תקשורת מקרבת

שרף, ר' (ספטמבר, 2014). תקשורת מקרבת. שיעור חופשי, 110, 24.

ליאת עזר היא גננת בגן טרום חובה-חובה (גילי 6-4) בתל אביב. בגן של עזר יש פינה מיוחדת שעוצבה יחד עם הילדים. הילדים בוחרים כרטיס מתוך סדרת כרטיסיות של רגשות וצרכים, ולומדים להביע את רגשותיהם באמצעות "שפת הג'ירף", או בשמה הרשמי יותר – תקשורת מקרבת.

זוהי שפה שפותחה בארצות הברית על ידי ד"ר מרשל רוזנברג, בשנות ה-60 של המאה הקודמת. המודל של רוזנברג, פסיכולוג קליני, מדגיש את משדר המסר ואת המקבל וקורא לדבר בבהירות באופן שיאפשר להבין אותנו ואת צרכינו, ולהקשיב באמפתיה לרגשות ולצרכים של האחר, גם כאשר דעתנו שונה או שאיננו מסכימים עמו.

בשפת הג'ירף השתמש מרשל במטפורה של שני בעלי חיים – תן וג'ירף. הג'ירף מסמל את התקשורת המקרבת בזכות לבו הרחב, שהוא השני בגודלו מבין יונקי היבשה, ובזכות גובהו המאפשר לו להביט למרחקים ולצפות בסכנות המתקרבות. לעומתו, התן מסמל את התקשורת המרחיקה שאינה מאפשרת דיאלוג, והוא נבחר בשל יללותיו שמסמלות האשמות ושיפוטים.

שפת הג'ירף מורכבת ממודל בן ארבעה שלבים:

1. שלב העובדות – התצפית. הילדים לומדים לשאול מה באמת קרה?

2. שלב הרגשות. הילדים לומדים להבין את הרגשות שלהם ולדבר עליהם.

3. שלב הצרכים. הילדים לומדים לזהות את הצרכים שלהם, ולהבחין בין אלה לצרכים של אחרים.

4. שלב הבקשות. הילדים לומדים לבקש בקשה בת ביצוע וקונקרטית, שממנה ניתן לפתח דיאלוג.

"ילדים נולדים לסביבה מסוימת ומעוצבים על ידה", מרחיבה עזר, "הרוך והתמימות בילדים מאפשרים להורים, למשפחה ולאנשי החינוך לעצב, לשנות ולהשפיע על נפשם. ככל שנקדים לשוחח עם ילדים על רגשות ועל צרכים ונשקף להם את תחושותינו, כך נעשיר את אוצר המילים שלהם ונאפשר להם יכולת התבטאות. כאשר ילד יודע להסביר מה חשוב לו ואיך הוא מרגיש, קל יותר להתחבר אליו ולנסות למצוא פתרונות ומענה לצרכיו ולרגשותיו".

עזר היא גננת במערכת החינוך כבר 14 שנה. היא נחשפה למודל הג'ירף ולאחר הכשרה מתאימה, החלה להנחות סדנאות להורים ולגננות בתקשורת מקרבת. באחרונה יצא לאור ספרה "כשהג'ירף והתן נפגשים" (הוצאת צמרת, 2014). הספר משלב בין התיאוריה של המודל לבין הפרקטיקה בשטח, ומביא דוגמאות לשימוש במודל בעשייה היום-יומית.

בין הנושאים שנדונים בספר, נשיכות של ילדים והסיבות להן; התמודדות עם מערכת יחסים בין אחים ובין תאומים; אסיפת הורים ראשונה בגן – כיצד ניתן להבין מה חשוב להורים ומה חשוב לצוות ועוד. "מאחורי כל צרחה מסתתר צורך", היא מצטטת את מדריכיה בהכשרת המנחים, "מאחורי כל סיטואציה – ילד בוכה, ילד מרים יד, אמא צועקת, ילד זורק חפצים ועוד – מסתתר צורך. כשנבין את הצורך יהיה קל להתחבר למה שעומד מאחורי הפעולה, ולהציע פתרון או אסטרטגיה אחרת".

גננת שמאמצת את שפת הג'ירף בגן, מסיימת את יום הלימודים במפגש שיתופי שבו הילדים מדברים על דברים שחוו באותו יום. "דברים נעימים ודברים שנעימים פחות", מפרטת עזר, "הכל לגיטימי ולכל אחד יש מקום להביע את עצמו. כאשר ילד משתף כולם מקשיבים ומגלים אמפתיה לצרכים ולרגשות. זו הזדמנות מצוינת לפתח ערכים של הקשבה, התחשבות, נתינה וחמלה".

סיכום המאמר נכתב בידי צוות פורטל מס"ע