תקציב משרד החינוך בשנים 2014–2000: מגמות ובעיות

נייר מדיניות מס’ 2014.06

תקציב המדינה, ובכלל זה תקציב משרד החינוך, הוא הביטוי המוחשי והמיידי למערכת העדיפויות של המדינה בהקצאת המשאבים העומדים לרשותה, ולהערכותיה בדבר ההתפתחויות העתידיות והאופן שיש להיערך לקראתן. לכאורה התקציב והדיונים סביבו פתוחים ושקופים לציבור, וכולם רשאים להביע את דעותיהם לגבי כל הנושאים הכלולים בו. אך למעשה אין הדבר כך כלל ועיקר, והתקציב הוא יותר בבחינת מבוך שמי שאינו מתמצא ברזיו לא יוכל להבינו, ועל כן גם לא יוכל להתייחס אליו באופן ביקורתי ורציונלי. גם מי שרוצה ללמוד על העקרונות והכללים המנחים את קובעי התקציב מאתרי האינטרנט הרלוונטיים יתקשה לעשות זאת, בלשון המעטה – כפי שיודגם במסמך.

לנייר המדיניות הנוכחי יש שתי מטרות. ראשית, הוא מתאר את התקציב של משרד החינוך בתקופה שבין 2000 ל-2012, ועומד על התובנות שאפשר להפיק ממנו באשר למדיניות משרד החינוך והעומדים בראשו בתקופה זו. התקופה הנבדקת כוללת שנים של האטה ושנות צמיחה, ועל כן מאפשרת ראייה כוללת החורגת מעבר לתנודתיות מחזורית. המטרה השנייה, שאינה נופלת בחשיבותה מהראשונה, היא הבלטת חוסר השקיפות וחוסר האפשרות להתייחס לתקציב ככלי תכנוני אמיתי במתכונתו הנוכחית.

נחום בלס, חוקר חינוך בכיר במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל; יוליה קוגן, חוקרת במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

להורדת הפרסום המלא

ראה גם:

דוח חדש של מרכז טאוב קובע: "הפערים בין הישגי התלמידים בישראל במקצועות הליבה הם הגדולים ביותר בעולם המפותח"