תצפית משותפת ושיח משולש ההדרכה במסגרת התנסות מעשית
Mtika, P., Robson, D., & Fitzpatrick, R. (2014). Joint observation of student teaching and related tripartite dialogue during field experience: Partner perspective, Teaching and Teacher Education, 39, 66-76.
המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
מטרת המאמר הייתה להצביע על תצפית משותפת ושיח במשולש ההדרכה (להלן, JOTD*), בין מתכשרים, מדריכים פדגוגים וחונכים (tutors) במסגרת ההתנסות המעשית ככלי לקידום התפתחות מקצועית וכאמצעי לקידום שותפויות איכותיות בין מוסדות ההכשרה לבתי הספר.
דגמים של שותפויות בהכשרת מורים - הקריאה לחיזוק השותפויות הנ"ל בהקשר של הכשרת מורים מבוססת על האמונה שהתכשרות להוראה צריכה להיות משותפת, שכן מתכשרים זקוקים לתמיכה אקדמית, מעשית ואישית כדי לנווט את עשייתם בהוראה. הספרות המחקרית העולמית מציגה דגמים שונים של שותפויות במדינות שונות. כללית ניתן לאפיינם כמבנים קואופרטיביים/ קולבורטיביים, כשלכל השותפים חלק שווה בתהליכי ההכשרה (Smith, 2010, Zeichner, 2010). למאפייני הסגל ולאתרי ההתנסות יש השפעה על אופיין.
דגם מוכר ומקובל של שותפויות אקדמיה-שדה הוא ה-PDS שאף נחקר רבות. הוא מתבסס על זימון אתרים להתנסויות קליניות במסגרת ההכשרה במטרה למקסם את הלמידה, לתמוך בהתפתחות מקצועית, לקדם חינוך מקצועי למתחילים ולוותיקים ולעודד מחקר חינוכי (Sandholtz & Dadlez, 2000). אולם מסגרות אלה נושאות לרוב אופי "סגור" ומזמנות לסטודנטים תנאי הכשרה ייחודיים העלולים להעמידם בפני קשיים במפגש עתידי עם בתי ספר שונים באופיים. דגם אחר רואה במורי בית הספר מורים עמיתים (fellows) במסגרת מוסד ההכשרה בהנחה שהם אלה המביאים ידע מעשי, ידע מקצועי סמוי, ידע הקשרי וידע מומחים (Chalies et al., 2004; Cope & Stephen, 2001). עם זאת בתפיסה זו לסגל מוסד ההכשרה שליטה בהגדרה ובהעברה של הידע והמיומנויות הנדרשים להתפתחות המתכשרים. לפי גישה אחרת על מורים חונכים ומדריכים פדגוגיים לשנות את תפיסת הגבולות המקצועיים המקובלים ולבנות מחדש את הידע הנדרש בגבולות אחרים. זאת כדי לאפשר תקשורת בין-מוסדית, שיתופיות ופיתוח של "מומחיות אופקית" (Anagnostopoulos, et al., 2007) ושל "מרחבים היברידיים" (Zeichner 2010). הכותבים מציעים מבנה נוסף – "קהיליית מעשה מורחבת" (expanded) שבה מתקיימת עבודה משותפת של מדריכים פדגוגיים, מורים חונכים ומתכשרים להוראה בבית הספר במסגרות ההתנסות.
תצפית משותפת - מיקום מאמצים שיתופיים בבית הספר ולא במוסד ההכשרה הוא גורם חשוב בגישור על הפער התרבותי ובקידום קשר שוויוני בין המוסדות (Jeffery & Tobias, 2009). תצפית משותפת ודיון במשולש הדרכה הן פעילויות המבטאות נוכחות מתוכננת של מדריך פדגוגי וחונך באותה כיתה ובאותו שיעור של המתכשר. צריך לשלב באופן שיטתי פעילויות אלה במסגרות של קהיליית מעשה מורחבת בשיח ודיון המאפשרים לצפות במתכשר בשיעור, להעריך את דרכי החשיבה שלו ואת התפתחותו בכיתה, ואחר כך לשלבו בשקלא וטריא המקצועיים. על פי המחקר הנוכחי מאפייני ה-JOTD* שנבחנו הם: דיון דליברטיבי דו- ותלת-צדדי במסגרת המשותפת, קשרים הדדיים במסגרת ה'גבולות' שבין מוסד ההכשרה ובית הספר, הגדרת תפקידים פעילים ותחומי אחריות לכל המשתתפים, למידה משותפת והבעת עמדות מקצועיות והתפתחות וביצוע פעילויות בשיתוף.
על המחקר – שאלות המחקר היו: א) כיצד רואים השותפים את התנסויות ה-JOTD* במהלך ההתנסות המעשית? ב) כיצד עשויה פעילות זו לתרום לשותפות בין ביה"ס לבין מוסד הכשרה? המחקר היה חלק מתוכנית ממשלתית שהופעלה בסקוטלנד לצורך חקירת הפעילות הנ"ל. הנתונים נאספו לאחר 14 שבועות של התנסות מעשית. כלי המחקר היה שאלון מקוון שניתן ל-100 מתכשרים (בשנים ג' או ד' של תוכנית ההכשרה), ל-116 חונכים ול-14 מדריכים. ראיונות בוצעו עם 14 סטודנטים, 15 חונכים ו-14 המדריכים.
מה נמצא במחקר?
א) ראייה חיובית כוללת - כל המשיבים ראו בתצפית ובשיח פעילות "אפקטיבית מאוד" או "אפקטיבית באופן חלקי" בהתנסות המעשית במונחים של תמיכה בכל השותפים, הזדמנות לתצפיות משותפות, מעורבות בשיח משולש ומתן משוב מועיל. חלק מהמשתתפים הצביע על "אפקטיביות מוגבלת".
