תפיסות של מורי-מורים על התכשרות להוראה ואסטרטגיות הוראה אחרות

Donche, V. & Van Petegem, P.(2011). Teacher educators' conceptions of learning to teach and related teaching strategies, Research Papers in Education, 26(2), 207-222.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: מורי מורים, התכשרות להוראה

הגישה המעודדת לומדים להיות לומדים בעלי הכוונה עצמית ופעילים בלמידה מציבה מטלות חדשות גם בפני מורי המורים שהם סוכנים מרכזיים בעיצוב סביבות למידה חדשות אלה, ובעלי השפעה על גישות של מתכשרים ללמידה (Evans, 2004). בחינה של המחקרים שבדקו את הקשר בין תפיסות התכשרות להוראה לבין אסטרטגיות הוראה מראה שלרוב הדבר נבדק בהקשרים אוניברסיטאיים מבלי להדגיש הקשרים של הכשרת מורים.

תפיסות מורים מתוארות לכן בקטגוריות רלוונטיות למרצים המתמקדות יותר בדרכי למידה "אקדמיות" (למשל, קריאת מאמרים )ופחות בדרכי למידה "מעשיות" (למשל, למידה מהתנסויות מעשית בשדה) (Samuelowicz & Bain, 2001). מטרת המחקר המוצג במאמר זה הייתה להעמיק את ההבנה של תפיסות ההתכשרות להוראה של מורי-מורים ואת הקשר שלהן לאסטרטגיות ההוראה שבהן הם נוקטים.

תפיסות בדבר הוראה והתכשרות להוראה – למורים בהשכלה הגבוהה יש אמונות שונות ותפיסות שונות של הוראה. במחקרים רבים שבהם תפיסות אלה נבחנו נוצר מיון כללי בין תפיסות ממוקדות – מורה /ממוקדות- לומד ותפיסות ממוקדות-לומד/ ממוקדות –למידה, שבהן יש ביטוי לפרדיגמות יותר מסורתיות (מורה מעביר, לומד-קולט) ולפרדיגמות יותר קונסטרוקטיביסטיות (האחריות ללמידה מוטלת על שני השותפים הנ"ל, ולכל אחד תפקידים אחרים בה).

הקשר בין תפיסות של התכשרות להוראה לבין אסטרטגיות הוראה – מחקרים רבים מניחים שחשיבה מנחה את הפעולה ולכן גם את דרכי ההוראה. למשל תפיסת ההוראה כתהליך של הכנסת שינוי מוליכה לאסטרטגיה ממוקדת-לומד ולעומת זאת, תפיסה של העברת ידע תוליך לאסטרטגיה של הוראה ממוקדת–מורה. אלה מחקרים שהניחו עקביות בקשר הזה (Prosser & Trigwell, 1999, Lindblom et al., 2006). לצידם קיימים מחקרים שהניחו העדר- עקביות בין תפיסות הוראה לבין אסטרטגיות הוראה (Murray &McDonald, 1997). מחקרים שבדקו גורמים המשפיעים על תפיסות של הוראה מצאו השפעה של גורמים אישיים כמו מגדר או ניסיון (Nevgi et al., 2004, Beijaard et al., 2000), וגורמים הקשריים כמו תחום הדעת או הקשר הקורס (Lindblom et al., 2006).

המחקר הנוכחי: השאלות: (1) במה שונים מורי- מורים בדרכים שבהן הם תופסים תהליכי התכשרות להוראה?, (2) במה שונים מורי-מורים באסטרטגיות ההוראה שלהם?, (3) באיזו מידה יש קשר בין התפיסות לבין האסטרטגיות?, (4) האם גורמים אישיים והקשריים קשורים לתפיסות ולאסטרטגיות הנ"ל?. המשתתפים: 119 מורי-מורים. כלים: שאלון על תפיסות הוראה (ILTP ),ושאלון דיווח עצמי לבחינת האסטרטגיות.

מה נמצא במחקר?

א) נמצאו שבע תפיסות שונות של מורי המורים בדבר מהותו של תהליך ההתכשרות להוראה. תפיסות אלה ממוצבות בין הפרדיגמה של הוראה ממוקדת – מורה לבין זו של הוראה ממוקדת-לומד. בפרט הייתה נטייה מסוימת לכיוון של הדגשת מקומן של פעילויות חיצוניות/ הוראות/הדרכות של מורי המורים והחונכים בתהליך זה בהשוואה ללמידה בהכוונה עצמית .

ב) נמצאו שבע אסטרטגיות שונות של מורי המורים שחלקן ממוקדות–מורה וחלקן ממוקדות-לומד. לנוכח המדיניות הקיימת של הכשרת מורים ממוקדת-תהליך, נמצא שמורי המורים מצליחים פחות במתן אפשרות למתכשרים להתכשר להוראה בדרך של הכוונה עצמית.

