תפקודם של מורים: לקחים המופקים לאור בחינת מערכות חינוך מסביב לעולם

Rothman, Robert and Linda Darling-Hammond. "Teacher and School Leader Effectiveness: Lessons Learned from High-Performing Systems". Alliance for Excellent Education, March 2011.

קובעי המדיניות החינוכית ברחבי העולם מסכימים באופן כללי כי הגברת יכולתם של המורים לשפר את איכות הלימוד של תלמידיהם – ושמנהיגי בית הספר צריכים גם הם לסייע במאמץ זה – מהווה את אחד הצעדים החשובים ביותר למען שיפור הישגי התלמידים.
בניסיון לאתר את הדרכים הטובות ביותר לשיפור תפקודו של המורה, חברו Alliance (Alliance for Excellent Education) ו- SCOPE (Stanford Center for Opportunity Policy in Education) לפרויקט בו נבחנו מערכות חינוך שונות מרחבי העולם. מערכות החינוך שנבחנו במאמר זה נבחרו בשל היותן מצטיינות בתהליכי הגיוס, הכשרה, פיתוח מקצועי של מורים ופיתוח מנהיגות חינוכית. מטרת הפרויקט הנוכחי איננה איתור מדיניות זו או אחרת אשר יש לייבאה בשלמותה, אלא הפקת לקחים שניתן ליישמם בקונטקסט של מערכת החינוך בארצות הברית.

פינלנד, אונטריו וסינגפור

מערכות החינוך בפינלנד, אונטריו וסינגפור מהוות את מושא הבחינה של מאמר זה מכיוון ששלושתן הוכחו כמניבות תוצאות חיוביות: התלמידים המשתתפים בהן באופן עקיב עומדים בראש טבלאות מבחני ההישגים הבין-לאומיים; הפער בין הישגי התלמידים המצטיינים לאלו הניצבים בתחתית סולם ההישגים הלימודיים נמוך בהרבה מזה שבארצות הברית; וממוצע הציונים בהן גבוה מאוד.

לקח מספר 1: הצורך במערכת לפיתוח הוראה

בעוד שמערכות החינוך בפינלנד, אונטריו וסינגפור נבדלות ממערכת החינוך האמריקנית במספר אופנים, ניתן למצוא ביניהן דמיון אחד בולט: כולן מערכות חינוך – מערכות לפיתוח וטיפוח המורים ומנהיגי בתי הספר.

החזון של המערכת לפיתוח המורה וההוראה מתואר לעתים במונחים של "ניהול הון אנושי", גישה הלקוחה מעולם העסקים. גישה זו שמה דגש על כמה תהליכים: גיוס, הכשרה, יצירת תנאים טובים למתאימים והכוונת והכשרת המורים בעלי הפוטנציאל המנהיגותי לעמוד בראש כלל התהליכים. ביצירת הון אנושי, ארגונים עשויים להתמקד תחילה במרכיב ספציפי זה או אחר אשר פונה לצורך הגדול ביותר של הארגון, אולם הארגונים מזהים כי על כל המרכיבים לעבוד יחדיו בכדי לייצר יעילות מרבית. מערכות החינוך בפינלנד, אונטריו וסינגפור כוללות את כל התהליכים שהוזכרו לעיל ומיטיבות להבין כי על כל גורמי המדיניות הללו לעבוד בהרמוניה, שכן לולא כן תסבול המערכת מחוסר איזון.

אולם, ניתן לראות כי בכל מדינה מושם דגש על אספקט שונה של פיתוח ההוראה. לדוגמא, פינלנד מזה עשורים משקיעה באופן ניכר בהכשרתם המקצועית של המורים; החל מ- 1979, נדרשים המורים להיות בעלי תואר שני בחינוך, וזאת בנוסף לתואר ראשון בתחום נוסף אחד לפחות.

