תרבות הקהילה וכישלון של יצירתיות
Sullivan, G. (2011). The culture of community and a failure of creativity. Teachers College Record, 113, 1175-1195.
מטרת הסמינר הייתה לבחון במונחים חדשים את הקשר שבין גלובליזציה, חינוך ואזרחות. המשתתפים מגיעים מתחומי מחקר ועשייה מגוונים, ביניהם חינוך לאמנות, חינוך השוואתי, תכנית הלימודים והוראה, לימודי שפות, פילוסופיה של החינוך, לימודי החברה וטכנולוגיה. הם מספקים מסגרות אקדמיות שונות השאובות ממדעי החברה וממדעי הרוח.
המשתתפים קיבלו הזמנות להשתתפות בשל תחומי המחקר שלהם, אשר כולם נוגעים לחינוך בעולם גלובלי. הם גם סוקרנו מההזדמנות הכה נדירה ללמוד בתנאי סמינר עם עמיתים מתחומים שונים, עם מי שאחרת הם היו עשויים שלא להיות לעולם באינטראקציה בהינתן התנאים המטרידים של החיים האקדמיים כיום. המשתתפים מצאו את הסמינר כפורה מבחינת הרעיונות לגבי גלובליזציה, חינוך ואזרחות.
המשתתפים גם העריכו את מה שהפך בעבורם להיות אירוע חדשני ועשיר להתפתחות מקצועית ואישית.
מטרה/יעד: בתגובה למשימת החשיבה המחודשת אודות ההשלכות שעשויות להיות לגלובליזם, לאזרחות ולחינוך על העשייה הפדגוגית, מאמר זה נוקט בגישה אישית מובהקת. זוהי החלטה מחושבת. בהינתן ש'הפרט' איננו יחידה רגילה לניתוח המופיעה הרבה בשיח או בתאוריה עכשוויים לגבי ההשפעה היחסית של עולמות המקרו הללו, זה קריטי שאלו הניצבים בפני אתגרי מנהיגות יגיבו לאפשרויות הטמונות בניסיון האנושי היום-יומי. יתירה מזאת, נטען כאן שהכישלון ביכולת ללמוד ממה שהוא שאחרים "עושים" גורר כישלון בהבנה מלאה של תרבות הקהילה כציבור של פרטים בעלי מודעות ביקורתית ויצירתיים.
מסקנות/המלצות: מאמר זה בנוי סביב שני זרמים מקבילים של פרשנות. השאלות שבהן עוסק מאמר זה מעלות שתי נקודות מבט מנוגדות המעמידות את המוסדי כנגד האידאוגרפי. מוצג ניתוח של האופן שבו למידה מוגדרת ונמסרת כהצהרה חינוכית, יחד עם הסבר של האופן שבו אמנות נוצרת, מוצגת ומבוצעת כרעיון חינוכי. למרות שעמדת הלמידה משקפת מיקום ציבורי ופרויקט האמנות מייצג עיסוק אישי, שניהם נובעים מאותה הגדרה ושניהם טוענים לא פחות מאשר השאיפה לחזון חינוכי. נטען שבדיון בגורם האנושי באם ברמה האישית, הציבורית או הגלובלית, ישנו דמיון בתהליכים הקוגניטיביים והיצירתיים הפשוטים והמורכבים, אשר בא לידי ביטוי כאשר הפרטים יוצרים משמעויות מריבוי המציאויות שבהם הם חיים.
אף על פי שהפרופיל של מה זה להיות אזרח משכיל צריך להתעצב על פי חלוקות בינלאומיות, הדחף ללמוד מקורו מהפרט והוא נראה ומורגש יותר באמצעות הקהילה. אם ישנו כישלון להעריך כיצד כל סוגי הלומדים בכל מיני ההגדרות נותנים מובן ( משמעות) לחינוך שלהם כולנו נהיה מרוששים. לפיכך, אם קהילות לומדות לא יהיו מסוגלות להבין מהו זה שפרטים אלו שבתוכן "עושים" בזמן שהם תורמים לטוב הקולקטיבי ( לתועלת הכלל ) אז הקהילה עצמה הפסיקה להיות תרבות לומדת.
הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת
ראה גם :