתואר שלישי, וניכר שקיים צורך ליצור תיאום ציפיות עם האוניברסיטאות.
ניתוח הראיונות שנערכו עם המנהלים מצביעים על הבדלים משמעותיים בין מנהלים מהמגזר היהודי לבין עמיתיהם מהמגזר הערבי.
המוסד המכשיר: בעוד שכל המנהלים מהמגזר היהודי התקשו להצביע על ההבדלים בין מורים שלמדו במכללות לחינוך לבין מורים שלמדו באוניברסיטאות, הרי שכל המנהלים מהמגזר הערבי היו תמימי דעים בנוגע לכך שבמסגרת האוניברסיטאית מוקנה לבוגרים יותר ידע תאורטי מאשר במכללות לחינוך, ואילו במסגרת המכללות לחינוך מוקנה להם יותר ידע מעשי. בהתאם לכך, מנהלים מהמגזר הערבי מכוונים את המורים ללמוד לתואר שני במכללות לחינוך.
עידוד ללימודים ומעורבות: מנהלים מהמגזר היהודי מעודדים את המורים ללמוד ולהתפתח, אך לא מייחסים חשיבות לאופי הלימודים (השתלמויות מורים/לימודים אקדמיים), וכן אינם מביעים עניין שוטף בתהליך הלמידה של המורים. מנהלים אלה נותנים עדיפות לצורכי המערכת על פני צורכיהם המקצועיים של המורים. לעומתם, המנהלים מהמגזר הערבי מעודדים את המורים ללמוד לקראת תואר שני, ובעיקר מעודדים צוותים שלמים ללמוד. כמו כן, מנהלים אלה קשובים לדיוני הצוותים ועוקבים אחר תהליך ההתפתחות המקצועית של המורים הלומדים, תוך מתן עדיפות לצורכיהם האישים של המורים על פני הצרכים המערכתיים.
תרומת הלימודים: מנהלים מהמגזר היהודי התייחסו בעיקר להיבט המקצועי, ודיווחו על כך שהלימודים הניעו מורים ליזום פרויקטים חדשים ותכניות חדשות, ולשלב גישות דידקטיות חדשות, או לשדרג את עצמם בהוראה. יחד עם זאת, המנהלים ציינו שבוגרי התכניות השונות בלטו גם לפני תחילת הלימודים ביכולתיהם הגבוהות ובאיוש תפקידי מפתח. מנהלים מהמגזר הערבי התייחסו לתרומה של הלימודים, ובהיבט האישי טענו שהלימודים תרמו לביטחונם העצמי של הבוגרים, וכפועל יוצא מכך לרצונם להתנסות בגישות שונות להוראה. בהיבט המקצועי, הלימודים הניעו את הבוגרים ליזום פרויקטים חדשים, ולשלב גישות חדשות בהוראה.
להלן ההמלצות שמעלות מחברות המאמר מתוך ממצאי המחקר: (1) מומלץ שראשי התכניות יתנו דעתם לשינויים אפשריים בקורסים השונים, תוך התייחסות מעמיקה יותר לפן היישומי של תכניהם; (2) במסגרת התכניות השונות יש ליצור מסגרות רחבות יותר לצורך שיתוף ידע, לשם תמיכה מקצועית הדדית וכדי להסתייע ברעיונות חינוכיים; (3) מומלץ לבחון מחדש את אופי ההכנה ההדרגתית של הסטודנטים לקראת ביצוע עבודת הגמר, וכן לבצע שינויים במערך הליווי והתמיכה בסטודנטים במהלך ביצוע העבודה עצמה; (4) מוצע לבחון מפגשים עם מנהלי בתי ספר בהם יוצגו בפניהם היתרונות הטמונים בלימודי ה-M.Ed., והחשיבות שיש לעידוד מספר מורים מאותו הצוות ללמוד יחד.
ראה גם :