לקח מספר 2: גיוס והכשרת מועמדים מתאימים

קובעי המדיניות בפינלנד, אונטריו וסינגפור, מאמינים כי גיוס מועמדים מתאימים מהווה תנאי בסיס לפיתוח מקצוע ההוראה. בהתאם לכך, מדינות אלה הקימו מערכות מוקפדות לסינון מועמדים. לראיה, בפינלנד, רק אחד מתוך עשרה מועמדים מתקבל לתכנית להכשרת מורים. בסינגפור נבחרים המועמדים להוראה מקרב השליש העליון של כיתת בית הספר התיכון, ואף באונטריו מתקיימת תחרות רבה בין הצעירים המעוניינים להשתלב במערכת החינוך כמורים ומחנכים. תהליך סינון המועמדים במדינות אלה מתבסס על בחינת כמה אספקטים: מחויבותו של המועמד למקצוע, הוכחות ליכולת העבודה שלו עם ילדים והישגיו האקדמיים.
בפינלנד, למשל, מתקיים תהליך מיון בן שני שלבים; בשלב הראשון מאותרים מועמדים בעלי הישגים אקדמיים מוכחים, ובשלב השני נבחנת תפיסתם את מקצוע ההוראה – הן באמצעות מבחן בכתב בנושא פדגוגיה והן באמצעות בחינת השתתפותם בפעילות קלינית, פעילות המדמה מצבים מחיי בית הספר, ומשקפת את יכולת האינטראקציה החברתית שלהם, את התנהגותם הכללית ואת גישתם כלפי הוראה.
לאחר שנמצאו מתאימים, עוברים המועמדים תכנית הכשרה קפדנית לא פחות. בפינלנד, על השואפים להשתלב בהוראה להיות בעלי תואר שני בחינוך מאחת משמונה האוניברסיטאות הידועות בשל תכניות ההכשרה שלהן, העומדות בסטנדרטים בין-לאומיים גבוהים. כמו כן, זמן ניכר מתהליך הכשרתם של המורים מוקדש לפעילות קלינית באחד מן המוסדות החינוכיים הפועלים בצמוד לכל אחת מן האוניברסיטאות.
בכל אחת משלוש המדינות הנדונות במאמר זה, תכניות ההכשרה של מורים מסובסדות על ידי הממשלה (בפינלנד ובסינגפור הכשרת המורים ממומנת לחלוטין על ידי הממשלה). הסובסידיות מסירה מליבם של המועמדים את הדאגה בדבר החזרי הלוואות גדולים ומאפשרת תנאי לימוד נוחים.

לקח מספר 3: הפיכת מקצוע ההוראה לאטרקטיבי

סיבה אחת לכך שפינלנד, אונטריו וסינגפור מצליחות לגייס מועמדים בעלי יכולות ומסוגלות גבוהים, ולשמור שלא יינטשו את המערכת, הינה שמקצוע ההוראה במדינות אלה הינו מקצוע אטרקטיבי שרבים רוצים להשתייך לשורותיו.
במובנים מסוימים, אטרקטיביות זו היא תופעה תרבותית. בפינלנד, מקצוע ההוראה נבחר כמקצוע המועדף ביותר על סטודנטים בסקר שנערך ב- 2008. יתרה מזו, לפי ממצאי הסקר גברים בפינלנד מעדיפים בראש ובראשונה להינשא לאישה העוסקת במקצוע ההוראה, ואף נשים נטו להעדיף בן זוג מתחום החינוך (אם כי דירגו את מקצוע הרפואה כמקצוע המועדף עליהן עבור בני זוגן).
הכבוד וההערכה המיוחסים למורים אינם נובעים רק מסיבות כלכליות. בעוד שמורים חדשים בסינגפור משתכרים כמעט כמו רופאים מתחילים בשירות המדינה, המורים בפינלנד מרווחים משכורת ממוצעת לחלוטין לפי אמות המידה של המשק הפיני. המשכורות השנתיות באונטריו אף הן אינן גבוהות במיוחד.

התמיכה במורים ובמקצוע ההוראה מגיע ישירות מלמעלה. מנהיגי המדינות לעתים קרובות מביעים בפומבי את החשיבות הרבה שהם מייחסים למקצוע ההוראה ואת ההערכה שהם חשים כלפי אלו המאיישים את שורותיו. התבטאויות מעין אלה באופן טבעי תרמו להעלאת קרנו של המקצוע. באונטריו, הממשלה המקומית יזמה טקס שנתי בו מוענקים אותות הערכה למורים מצטיינים.
בנוסף לתמיכה הרטורית, המנהיגים במדינות אלה גיבשו סוגי מדיניות חינוכית לשיפור תנאי ההעסקה של המורים. לדוגמא, באונטריו חדלו מן המדיניות שהייתה מקובלת במהלך שנות התשעים, אשר חייבה את המורים לעבור תהליך של בחינות והערכה. תהליך זה נתפס על ידי המורים כעונש והוביל לנדידה מן המקצוע. הממשלה החדשה ב- 2003 חדלה ממדיניות זו ואימצה במקומה שיטה המבוססת על פגישות בנושא התפתחות המורה בהשתתפות נציגי מורים. כיום, כתוצאה מגיבוש מדיניות זו ומדיניות חדשה, ישנו באונטריו עודף בכמות המורים (בדומה למתרחש בפינלנד ובסינגפור).

