תרומתן של יחידות מחקר לתרבות המחקרית במכללות האקדמיות לחינוך בישראל

Guberman, A. & Zuzovsky, R. (2021). The contribution of research units to research culture in Israeli teacher education colleges from unit members’ perspective. Asia-Pacific Journal of Teacher Education, 49, 5, 1-15

עיקרי הדברים:

מבוא
בעשורים האחרונים, מוסדות להכשרת מורים בישראל, ומחוצה לה, עברו רפורמה של אקדמיזציה לפיה מורי המורים נדרשים להפגין פריון מחקרי. לשם כך, המכללות האקדמיות לחינוך הקימו יחידות מחקר פנימיות אשר חותרות לטפח תרבות מחקרית, לקדם שיתופי פעולה אקדמיים ולסייע למרצים להוביל, להניע ולכתוב מחקרים.

יחידות מחקר במכללות אקדמיות לחינוך בישראל
מבחינה מסורתית, תפקידן המרכזי של המכללות האקדמיות לחינוך היה להכין מורים להוראה בגני ילדים, בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים. במקביל, האוניברסיטאות היו אמונות על הכשרת מורים להוראה בחטיבה העליונה. עד לשנות ה-80 של המאה הקודמת, כל המוסדות הייעודיים להכשרת מורים נקראו סמינרים, וההכשרה להוראה הייתה על-תיכונית אך לא אקדמית. אולם, ביקורת ציבורית שנמתחה על איכות מורים הובילה לשורת רפורמות, ועיקרן: קידום הרמה האקדמית במכללות. כפועל יוצא מכך, הוקמו והופעלו יחידות מחקר פנים-מכללתיות ומורי המורים נדרשו להשיג תואר שלישי ולחתור אחר פרסומים בכתבי עת בינלאומיים ושפיטים.
מטרותיהן המרכזיות של יחידות המחקר הן:
1) לחזק את המיומנויות המחקריות של מורי המורים;
2) לטפח את התרבות המחקרית הפנים-ארגונית.

ברמה הפרטנית, היחידות הללו צריכות לארגנן מפגשי למידה, לספק שרותי ייעוץ, לחשוף הזדמנויות מחקריות בפני המרצים ולהציע מענקי מחקר. ברמה המוסדית, היחידות מבצעות מחקרי הערכה, מארגנות כנסים ועורכות כתבי עת מחקריים.

מתודולוגיה
במחקר נרטיבי זה, 13 מרצים לחינוך אשר חברים ביחידת מחקר פנים-מכללתית, או לקחו בה חלק בעבר, הוזמנו לכתוב סיפורים המתארים את החוויות המשמעותיות ביותר שחוו במהלך העבודה ביחידות המחקר. מתוך 13 הסיפורים, ותוך שמירה על האנונימיות של הכותבים, ארבעת הסיפורים שלהלן נותחו לעומק:
1) בסיפור הראשון - מתוארת תקופת ההקמה של יחידת מחקר שנוהלה על ידי חוקרת אחת בלבד. מטרתה המרכזית הייתה לסייע לעמיתיה לרכוש מיומנויות מחקריות באמצעות סמינר שהנחתה לצד חוקר בכיר מהאוניברסיטה.
2) בסיפורים השני והשלישי - יחידת המחקר הורכבה ממספר מורי מורים וכללה כתב עת פנימי. חברי היחידה סייעו לעמיתיהם למכללה בנושאי כתיבה אקדמית, אם כי הצעת העזרה שלהם נתקלה, לעיתים, בכתף קרה או בדחייה על הסף. במקביל, הם שימשו כמעריכי תוכניות הלימודים של המכללה.
3) בסיפור הרביעי - מתוארת יחידת מחקר מגובשת ורבת-פעלים אשר מארגנת כנסים, מציעה מענקי מחקר ואף דנה בקידום מרצים. מחברי היחידה הזו מצופה לפרסם מאמרים בכתבי עת בינלאומיים שפיטים ואף לקיים מגעים וקשרי עבודה ענפים עם גורמים בינלאומיים מהזירה האקדמית.

אינטראקציות עם עמיתים
לרוב, חברי יחידות המחקר היו חוקרים צעירים שגויסו מהאוניברסיטה כדי לקדם פעילויות מחקריות במכללה. בפועל, הם הוצבו בעמדה מורכבת ורגישה. שכן, מצד אחד הם נחשבו לחוקרים מנוסים (ולעיתים צעירים מבחינת גיל) שבכוחם להניע שינוי. אך, מצד שני הם באו במגע עם מרצים מנוסים בתחום ההוראה ובעלי השפעה במכללה, אך ללא היסטוריה מחקרית ענפה. מורי המורים האלו ראו בהנחיה עלבון ואף התעלמו מאבחנות ההערכה של יחידת המחקר.

השפעת האוניברסיטאות
הסטנדרטים האקדמיים אשר מונהגים באוניברסיטה אינם תואמים, בהכרח, למטרות הפרקטיות והפדגוגיות של מורי המורים במכללות האקדמיות לחינוך. התלכיד הזה משקף דילמה עמוקה של מורי מורים בעידן האקדמי העכשווי. מצד אחד, הדרישה להשקיע באפיקים מחקריים עשויה לשפר את איכות ההוראה מבחינה תיאורטית ויישומית. מצד השני, ניתוב הזמן, האנרגיה והמשאבים לאפיקים מחקריים עלול לפגום בתהליכי ההוראה המוקדשים לסטודנטים, שהם מורי העתיד.

אינטראקציות עם ראשי ונשיאי מכללות
ראשי ונשיאי המכללות האקדמיות מילאו תפקיד מרכזי בהקמת יחידות המחקר, עבדו בצמוד לחברי היחידה וסייעו בניתוב תקציבים קריטיים. עם זאת, הם לא עודדו מחקרים משותפים של סגלי ההוראה, למידה מוסדית מתוך מחקרי הסגל, ולא פעלו למתן עדיפות לחוקרים שמבצעים מחקרים יישומיים המתמקדים בהכשרת מורים וחינוך.

* ד"ר עינת גוברמן היא ראשת רשות המחקר במכון מופ"ת ומרצה בכירה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
* פרופ' רות זוזובסקי היא חוקרת בכירה במכללת סמינר הקיבוצים ובמרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי באוניברסיטת תל אביב

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מחקר בחינוך