ג) נמצא שהקשר העקבי בין התפיסות לבין האסטרטגיות חלקי בלבד. תוצאות ניתוח הקורלציה הראו קשרים ברמה בינונית של עקביות, דבר שהוא בר- השוואה במידה מסוימת לתוצאות מחקרים קודמים בנושא דומה שטענו לקיומה של השערת העקביות, אם כי לא נמצא במחקר קשר ברור כזה. כבחלק מהמחקרים ניתן לטעון לפרובלמטיות בקשר תפיסות - אסטרטגיות. ייתכנו כמה הסברים לכך: (1) הקושי בתרגום תפיסות לאסטרטגיות הוראה עקביות, ובמיוחד להוראה ממוקדת-לומד עשוי להיות פרקטיקה קשה להשגה, במיוחד אם למורי המורים אין שליטה בתפקידם החדש בסביבות הלמידה(Vermunt, 2010); (2) העדר כשירויות הוראה מסוימות או אילוצים הקשריים(למשל, העדר זמן להתפתחות מקצועית של מורי-המורים); (3) האסטרטגיות של מורי-המורים הן תגובה לצרכי המתכשרים; ייתכנו מצבים שבהם מורי-מורים התומכים בהוראה ממוקדת-לומד אינם יכולים ליישם את עקרונותיה בסביבה שבה המתכשרים ממוקדים בהישרדות בבית הספר (Donche & Van Petegem, 2005, 2009 ). במצבים אלה הם נאלצים להשתמש בפעילויות של הוראה ישירה.

ד) לעניין הגורמים האישים וההקשריים המשפיעים על הקשר בין תפיסות לבין אסטרטגיות נמצא כי ניסיון הוראתי ותחום הדעת מסבירים את הממצאים. מאפייני המורה כמו כמות הניסיון והמומחיות בהכשרת מורים מנבאים תפיסות של הכשרה אך לא – אסטרטגיות הוראה במסגרת ההכשרה. מורי-מורים ותיקים מדגישים יותר את תפיסות ההתמקדות בלומד בהוראה אך אינן נותנים לכך בהכרח ביטוי בתהליכי ההוראה בהשוואה לעמיתים בעלי ניסיון מועט יותר.

תוצאות המחקר חשובות הן לתיאוריה והן למעשה. השאלון שבו נעשה שימוש במחקר עשוי לשמש חוקרים למיפוי תפישות ההתכשרות להוראה של מורי מורים, במיוחד בהקשר של רפורמות חינוכיות או קוריקולריות בכיוון של הכשרה ממוקדת-תהליך. בהיבט המעשי, שימוש בשאלונים אלה ע"י צוותים של מורי-מורים עשוי לקדם רפלקציה על התפיסות ועל האסטרטגיות ולתת תשובות לשאלה מדוע מורי המורים לא תמיד מלמדים בדרך שהם חושבים כדרך ההוראה הנכונה.

ביבליוגרפיה

Beijaard, D. et al., (2000). The professional development of teachers, in: R.J. Simons, et al., (Eds.), New Learning, Dordrecht/Boston, MA/London: Kluwer Academic.
Donche, V., & Van Petegem, P. (2005). Assessing pre-service teachers orientations to learning to teach and preference for learning environments, Scientia Pedagogica Experimentalis, 42(1), 27-52.
Donche, V., & Van Petegem, P. (2009). The development of learning patterns of student teachers: A cross-sectional and longitudinal study, Higher Education, 57(4), 463-475.
Evans, C. (2004). Exploring the relationship between cognitive style and teaching style, Educational Psychology, 24(4), 509-530.
Lindblom-Ylanne, S., et al., (2006). How approaches to teaching are affected by discipline and teaching context, Studies in Higher Education, 31, 285-298.
Murray, K., & McDonald, R. (1997). The disjunction between lecturers' conceptions of teaching and their claimed educational practice, Higher Education, 33, 331-349.
Nevgi, A., et al., (2004). The effect of discipline and self-efficacy beliefs on approaches to teaching of Finnish and English university teachers, PP at the EARLY, in Stockholm.
Prosser, M., & Trigwell, K. (1999). Understanding learning and teaching: The experience in higher education, Buckingham: Open University Press.
Samuelowicz, K., & Bain, J. (2001). Revisiting academics beliefs about teaching and learning, Higher Education, 41, 299-325.
Vermunt, J.D. (2010). Patterns in student learning and teacher learning: Similarities and differences, in: S. Rayner & E. Cools (Eds.), Style differences in cognition learning and management, New York, NY: Routledge, 173-187.