תפיסת התכנים של התואר השני במכללת לוינסקי
מאת: מיכל צלרמאיר , אילנה אלקד-להמן , ליה לאור
התכניות לתואר שני במכללת לוינסקי מיועדות למורים המלמדים במסגרות שונות במערכת החינוך, ולבעלי תפקידים בבית ספרם או למדריכים מטעם הפיקוח. כמחציתם בוגרי האוניברסיטאות השונות בארץ, ומחציתם בוגרי מכללות לחינוך, או אקדמאים שהסבו עצמם להוראה. הם לומדים בשלוש התכניות לתואר שני בלוינסקי, "חינוך לשוני בחברה רב תרבותית", "חינוך מוזיקלי" וכן "הוראה למידה" - למרות היותן שונות מבחינה דיסציפלינרית ומבחינת דרישות קדם, משותפת להן התפיסה המדגישה את חשיבות המסגרת התאורטית לתכנון לימודים אקדמי. התאוריה הקונסטרוקטיביסטית המסבירה את התפתחות הילד, את בניית סביבות למידה, ואת הלמידה המקצועית של מבוגרים, היא המטרה וגם האמצעי של ההוראה והלמידה בתכניות. להלן עקרונותיה העיקריים ואופני מימושם:
- בנייה של ידע ומושגים תאורטיים – הסטודנטים קוראים ודנים במושגים מתוך התאוריה הקונסטרוקטיביסטית ומשייכים אותם להתפתחות הילד, לתכנון לימודים, לבניית סביבות למידה, להערכה ולהסתכלות על בית הספר כמערכת. הבנת המושגים האלה והפיכתם למושגים יום-יומיים מאפשרת להם לתפקד כקהילת שיח, להבין את הקשרים בין השיעורים השונים ולתקשר עם קהילות אחרות של חינוכאים בארץ ובעולם.
- התמקדות בלומד ובצרכיו – התאוריות מדריכות את הסטודנטים כיצד להתבונן בילדים בהקשרים החברתיים-תרבותיים של חייהם, כיצד לזהות משתנים משמעותיים בתהליכי הלמידה שלהם, וכיצד לתווך בינם לבין דרישות המערכת. במקביל, גם סגל התכנית מתמקד בסטודנטים לתואר שני ובצרכים האקדמיים, התרבותיים והמקצועיים שלהם.
- הצבת בעיות רלוונטיות ואותנטיות – לפיכך הדיון התאורטי מופנה להצבת בעיות רלוונטיות לסטודנטים.
- למידה בהקשר של העבודה – הבעיות שהסטודנטים מעלים מתוך ההקשר של העבודה שלהם ומתוך הצורך האותנטי שלהם להתמודד אתן.
- למידת חקר – השיעורים השונים דורשים מהסטודנטים לתעד ולהציג ראיות לבעיות שלהם מתוך עבודתם ולנתח אותן לפי המושגים התאורטיים שהם לומדים באמצעות כלי מחקר כמותיים ואיכותיים שהם לומדים בשיעורים אחדים.
- חשיבה רפלקטיבית – מרבית מטלות הלמידה דורשות כתיבה פרשנית ורפלקטיבית המבוססת על הראיות שהסטודנטים מביאים ללמידתם.
- תיהלוך הכתיבה – הכתיבה האקדמית על פי דרישות ה-APA נתמכת לאורך כל הלימודים בסדנאות כתיבה ובהערות מקדמות של המרצים ושל הסטודנטים העמיתים.
- למידה שיתופית חברתית – התכנית יוצרת מסגרות רבות לדיון להיצגים פומביים ולתמיכה הדדית, כמו גם למפגשים קבוצתיים ויחידניים עם הסטודנטים.
- תמיכה טכנולוגית – הכוללת אתרים מלווים לשיעורים, תקשורת אינטרנטית ופורומים, מאגרי מידע אלקטרוניים ופלטפורמות היילרן וויקי לכתיבה שיתופית. יחידת המחשבים עוזרת לסטודנטים לשדרג את השליטה שלהם במיומנויות מחשב בסיסיות (וורד ופאורפוינט) והספרייה מקדמת אצלם את יכולות החיפוש האלקטרוני של חומרי הקריאה הרלבנטיים לעבודותיהם.
- מסגרת למידה קוהורטית – כל מחזור מהווה קהילה מקצועית לומדת, מסגרת תמיכה חברתית שמאפשרת לחברים בה לעמוד במשימות ולסיים את הלימודים במועד המצופה.