ב) הבנות משותפות ומשוב עקבי – המרואיינים הביעו הכרה בתרומה של שותפי השיח להבנה משותפת של ההוראה. גם המדריכים הפדגוגיים וגם המורים החונכים חשו שהם נתרמים אלה מאלה בתהליך זה. בנוסף צוינה בהקשר זה תרומת העקביות במשובים לתחושת ביטחון של המתכשר ביכולותיו.
ג) תמיכה בלמידה מצבית ובמתכשרים שנתקלו בקשיים – המשוב היה מעוגן בהתנסויות במסגרת אותנטית של הוראה בכיתה. התמיכה הכפולה של המדריך ושל החונך, חיזקה את הביטחון העצמי של המתכשרים לנווט את הלמידה המקצועית שלהם ולהבין את תפקידם, וקידמה איתור מתכשרים מתקשים שנדרשו ליותר פיגומים מסייעים בלמידה.
ד) תרומה לשותפות - המשיבים התייחסו למגוון של דרכים שבהן ה-*JOTD תורמת לחיזוק השותפות ובהם: ככלי המסייע לקידום מעורבות החונכים בהכשרה ולהפיכתם לחברים לגיטימיים בקהיליית המכשירים, כאמצעי לקידום שיח פתוח יותר בין השותפים ולקירוב סגלי ביה"ס ומוסד ההכשרה.
ה) קשיים בביצוע - (1) הפער התרבותי בין תרבות ביה"ס לבין תרבות האקדמיה – ניכרו מתחים בין השותפים בתפיסות התפקיד ובציפיות. למשל בתפיסה של "הם"-אנשי ההכשרה שרק מדברים על חינוך ו"אנחנו"-מורי ביה"ס ש"עושים" את החינוך האמיתי, (2) צורך בגמישות בהפעלה, מתן מקום לתצפית ושיח של "אחד על אחד", והקשבה למתכשרים שאינם רוצים להשתתף בדגם זה.
לסיכום, מחקר אקספלורטיבי זה מעלה תובנות בדבר הפעלה של תצפית משותפת ושיח משולש משותף במסגרת ההתנסות המעשית, פעילות שלא נחקרה דיה עד כה. ככלל הביעו המשתתפים גישה חיובית לפעילות. בצד הדגש על החיוב שבעקביות המשוב, חשוב לציין את מקומו של משוב סותר שעשוי לנבוע מניסיון שונה או, למשל, מערכים אידיוסינקרטיים שונים בין מדריכים פדגוגיים לבין חונכים. חשוב לחקור דעות סותרות כחלק משיח בקהיליית מעשה. עם זאת העדר "כימיה" בין השותפים עלול להציב קשיים בתהליך הלמידה. הפער התרבותי שצויין כקושי מצביע על החשיבות של הכנסת שינוי תרבותי משמעותי בשני הצדדים. גם בעיות מקומיות עלולות להציב אתגרים לוגיסטיים בפני המהלך המוצע. לפעילות המוצעת יש יכולת לסייע למורי מורים לקיים שותפות יותר יסודית ותומכת עם בתי הספר במהלך של הכשרת סטודנטים להיות מורים איכותיים בעתיד.
JOTD = Joint Observation and related Tripartite Dialogue*
ביבליוגרפיה
Ananostopoulos, D., Smith, E. R., & Basmadjian, K. G. (2007). Bridging the university – school divide: Horizontal expertise and the "two worlds" pitfall, Journal of Teacher Education, 58(2), 138-152.
Chaliès, S., Ria, L., & Bertone, S. (2004). Interactions between preservice and cooperating teachers and knowledge construction during post lesson interviews, Teaching and Teacher Education, 20, 765-781.
Cope, P., & Stephen, C. (2001). A role for practicing teachers in initial teacher education, Teaching and Teacher Education, 17, 913-924.
Jeffery, J., & Tobias, R. (2009). Circle of inquiry: Partnership researchers' perspective on school-university collaborative processes, PP at the AERA, San Diego.
Sandholtz, J. H., & Dadlez, S. H. (2000). PDS trade-offs in teacher preparation and renewal, Teacher Education Quarterly, 27(1), 7-27.
Smith, L. (2010). Reviewing Scottish teacher education for the 21st century Let collaborative partnerships flourish, Scottish Educational Review, 42(2), 33-56.
Zeichner, K. (2010). Rethinking the connections between campus courses and field experiences in college- and university- based teacher education, Review, Journal of Teacher Education, 61(1-2), 61-89.
Ananostopoulos, D., Smith, E. R., & Basmadjian, K. G. (2007). Bridging the university – school divide: Horizontal expertise and the "two worlds" pitfall, Journal of Teacher Education, 58(2), 138-152. Chaliès, S., Ria, L., & Bertone, S. (2004). Interactions between preservice and cooperating teachers and knowledge construction during post lesson interviews, Teaching and Teacher Education, 20, 765-781. Cope, P., & Stephen, C. (2001). A role for practicing teachers in initial teacher education, Teaching and Teacher Education, 17, 913-924. Jeffery, J., & Tobias, R. (2009). Circle of inquiry: Partnership researchers’ perspective on school-university collaborative processes, PP at the AERA, San Diego. Sandholtz, J. H., & Dadlez, S. H. (2000). PDS trade-offs in teacher preparation and renewal, Teacher Education Quarterly, 27(1), 7-27. Smith, L. (2010). Reviewing Scottish teacher education for the 21st century Let collaborative partnerships flourish, Scottish Educational Review, 42(2), 33-56. Zeichner, K. (2010). Rethinking the connections between campus courses and field experiences in college- and university- based teacher education, Review, Journal of Teacher Education, 61(1-2), 61-89.