לקח מספר 4: השקעה בפיתוח המקצועי של מורים לטווח ארוך

כל אחת מן המדינות הללו מעניקה למורים את ההזדמנות ואת התמיכה הדרושות להם על מנת לפתח את הידע ואת הכישורים שלהם ולהתפתח כמקצוענים. המורים בפינלנד, אונטריו וסינגפור מקדישים זמן ניכר במהלך פעילותם השוטפת ללמידה משותפת (פי חמש מן הזמן המוקצה לכך בארצות הברית). שיתוף הפעולה מאפשר למורים להתפתח הן באופן אינדיבידואלי והן באופן קולקטיבי, ומביא לשיפור ברמת ההוראה. עקרון זה מאוד משמעותי לשם שמירה על הישארותם של מורים טובים במערכת, שכן מורים רבים אשר אינם חשים כי תפקודם יעיל נוטים לעזוב את המקצוע.

דוגמא אחת להשקעה הרבה בפיתוחם המקצועי של המורים במדינות אלה, ניתן למצוא במערכת הסינגפורית; מורים בסינגפור מבלים עשרים שעות בשבוע בפעילות משותפת של תכנון ולימוד במסגרת פעילותם השוטפת בבית הספר. וזאת בנוסף למאה שעות שנתיות אותן הם מעבירים בתכניות לפיתוח מקצועי הממומנות על ידי המדינה, אשר נערכות מחוץ למערכת השעות שלהם.

לקח מספר 5: גיוס ופיתוח של מנהיגות איכותית

אחד מן האספקטים הבולטים ביותר של מערכות פיתוח מקצוע ההוראה בפינלנד, אונטריו וסינגפור, הוא השקעתן בפיתוח מנהיגות בית-ספרית. מערכות אלו מיטיבות לראות כי הנהגה איכותית מחזקת ומשפרת את ההוראה באמצעות הדרכה נכונה ובאמצעות יצירת חזון בית ספרי אותו חולקים המורים.

בכל אחת ממדינות אלה מצפים ממנהיגי בתי הספר להיות מדריכים מנוסים ויעילים עבור צוות ההוראה. מצופה מהם להכיר היטב את הקוריקולום ואת תהליך ההוראה ולהיות בעלי מסוגלות להעניק הדרכה, הכוונה ותמיכה עבור המורים. מנהיגים טובים יודעים כיצד לאמוד כראוי את תפקודם של המורים הנמצאים תחת הנהלתם, להעניק להם את הפידבקים הנדרשים ולהעריך נכונה את צרכיהם בפיתוחם המקצועי.

על מנת להבטיח כי כל מנהיג יוכל למלא תפקידו כראוי, בכל אחת משלוש המדינות מגויסים המנהלים מקרב שכבת מורים מומחים המפגינים פוטנציאל מנהיגות. בפינלנד אף נקבע בחוק כי על מנהלים ללמד תחילה בבית הספר בראשו יעמדו.
תכניות לפיתוח מנהיגות חינוכית בפינלנד, אונטריו וסינגפור, מעוצבות בכדי להבטיח כי אכן יגשימו המועמדים את פוטנציאל המנהיגות הטמון בהם. לדוגמא, בסינגפור, המתלמדים לתפקיד הניהול נכנסים לתכנית הכשרת מנהלים שאורכה כחצי שנה. בנוסף לעבודה השוטפת במהלך הקורס, תכנית זו כוללת פרויקטים המתבצעים בשטח כמו גם ביקורים במדינות אחרות בהם לומדים המשתתפים על סוגי שיטות ניהול יעילות בתחום החינוך.

מסקנה

האמצעים לשיפור ופיתוח ההוראה אשר הוזכרו במאמר זה עשויים להישמע מוכרים עבור אמריקנים רבים. מדינות ומחוזות רבים בארצות הברית יזמו תכניות לגיוס והכשרת מועמדים בעלי יכולות גבוהות, תוך הענקת תמיכה בפיתוחם המקצועי והשקעה במנהיגות חינוכית איכותית.
אולם, מאמצים אלו טרם שולבו באופן סיסטמתי ורחב היקף ברוב הקהילות בארצות הברית. כפי שניתן ללמוד מן הדוגמאות הלקוחות מפינלנד, אונטריו וסינגפור, רק גישה סיסטמתית ומקיפה תבטיח שכל בתי הספר יפעלו על בסיס צוות יעיל, הן ברמת המורים והן ברמת ההנהלה. באמצעות מדיניות מקיפה ומאמצים ברמה הפדראלית והמקומית, יכולה ארצות הברית לבנות כוח עבודה חינוכי בעל מוניטין בין-לאומי.

קישור למאמר המלא באנגלית


.