עקרונות התפיסה הקונסטרוקטיבית באים לידי ביטוי ישיר בכל השיעורים של התכנית "הוראה ולמידה", ובסביבות הלמידה שהסטודנטים מפתחים בכיתותיהם כחלק מהמטלות הלימודיות שלהם.
בתכנית "חינוך לשוני בחברה רב תרבותית" העוסקת בהוראת שפות, שפת האם, שפה שנייה ושפה זרה, התפיסה הקונסטרוקטיביסטית באה לידי ביטוי גם בדגש ברב-תרבותיות ורב-תחומיות. אוכלוסיית הסטודנטים עצמה היא רב-תרבותית: יש בה נשים (הרוב) וגברים, יהודים, מוסלמים ונוצרים, ילידי הארץ ועולים ותיקים מכל רחבי תבל. הם לומדים להציב את השונות התרבותית שלהם ושל תלמידיהם כערך ולא כבעיה, תוך שהם מתבססים על העקרונות הללו לקידום שיח וחשיבה רפלקטיבית, המאפשרים לכל לומד להדגיש את שונותו ולקבל תמיכה על פי צרכיו.
בתכנית "חינוך מוזיקלי" לומדים מורים ומורות למוזיקה, מרכזי מגמות מוזיקה, מנצחים על מקהלות, מדריכי חבורות ומנהלי קונסרבטוריום. הסטודנטים, שמגיעים מרחבי המדינה כולה, מייצגים עניין במוזיקה על כל גווניה: קנונית, פופולארית, קלאסית ופולקלוריסטית יהודית, מזרחית וערבית. התכנית שמדגישה את הרעיונות של רב-תרבותיות ורב-תחומיות, מאפשרת להם להרחיב את בסיס הידע שלהם, ולבנות הבנה מורכבת יותר של תהליכי הוראה ולמידה הנסמכת גם על הפסיכולוגיה ועל הסוציולוגיה של המוזיקה, האתנו-מוזיקולוגיה ועוד. בעקבות זאת, המוזיקה עצמה איננה נתפסת עוד רק כתחום אסתטי, אוטונומי, נטול הקשר, שניתן להבינו על ידי ניתוח מבני בלבד, אלא כנטועה בתרבות, בחברה ובתקופה נתונה, משקפת ומעצבת אותם. במשך ארבע שנות קיומה יצרה התכנית רשת של מורים מובילים בעלי שפה מקצועית משותפת. ה"רשת" משמשת לחבריה מקור של תמיכה מקצועית וחברתית, של ידע ושל שיתופי פעולה, והיא מהווה קבוצת חשיבה הבוחנת סדרי יום חלופיים לחינוך המוזיקלי בישראל.
הסטודנטים בשלוש התכניות מגיעים ללימודי התואר השני כאנשים בוגרים, בעלי ניסיון רב בהוראה, כשהם צמאים לידע חדש ולתובנות מנקודת מבט אחרת על עבודתם. התאוריה הקונסטרוקטיביסטית העומדת מאחרי התכנים של התכניות מאפשרת להם לעשות זאת. בשונה מהלימודים בתואר הראשון, הם מגיעים עם צרכים ושאלות אותנטיים – והם מצפים למצוא להם מענה. השיח הנבנה בין העמיתים ללמידה, ובינם לבין המורים בתכניות במהלך השיעורים ואחריהם, בקבוצות דיון, בייעוצים, ובהנחיה - הוא מקור לתהליכים מרתקים של צמיחה והתפתחות אישית שחווים הסטודנטים. תהליך הלמידה מניב לא רק ידע אישי, אלא גם תוצרים בעלי אופי יישומי להוראה בתחום העיסוק של הסטודנטים.
מעקב אחר הבוגרים מלמד כי הלימודים מהווים עבור כל אחת ואחד מהם מקור להעצמה אישית, מעמדם בסביבת העבודה שלהם משתנה, אצל חלק מהם הלימודים הם פתח לתחילתה של קריירה בהנחיית מורים, בהובלת צוותים כמנהיגי שינוי בית-ספרי וחינוכי, השתלבות בפיתוח סגלי הוראה ברחבי הארץ ועוד. התפתחות הסטודנטים ועדות להצלחת התכניות באה לביטוי גם בשאיפת המצטיינים מקרב בוגרי התכניות לתואר שני במכללה לפנות ללימודי התואר השלישי.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya